­­לפני:                                       כבוד השופט גיא אבנון

 

המאשימה:                            מדינת ישראל

                                                באמצעות פרקליטות מחוז מרכז

 

                                                                        נ ג ד

 

הנאשם:                                 אהרון רוני קאשי

 

בשם המאשימה:                   עו"ד נדב אוחנה

בשם הנאשם:                        עו"ד אבי אוחנה

 

גזר דין

 

הנאשם הורשע לאחר שמיעת הוכחות בעבירות זילות בית המשפט, לפי סעיף 255 לחוק העונשין, תשל"ז-1977; איסור פרסום דיון שהתנהל בדלתיים סגורות, לפי סעיפים 70(א) ו-70(ו) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984. כתב האישום הובא בהרחבה בהכרעת הדין המנומקת, אך למען שלמות גזר הדין ולשם הבנתו כהלכה, אשוב ואציגו.

 

כתב האישום

 

1.         במועדים הרלוונטיים לכתב האישום החזיק הנאשם וניהל באופן בלעדי חשבון ברשת החברתית Facebook תחת השם roni cashi(להלן: החשבון), אשר היה פתוח ונגיש במרשתת לעיני כל. הנאשם העלה לחשבון תכנים שזכו לחשיפה רבה, אשר היוו במה גם לאחרים להביע תמיכתם בדרך של הוספת סימן חיבוב (Like), כמו גם בתגובה מילולית (Comment). כמחזיק ומנהל של החשבון, שלט הנאשם באופן בלעדי בכל התכנים, יכול היה למחוק תוכן ותגובות ולחסום חברים, אך לא עשה כן.

 

            באותה התקופה התנהלו דיונים בדלתיים סגורות בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו, בתיק בו היה הנאשם בעל דין (להלן בהתאמה: בית המשפט לענייני משפחה, הדיונים). בין החודשים ספטמבר 2014 עד ספטמבר 2017 התנהלו הדיונים לפני כב' השופט שמואל בר יוסף, אשר בהמשך פסל עצמו מלדון בעניינו של הנאשם, ואילו מחודש דצמבר 2017 התנהלו הדיונים לפני כב' השופט ליאור ברינגר, אשר פסל עצמו ביום 30.4.19 (להלן בהתאמה: כב' השופט בר יוסף, כב' השופט ברינגר, ובצוותא: כב' השופטים).

 

2.         בין החודשים ספטמבר 2017 עד אפריל 2018 פרסם הנאשם בחשבון בהזדמנויות שונות קטעי וידאו ותכנים כתובים, אשר כללו אמירות מעליבות רבות נגד כב' השופט בר יוסף, כמפורט להלן:

 

            א.        "זהו השופט שמואל בר יוסף שמנע מבני אבא שלוש שנים. זהו שופט במדינת ישראל שפסק בניגוד לחוקי מדינת ישראל. זהו שופט שמצפצף על כללי האתיקה השיפוטיים. זהו שופט שרמס את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו השפיל אותי איים עלי וגרם לניכור מערכתי פושע בכך שביחד עם חברתו השופטת המייצגת טליה קופלמן פרדו שהמליצה עליו לכהונת השיפוט השחית ומשחית את מערכת המשפט... זהו שופט עבריין אלים שהרס לי ולבני את החיים והמערכת שלא מודה בטעותה ממשיכה להתעלל בי ובבני... חברים יקרים בבקשה תשתפו שיבינו איזה אזרח מחזיק במינוי השפיטה ומייצג את מערכת השיפוט בבית משפט לענייני משפחה ועל איזו מערכת מושחתת אני מלין...". פרסום זה זכה לתמיכה של 372 סימני חיבוב ו-344 שיתופים.

 

            ב.         "שמואל בר יוסף שקרן נוכל מושחת וסדיסט מבית המשפט לענייני משפחה בויצמן 1 תל אביב תתפטר!!!". פרסום זה זכה לתמיכה של 32 סימני חיבוב ו-2 שיתופים.

 

            ג.         "לא ראוי להיות שופט. שמואל בר יוסף אתה עבריין, אתה סוג של פושע לא מורשע ואני קורא לציבור להוציא אותך מכס השיפוט ומיד".

 

            ד.         "השופט שמואל בר יוסף שמתעלל בי ובבן שלי, הסדיסט, המופרך, חולה נפש, שצריך טיפול פסיכיאטרי, שיושב על כס השיפוט הציבורי, שלי, שלך, שלנו. יושב ומתעלל בי 3.5 שנים, בי ובבן שלי, שהוא רומס את חוק כבוד האדם וחירותו. הוא רומס את כל החוקים של מדינת ישראל, את אמנת זכויות הילד הכלל עולמית...".

 

            ה.        "חברים יקרים. כך נראה פסק דין של השופט המכור המושחת והסדיסט שמואל בר יוסף מביהמ"ש לענייני משפחה בויצמן 1 תל אביב... לתפארת השופט המושחת שמואל בר יוסף". פרסום זה זכה לתמיכה של 75 סימני חיבוב ו-14 שיתופים.

