1

רקע

1.         כנגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו, ביום 07.05.2020 סמוך לשעה 12:53, ברחוב דיזנגוף 235 תל אביב יפו, נהג ברכב ובעת שהרכב היה בתנועה, אחז או השתמש בטלפון נייד שלא באמצעות דיבורית, וזאת בניגוד לתקנה 28(ב) לתקנות התעבורה התשכ"א-1961.

2.         הנאשם קיבל הודעת תשלום קנס אך בחר כי עניינו יובא בפני בית המשפט.

3.         ביום 27.01.2021 הודה הנאשם בעובדות כתב האישום והוטל על הנאשם קנס בסך 600 ₪ או 6 ימי מאסר תמורתו.

4.         לאחר מתן גזר הדין, ביקש הנאשם לחזור בו מהודייתו, המאשימה לא הביעה את התנגדותה לבקשה והתיק נקבע להוכחות.

5.         ביום 20.04.2021 זוכה הנאשם.

2

6.         על החלטה זו הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי אשר קבע כי בנסיבות העניין יש לבטל את זיכויו של הנאשם. התיק הוחזר למותב זה לשמיעת ראיות.

7.         ביום 31.10.2021 נשמעו הראיות.

מטעם התביעה העיד השוטר דניס וולקונוב (להלן: "השוטר"), עדותו נתמכה בדו"ח אשר רשם ביום המקרה ת/2 וסרטון ממצלמת הגוף ת/1.

מטעם ההגנה העיד הנאשם אשר טען כי עת שעמד ברמזור אדום הוריד ידיו מההגה.

המחלוקת בין הצדדים הינה כדלקמן:

לגרסת המאשימה: הנאשם אחז בפלאפון נייד בידו הימנית בגובה ההגה בעת שרכבו היה בתנועה.

לגרסת הנאשם: לא אחז בטלפון נייד, לדבריו הוריד ידיו מההגה בעת שעמד ברמזור אדום.

דיון והכרעה

1.         השוטר רשם דוח המפרט את ביצוע העבירה (מוצג ת/2).

ע"פ "נסיבות המקרה" השוטר רכב על אופנוע, ברחוב דיזנגוף לדרום, בנתיב יחידי ובעת שרכבו של הנהג היה בתנועה השתמש הנהג בפלאפון נייד, הנהג אחז בפלאפון בידו הימנית בגובה ההגה ואגודלו נע על פני המסך. השוטר ציין כי רכב מימין לרכב והבחין בעבירה בבירור כשמסך הפלאפון פתוח על וואטאפ, הראות הייתה טובה והנהג היה לבדו.

3

2.         תגובת הנאשם על פי הדוח היא: "אתה צודק זה לא לעניין, אני עצמאי חזרתי לא מזמן לעבודה". תגובתו השנייה: "אני הורדתי את היד מההגה והייתי ברמזור".

3.         השוטר העיד כי הבחין בעבירה תוך כדי תנועה בעודו רוכב על אופנוע, ברגע שזיהה את העבירה סימן לנהג לעצור ושמר על קשר עין רצוף עד לעצירתו של הנהג. בעדותו ציין כי אותה העת, בשל מגפת הקורונה הונחו השוטרים שלא להחתים על קבלת דוח.

4.         במסגרת ת/1 בעת המפגש בין השוטר לנאשם התנהל השיח הבא :

הנאשם: "שניה, תקשיב, אתה צודק אני מאוד מאוד מצטער, זה לא לעניין אני פשוט חזרתי לעבוד אחרי חודשיים, אני עצמאי..".

השוטר: "אני מאוד מעריך את זה שאתה מודה בעבירה, אתה לוקח אחריות אבל עדיין, רישיון נהיגה.."
הנאשם: "אז בוא תוותר לי".

השוטר: אין שום סיבה לוותר".
הנאשם: "למה?" ובהמשך: "אתה יכול להגיד לי מה העבירה?"
בהמשך הנאשם טוען בפני השוטר: "לא נגעתי בפלאפון, אני הייתי ברמזור והורדתי את ההגה מהידיים".

