1

לפניי בקשה שהוגשה על ידי הנאשם לפי סעיף 108 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב - 1982 (להלן: "החסד"פ").

במסגרת הבקשה עותר הנאשם להמציא לידיו נתונים סטטיסטיים אודות כתבי אישום שהוגשו בגין עבירה של שיבוש הליכי משפט כעבירה יחידה, וכן נתונים סטטיסטיים אודות תיקים שנסגרו בגין חשד זה.

הרקע לבקשה:

כנגד הנאשם, שוטר במשטרת ישראל, הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של שיבוש הליכי משפט בניגוד לסעיף 244 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977.

בהתאם לעובדות כתב האישום, בתאריך 23.7.19, נערך חיפוש בביתו של הנאשם. הנאשם ביקש לגשת לשירותים על מנת להתפנות, וצו החיפוש אישר לו זאת. הנאשם נכנס לשירותים בחדר השינה והסליק מכשיר סלולארי בפתח הניקוז של השירותים. בהמשך, במהלך החיפוש, יצא הנאשם לחצר ביתו, קרע דף נייר שתיעד פרטי מספרי רכב, וזרק מעל לגדר בחצר אל עבר חצרו של השכן.

2

טענות הצדדים:

ב"כ הנאשם טענה באשר לבקשה לקבלת נתונים סטטיסטיים, כי החומר דרוש לצורך הוכחת הטענה בדבר אכיפה בררנית, כאשר ככלל, המדינה אינה נוהגת במקרים דומים להגיש כתב אישום בגין עבירה של שיבוש הליכי חקירה כעבירה יחידה. בתמיכה לטענה הפנתה ב"כ הנאשם למקרה של השופטת בדימוס כרייף אשר שם נמנעה המאשימה להעמידה לדין בגין עבירה של שיבוש הליכי חקירה.

המאשימה התנגדה לבקשה, וטענה כי הנאשם לא הרים את הנטל הראשוני המוטל עליו לביסוס טענותיו. לגבי הבקשה לקבלת נתונים סטטיסטיים הנוגעים למקרים בהם נסגרו תיקים, נטען כי מדובר בבקשה רחבה מאוד, הדורשת משאבים רבים. כמו כן, נטען, כי לא הובהר מדוע נתונים אלו יסייעו לביסוס הטענה בדבר אכיפה בררנית, כאשר קיימת שונות אינהרנטית בין התיקים באופן שלא ניתן ללמוד מסגירת תיק אחד על טיבו של התיק האחר שהוגש.

לאחר דיון שהתקיים במעמד הצדדים התבקשה המאשימה להודיע לבית המשפט האם הוגשו בשנים האחרונות תיקים כנגד שוטרים בגין עבירה של שיבוש הליכי משפט כעבירה יחידה, והמאשימה הגישה רשימה של תיקים אשר תלויים ועומדים בבתי משפט שונים.

דיון והכרעה:

במסגרת בקשה לקבלת נתונים לפי סעיף 108 לחסד"פ אין בית המשפט נדרש להכריע בטענה של אכיפה בררנית, אלא רק בשאלה האם להורות למאשימה להמציא נתונים המבוקשים על ידי ההגנה לביסוס הטענה.

על מנת שהנאשם יוכל להוכיח טענותיו עליו להציג תשתית ראייתית לביסוס טענותיו ואין די להעלות טענות בעלמא.

ראה לעניין זה ע"פ 8551/11 סלכגי נ' מדינת ישראל (12.8.2012):

"טענת אכיפה בררנית אינה רק טענה משפטית עקרונית. היא, קודם כל, טענה עובדתית, וכפי שציין השופט י' זמיר בעניין זקין: "רשות מינהלית המבקשת לאכוף את החוק נהנית, כמו כל רשות מינהלית, מחזקת החוקיות. מי שמעלה נגד הרשות טענה של אכיפה בררנית, ולכן הוא מבקש לפסול את ההחלטה, עליו הנטל להפריך חזקה זאת"".

3

אין חולק כי המידע הדרוש לביסוס מסד ראייתי בנוגע לטענת הנאשם בדבר אכיפה בררנית, כגון כתבי אישום שהוגשו במקרים דומים, תיקים שנסגרו בנסיבות דומות ללא כתב אישום וכו', אינו מצוי בידי הנאשם. משכך, דחיית בקשתו של הנאשם לקבלת הנתונים עלול להביא למצב בו הנאשם לא יוכל להניח תשתית עובדתית בתמיכה לטענותיו.

יחד עם זאת, על מנת שבית המשפט ייעתר לבקשה במסגרת סעיף 108 לחסד"פ, על הנאשם להניח תשתית ראייתית ולו ראשונית התומכת בטענותיו. ראה לדוגמא: ע"ח (מרכז) 14473-10-15 זייפר בע"מ נ' עיריית נתניה (7.2.2016):

"העולה מן הפסיקה הוא כי נאשם זכאי לקבל נתונים סטטיסטיים בדבר מדיניות העמדה לדין, על מנת שיוכל לטעון לאכיפה בררנית במסגרת הגנה מן הצדק. זכות זו תקום לנאשם רק לאחר שיוכל להצביע על תשתית ראייתית ראשונית וראוי שלא להכביד ברמת ההוכחה הנדרשת בהקשר זה".

טענת הנאשם מבוססת בעיקרה על "תחושות בטן" בדבר העדר כתבי אישום בגין עבירה של שיבוש הליכי משפט כעבירה יחידה, והיא אינה מגובה בתשתית ראייתית. הטענות בעלמא לגבי הסדר אליו הגיעה המדינה עם השופטת בדימוס כרייף, אין בה כדי לסייע לנאשם, כאשר הנימוקים לאותו הסדר והשיקולים שעמדו בבסיסו לא מונחים בפניי, ואין במקרה זה כדי להוות ראיה באשר למדיניות המאשימה במקרים דומים, כמדיניות שיטתית הנוגעת לעבירה של שיבוש הליכי משפט.

ב"כ המאשימה, לאחר בדיקה שערכה במאגרי מח"ש הציגה מספר כתבי אישום שהוגשו בשנים האחרונות בהן הועמדו שוטרים לדין בגין עבירה של שיבוש הליכי משפט כעבירה יחידה, ויש בכך כדי ללמד, מבלי שהדבר יהווה תמונה סטטיסטית מלאה, כי בנסיבות דומות המדינה נוהגת להגיש כתבי אישום גם כשהעבירה של שיבוש הליכי משפט היא עבירה יחידה.

משכך, ובהעדר ביסוס ראייתי ולו ראשוני לטענה כי המאשימה נוקטת מדיניות שונה מזו שננקטה בעניינו של הנאשם - אני מורה על דחיית הבקשה.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ח אייר תשפ"ב, 29 מאי 2022, בהעדר הצדדים.