1

1.         לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 12.7.21 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של נהיגה במהירות העולה על המותר, ונגזרו עליו העונשים הבאים: קנס בסך של 1,800 ₪, פסילה לתקופה של 4 חודשים בפועל בניכוי חודש פסילה מנהלית, ופסילה על תנאי לתקופה של 3 חודשים למשך 3 שנים.

3.         לאחר ששקלתי טענות המבקש וחרף היעדר תגובת המשיבה, החלטתי לדחות הבקשה.

4.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

5.         משלוח ההזמנה באמצעות דואר רשום מקים "חזקת מסירה" כאשר על הנמען מוטל הנטל להוכיח כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו (ראו לעניין זה רע"פ 8626/14 סמארה נ' מ"י, 10.2.15 וכן רע"פ 106/15 קריב נ' מ"י, 20.1.15).

2

6.         ראשיתו של תיק זה הוא בהזמנה לדין שנמסרה למבקש במועד ביצוע העבירה ע"י השוטר ב"שטח", כאשר המבקש זומן לדיון אשר היה קבוע להקראה ליום 19.5.21 ולא התייצב לדיון. בדיון ההקראה, ביום 19.5.21, הודיעה ב"כ המשיבה על תיקון כתב האישום והדיון נדחה לתאריך 12.7.21. מאישור המסירה הסרוק בתיק עולה כי הזימון לדיון הנדחה (פרוטוקול בצירוף כתב האישום המתוקן) נשלח לכתובתו של המבקש והודבק לאחר שהנמען סירב לקבלו בתאריך 28.5.21. על פי תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד -1974, מדובר בהמצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה, ומכאן שקמה חזקת המסירה. המבקש לא הוכיח כי לא קיבל את דבר הדואר מסיבות שאינן תלויות בו כאשר טענתו כי הדוור ביישוב שלו "המציא" את אישור המסירה היא טענה בעלמא, ומכאן שלא הפריך את חזקת המסירה. כמו כן, המבקש כאמור לא התייצב לדיון "המקורי" אליו קיבל זימון "בשטח" ולא נתן כל הסבר לאי התייצבותו לדיון ולא הגיש כל הודעה או בקשת דחיה טרם הדיון או לאחריו.

7.         בנוסף, מעיון בתיק האלקטרוני עולה כי פסק הדין נמסר לידי הנמען הרשום, המבקש, אשר אישר קבלת פסק הדין בחתימתו בתאריך 26.7.21, ומכאן שאף לא הגיש הבקשה במסגרת המועדים הקבועים בחוק אלא בשיהוי בלתי מבוטל.

8.         בנסיבות אלה לא מצאתי מקום לקבל הבקשה ולהורות על ביטול פסק הדין שניתן בהיעדר. עוד יש לציין כי העונשים שנגזרו על המבקש, בשים לב לעברו התעבורתי, אינם חורגים ממתחם הענישה הנהוג לעבירה מסוג זה. בנסיבות אלה, לא מצאתי כי הותרת פסק הדין על כנו תגרום למבקש עיוות דין.

9.         לאור כל האמור לעיל הבקשה נדחית.

10.       בשים לב לדחיית הבקשה, ההחלטה על עיכוב ביצוע פסק הדין מבוטלת.

11.       המזכירות תעביר עותק החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, ט"ו אייר תשפ"ב, 16 מאי 2022, בהעדר הצדדים.