1

כנגד הנאשם נרשמה, ביום 14.6.15, הודעת תשלום קנס בגין, אי ציות לחץ שסומן על נתיב נסיעה (להלן - הדו"ח), עבירה על תקנה 36(ד) לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר באישום המיוחס לו וביום 17.4.16, נשמעו הראיות בתיק שבנדון.

מטעם המאשימה, העיד רס"ל גנקין פבל, עורך הדו"ח והוגשו הדו"ח, שסומן ת/1 וסקיצה של הצומת, שנערכה באולם בית המשפט וסומנה ת/2.

מטעם ההגנה, העיד הנאשם בלבד.

2

ע"פ גרסת המאשימה, ביום 14.6.15, בסמוך לשעה 15:48, נהג הנאשם ברכב בתל אביב, בשדרות הר ציון, מכיוון צפון לכיוון דרום ובהגיעו לצומת עם דרך שלמה, נצפה על ידי עד התביעה כאשר הוא ממשיך בנסיעה ישר בצומת, אף שנכנס לצומת מהנתיב השלישי מימין, המסומן בחץ המורה על פניה שמאלה בלבד ותוך שהוא גורם הפרעה וסיכון לכלי הרכב שנסעו מימינו.

העד הורה לנאשם לעצור את הרכב ורשם מפיו את הדברים הבאים: "אני ביקשתי מהנהג לידי להיכנס. לא נכנסתי לצומת מהנתיב השמאלי ".

על פי גרסת הנאשם, הוא נהג כאמור וטעה בכך שבמקום לקחת מראש את הנתיב האמצעי המיועד לנסיעה ישר, נסע בנתיב השמאלי וברגע האחרון, האט, הבין כי עשה טעות ואז, סימן לנהג מימינו, על מנת שיוכל להיכנס לנתיב מימינו, עוד בטרם כניסתו לצומת.

לאחר שבחנתי גרסאות הצדדים, הראיות שהוגשו מטעמם ושמעתי עדויותיהם, השתכנעתי במידה הנדרשת במשפט פלילי כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום וזאת מהנימוקים הבאים:

1.      עד התביעה תיעד באופן מפורט את נסיבות ביצוע העבירה, תוך התייחסות לכל רכיביה ולעובדות הרלוונטיות לאישום. העד מסר כי עמד במקום סטטי, לצורך אכיפה והבחין בבירור ברכב הנאשם נכנס לצומת וחוצה אותו, מנתיב המסומן בחץ לפניה שמאלה בלבד. העד פירט את נתיבי הנסיעה במקום וסימונם, מצב התנועה בנתיבים השונים ושמר על קשר עין רצוף עם רכב הנאשם עד לעצירתו.

2.      עדותו של עד התביעה הייתה עניינית, בהירה, עקבית ולא נסתרה בחקירה נגדית.

3.      גרסת הנאשם אף היא יש בה כדי לסייע להרשעתו. הנאשם העיד כי לא היה מרוכז דיו במסלול, הבחין רק ברגע האחרון כי אינו נוסע בנתיב הנכון וכי היה עומס תנועה בנתיבים לנסיעה ישר. בכל האמור, יש כדי לתמוך בגרסת המאשימה, כפי שהובאה בפני, שכן אין מחלוקת בין הצדדים, כי הנאשם נדרש לשנות נתיב נסיעתו בהגיעו לצומת ולעניין המקום המדויק של המעבר מנתיב לנתיב, אני מעדיפה את גרסת השוטר על פני זו של הנאשם, שלא עשתה עלי רושם אמין וקובעת, כי הנאשם עבר בצומת, בכיוון נסיעה ישר, אף שנכנס אליה מנתיב המורה על פניה שמאלה בלבד.

4.      כאמור לעיל, העד עסק באכיפת חוקי התנועה במקום, השקיף על הצומת ממקום עמידתו, מבלי שנטען כי הייתה מגבלה כלשהי בשדה הראיה שלו לעבר כיוון נסיעת הנאשם ולכן, אמינה עלי גרסתו לגבי אופן כניסת הנאשם לצומת.

3

לאור כל האמור לעיל, ולאחר ששבתי והזהרתי עצמי, שכן עדות יחידה הוצגה בפני במסגרת פרשת התביעה, הנני קובעת כאמור, כי הנאשם עבר עבירה כמיוחס לו בכתב האישום שבנדון.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה היום, ט' אייר תשע"ו, 17 מאי 2016, במעמד הצדדים