5.         בישיבת ההקראה שנערכה ביום 27.1.2021 מסר הנאשם את גרסתו והודה בעובדות כתב האישום: "אני עמדתי ברמזור והטלפון שלי היה במתקן עם דיבורית ואני הסטתי אותו כדי לראות הודעה, ואז עצר אותי השוטר ואמר לי לעצור בצד..". בהמשך דבריו: "אני מודה שברמזור לקחתי את הטלפון מהסטנד אלי ומשכתי אותו, זה לא היה בנסיעה, זה היה בזמן שעמדתי ברמזור, אני חושב ששוטר שלא עוטה מסכה זה יותר חמור. מודה בעובדות כתב האישום." (פרוטוקול הדיון מיום 27.01.2021 שורות 6-10).

4

6.         בדיון בערעור שנערך בבית המשפט המחוזי טען הנאשם: "בנוסף אני רוצה להגיד שהודיתי על נגיעה בטלפון ברמזור, לא בנסיעה עם טלפון ביד. לא הודיתי בעבירה. אני מבקש לציין זאת". (עמוד 6 שורות 6-7 לפרוטוקול).

7.         בעדותו מסר הנאשם כי עמד ברמזור ובעת שהרכב היה בעצירה מוחלטת הוריד ידיו מההגה. הנאשם מסר כי אלו גם הדברים שמסר לשוטר בעת שזה עצר אותו. הנאשם הוסיף וטען כי השוטר ביקש ממנו לחתום על הדוח וכשפירט לו מה העבירה שבגינה ניתן לו דוח סירב לחתום. (עמוד 11 שורות 17-23 לפרוטוקול).

8.         אין בידי לקבל את טענת הנאשם לפיה הוריד את ידיו מההגה בזמן שעמד ברמזור אדום. תגובת הראשונית של הנאשם בעת עצירתו על ידי השוטר "אתה צודק.." ובהמשך "אז בוא תוותר לי" (ת/1), עולה כדי ראשית הודיה ואף מחזקת את גרסתו של השוטר כי הנאשם אחז בפלאפון נייד. בישיבת ההקראה הנאשם הודה בפני שאחז בפלאפון ואף בדיון שנערך בבית המשפט המחוזי הנאשם ביקש לציין כי הודה שנגע בטלפון ברמזור.

9.         אוסיף ואומר כי הן בעדות הנאשם והן בחקירתו הנגדית חזר על הטענה כי השוטר ניסה להחתים אותו על הדוח, מצפייה בסרטון עולה כי השוטר אומר באופן מפורש כי בשל הקורונה לא מחתימים על הדוחות.

5

10.       טענת הנאשם לפיה אחז בפלאפון עת שעמד ברמזור ובעצירה מוחלטת אינה פוטרת את הנאשם מעבירה של אחיזה בטלפון. ע"פ ההלכה הפסוקה נקבע כי: "עצירה באור אדום או בפקק תנועה הינה שלב רגעי בתנועה. בדר"כ היא אינה מתוכננת מראש, כשם שגם "סיומה" אינו מתוכנן. רוב האנשים אינם יכולים לצפות בדיוק מתי יתחלף האור האדום ברמזור, ובדיוק באותה שניה לסיים את עיסוקיהם שהיו "בעמידה". (ראה ע"פ (מחוזי תל אביב-יפו) 70890/01 אליקים הררי נ' מדינת ישראל (נבו 08.12.2002)‏‏; ראה גם עפ"ת (מחוזי מרכז) 22190-12-10 אדר גד נ' מדינת ישראל (נבו 13.02.2011) ו ; עפ"ת (מחוזי מרכז) 8527-06-09 אליהו יוסף נ' מדינת ישראל (נבו 08.03.2010)‏‏).

11.       השוטר תיעד באופן מפורט את נסיבות ביצוע העבירה, תוך התייחסות לכל רכיבי העבירה ולעובדות הרלוונטיות, עדותו של השוטר בבית המשפט הייתה עניינית ועקבית תוך שנתמכה בחומר הראיות ואף לא נסתרה בחקירה נגדית. מנגד, גרסתו של הנאשם השתנתה פעם אחר פעם, נמצאו בה סתירות ובנסיבות העניין אין ליתן אמון בגרסתו.

12.       לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את הראיות ולאחר שהזהרתי עצמי שבפניי עדות יחידה שוכנעתי מעבר לכל ספק סביר כי הנאשם ביצע את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום אני מרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

ניתנה היום, כ"ו כסלו תשפ"ב, 30 נובמבר 2021, במעמד הצדדים