 

            ו.         "בתיק הקפקאי הזה שהנהיג אותו בגאון השופט המושחת שמואל בר יוסף...".

 

            ז.         "להנהלת בתי המשפט ממני אישית גשו לתחנת המשטרה פעם נוספת ותגישו נגדי תלונה! שמואל בר יוסף שופט שקרן סדיסט ומושחת". פרסום זה זכה לתמיכה של 33 סימני חיבוב ו-4 שיתופים.

 

            ח.        "אני אהרון רוני קאשי קורא למשטרת ישראל לפתיחת חקירה מידית על היותי מעליב איש ציבור השופט שמואל בר יוסף השקרן המושחת והסדיסט".

 

            ט.        "ראייה לדברי ראו ביוטיוב הקלטות חמורות שפרסמתי אודות השופט העבריין מביהמ"ש לענייני המשפחה "שמואל בר יוסף" שבאופן סדיסטי ומושחת כמנכר מערכתי הפריד אותי מבני על לא עולל (עוול) בכפי... אני מקווה ששמואל בר מינן סליחה בר יוסף, יישב שנים רבות בכלא כפושע נגד האנושות!!!".

 

            י.         "הנהלת בתי המשפט מגבה את שמואל בר יוסף השקרן!!! העובדות ביוטיוב תחת השם שמואל בר יוסף". פרסום זה זכה לתמיכה של 21 סימני חיבוב.

 

            יא.       "את י' בני אני פוגש שעה בשבוע במרכז קשר רק בגלל שמואל בר יוסף שופט סדיסט מטורף מושחת אלים ומסוכן!!! בגיבוי הנהלת בתי המשפט!!!". פרסום זה זכה לתמיכה של 142 סימני חיבוב ו-17 שיתופים.

 

            יב.       "בויצמן 1 בתל אביב יושב שופט מושחת שמואל בר יוסף שהחליט לקרוא לבן שלי "קבר"".

 

            יג.        "שמואל בר יוסף השופט הסדיסט. לפני 70 שנים ההיסטוריה שפטה אנשים כמוך על פשעים נגד האנושות!!!". פרסום זה זכה לתמיכה של 28 סימני חיבוב ו-3 שיתופים.

 

            יד.       "עוד שבת שחלאת האדם השופט הסדיסט שמואל בר יוסף עושה עם שלושת ילדיו לאחר ששלוש שנים וחצי לקח מבני אבא לזה קוראים זבל אנוש!!!". פרסום זה זכה לתמיכה של 86 סימני חיבוב ו-7 שיתופים.

 

            טו.       "שמואל בר יוסף הוכחתי לך שאתה אדם שקרן ומושחת!!! אינך יכול להמשיך לשבת על כיסא השיפוט הציבורי שלנו!!!".

 

            טז.      "שמואל בר יוסף שופט חולה נפש!!! איך אתה מסוגל להסתכל בעצמך במראה שאתה אחראי להרחקתו של בני ממני 3.5 שנים בסדיזם ופשע!!!". פרסום זה זכה לתמיכה של 56 סימני חיבוב ו-6 שיתופים.

 

            יז.        "בביהמ"ש לענייני המשפחה ברח' ויצמן 1 יושב על כיסא השיפוט הציבורי שמואל בר יוסף שופט עבריין פושע וסדיסט שצריך לעבור בדיקה פסיכיאטרית!". פרסום זה זכה לתמיכה של 43 סימני חיבוב ו-5 שיתופים.

 

            יח.       "שמואל בר יוסף השופט הסדיסט והעבריין מלחמתי בך תימשך עד אשר תחזיר את מינוי השפיטה לנשיא המדינה!!!". פרסום זה זכה לתמיכה של 17 סימני חיבוב ושיתוף אחד.

 

            יט.       "בכל מדינה מתוקנת בעולם השופט הסדיסט שמואל בר יוסף היה יושב בכלא על פשעים נגד האנושות". פרסום זה זכה לתמיכה של 30 סימני חיבוב ו-3 שיתופים.

 

            כ.         "חלאת אדם בדמות שופט שמואל בר יוסף יושב על כיסא השיפוט שבעבריינות סדיזם שחיתות ופשע הפריד את בני ממני על לא עוול בכפי!!!". פרסום זה זכה לתמיכה של 28 סימני חיבוב ו-2 שיתופים.

 

            כא.      "שלוש שנים וחצי שהחלטה "שיפוטית" סדיסטית ומושחתת של העבריין שמואל בר יוסף מנעה מבני אותי כאבא וממסד חלאתי מגבה את הפשע!!!". פרסום זה זכה לתמיכה של 17 סימני חיבוב ושיתוף אחד.

 

            כב.      "כשמדינת ישראל תתחיל להעמיד שופטים לדין על פשעים נגד האנושות, כאבא לי' בני, אבקש להתחיל עם שמואל בר יוסף הסדיסט!!!". פרסום זה זכה לתמיכה של 24 סימני חיבוב ושיתוף אחד.

