1

1.      נגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירה של איומים, בהתאם לסעיף 192 לחוק העונשין.

2

2.      על פי עובדות כתב האישום, בתאריך 21.2.19, הגיע הנאשם למסעדת "ספגטים" בה היה מועסק, אולם עבודתו במקום הופסקה. הוא הלין בפני מנהלת בית העסק כי משכורתו לא שולמה במלואה ויש לשלם לו סכום נוסף של 1,000 ₪ . הוא דרש לדבר עם בעל הבית, לאחר מכן עזב את המקום וחזר עם חומר דליק ומצית ואמר שאם בעל הבית לא יגיע לדבר אתו בדקות הקרובות הוא ישרוף את המסעדה. בהמשך שפך את תכולת הבקבוק על רצפת המסעדה בעודו אוחז במצית.

3.      ב"כ המבקש עתרה בפני שלוחת התביעות להעברת עניינו של המבקש ליחידת ההסדרים המותנים, אך סורבה.

4.      בעקבות זאת עותרת ב"כ המבקש לביטול כתב האישום ומנמקת זאת בכך שבתיקים רבים מעין אלו נערכו הסדרים מותנים והיא אף הפנתה לרשימת מקרים בהם נערכו הסדרים מותנים עם נאשמים בעבירת איומים. היא סבורה שהמשיבה פעלה בדרך של אכיפה בררנית וכי סירובה להעברת התיק ליחידת ההסדרים המותנים אינה מנומקת והיא שרירותית וכי נפל פגם באופן בו יישמה המשיבה את הנחיות היועמ"ש בנוגע להפניית תיקים ליחידת ההסדרים המותנים.

5.      ב"כ המשיבה השיבה כי מדובר בעבירת איומים מן הרף הגבוה, אשר מצדיקה עתירה למאסר בפועל ולכן אינה עומדת בתנאים שנקבעו להעברת תיק ליחידת ההסדרים המותנים. עוד היא טוענת שאין על בית המשפט להתערב בשיקול דעתה של התביעה בעניין הגשת כתב אישום.

6.      לאחר שעיינתי בכלל הטענות והמסמכים שצורפו להן, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

7.      ההחלטה האם להגיש כתב אישום או להעביר את התיק ליחידה להסדרים מותנים הינה החלטה מנהלית המצויה בידי התביעה. הפסיקה, לרבות זו של בית המשפט העליון, בין היתר בהחלטה שניתנה לאחרונה ברע"פ 7052/18 מדינת ישראל נ' רפי רותם (5.5.20), קבעה כי ביקורת של בית המשפט על החלטה מעין זו צריכה להיעשות בזהירות רבה ואל לו לבית המשפט להפוך ל"תובע על".

8.      התערבות בית המשפט בהחלטות מעין אלו תיעשה רק כאשר ניתן להצביע על שגיאה מהותית או עיוות דין העולה באופן ברור מעצם הגשת כתב האישום.

9.      אכן, כפי שהציגה ב"כ המבקש, ישנם מקרים לא מעטים בהם הגיעה התביעה להסדרים מותנים עם נאשמים שהואשמו בעבירת איומים ואף כאלו שנסיבותיהם חמורות. אך כפי שידוע לבית משפט מניסיונו היום יומי, ישנם כתבי אישום רבים אחרים אשר מוגשים לבית משפט בעבירה מעין זו ואף בנסיבות מקלות יותר. ולכן לא ניתן להצביע על אכיפה בררנית.

10.  לתביעה שמורה הזכות להחליט מהם המקרים המתאימים לכל קטגוריה וזאת בכפוף להנחיות שנקבעו על ידי היועץ המשפטי לממשלה, על מנת למנוע החלטות שרירותיות ובלתי מנומקות.

3

11.  המשיבה נימקה את החלטתה בנסיבות בהן בוצעה העבירה, כאשר המשיבה סבורה שאלו הן נסיבות המצדיקות עתירה לענישה בדמות מאסר בפועל.

12.  לנוכח העובדה שמדובר באיומים לשריפת עסק, שבוצעו תוך עשיית מעשה של שפיכת חומר דליק על רצפת העסק תוך החזקת מצית ביד, הרי שאכן מדובר בנסיבות מחמירות.

13.  אשר על כן, איני סבור שיש בהחלטת המשיבה משום שגיאה מהותית או עיוות דין כלפי המבקש.

14.  לנוכח האמור לעיל, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ט"ז אב תש"פ, 06 אוגוסט 2020, בהעדר הצדדים.