1

1.     לפנינו שתי בקשות הקשורות בהחלטת המשיבה בעניין הגשת כתב אישום נגד תאגידי התקשורת - בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ; וואלה תקשורת בע"מ; וידיעות אחרונות בע"מ (להלן: התאגידים), לאחר שהמשיבה הודיעה כי בכוונתה להגיש כתב אישום נגד התאגידים, בכפוף לשימוע.

הבקשה האחת היא לקבוע כי תחילת שמיעת העדים בהליך זה תהא לאחר שהמשיבה תמסור החלטתה בעניין הגשת כתב האישום נגד התאגידים.

הבקשה השנייה היא להורות על עריכת דיון בבקשה.

2.     ב"כ המבקש טוענים כי בהתאם לסעיף 87 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982 (להלן: חוק סדר הדין הפלילי), מוטל על המשיבה לתקן את כתב האישום ולצרף את התאגידים כנאשמים נוספים בתיק הנוכחי; וככל שהמשיבה תבחר שלא לעשות כן, מן הדין שהצירוף יעשה על ידי בית המשפט, לפי סעיף 90 לחוק סדר הדין הפלילי.

2

לטענת ב"כ המבקש, כתב האישום הנוכחי פגום, בכך שאינו כולל את התאגידים "שהם חלק אינטגרלי, ישיר, מרכזי והכרחי ביחס למסכת העובדתית הנטענת בכתב האישום". לטענתם, היה על רשויות החקירה והתביעה לבחון כבר בתחילת החקירה את "מעורבותם הפלילית" של התאגידים, ו"אין מקום להבחנה בין חשודים בשר ודם לבין חשודים שהינם תאגידים". לטענת ב"כ המבקש, ניהול שני משפטים נפרדים יגרום בזבוז משאבים שיפוטיים בהיקף ניכר. נטען כי המשיבה יכולה לקבל החלטה בעניינם של התאגידים בתוך מספר חודשים, וכי ככל שיוחלט על העמדת התאגידים לדין בהליך נפרד, תוך ניהול שני משפטים נפרדים, הדבר "עלול להוביל לאוסף של 'תאונות משפטיות'... ניהול שני משפטים מקבילים עשוי להוביל להחלטות סותרות גם בסוגיות משפטיות...". לטענת ב"כ המבקש, הפתרון הוא להמתין להכרעת המשיבה בעניין מעמדם של התאגידים, וככל שיוחלט על העמדתם לדין, להורות על איחוד המשפטים.

3.     כאמור, בנוסף, ב"כ המבקש עותרים לקיים דיון בבקשתם, הם חוזרים על טענותיהם באשר לפגם צפוי בניהול שני משפטים, וטוענים כי ניהול שני משפטים יפגע באורח יסודי בעקרונות הצדק והחתירה לחשיפת האמת.

4.     המשיבה מבקשת לדחות את הבקשה על הסף.

לטענת המשיבה, הבקשה היא בגדר "ביצה שלא נולדה" - שכן סמכותו של בית המשפט לאחד משפטים מותנית בקיומם של כתבי אישום נפרדים התלויים ועומדים באותו בית משפט, ובענייננו אין כתב אישום נגד תאגיד כלשהו, וממילא סמכות בית המשפט טרם נולדה.

נטען כי בעניינם של התאגידים "הכל עדיין פתוח", בין היתר מאחר שההחלטה היא להעמיד את התאגידים לדין בכפוף לשימוע; בשלב זה לא ידוע כמה זמן יארכו הליכי השימוע; האם בסופם יוגש כתב אישום כלשהו; וככל שיוגש כתב אישום, לאיזה בית משפט יוגש.

עוד טוענת המשיבה, כי שיקול הדעת בעניין צירוף אישומים או נאשמים באותו כתב אישום, נתון לתביעה; כי אין חובה על התביעה לצרף באותו כתב אישום את כל הצדדים לעבירה; וכי אי צירופו של צד אחד לעבירה, אינו מונע שפיטתו של אחר. עוד נטען כי קבלת הבקשה תגרור עיוות דין לציבור, בשל אי קידום ההליך שלפנינו, ולעומת זאת, לא ברור מהו עיוות הדין שייגרם למבקש בשל אי צירוף התאגידים.

5.     לא מצאנו מקום להיעתר לבקשות.

כפי שציינה המשיבה, הוראות חוק סדר הדין הפלילי, אליהן מפנים ב"כ המבקש, עניינן בצירוף נאשמים או באיחוד משפטים. בעניינו, בשלב זה אין כתב אישום נגד התאגידים, וממילא אין מה לצרף.

אשר לבקשה לעכב שמיעת המשפט עד לקבלת החלטה סופית בעניינם של התאגידים, וככל שיוגש כתב אישום להורות על צירוף התאגידים לתיק הנוכחי - בשלב זה אין החלטה סופית בדבר הגשת כתב אישום; ככל שיוגש כתב האישום, כלל לא ברור היכן יוגש, תוכנו אינו ידוע, ולא ברור האם תהייה עילה לצירוף התאגידים כנטען. בנסיבות אלה, אין כל הצדקה לעכב את הדיון בהליך שלפנינו.

3

6.     לפיכך שתי הבקשות נדחות.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י"ג שבט תשפ"א, 26 ינואר 2021, בהעדר הצדדים.