 

            כג.       "שמואל בר יוסף החזר את מינוי השפיטה לנשיא המדינה אדם שקרן ומושחת כמוך אינו ראוי לשבת על הכיסא הציבורי שלנו אזרחי ישראל". פרסום זה זכה לתמיכה של 50 סימני חיבוב ושיתוף אחד.

 

            כד.      "שמואל בר יוסף שופט שקרן אלים ומסוכן".

 

            כה.      "ציבור האבות הגרושים וילדיהם חוגגים 70 שנים למדינת ישראל כאשר במערכת השיפוט יושב שופט שקרן שמואל בר יוסף. לתפארת מדינת ישראל". פרסום זה זכה לתמיכה של 51 סימני חיבוב ו-3 שיתופים.

 

            כו.       "שום תביעת נזיקין נגד השופט הסדיסט שמואל בר יוסף לא תחזיר לי ולי' בני את ה3.5 שנים שלקח מאיתנו בפשע!!!".

 

3.         בין החודשים דצמבר 2017 עד מאי 2019 פרסם הנאשם בחשבון בהזדמנויות שונות תכנים כתובים בהם כינה את כב' השופט ברינגר בכינויים מכפישים, כמפורט להלן:

 

            א.        "שלוש וחצי שנים של החלטות פושעות נגד בני יהונתן ע"י שופט עבריין שמואל בר יוסף מגובים ע"י מושחת נוסף השופט ליאור ברינגר!!!". פרסום זה זכה לתמיכה של 13 סימני חיבוב.

 

            ב.         "חברים יקרים בשעה הקרובה אעלה סרטון בלייב. מערכת ביהמ"ש למשפחה ומשרד הרווחה מושחתים!!! השופט ליאור ברינגר מושחת!!!". פרסום זה זכה לתמיכה של 104 סימני חיבוב ו-2 שיתופים.

 

            ג.         "...כבוד השופט ליאור ברינגר...סגר את התיק כשהוא פועל בניגוד לכללי האתיקה השיפוטיים ומצפצף עלי כאזרח ואבא...". פרסום זה זכה לתמיכה של 173 סימני חיבוב ו-132 תגובות.

 

            ד.         "כך נראה זיוף פרוטוקול על ידי מי שאחראי לצדק. משם הדרך היתה קצרה לתחנת המשטרה להגשת תלונה כנגד המותב ששיקר וזייף את פרוטוקול הדיון. עבורי זהו ביזוי הכסא הציבורי של כולנו".

 

            ה.        "מסתבר שיש אזרחים במדינת ישראל שאינם מתאימים למקצוע השפיטה וטוב יעשו שיחזירו מרצונם את מינוי השפיטה לפני שבעלי דין שעברו התעללות שיפוטית עינוי דין ועוד כמה רעות חולות על ידם יפעלו בשם החוק הדין האמת והצדק להוציא אותם מהתפקיד הכל כך חשוב שעוסק בראש ובראשונה בדיני נפשות". לפרסום זה צירף הנאשם כתבה על כב' השופט ברינגר, הכוללת את תמונתו של מושא הכתבה. הפרסום זכה לתמיכה של 11 סימני חיבוב.

 

4.         בהזדמנויות שונות בין החודשים אוגוסט 2017 עד אפריל 2019 פרסם הנאשם בחשבון תכנים הנוגעים לדיון שהתנהל בדלתיים סגורות, לרבות קלטת אודיו ופרוטוקולים של הדיון, זאת מבלי שקיבל רשות לכך מבית המשפט, כפי שיפורט להלן:

 

            א.        ביום 7.9.17 פרסם הנאשם בחשבון תוכן מהחלטה שניתנה בבית המשפט לענייני משפחה, בצירוף צילום החלטה מיום 6.9.17 אשר ניתנה בדלתיים סגורות. בפרסום כתב הנאשם, בין השאר: "לפניכם החלטתו ואיומים לפרסומים וההקלטות שאני כאבא ואזרח שומר חוק!!! ביצעתי בדיונים שלו וגאה בזכותי האזרחית והדמוקרטית לפרסמם!!! אנא הגיבו ושתפו".

 

            ב.         ביום 24.1.18 פרסם הנאשם בחשבון תוכן מהחלטה שניתנה בבית המשפט לענייני משפחה בצירוף צילום של החלטה שניתנה בדלתיים סגורות. בפרסום כתב הנאשם, בין השאר: "חברים יקרים. כך נראה פסק דין של השופט המכור המושחת והסדיסט שמואל בר יוסף מביהמ"ש לענייני משפחה בויצמן 1 תל אביב".

 

            ג.         ביום 23.4.18 פרסם הנאשם בחשבון תוכן מדיון שהתנהל בבית המשפט לענייני משפחה בצירוף צילום החלטה מיום 17.12.17 שניתנה בדלתיים סגורות.

