1

 

הנאשמים הורשעו על יסוד הודאתם בכתב אישום מתוקן, באישום הראשון ב-37 עבירות של פעולה במטרה להביא להתחמקות או השתמטות מתשלום מס בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 117(ב1) לחוק מס ערך מוסף התשל"ו-1975 (להלן: חוק המע"מ). באישום השני הורשעו בעבירה של ניכוי מס תשומות ללא מסמך כאמור בסעיף 38 לחוק המע"מ, במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס, לפי סעיף 117(ב)(5) לחוק המע"מ, וכן בעבירה של הכנה וניהול פנקסי חשבונות או רישומים אחרים כוזבים, במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס, לפי סעיף 117(ב)(6) לחוק המע"מ.

כתב האישום

2

1.                    לפי האישום הראשון, בתאריכים ינואר 2014 ועד פברואר 2015 שימש הנאשם כמנהל פעיל בחברת "ליזאנטוס עיצובים" (להלן: הנאשמת) שהינה חברה פרטית מוגבלת במניות שהתאגדה בישראל ורשומה כעוסק מורשה לעניין חוק מע"מ החל מיום 5.6.2013. בעל המניות והדירקטור הרשום של הנאשמת מיום רישומה ועד לחודש 2014 היה מקסים פרנק ולאחר מכן נרשם אולג טרופונוב כבעלים ודירקטור אצל הנאשמת עד היום. בתקופה הרלבנטית לכתב האישום פעל הנאשם לביצוע עבירות מס של הפצת חשבוניות שלא כדין תוך שימוש בנאשמת ובמספר חברות הרשומות על שם אחרים, וזאת במטרה לבצע עבירות לפי חוק המע"מ בסכום מס כולל של 2,667,028 ₪.

2.                    החברות באמצעותן פעל הנאשם להוצאת חשבוניות מס שלא כדין: הנאשמת, ווסטוק רידס בע"מ (להלן: ווסטוק), הזית גידול ושיווק עצי פרי ונוי בע"מ (להלן: הזית).

 

3.                    בתקופה שבין ינואר 2014 ועד פברואר 2015, הוציא הנאשם באמצעות הנאשמת ובאמצעות החברות ווסטוק והזית, 37 מסמכים הנחזים להיות חשבוניות מס ע"ש הנאשמת וע"ש ווסטוק והזית, מבלי שעשה או התחייב לעשות את העסקאות שלגביהן הוצאו המסמכים כאמור (להלן: החשבוניות הפיקטיביות), וזאת במטרה להביא לכך שאחר יתחמק מתשלום מס. סך כל החשבוניות הפיקטיביות הינו בסך 17,496,385 ₪, וסכום המס מתוכו הינו בסך של 2,667,028 ₪. חברת א.ס וליד קיזזה את מס התשומות הנובע מהחשבוניות הפיקטיביות בספרי הנהלת החשבונות שלה.

 

4.                    לפי האישום השני, הנאשמים ניכו מס תשומות שלא כדין בדיווח התקופתי שהגישו בשם הנאשמת למנהל מע"מ בין החודשים נובמבר ודצמבר, במטרה להתחמק מתשלום מס בסך של 267,900 ₪. בכך ניכו מס תשומות מבלי שיש לגביו מסמך כנדרש בסעיף 38 לחוק וזאת במטרה להתחמק מתשלום המס, וניהלו פנקסי חשבונות כוזבים במטרה להתחמק מתשלום המס.

הסדר הטיעון

5.                    ביום 1.1.2020 הציגו הצדדים הסדר טיעון לפיו הנאשמים יודו בכתב האישום המתוקן ויורשעו בו, בכפוף להסרת מחדל בסך 50,000 ₪ המאשימה תעתור להשית על הנאשם עונש של 28 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס, וההגנה תטען כראות עיניה. הטיעונים לעונש נדחו ב-9 חודשים על מנת לאפשר לנאשם להסיר את המחדל בסכום עליו הוסכם. עובר לטיעון לעונש הובהר כי אין ביכולתו של הנאשם לעמוד בתנאי ההסדר שהוצג וכל אחד מהצדדים טען כמיטב שיקול דעתו.

