1

בפני בקשה לפי סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: החוק) שעניינה ביטול פסק הדין שניתן בהליך דנן בהיעדרו של המבקש.

א.        הרקע העובדתי

1.         נגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה כשרישיון הרכב של הנגרר פקע בתקופה העולה על שנה.

2.         הנאשם זומן לדיון בעניינו במעמד קבלת הדו"ח.

2

3.         ביום 24.4.2022, התקיים הדיון אליו לא התייצב המבקש. בנסיבות אלה הורשע המבקש (בהעדרו) בעבירה שיוחסה לו ונגזרו עליו: קנס בסך 500 ₪ ופסילת רישיון למשך 15 ימים. הוטלה פסילה מותנית בת חודש למשך שנה.

4.         ביום 15.5.2022 הוגשה הבקשה מושא החלטה זו לביטול גזר הדין.

ב.         טענות הצדדים

5.         לטענת המבקש, הוא לא התייצב למועד הדיון וזאת משום שלא שהה באילת.

6.         המבקש טען כי הוא סובל מנכות וכי רישיונו מסייע לו בעבודתו ופרנסתו. המבקש פנה וביקש את התחשבות בית המשפט.

7.       המשיבה מתנגדת לביטול פסק הדין וטוענת כי המבקש קיבל את הזימון לידיו בעת קבלת הדו"ח ומשכך מועד הדיון היה ידוע לו. לטענת המשיבה העונש שהוטל על המבקש הולם ולא נגרם לו עיוות דין - לשיטתה אף לא נטען כך.

ג.         דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לבקשה, החלטתי לדחות את הבקשה.

8.       סעיף 130(ח) לחוק קובע כדלקמן:

"נגזר דינו של הנאשם בחטא או בעוון שלא בפניו, רשאי בית המשפט, על פי בקשת הנידון, לבטל את הדיון לרבות את הכרעת הדין וגזר הדין אם ניתנו בהעדרו, אם נוכח שהיתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין; בקשה לפי סעיף קטן זה תוגש תוך שלושים ימים מהיום שהומצא לנאשם פסק הדין אולם רשאי בית המשפט לדון בבקשה שהוגשה לאחר מועד זה אם הבקשה הוגשה בהסכמת התובע".

9.       כלומר, תחילה יש לבחון אימתי הומצא לנאשם פסק הדין ואם טרם חלפו שלושים ימים ממועד ההמצאה כאמור. אם חלף מניין הימים, על בית המשפט לבחון האם הבקשה הוגשה בהסכמת התובע. במקרה דנן הוגשה הבקשה במסגרת 30 הימים.

3

10.   לגופה של בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הנאשם, על בית המשפט לבחון האם מתקיימת אחת משתי העילות החלופיות הקבועות בסעיף הנ"ל: האחת - האם קיימת סיבה מוצדקת לאי התייצבות הנאשם; השנייה - האם ביטול פסק הדין דרוש כדי למנוע עיוות דין. התנאים אינם מצטברים (ראו גם רע"פ 9142/01 איטליא נ' מדינת ישראל פ"ד נז(6) 793 (2003) (להלן: "הלכת איטליא").

11.   בענייננו כאמור, זומן המבקש לדיון עם מסירת הדו"ח לידיו. לא מצאתי ממש בטענותיו של המבקש כדי להצדיק את אי התייצבותו לדיון.

12.   אשר לטענה כי ביטול פסק הדין נדרש כדי למנוע עיוות דין - לא עלתה כל טענה הנוגעת לכשל ראייתי או כפירה בעצם ביצוע העבירה המיוחסת למבקש.

אשר על כן, אני דוחה את הבקשה לביטול פסק הדין שניתן נגד המבקש. פסק הדין יוותר על כנו.

ניתנה היום, י"ח אייר תשפ"ב, 19 מאי 2022, בהעדר הצדדים.