1

בפני בקשה לביטול כתב אישום מחמת התיישנות.

ביום 19.7.15 צולם רכבה של המבקשת תוך שהוא מבצע עבירת מהירות.

המבקשת, שהינה חברה להשכרת רכב, פנתה, לטענתה, למפנ"א בבקשה להסבת הדו"ח בתוך סד הזמנים הקבוע בחוק.

משלא הוסב הדו"ח, הגישה המבקשת בקשה להשפט ביום 19.10.15.

משלא הוגש כתב אישום, פנתה המבקשת לבית משפט השלום בירושלים, בבקשה להארכת מועד להשפט. בית המשפט שהתרשם מהמסמכים באופן בלתי אמצעי, קיבל טענת המבקשת לפיה הבקשות למשיבה הוגשו במועד ומשכך, ביום 11.5.16 האריך את המועד להגיש בקשה להשפט.

בהתאם להחלטה זו, ביום 2.6.16, הגישה המבקשת בקשה להשפט, באמצעות מפנ"א.

ביום 5.7.18 הודיעה המשיבה למבקשת כי בקשתה להשפט כובדה. ההודעה אינה מפרטת האם הוגש כתב אישום, אולם, עולה ממנה כי הוגש כתב אישום וכי ממתינים לקבלת מועד לדיון.

בדיון שהתקיים בפני ביום 20.1.19, טען נציג המבקשת באריכות.

ב"כ המשיבה התמקדה בהתכתבויות טרם הגשת הבקשה להארכת מועד להשפט.

עוד, טענה כי ב"כ המבקשת אינו מוסמך לטעון טענת התיישנות ואולם, לא הפנתה למקור החוקי לטענה זו.

2

בהחלטתי מיום 24.1.19, נתבקשה המבקשת לצרף המסמכים הנוגעים לטענותיה בדבר הבקשות שהוגשו. כמו כן, התבקשה תגובת המשיבה.

המבקשת צרפה האסמכתאות ואולם, המשיבה הסתפקה בתשובה לאקונית.

בהחלטתי מיום 27.1.19 נתבקשה המשיבה ליתן תשובה מפורטת, מדוע אין התיישנות, נתבקשה לפרט את התאריכים העוצרים את מירוץ ההתיישנות וכן, להשיב לשאלה מדוע לא חל מרוץ ההתיישנות מרגע שפנתה המבקשת למפנ"א.

ואולם, ביום 29.1.19, שוב, הסתפקה המשיבה בתשובה לאקונית, תוך הפניה לטענותיה בדיון וללא כל התייחסות מפורטת נוספת.

דיון והכרעה:

לא מצאתי כי המשיבה סתרה את טענת המבקשת לפיה שלחה את הבקשה להשפט במועד. דהיינו, ביום 2.6.16.

מצאתי ממש בטענת המבקשת לפי הודעתה של המשיבה כי תכבד החלטת בית המשפט מיום 11.5.16 אינה יכולה להתקבל באופן חלקי. שכן, לא היתה סבורה המשיבה כי הבקשה להשפט הוגשה לאחר המועד, הרי שלא היתה מגישה כתב אישום והתיק היה חוזר למרכז לגביית קנסות.

כתב האישום הוגש רק ביום 1.1.19. דהיינו, בחלוף מעל לשלוש שנים לאחר מועד ביצוע העבירה ובחלוף כשנתיים וחצי מהמועד בו הוגשה הבקשה להשפט.

משכך, הרי שהגשת כתב האישום עומדת בניגוד להוראות סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי, התשמ"ב- 1982, אני מקבלת את הבקשה ומורה על ביטול כתב האישום.

ניתנה היום, ה' אדר א' תשע"ט, 10 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.