ראיות לעונש

3

6.                    הגב' לנה גטשמן, בת זוגו של הנאשם (להלן: לנה), העידה כעדת אופי. היא סיפרה בהתרגשות על הקשר עם הנאשם מזה כ-9 שנים, אודות החיים המשותפים, על לידת הבת בשנת 2014, ועל כניסתו של הנאשם לריצוי עונש המאסר. כן סיפרה על השפעת מאסרו של הנאשם עליה כאשר נאלצה לגדל את ביתם המשותפת לבדה. לנה הוסיפה לספר אודות השינוי שעבר הנאשם לטעמה, לאחר שחרורו מריצוי עונש המאסר. ובפרט עמדה על הפגיעה הצפויה במשפחתה ככל והנאשם ישלח לריצוי עונשו מאחורי סורג ובריח, וביקשה את התחשבות בית המשפט.

טיעוני הצדדים לעונש

7.                    המאשימה עמדה בטיעוניה על הפגיעה בערכים המוגנים ובהם פגיעה בקופת המדינה, פגיעה בשיווין חלוקת נטל המס והבטחת קיומה של מערכת גביית מיסים תקינה. המאשימה הדגישה את מדיניות הענישה הנהוגה כמחמירה, באשר נקבע לא אחת שיש למצות את הדין עם העבריינים בעונשי מאסר בפועל שילוו בקנס כספי תוך מתן משקל בכורה לשיקולי הרתעה והעדפתם על נסיבות אישיות או מצוקה כלכלית.

 

8.                    חומרה ייתרה ביקשה המאשימה לראות במעשיו של הנאשם אשר השתמש בשלוש חברות שנרשמו על שמו לביצוע העבירות, הנאשם הוא האחראי הבלעדי לביצוען של העבירות והשתמש באחרים, כאשר לא מדובר במעידה חד פעמית, אלא במספר עבירות רב של עבירות שבוצעו על ידי הנאשם, בשיטתיות ובתחום רב וזאת על פני תקופה ארוכה, ומטרתן אחת, בצע כסף. הנזק שנגרם לקופת המדינה כתוצאה ממעשיו של הנאשם כ-3 מיליון ₪. עוד הפנתה המאשימה לכך שהנאשם לא פעל להסרת המחדלים, גם לא באופן חלקי וזאת חרף חלוף הזמן וההזדמנויות הרבות שהיו לו לעשות כן. מכאן עתרה המאשימה לקבוע מתחם עונש הולם כנע בין 18 ועד 36 חודשים, מאסר מותנה וקנס בשיעור 5%-10% מהנזק שנגרם לקופת המדינה, ותמכה עתירה זו בפסיקה.

 

9.                    באשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות הפנתה המאשימה לכך שמדובר בנאשם בעל עבר פלילי (עת/1), הוא שיתף פעולה לאורך כל ההליך, הודה וחסך זמן שיפוטי, וכן לחלוף הזמן מיום ביצוע העבירות. לטעם המאשימה, אין מקום לשקול שיקולי שיקום בעניינו באופן המצדיק סטייה ממתחם העונש ההולם.

4

 

10.                בהינתן כל אלו, ביקשה המאשימה למקם את עונשו של הנאשם מעט מעל לאמצע מתחם העונש ההולם ולהשית עליו 31 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס. בנוגע לנאשמת, נמסר כי זו אינה פעילה ועל כן הותירה את העונש שייגזר עליה לשיקול דעת בית המשפט.

11.                מנגד, בא כוח הנאשם בטיעוניו סבר כי המתחם לו עותרת המאשימה מחמיר יתר על המידה ואינו תואם את מדיניות הענישה הנוהגת או את נסיבות ביצוע העבירה ועתר לקבוע מתחם שנע בין 15 ועד 30 חודשי מאסר לצד רכיבי ענישה נוספים, עמדתו תמך בפסיקה. לצד זאת, הבהיר כי עיקר הטיעון יתמקד בשיקומו של הנאשם לאחר שחרורו ממאסר באופן המצדיק לטעמו סטייה ממתחם העונש ההולם. לעמדתו, גם כאשר המדובר בעבירות מס, חמורות ככל שיהיו יש לתת משקל לשיקול השיקום כפי שנעשה בתיקים אחרים, חמורים בהרבה במגוון עבירות. לטעמו עמדת המאשימה בהקשר זה אינה ראויה.

