1

בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר התייצבות ביום 25/11/14.

להלן השתלשלות העניינים:

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין ביצוע עבירה של נהיגה בשכרות בכמות של 385 מק"ג.

הנאשם כפר ונקבע מועד להוכחות בנוכחותו.

משלא התייצב במועד הקבוע נשפט בהעדרו בתאריך 2/3/14.

פסק דין הנ"ל בוטל בהסכמה בתאריך 7/10/14 כאשר הנאשם היה מיוצג ע"י עו"ד על פי יפוי כוח המצוי בתיק.

2

בדיון שהתקיים ביום 25/11/14 הוגיע ב"כ הנאשם עו"ד מרידור כי הודיע לנאשם על מועד הדיו, הנאשם ניתק את הקשר וביקש להפטר מהייצוג. באותו יום נשפט שוב הנאשם בהעדר התייצבות.

רק בתאריך 2/8/18 , כלומר לאחר כמעט 4 שנים, הוגשה הבקשה הנוכחית לביטול פס"ד, לחילופין חישוב פסילה מיום מתן גז"ד ולקבוע כי הפסילה תמה.

אומר מיד כי הבקשה מוגשת באיחור רב ללא הסכמת התביעה ומהסיבה זה יש לדחות את הבקשה על בסף.

מעבר לכל צורך אציין כי אין המבקש חולק כי נודע לו על מועד הדיון שהתקיים ביום 25/11/14, גם אם לטענת המבקש ב"כ עו"ד מרידור הודיע לו ביום הדיון הוא ידע שעליו להתייצב ולכל הפחות היה עליו לברר מה היה בדיון או להגיש בקשה לבית משפט מיד ולא להמתין כמעט 4 שנים. בכל אופן הנאשם זומן כדין כי היה מיוצג ע"י עו"ד. כמו הנאשם לא מעלה כל טענה כי אכן ניתק את הקשר עם ב"כ כפי שמסר עו"ד מרידור בפרוטוקול הדיון מיום 25/11/14.

נוסף לכך המבקש לא מעלה כל טענה לגופו של העניין למעט טענה כללית כי יש ליקויים בתיק. העונש שהוטל על מבקש סביר לאו חומרת העבירה ועברו.

על כן לאור הנימוקים הנ"ל לא מצאתי לקיים דיון וקובעת כי הבקשה לביטול פסק דין נדחית.

בנוגע לחישוב פסילה יש לפנות למשרד הרישוי.

טענת הנאשם כי רישיונו נלקח על ידי המשטרה לא מהווה הפקדת רישיון ועליו לבצע הפקדה במזכירות בית משפט על פי נוהל הפקדות.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ח' חשוון תשע"ט, 17 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.