 

            ד.         ביום 27.8.17 פרסום הנאשם באתר "You Tube" (להלן: יוטיוב) את תמונתו של כב' השופט בר יוסף בצירוף תיעוד קולי מדיון שהתנהל בדלתיים סגורות בבית המשפט לענייני משפחה. פרסום זה זכה ל-6,296 צפיות.

 

המהלכים לאחר הכרעת הדין וחוות דעת קרימינולוגית סוציאלית שהוגשה מטעם ההגנה

 

5.         ביום 29.6.22 ניתנה הכרעת הדין, ובתיאום עם יומני הצדדים נקבע מועד לשמיעת טיעונים לעונש ליום 12.9.22. בחלוף כחודשיים פנתה ההגנה בבקשה לדחות את מועד הדיון, על מנת לאפשר לה להגיש חוות דעת פרטית מאת ד"ר גילי תמיר, אשר לפי הטענה נדרשה לארכה לצורך הגשת חוות הדעת. המאשימה נתנה את הסכמתה לדחייה קצרה, והדגישה את בקשתה לקבל את חוות הדעת מבעוד מועד, על מנת לשקול את הצורך בזימונה של עורכת חוות הדעת לחקירה נגדית. בהחלטה מיום 11.8.22 נעתרתי לבקשה והוריתי על דחייה קצרה של הדיון, תוך שהובהר כי אין בכך משום הבעת דעה באשר למשמעותה ומשקלה של חוות דעת פרטית לעניין העונש הראוי לנאשם, לבטח בנסיבות בהן מצא לנהל את הליך ההוכחות, קרי, אין מדובר במי שהודה במיוחס לו וביקש להפנותו להליך שיקומי. ביום 19.10.22 נעתרתי לבקשה נוספת של ההגנה והוריתי על דחיית הדיון פעם נוספת, לאחר שנטען כי טרם הושלמה עריכת חוות הדעת. למרבה הצער, רק ערב הדיון שהיה קבוע לטיעונים לעונש (7.11.22) הוגשה חוות דעת, באופן שהגביל מאוד את יכולתה של המאשימה להיערך כראוי לחקירתה הנגדית של עורכת חוות הדעת. יותר מכך, התברר כי ההגנה כלל לא נערכה מראש לצורך בהתייצבותה של זו לדיון. בנסיבות אלה לא נותרה בידי בית המשפט ברירה אלא לדחות את הדיון פעם נוספת.

 

6.         חוות הדעת הנושאת כותרת "חוות דעת קרימינולוגית סוציאלית", הוגשה ע"י גב' איה לוי, עו"ס וקרימינולוגית יישומית, בעלת תואר ראשון בקרימינולוגיה וסוציולוגיה ותואר שני בקרימינולוגיה יישומית (להלן בהתאמה: חוות הדעת, גב' לוי). בפתח חוות הדעת פורטו מקורות המידע, ובראשם: תהליך הערכה אבחוני בן שלוש שעות מיום 26.10.22, שיחת טלפון למשך כארבעים דקות מיום 20.10.22 ושיחת טלפון נוספת למשך רבע שעה מיום 30.10.22. כן צורפה רשימת מסמכים בהם נעשה שימוש: מסמכים בהליך הפלילי - כתבי האישום בהליך דנן ובכתב אישום נוסף שהוגש נגד הנאשם (ת"פ 48384-10-18, להלן: ההליך הנוסף), הכרעות הדין בהליך דנן ובהליך הנוסף, פרוטוקול טיעונים לעונש בהליך הנוסף ותדפיס מידע פלילי; מסמכים בהליכים שהתנהלו בבית המשפט לענייני משפחה; מסמכים אבחוניים, מכתבי הערכה שקיבל הנאשם וספרות מקצועית.

 

            גב' לוי סקרה את נתוניו של הנאשם: בן 47, נעדר הרשעות קודמות, רווק ואב לילד בן שמונה, גדל במשפחה נורמטיבית כשהוא עטוף בחום ואהבה, בקשר טוב עם הוריו ועם אחותו ואחיו הצעירים ממנו ובני משפחותיהם. הנאשם השלים 12 שנות לימוד, התגייס לשירות קרבי בצה"ל בפלוגת הסיור של חטיבת הנח"ל, אלא שבחלוף מספר חודשים שוחרר על רקע תגובה פוסט טראומתית לאירוע במסגרתו אחד מחבריו נפצע לנגד עיניו. הנאשם שולב בטיפול פסיכולוגי למשך כעשרה חודשים, שלאחריו שב לשירות צבאי, זו הפעם כמש"ק בשלישות. בחלוף שלוש שנים וחצי מגיוסו שוחרר בשנית. במהלך חייו עבד הנאשם בעבודות שונות (בעיתון, במכירות, בתחום הנדל"ן), אלא שבעקבות קשיים משפטיים ורגשיים ולנוכח הריחוק מבנו, הוא מתקשה לדבריו לעבוד בשנים האחרונות באופן סדיר, ומתפרנס בעיקר מעבודות שיפוצים ארעיות. במקביל שימש במשך שנים רבות (2012-1997) כחונך אישי של נכה צה"ל במסגרת אגף השיקום. הנאשם, לדבריו, בעל נכות קבועה של 19% בגין פגיעה בידו משנת 2018. כן סיפר כי השתתף בטיפול פסיכולוגי לאחר שחרורו מצה"ל ולמשך כשש שנים, ולאחר לידת בנו שב לטיפול למשך כשנתיים. עוד סיפר כי הוא מתמודד עם כאבי ראש עזים בגינם הוא נוטל משככי כאבים, ממתין לבדיקה במעבדת שינה, ונתון במעקב נוירולוגי בשל קשיים בשינה ובנשימה.