 

12.                בא כוח הנאשם בטיעוניו המפורטים והארוכים עמד על נסיבותיו האישיות של הנאשם, יליד 1971 גדל בגיאורגיה, בן למשפחה משכילה, התגלה כילד מחונן, סיים לימודים בגיל 16, הוא החל לימודים באוניברסיטה, אך הפסיק אותם בשל גיוסו לצבא. הנאשם עלה לארץ בגיל 20, השלים צבא ולימודים גבוהים, התחתן ונולדו לו שני ילדים והתגרש. בשנת 2015 נידון לעונש מאסר בן 40 חודשים. במהלך המאסר השתלב בתהליך טיפולי שנשא פרי ולראייה דוחות סוציאליים בעניינו, חוות הדעת מעסיקו הנוכחי לצד העובדה כי מאז שחרורו ממאסר חלפו כ-3 שנים והוא לא הסתבך בפליליים. לנוכח הליך שיקומי שעבר ובהתאם לדוחות סוציאליים, נעתרה ועדת השחרורים לבקשתו לשחרור מוקדם, כך שהנאשם ריצה פחות משלוש שנות מאסר.

 

13.                בא כוח הנאשם סבר כי יש באלו להצדיק חריגה ממתחם העונש ההולם, כאשר לטעמו אין להשיב למאסר את מי שהוכיח במעשיו כי השתקם. מכאן ביקש להסתפק בעונש הרתעתי צופה פני עתיד לצד שירות לתועלת הציבור שיאפשר לנאשם להמשיך ולשמור על מקום תעסוקתו וכן קנס התואם את יכולתו הכלכלית של הנאשם. למצער ביקש כי בית המשפט ישקול להשית על הנאשם עונש מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות.

 

5

14.                הנאשם בדבר האחרון אמר את הדברים הבאים: " אני לא יכול לחזור אחורה, אני יודע שעשיתי עבירות קשות וחמורות. אני מצטער, פגעתי גם באנשים זרים וגם במשפחה שלי. אני היום עובד כשכיר, כשקיבלתי את כתב האישום אחרי שהשתחררתי בתוכנית שיקום באתי לעורך דין והודתי ולקחתי אחריות על כך שסיבכתי את מקסים גם, אני הולך בדרך הישר ובדרך המלך ואני אשמור על כך שזה יימשך כך".

דיון והכרעה

 

קביעת מתחם העונש ההולם

15.                בחינת ענייננו על-פי מבחן הקשר ההדוק מלמדת כי מעשיהם של הנאשמים הם רצף של עבירות זהות, עד כי שפיצולם גורע מאופיים הייחודי כמכלול. על כן יש לראותם כמסכת עבריינית אחת אשר יש לקבוע בגינה מתחם עונש אחד. עם זאת, מובן שבקביעת המתחם יובא בחשבון כי מדובר במספר רב של עבירות חוזרות ומתוחכמות (ע"פ 4910/03 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.2014); ע"פ 5643/14 עיסא נ' מדינת ישראל (23.6.2015)).

 

16.                מתחם העונש ההולם ייקבע בהתאם לעקרון ההלימה תוך מתן משקל לערכים שנפגעו מביצוע העבירות, למידת הפגיעה בהם ולמדיניות הענישה הנהוגה בנסיבות הקשורות בביצוע העבירות.

 

17.                אפשר להצביע על שורה של ערכים שנפגעו כתוצאה ממעשיו של הנאשם ובהם פגיעה בקופה הציבורית ויציבות המשק, בערך השוויון בנשיאת נטל תשלום המס וכן באפשרות להטיל מס אמת. בתי המשפט עמדו לא אחת על חומרתן של עבירות המס ועל השלכותיהן החברתיות המזיקות, מדובר בעבירות שמעצם טיבן קלות לביצוע וקשות לחשיפה ומחייבות חקירה מאומצת לשם הבאת העבריינים לדין.

