1

כנגד הנאשם נרשמה, ביום 21.10.17, הודעת תשלום קנס בגין נהיגה בחוסר זהירות (להלן - הדו"ח), עבירה על תקנה 21(ג) לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר באישום המיוחס לו וביום 16.7.18, נשמעו הראיות בתיק שבנדון.

מטעם המאשימה, העיד רס"ר רון גלבשטיין, עורך הדו"ח והוגש הדו"ח, שסומן ת/1.

מטעם ההגנה, העיד הנאשם בלבד.

2

ע"פ גרסת המאשימה, ביום 21.10.17, בסמוך לשעה 02:23, נהג הנאשם ברכב בחולון, ברחוב משה שרת, מכיוון צפון לכיוון דרום, תוך שהוא מאיץ מהירות נסיעתו ובהגיעו לצומת עם רחוב מפרץ שלמה, נצפה על ידי עד התביעה כאשר הוא פונה ימינה, תוך שהרכב משמיע חריקות צמיגים וחלקו האחורי של הרכב, סוטה שמאלה בצורה חריגה והרכב מאיץ ומזגזג בנתיב.

העד הורה לנאשם לעצור את הרכב ורשם מפיו את הדברים הבאים:" לא השתוללתי עם הרכב. אתה סתם מחפש אותי".

העד נחקר ושלל את הטענה כי רכב אחר עשה רעש ולא רכב הנאשם ואישר כי קבע שהרכב הרעיש, שלא על ידי שימוש במכשיר כלשהו.       

על פי גרסת הנאשם, הוא נהג במקום וייתכן כי צמיג שהחליף ברכב, עשה רעש.

הנאשם נחקר ואישר כי האיץ את מהירות נסיעתו, "טיפה", לשיטתו, על מנת להספיק את האור הירוק שדלק ברמזור וכן, אישר כי ייתכן ונשמע רעש, אך זאת, כאמור לעיל, מהצמיג החדש, לטענתו.

דיון והכרעה

לאחר שבחנתי גרסאות הצדדים, הראיות שהוגשו מטעמם ושמעתי עדויותיהם, השתכנעתי במידה הנדרשת במשפט פלילי כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום וזאת מהנימוקים הבאים:

1.      עד התביעה תיעד באופן מפורט את נסיבות ביצוע העבירה, תוך התייחסות לכל רכיביה ולעובדות הרלוונטיות לאישום. העד ציין את מקום עמידתו, תיאר את מסלול נסיעת הנאשם ואופן נהיגתו, הרעש שנשמע מהרכב, האצת המנוע וחריקות הצמיגים ותנועת החלק האחורי של הרכב, במהלך הפניה. אין כל הכרח, כי העד יעשה שימוש במכשיר למדידת עוצמת רעש, מקום בו דבריו אמינים על בית המשפט.

2.      עדותו של עד התביעה הייתה עניינית, אמינה, עקבית ולא נסתרה בחקירה נגדית.

3.      גרסת הנאשם עצמו, יש בה כדי לתמוך בראיות התביעה. הנאשם מאשר כי האיץ מהירות נסיעתו, כדי להספיק ולחצות את הצומת באור ירוק, לדבריו וכן, אישר כי ייתכן ונשמעה חריקה מהצמיגים.

4.      לנאשם ניתנה האפשרות לבקש דחיה, בכפוף לתשלום הוצאות, על מנת להמציא אישור על החלפת צמיג ברכב, בסמוך לפני האירוע, אך הוא ויתר על אפשרות זו, כמפורט בפרוטוקול.

3

לאור כל האמור לעיל, ולאחר ששבתי והזהרתי עצמי, שכן עדות יחידה הוצגה בפני במסגרת פרשת התביעה, הנני קובעת כאמור, כי הנאשם עבר עבירה כמיוחס לו בכתב האישום שבנדון.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה היום, כ"ו אלול תשע"ח, 06 ספטמבר 2018, במעמד הצדדים