כמצוות סעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב- 1982, אני מודיעה על זיכוי הנאשם.

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו, ביום 24/8/21 סמוך לשעה 18:42, שעה שנהג את רכבו בכביש 4 לדרום, סמוך לק"מ 115 נהג משמאל לקו הפרדה רצוף כשאין לימינו, בכיוון הנסיעה המותר קו קטעים, בניגוד לתקנה 36(ג) לתקנות התעבורה התשכ"א-1961 .

במקור קיבל הנאשם הודעת תשלום קנס אולם בחר שלא לשלם את הקנס וביקש כי עניינו יובא בפני שופט כיוון שכפר במיוחס לו.

הנאשם כפר בעבירה המיוחסת לו, כאמור בפרוטוקול מיום 12/7/22 עת טען כי נצמד לצד שמאל בנתיב השמאלי צמוד לקו הפרדה רצוף וכי מאחר והיה בסבוב, לשוטר הייתה בעיית שדה ראייה והוא לא יכול היה לראות אם עבר את קו ההפרדה או לא.

בישיבת ההוכחות מיום 10/11/22 הוסיף על גרסתו וטען כי נאלץ לעבור לנתיב השמאלי משום שבמקום היה רוכב אופניים שהיה משמאל לקו הפרדה רצוף ורצה לחצות את הנתיבים לימין ולכן, על מנת להימנע מפגיעה בו הוא חצה את קו ההפרדה הרצוף. עוד חזר על טענתו כי השוטר לא יכול היה לראות אותו עקב העיקול במקום.

לאור עדות הנאשם ביום 10/11/22 אין מחלוקת בין הצדדים כי הנאשם עבר ונסע משמאל לקו הפרדה רצוף.

גדר המחלוקת בין הצדדים היא האם הנאשם נסע משמאל לקו הפרדה רצוף מאחר וניסה למנוע פגיעה ברוכב אופניים שלטענתו היה במקום והאם השוטר יכול היה להבחין בנאשם מבצע את העבירה?

מטעם התביעה העיד השוטר והוגש דו"ח שנערך על ידו ת/1 וסרטון מצלמת גוף ת/2.

השוטר העיד כי הנאשם נסע משמאל לקו הפרדה רצוף וכי שמר עמו על קשר עין רצוף.

השוטר ברוב הגינותו העיד כי אינו זוכר את האירוע. כאשר עימת הנאשם את השוטר עם טענתו כי במקום היה רוכב אופניים טען השוטר כי אינו זוכר את האירוע, הוא לא אמר דבר על אופניים ולבסוף העיד כי "לא ראיתי שום אופניים" (ע' 7 לפרוטוקול ש' 19). אשר לעניין קשר עין והבחנה בביצוע העבירה, השוטר לא הכחיש קיומו של עיקול במקום, טרם עצירת הנאשם אולם עמד על כך שיכול היה להבחין בנאשם מבצע את העבירה. השוטר התחמק ממתן תשובה לשאלה אם יכול היה להבחין בגלגלים של האופנוע ורק השיב כי יש לו קשר עין רצוף. (ע' 8 לפרוטוקול בש' 19-20).

הנאשם העיד כי שעה שנסע בכביש 'זז' שמאלה אל קו הפרדה רצוף כדי להציל חיים ולא לסכנם מאחר ורוכב אופניים עמד על הכביש וניסה לחצות את הנתיבים.

נתתי דעתי לעדויות הצדדים ואני מקבלת את גרסת הנאשם במלואה .

ראשית לעניין טענת הימצאות רוכב אופניים במקום. עיינתי בסרטון ומצאתי כי בדקה 0:28 ניתן להבחין בברור ברוכב אופניים חוצה את הכביש וזאת במקביל לעצירת השוטר את הנאשם. בדקה 0:42 ניתן לשמוע כי במכשיר הקשר נאמר לשוטר "היה לו אופניים" ואני מוכנה להאמין כי הדברים נעלמו מאזניו של השוטר שעה שהתנועה הסואנת בכביש החרישה את הנאמר על ידי עמיתו במכשיר הקשר. לבסוף בדקה 16:10 השוטר מאשר בסרטון כי ראה את הסיטואציה ומוסיף כי הדבר לא מקנה לנאשם נסיעה בקו הפרדה- ואומר בשביל זה יש שוליים.

נשאלת השאלה מה עוד יכול היה הנאשם לעשות על מנת למנוע תאונה ? יש לזכור כי הוא נוסע בנתיב השמאלי בכביש מהיר, יש תנועה רבה של רכבים, רוכב אופניים משמאלו מנסה לחצות את הכביש והשוליים מצויים במרחק שני נתיבים מימינו.

בת/1 מציין השוטר בתגובת הנאשם "ראה מצלמה". עיון בסרטון מלמד כי תשובתו המידית והראשונית של הנאשם הייתה כי עבר משמאל לקו הפרדה רצוף בשל המצאות האופניים ואני מאמינה לו.

שנית- לעניין קשר עין עם גלגלי האופנוע בעת המעבר לקו הפרדה רצוף. אני מאמינה לשוטר שהבחין בנאשם ושמר על קשר עין רצוף, אולם ספק אם ניתן להבחין בגלגלי האופנוע נוסעים משמאל לקו הפרדה כשבמקום עיקול וקיר בטון מפריד בין נתיבי נסיעה נגדיים זאת טרם עצירת השוטר את הנאשם. בשל סנוור קשה לראות זאת בסרטון ת/2.

סוף דבר אני מזכה את הנאשם מכל אשמה.

דיון הקבוע ליום 8/12/22 - מבוטל.

ת/2 דיסק- צילום מצלמת גוף של השוטר- יוחזר לידי המאשימה.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים.

ניתנה היום, כ"ז חשוון תשפ"ג, 21 נובמבר 2022, במעמד הצדדים