 

18.                על החומרה הגלומה בעבירות המס עמד לא אחת בית המשפט העליון. ראו מיני רבים: רע"פ 2478/21 זיאדנה נ' מדינת ישראל (09.05.2021)‏‏:

6

"כפי שהודגש לא אחת, עבירות המס מחייבות מדיניות ענישה מחמירה, הכוללת עונשי מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, שיהא בה כדי לסייע בהרתעת עבריינים פוטנציאלים המבקשים לשים ידם על כספי הקופה הציבורית. זאת, הן לאור הפגיעה הקשה בקופה הציבורית הנלווית לעבירות אלו; הן לאור הקושי הרב שבחשיפתן (ראו למשל רע"פ 679/21 פלוני נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 7 (3.2.2021))."

וכן: רע"פ 9004/18 יצחקי נ' מדינת ישראל (31/12/18); רע"פ 3995/15 זלבני נ' מדינת ישראל (18/6/15); רע"פ 1717/14 ליזרוביץ נ' מדינת ישראל (30/3/14); רע"פ 977/13 אודיז נ' מדינת ישראל (20/2/13).

 

19.                כמו כן, לאורך השנים מצאו בתי המשפט חומרה מיוחדת בעבירות המערבות שימוש בחשבוניות כוזבות בשל הקלות שבהוצאתן ומימדי התופעה ההולכת וגוברת, ואלה הוגדרו לא אחת בפסיקה כ"אבי אבות הטומאה". ראו מיני רבים, ע"פ 2363/12 עזבון המנוח יהושע שלוש נ' מדינת ישראל, פס' 9 (5.3.2013):

"אין צורך להכביר מילים אודות חומרת המעשים שנועדו להונות את רשויות המכס ומע"מ, והנזק הרב שעבירות כגון דא טומנות בחובן לכלכלת המדינה, ולמגוון ההיבטים החברתיים הנוגעים בנטל תשלום המיסים. עבירות אלו הן בבחינת שליחת-יד לקופה הציבורית ופגיעה במשק המדינה, יש בהן כדי לשבש את מנגנון גביית המיסים ולערער כפועל יוצא מכך את אמון הציבור בערך השוויון בנשיאה בנטל המיסים... מכאן, כי בעבירות כלכליות ובעבירות מס... גובר משקלו של האינטרס הציבורי בהחמרה בענישה... הדברים נכונים במיוחד כאשר נעשה שימוש בחשבוניות פיקטיביות, שהשימוש בהן הפך זה מכבר למכת מדינה".

7

20.                בחינת מדיניות הענישה הנהוגה במקרים דומים לעניינינו מלמדת על מגמה ברורה של החמרה והכבדת היד על עברייני המס. במקרים בהם הוטלו עונשי מאסר ממושכים בפועל (חלקם הוצגו על ידי המאשימה), ראו: רע"פ 4497/20 אביבי נגד מדינת ישראל (05.07.2020):רע"פ 7487/18 אטיאס נ' מדינת ישראל (4.11.2018); רע"פ 6781/18 סלימאן בע"מ נ' מדינת ישראל (1.11.2018); רע"פ 372/17 מדינת ישראל נ' חורי (18.1.2017); רע"פ 7779/15 חברת כץ עבודות צבע בע"מ מדינת ישראל (31.1.2016); עפ"ג (י-ם) 64777-06-18 ג'ראדת נ' מדינת ישראל (27.1.2019); עפ"ג (ירושלים) 19090-05-18 עותמאן נגד מדינת ישראל (27.1.2019); עפ"ג (ירושלים) 21791-08-17 מואמנה נגד מדינת ישראל (21.3.2018); עפ"ג (מח'-מרכז) 39990-02-15 מודן נ' מדינת ישראל וערעור שכנגד (12.5.2015); ת.פ (רחובות) 31610-06-16 מדינת ישראל נ' סלמון (17.2.2019).