 

            נסקרו קורות הקשר בין הנאשם לבין אם בנו, וחלק מההליכים המשפטיים שהללו מנהלים מזה שנים רבות בבית המשפט לענייני משפחה. ההליכים חסויים ולכן לא נרחיב. כן פורט תוכנם של שני כתבי האישום בהם הורשע הנאשם.

 

7.         גב' לוי ציינה כי "הנ"ל לוקח אחריות על ביצוע העבירות ומצר עליהן באופן הנחווה על ידי הבודקת ככנה" (כך במקור - ג"א). "במהלך הבדיקה תיאר מצוקה נפשית קשה ומתמשכת ברקע לביצוע העבירות, עם זאת ציין כי בשום מצב לא היה צריך לפעול כפי שפעל וכי מבין שהיה עליו להשתמש במסגרת הכללים המקובלים בחוק, על מנת לבטא את קשייו ולנהל את מאבקו... מהחומר המשפטי בו עיינתי עולה כי הנבדק התוודה כבר בחקירתו הראשונה על מעשיו והכיר במשמעותם, כך גם בחקירות הבאות ובעת בה הציגו לו בחקירה תדפיסים מהפייסבוק אמר "כל מה שרשום עליו רוני קאשי בפייסבוק אני לוקח עליו אחריות מלאה".

 

            היא מצאה כי הנאשם שיתף עמה פעולה באופן מלא, עשה כמיטב יכולתו לשתף מעולמו הפנימי, הביע ביקורת עצמית קשה בהתייחס לבחירותיו ולמעשיו, מבין את השלכות מעשיו על עצמו, על הקשר עם בנו, ואת משמעות הפגיעה במערכת המשפט ונציגיה. לדבריה, ניכר כי הוא מזהה עיוותי חשיבה שעמדו ברקע לביצוע העבירות, וכי הוא מזהה כיום נזקים שגרם בהיבטים נוספים, דוגמת אבות עמם היה בקשר ואשר יכלו לקבל ממנו דוגמא שלילית ולחקות את פעולותיו. כן התרשמה כי הנאשם חווה עד היום מצוקה ומאבק קיומי לנוכח קשייו במימוש הקשר עם בנו.

 

            גב' לוי הפנתה להכרעת הדין ולהחלטתו של הנאשם להימנע מלהעיד להגנתו. היא העריכה כי הדבר מלמד על תמורה שהתחוללה בו במהלך ניהול המשפט, על שינוי בעמדותיו, ועל כך שערך חשבון נפש, מצר על בחירותיו ומביע כיום חרטה עמוקה. כן התרשמה כי הנאשם חרד מהשלכותיו של ההליך הפלילי על חייו ועל המשך הקשר עם בנו. היא ציינה כי הנאשם "עבר כברת דרך בשנים האחרונות וכי קיימים גורמי סיכוי רבים אשר יתמכו בהמשך הימנעות מביצוע עבירות ובהם: חשבון נפש שערך, גילויי מורא מהחוק, התמיכה המשפחתית לה הוא זוכה, שינוי בעמדותיו בהתייחס לדרכי פעולה מתאימות למיצוי זכויותיו ההוריות, חלוף הזמן מאז ביצוע העבירות - כשלוש שנים בהן ככל שידוע לח"מ לא הייתה כל הפרה או עבירה על החוק...". לנוכח המקובץ העריכה כי "רמת הסיכון לביצוע עבירות מהסוג בהן הורשע הינה נמוכה". משכך סברה כי ככל שההליך יסתיים בענישה צופה פני עתיד, הדבר יאפשר הטבה נוספת בתפקודו של הנאשם, "בין היתר בהחזרת אמון במערכות החוק".