לצד זאת אפשר למצוא בפסיקה גם עונשי מאסר מתונים יותר (חלקם הוצגו על ידי ההגנה), חלקם גם לריצוי בעבודות שירות, אך מדובר במקרים בהם מספר העבירות נמוך מענייננו וגם הנזק לקופה הציבורית קטן באופן יחסי, ובחלק מהעונשים הסטייה ממתחם העונש ההולם נעשתה מטעמי שיקום ושיקולי צדק. ראו: רע"פ 9004/18 יצחקי נ' מדינת ישראל (31.12.18); רע"פ 6721/14 פלוני נ' מדינת ישראל (7.10.14); רע"פ 7814/05 שוב נ' מדינת ישראל (24.1.06); ת.פ 19883-04-19 מדינת ישראל נגד מדייטק והפקות בע"מ; ת.פ 11484-11-15 מדינת ישראל נגד סלו'ציק (11.6.2019); ת.פ (רמלה) 11828-05-14 מדינת ישראל נ' אלעברה ואח' (2.5.2019).

21.                בענייננו, מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא גבוהה. הנאשם נמצא בראש ההיררכיה העבריינית, הוא פעל להפצת 37 חשבוניות פיקטיביות בסך 17,497,385 ₪, תוך שימוש בנאשמת ושתי חברות הרשומות על שם אחרים, במטרה להביא לכך שאחרים יתחמקו או ישתמטו מתשלום מע"מ בסכום מס כולל של 2,667,028 ₪. הנאשם פעל מתוך מודעות מלאה למעשיו, הוא מוכר החשבוניות הפיקטיביות וכפי שעולה מכתב האישום וכך גם מדבריו, סיבך אחרים בביצוע עבירות המס והחשבוניות קוזזו בפועל. הנאשם יכול היה להפסיק את ביצוע העבירות בכל רגע נתון אך הוא בחר שלא לעשות כן. מעשיו של הנאשם מאופיינים בשיטתיות ובתחכום רב, הם בוצעו על פני תקופה ארוכה שבין ינואר 2014 ועד פברואר 2015 ויש לראות גם בכך נסיבה לחומרה. הנאשמים גם ניכו מס תשומות שלא כדין בדיווח התקופתי שהגישו בשם הנאשמת וזאת בין החודשים נובמבר ודצמבר במטרה להתחמק משתלום מס בסך 267,900 ₪.

 

8

מעשיו של הנאשם חמורים מתוכננים בקפידה ומתוחכמים והם הובילו לפגיעה ישירה בקופה הציבורית, בסכום של כ-3 מיליון ₪, וגרם לנזק כבד הן לרשויות והן לאזרחי המדינה.

 

22.                נוכח המפורט, תוך שנתתי דעתי למדיניות הענישה הנוהגת, לערכים החברתיים שבהם פגעו הנאשמים, לנסיבות ביצוע העבירות ובהתאם לסעיף 40יג בחוק העונשין מצאתי לקבוע מתחם העונש ההולם במאוחד כנע בין 15 ועד 30 חודשי מאסר בפועל, לצד רכיבי ענישה נוספים.

 

23.                באשר לשיעור הקנס, כידוע, בסוג זה של עבירות נודעת חשיבות ממשית לענישה כספית הולמת אשר תלמד כי אין אף תועלת כלכלית בצד ביצוען של העבירות. קביעת שיעור הקנס מושפעת מהסכומים מושא כתב האישום ומהשיטתיות שבביצוע העבירות, אך לא רק, שהרי התכלית המרכזית של עונש בדמות קנס היא שהקנס ישולם ולא יהווה תוספת למאסר, ועל כן בעת קביעת המתחם יש להידרש גם ליכולתו הכלכלית של הנאשם. בנסיבות העניין מצאתי לקבוע כי מתחם הקנס נע בין 100,000-30,000 ולגבי הנאשמת קנס סמלי.

 

קביעת העונש בתוך המתחם

 

24.                לא מצאתי כי קיימים שיקולים לסטייה מהמתחם לקולה או לחומרה לפיכך יש לקבוע עונשו של הנאשם בתוך המתחם תוך התחשבות בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40יא לחוק העונשין) כדלקמן:

 

25.                הנאשם, יליד 1971 נשוי ואב לשלושה ילדים ממערכות יחסים שונות, מאז שחרורו הוא שומר על יציבות תעסוקתית מועסק בחברת א.א. לוי אפרים בע"מ. נתתי את הדעת לקושי הממשי, האישי, הכלכלי והרגשי למשפחתו של הנאשם, ככל שייגזר עליו עונש של מאסר מאחורי סורג ובריח. כמו כן נתתי דעתי למכתבו של רב הקהילה היהודית בעיר "אוני" שבגיאורגיה שם גדל הנאשם טרם עלה לארץ.

 

9

26.                לזכות הנאשם אף עומדת הודאתו והחיסכון בזמן שיפוטי. לצד זאת, אי אפשר להתעלם מכך שהמחדלים לא הוסרו. כידוע, המחדל הוא סכום כסף השייך למדינה, ונגזל על-ידי הנאשם מקופת המדינה ומהציבור בכללותו, הסרת המחדל מהווה את תיקון תוצאות העבירה ופיצוי מדינת ישראל על הנזק שנגרם בשל העבירות שביצע הנאשם. נקבע לא אחת כי הסרת מחדלים משקפת חרטת אמת במעשה ולא רק במילים, ומהווה שיקול משמעותי לקולה. למרבה הצער ועל אף חלוף הזמן וההזדמנויות הרבות שהיו בידי הנאשם הוא לא הסיר את המחדלים ולו חלק מהם, ואף לא התרשמתי כי נעשה מאמץ לעשות כן ולראייה הטיעון לעונש נדחה ב-9 חודשים על מנת להסיר מחדל בסך 50,000 ₪ והוא לא עמד בכך גם לא באופן חלקי.

 

27.                הבאתי בחשבון את התמשכות ההליכים בעניינו של הנאשם. העבירות בוצעו בשנת 2015-2014, בסוף שנת 2014 הנאשם נעצר ונחקר בגין מעשים אלו, שימוע נערך בשנת 2017 ובחלוף 3 שנים מביצוען של העבירות בעוד שכתב האישום הוגש רק בשנת 2019. גזר הדין ניתן בסוף שנת 2021 ובחלוף 6-7 שנים מיום ביצוע העבירות. אמנם, הנחיות היועץ המשפטי לממשלה הנוגעות למשך זמן הטיפול ועד להגשת כתב האישום נכנסו לתוקף לאחר מועד הגשת כתב האישום אך התכלית העומדת מאחוריהם רלבנטית גם כאן ובהקשר לכך גם הוראות החוק הרלבנטיות. עם זאת, אין בידי מלוא הנתונים הנוגעים לסיבות הנוגעות לשיהוי והגשת כתב האישום בחלוף שנים רבות. כאשר ניכר כי גם לנאשם יש חלק בהתמשכות ההליכים, לרבות דחיית מועד שמיעת הטיעון לעונש להסרת המחדל. כך או אחרת, אינני סבורה כי השיהוי בהגשת כתב האישום מצדיק הימנעות מהטלת עונש מאסר וזאת לאור מכלול נתוני מקרה זה ובהם חומרת המעשים, התחכום והמרמה שנלוו לאלו, היקף וסכום המרמה, כמו גם העובדה שהמחדלים לא הוסרו ולו בחלקם. לפיכך, יובא השיהוי בחשבון באופן מתון בקביעת העונש.