 

ראיות וטיעוני הצדדים לעונש

 

8.         בפתח ישיבת הטיעונים לעונש נחקרה גב' לוי על חוות דעתה, ובהמשך לכך טענו הצדדים. ב"כ המאשימה הדגיש את זכותו של כל אדם לבקר את מערכת המשפט, ובלבד שהביקורת תהא כנה ואדיבה. התבטאויותיו של הנאשם, מנגד, שונות תכלית השינוי. מדובר במי שהכפיש שופטים ספציפיים באופן קשה ובוטה, וחזר על מעשיו פעם אחר פעם, תוך פרסום נרחב של דבריו בקבוצת פייסבוק פעילה שניהל. החל בחקירתו הראשונה הוזהר הנאשם והודגשה בפניו פליליותם וחומרתם של מעשיו, אך הוא התגאה בהם, התריס כי ימשיך בפועלו, שידל אחרים לנהוג כמוהו, והזמין את המשטרה (בפומבי) לחקור אותו. הנאשם רשאי היה כמובן לנהל את משפטו כפי בחירתו, אך בדיעבד בזבז את זמנו של בית המשפט וזמנם של העדים, ולבטח אינו זכאי להקלה הניתנת למי שמודה במיוחס לו, נוטל אחריות ומביע חרטה. הנאשם פגע באופן חמור בשלטון החוק, בתפקודם של נפגעי העבירה - שני שופטים התפטרו מניהול ההליכים בעניינו בבית המשפט לענייני משפחה, ופגע בפרטיותם ובשמם הטוב. במעשיו מגולמת הקלות הבלתי נסבלת לפגוע בכל אדם בלחיצת כפתור, ושימוש מאסיבי לרעה במרשתת. "אמנם, מרחב זה מכונה מרחב וירטואלי, אך ככל שאנו יודעים הוא ממשי ביותר, הפרסומים בו פוגעים פגיעות ממשיות ואמיתיות". מעשיו של הנאשם בוצעו מתוך תכנון וכוונה מתמשכים, חלקו במעשים בלעדי, והוא עמד בכל שלב על משמעותם, הפסול שבהם, השלכותיהם על אחרים, ובהתאמה יכול היה בכל עת לחדול מהם.

 

            ב"כ המאשימה ביקש לקבוע מתחם עונש כולל לעבירות שביצע הנאשם, בין 30-20 חודשי מאסר בפועל, מתחם אשר גובש בתיאום ובהתייעצות עם פרקליטת המחוז. הוא הדגיש כי המאשימה עתרה למתחם מקל מכפי הראוי לנאשם בגין הצטברות מעשיו, וכי הדבר נעשה בשל ראשוניותו של ההליך, והעובדה כי עד כה הוגשו כתבי אישום מעטים בלבד בעבירות דומות. להשוואה בלבד (הואיל ולעת הנוכחית לא ניתן לשיטתו להצביע על מדיניות ענישה מגובשת) הפנה לשני פסקי דין שייסקרו בהמשך.

 

            בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה - לחובת הנאשם הרשעה יחידה בהליך הנוסף - ת"פ 60110-12-19. הוגשה הכרעת הדין (עת/1), ונמסר כי שימוע גזר הדין קבוע בקרוב. ב"כ המאשימה ביקש שלא ליתן משקל לחלוף הזמן, על רקע אופן ניהול ההליך והתמשכותו בעטיה של ההגנה. הנאשם ניהל את ההליך עד תומו, לא קיבל אחריות על מעשיו, ומעשיו מצדיקים ענישה שתרתיע לא רק אותו, אלא גם אחרים כמותו. בהמשך לחקירתה הנגדית של גב' לוי, ביקש לא ליתן לחוות הדעת משקל כלשהו. מכאן, ביקש לגזור את עונשו של הנאשם באמצעו של המתחם, בתוספת מאסר על-תנאי וקנס. בתחילה ביקש לחייב את הנאשם גם בפיצויים, אך לאחר שנשמעה הערת בית המשפט שביקש לברר את זהות המוטב המיועד, חזר בו מבקשתו.

 

9.         ב"כ הנאשם הצטרף לטענה לפיה אין פסקי דין רבים בעבירות זילות בית המשפט, ומכאן שהמאשימה "מנסה לייצר באופן לא הגון איזושהי תיאוריה או דוקטרינה שתמלא תוכן במקום שיש כבר אות מתה, ולהחיותה מחדש". לשיטתו, ענייננו באירוע "ייחודי, על גבול התקדימי", וכלל לא קמה חובה לדון את הנאשם במישור הפלילי. הוא כפר בטענת המאשימה, לפיה הנאשם כילה את זמנו של בית המשפט, הואיל והלה פעל למימוש זכויותיו בהליך הפלילי, לרבות בהחלטתו שלא לחשוף את קו הגנתו במועד מתן המענה לכתב האישום.

 

            ב"כ הנאשם הלין כנגד אופן ניהול ההליך דנן וההליך הנוסף במקביל זה לזה, חרף קיומן של נסיבות דומות, כשלטענתו הדבר נעשה בכוונת מכוון, על מנת למנוע מן הנאשם את האפשרות לנהל הליך הוגן, "שכן לא ניתן להגיע לקיומו של מתווה של הסדר מותנה שעה שקיים תיק אחר תלוי ועומד בו זמנית". מכאן, עולה חשש מפני "כפל ענישה על אירוע שהוא אירוע אחד בסופו של יום".