 

10

28.                לחובתו של הנאשם עומד עברו הפלילי הכולל שתי הרשעות קודמות (14.3.2016 ו-19.5.2015) בעבירות מרמה וזיוף בנסיבות מחמירות, שיבוש מהלכי משפט בגינן נידון לעונשי מאסר ממושכים. בא כוח הנאשם הפנה לכך שמדובר בשתי הרשעות מאוחרות לביצוע העבירות כאן ועמד על הקושי לצרף תיק זה לתיקי החקירה בהן הורשע בין היתר משום שאין סנכרון בין מחשבי הפרקליטות והמשטרה ובין חקירות מע"מ. טענה זו לא אוכל לקבל. הנאשם נחקר בסוף שנת 2014 בגין העבירות שבוצעו כאן, נעצר ושוחרר בתנאים בהתאם להחלטת בית המשפט במ"י 19197-11-14 מיום 10.11.2014. הנאשם היה מודע היטב להליכים המתנהלים כנגדו תקופה ארוכה. אלא שברי כי צירוף של עבירות המס לתיקים הפליליים בהם הורשע, היה בהכרח מביא להחמרה בעונשו. עברו של הנאשם, בעבירות פליליות בעלות מאפיינים דומים שבוצעו באותה התקופה גם אם ההרשעה בגינן מאוחרת, אינו מאפשר את גזירת העונש בתחתית המתחם.

 

29.                עוד לקחתי בחשבון כי הנאשם החל בהליך שיקומי בבית המאסר, השתלב בתעסוקה במפעל יצרני, נטל חלק בהתאם לבקשתו בשתי קבוצות טיפוליות לעברייני מרמה וכן בקבוצה בנושא "שינוי דפוסים" שהתקיימה בין החודשים מרץ-מאי 2018. מהמסמכים שהוצגו לעיוני עולה כי הנאשם השתלב בתהליך השיקומי לשביעות רצון הגורמים המטפלים. אלו דיווחו על שיתוף פעולה, תפקוד חיובי ואקטיבי ובפרט התרשמו מהנאשם כמי שמבקש לערוך שינוי בחייו וניכר כי תורם ונתרם מההליכים הטיפוליים. כן להערכת גורמי הטיפול, הנאשם ביצע את עבירות מרמה על רקע קשיים רגשיים וקושי להתמודד עם חיי היום יום וניכר כי ישנו פער בין האופן שמציג את עצמו ובין יכולתו להתמודד עם קשייו הפנימיים. עוד העריכו גורמי הטיפול כי הנאשם עבר תהליך משמעותי בטיפול וניכר כי הוא מגלה תובנה נרחבת יותר לנסיבות שהובילו אותו לביצוע העבירות. בהתאם לכל אלו מצאה ועדת השחרורים להורות על שחרורו המוקדם של הנאשם. לאחר שחרורו ביום 2.10.2018 הוא המשיך התהליך והשתלב בתוכנית שיקום בעיר רחובות ובפיקוח רשות שיקום האסיר הכוללת שילוב תעסוקתי, שיחות פרטניות וטיפול קבוצתי. הנאשם הועסק בחברת "פואור סטריאו ומיגון רכב" שם עובד עד היום והוא ממלא תפקידו לשביעות רצון מעסיקו (נ/8, נ/6). מפרוטוקול דיון ועדת השחרורים מיום 12.3.2019 המבוסס על דוח סוציאלי ודוח הערכה תקופתית (נ/2) עולה כי הנאשם ממלא אחרי תנאי שחרורו כהלכתם (נ/4). לכל אלו יש להוסיף כי אין כל טענה כנגד הנאשם מיום שחרורו והוא לא שב להסתבך בפלילים.

 

11

30.                התהליך השיקומי שעבר הנאשם בכלא ולאחר שחרורו בלווי הרשות לשיקום האסיר אכן ראוי להערכה, ואולם אינני סבורה כי יש בו להצדיק סטייה ממתחם העונש ההולם. אסביר. מכלל המסמכים עולה כי בעת הזו הנאשם אינו משולב בהליך שיקומי אלא שההליך הסתיים, כך שאין חשש ממשי כי הטלת מאסר בפועל עשויה לגדוע את המשכו או לפגוע בו. יתרה מזאת, בהקשר לכך, הנאשם אינו שונה מעברייני מס אחרים שהם כלל אנשים נורמטיביים ואפילו מצטיינים וראויים לשבח בתחומים רבים, ועבירות המס שביצעו מהוות חריג לאורחות חייהם.

 

31.                בנסיבות ביצוע העבירות כאן, התקופה בהן בוצעו, התחכום שנלווה להם, העובדה כי אלו בוצעו באופן חוזר ונשנה בהיקף ניכר על ידי מי שהעולם העברייני אינו זר לו וביצע במקביל לאלו עבירות פליליות חמורות בעלות מאפיינים דומים, אין זה ראוי לבכר שיקולי שיקום על פני יתר שיקולי הענישה ביניהם גמול והרתעה, ולבטח לא בדרך של חריגה קיצונית ממתחם העונש ההולם במידה לה עתר בא כוח הנאשם.

 

32.                האינטרס הציבורי בעבירות המס מחייב מתן בכורה לשיקולי גמול וההרתעה. ראו מיני רבים: רע"פ 977/13 אודיז נ' מדינת ישראל (20.2.2013) ורע"פ 5557/09 שוסטרמן נ' מדינת ישראל (6.7.2009); רע"פ 5823/09 באשיתי נ' מדינת ישראל(17.8.2009). וכן ע"פ 3151/13 עבדאללה נ' מדינת ישראל (27.2.2014):

"בית משפט זה פסק לא פעם כי יש לנקוט מדיניות ענישה מחמירה בכל הנוגע לעבירות מס, זאת בשל פגיעתן בחיי הכלכלה והשלכותיהן החברתיות המזיקות. מדיניות זו נועדה לשמש אמצעי מרתיע מהישנותן של עבירות כגון אלה... עוד נקבע בפסיקה כי בעבירות אלה, באיזון בין שיקולי ההרתעה לבין נסיבותיו האישיות של הנאשם, יש לתת משקל רב יותר לשיקולי ההרתעה... לאור הלכה זו הותוותה בפסיקה מדיניות הענישה, לפיה יש לגזור את דינם של עברייני המס תוך מתן הבכורה לשיקולי ההרתעה, ולהעדיפם על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם". דברים אלה מקבלים משנה תוקף לנוכח טיב העבירות שביצע המערער. ייצור החשבוניות הפיקטיביות והפצתן התנהל במשך תקופה ממושכת והיה לדרך חיים המכניסה בקלות כספים רבים. העבירה של הפצת חשבוניות פיקטיביות היא חמורה ביותר כאשר מדובר בעבירות מס".

33.                לנוכח האמור, באיזון בין הנסיבות לזכותו של הנאשם לבין הנסיבות העומדות לחובתו מצאתי למקם את עונשו של הנאשם מעט מתחת לאמצע המתחם. אלמלא חלוף הזמן והתהליך השיקומי, היה מקום למקמו גבוה מכך.

12

תוצאה

1.                    אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א.      20 חודשי מאסר. הנאשם יתייצב לריצוי עונש המאסר ביום 9.2.22 עד השעה 10:00 בימ"ר ניצן או על פי החלטת שירות בתי הסוהר כשברשותו תעודת זהות או דרכון ועותק מהחלטה זו. על הנאשם לתאם את הכניסה למאסר כולל האפשרות למיון מוקדם עם ענף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר בטלפונים 08-9787377 או 08-9787336

ב.      9 חודשי מאסר אותם לא ירצה הנאשם אלא אם יעבור בתוך שלוש שנים עבירות מס מסוג פשע.

ג.       6 חודשי מאסר אותם לא ירצה הנאשם אלא אם יעבור בתוך שלוש שנים עבירות מס מסוג עוון.

ד.      קנס בסך 40,000 ₪ או 3 חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-40 תשלומים שווים ורצופים, החל מיום 1.1.2022 וב-10 לכל חודש שלאחריו. אם תשלום אחד מן התשלומים לא יפרע במועדו, תעמוד היתרה לפירעון מידי;

ה.      על הנאשמת אני גוזרת קנס סימלי בסך 100 ₪.

 

למען הסר ספק, הערבויות בתיק יעמדו בתוקפן עד להתייצבות הנאשם לריצוי עונשו.

 

צו כללי למוצגים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי כחוק .

 

 

ניתן היום, י"ז טבת תשפ"ב בטבת, 21 דצמבר 2021, במעמד הצדדים.