 

            אין מדובר באדם שבבוקר בהיר החליט לצאת למאבק במערכת המשפט או בשופט כזה או אחר. ברקע לעבירות - הליך משפטי מורכב וממושך המתנהל מזה שנים רבות בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, בין הנאשם לבין אם בנו. ולראיה, עובר לאותו סכסוך בין השניים, לא הסתבך הנאשם מעולם עם החוק. נהפוך הוא, בית המשפט יכול היה להתרשם מהנאשם במהלך ניהול משפטו, כמי שהתנהל בנימוס ובכבוד כלפי בית המשפט, וגם בדיונים המתקיימים בימים אלה בבית המשפט לענייני משפחה, אין לנאשם טענות כלפי בית המשפט באשר לאופן ניהול ההליך.

 

            ב"כ הנאשם הפנה למספר פסקי דין (ייסקרו להלן) מהם ביקש ללמוד על מדיניות הענישה, ועתר לקבוע את מתחם העונש בין מאסר על-תנאי לבין מספר חודשי מאסר שניתן לרצות בעבודות שירות.

 

ב"כ הנאשם הפנה לחוות הדעת, וביקש ליתן לה משקל מרבי, בהיותה מקצועית, יסודית, אובייקטיבית, ומשקפת נאמנה את העובדות. "היום, וזה מה שאומרת גם העדה, יודע הנאשם לקשור בין שופט כאדם לשופט כמוסד, ולא לעשות ביניהם הפרדה כפי שעשה בעבר. על כן אפשר לראות בזה הבעת חרטה, נטילת אחריות, לא רק למעשה העובדתי, אלא גם לעניין המשפטי שבזה". משכך ביקש לקבוע כי כיום נשקפת מן הנאשם מסוכנות נמוכה מאוד, אם בכלל, "ועל כן גם בהיבט הרתעת היחיד בית המשפט צריך לשקול טוב עד כמה צריך להרתיע אותו ואיך להרתיע אותו".

 

ב"כ הנאשם ביקש מבית המשפט להעביר מן העבר האחד מסר של סלידה ושאט נפש מהתבטאויותיו של הנאשם, ומן העבר האחר לגלות את מידת הרחמים לנוכח האיזון אל מול זכותו לחופש הביטוי "גם אם היא עברה את הגבול, והגיעה לתוך המגרש הפלילי". לדבריו, הנאשם הפנים את חומרת מעשיו והעוולות שגרם, מצר עליהם, מביע חרטה עמוקה ונוטל אחריות אמיתית. הוא הגיש אסופת מכתבי הערכה שקיבל הנאשם מגורמים שונים מולם פעל בהתנדבות (ענ/1), ותעודות נכות של הוריו (ענ/2). סופו של דיון ביקש לקבוע את עונשו של הנאשם בתחתית המתחם שהציע, קרי, למאסר על-תנאי והתחייבות כספית.

 

10.       הנאשם בדברו לעונש הודה לבית המשפט, לב"כ המאשימה ולבא כוחו על ניהול הליך משפטי הוגן. לדבריו, ביצע את מעשיו על רקע מצב רגשי קשה בו היה נתון בעקבות ההליכים שהתנהלו בבית המשפט לענייני משפחה. הוא הביע הערכה למערכת המשפטית וחרטה על מעשיו, בצד ביקורת על החלטות שניתנו בעניינו במהלך השנים. במילותיו: "אם יש משהו שמנחם אותי זה הדבר הזה, שיש בית משפט בישראל. אני מכה על חטא על כל מה שעשיתי ועל הפרסומים. לא פגעתי רק בכבוד השופטים, אלא מהמקום שלי אני יודע שפגעתי גם במוסד מערכת המשפט, ויש לי עבודה לעשות עם עצמי. לכל אחד מאתנו יש מצפון ויש מצפן, וגם אם המצפן שלי לרגע לא היה מכויל, אני מחויב לחברה שלנו. אני מוצא את עצמי שאני חלק בלתי נפרד ממנה, וגם אם יש לי ביקורת, יש דרכים לתקן".

 

דיון

 

קביעת מתחם העונש

 

11.       כעולה מהכרעת הדין, מעשיו של הנאשם עונים באופן מובהק על התנאים שנקבעו בבסיסה של עבירת זילות בית המשפט בשני המסלולים שנקבעו בצדה, הן כמי "האומר או כותב דבר על שופט או דיין לענין כהונתו בכוונה לפגוע בו או במעמדו", והן כמי ש"מפרסם דברי גידוף נגד שופט או דיין כדי להחשיד או לבזות את דרכי השפיטה". בשני המקרים נקבע כי לא עומדת לנאשם ההגנה של מי אשר העלה "ביקורת כנה ואדיבה לטיב החלטתו של שופט או דיין בדבר שיש בו ענין לציבור".

 

            תוכנם של הביטויים שפרסם הנאשם מחפיר, מבזה, משפיל, נועד לפגוע בשופטים אשר דנו בעניינו, הן באופן אישי, הן במעמדם כשופטים, והן מתוך מטרה לבזות את מערכת השפיטה בכללותה. ראו מתוך הכרעת הדין (פסקה 13):

 

"זהו שופט עבריין אלים... שופט שקרן נוכל מושחת וסדיסט... תתפטר... סוג של פושע לא מורשע ואני קורא לציבור להוציא אותך מכס השיפוט ומיד... סדיסט, מופרך, חולה נפש, שצריך טיפול פסיכיאטרי... שקרן סדיסט ומושחת...". הנאשם לא בחל בדימויים, עד כדי השוואה לנאצים: "אני מקווה ששמואל בר מינן סליחה בר יוסף יישב שנים רבות בכלא כפושע נגד האנושות... לפני 70 שנים ההיסטוריה שפטה אנשים כמוך על פשעים נגד האנושות!!!...". ועוד: "חלאת אדם בדמות שופט שמואל בר יוסף יושב על כיסא השיפוט שבעבריינות סדיזם שחיתות ופשע הפריד את בני ממני על לא עוול בכפי... כשמדינת ישראל תתחיל להעמיד שופטים לדין על פשעים נגד האנושות, כאבא לי' בני, אבקש להתחיל עם שמואל בר יוסף הסדיסט... מושחת נוסף... המותב ששיקר וזייף את פרוטוקול הדיון", ועוד ועוד.

 

12.       הנאשם פעל במכוון, פעם אחר פעם, לא נרתע מחקירותיו במשטרה, בהן הובהרה לו חומרת מעשיו "ברחל בתך הקטנה". הוא שב והתריס, ביצע את מעשיו הנלוזים בראש חוצות, והפציר ביהירות בגורמי החקירה לפעול בעניינו. מתוך הכרעת הדין (פסקה 13):

 

אשר להודיית הנאשם בחקירותיו בכוונה לפגוע ולהעליב: ת/1 ש' 38-35, ת/48 ש' 24-22, ת/34 ש' 131-128. הנאשם עצמו הזמין בפרסומיו את משטרת ישראל לחקור אותו בגין העלבונות שהטיח בכב' השופט בר יוסף: "אני אהרון רוני קאשי קורא למשטרת ישראל לפתיחת חקירה מידית על היותי מעליב איש ציבור השופט שמואל בר יוסף השקרן המושחת והסדיסט".

 

13.       הנאשם פעל מתוך מטרה שפרסומיו יגיעו לציבור נרחב ככל הניתן, וקרא לעוקביו להמשיך ולהפיץ את התכנים, בין אם מדובר בהכפשת כבוד השופטים, ובין אם מדובר בפרסום מתוך דיון שהתנהל בדלתיים סגורות. מתוך הכרעת הדין (פסקה 13):

 

דבריו של הנאשם עצמו בחקירותיו: ת/1 ש' 43-42: "אני מקווה כאזרח ישראל שכלל הציבור ימשיך לשמוע את ההקלטות האלו", ת/48 ש' 12: "הפוסט נועד להראות לציבור...", ת/31 ש' 51-49: "אני פרסמתי אותם כחלק (מ)מאבקי הציבורי הגורף... אני פעיל ציבורי ופוליטי. אני רץ בפריימריז הקרוב במפלגת זהות. העליתי סרטונים רבים בפרטי וציבורי של מפלגת זהות". הנאשם בהודעותיו קרא לאחרים להפיץ את פרסומיו: "חברים יקרים בבקשה תשתפו... חברים יקרים בשעה הקרובה אעלה סרטון בלייב... לפניכם החלטתו ואיומים לפרסומים וההקלטות שאני כאבא ואזרח שומר חוק!!! ביצעתי בדיונים שלו וגאה בזכותי האזרחית והדמוקרטית לפרסמם!!! אנא הגיבו ושתפו".

 

14.       הנאשם ביקש לזקוף לזכותו את הנסיבות שהובילו אותו לביצוע המעשים - תחושות התקוממות ומורת רוח בשל החלטות בית המשפט לענייני משפחה בעניינו. דא עקא, אין כל מתאם בין דברי ביקורת, חריפים ככל שיהיו, לבין האופן האלים והעברייני בו בחר הנאשם לבטא את קצפו וכעסו. כפי שנקבע בהכרעת הדין, "תהום עמוקה פעורה בין אמרותיו המבזות ומכפישות שופטים ואת מערכת המשפט, לבין חופש הביטוי" (פסקה 18). ואם להיתלות באילנות גבוהים: "קללות וגידופים אינם ביטוי פוליטי, אינם בגרעין הזכות לכבוד ולא בליבת הזכות לחופש ביטוי" (כב' השופט י' עמית, רע"פ 5991/13 סגל נ' מדינת ישראל (2.11.17, פסקה 4)).

 

15.       מגוון נסיבות עומדות לחובתו של הנאשם בקביעת המתחם: (-) ריבוי האירועים; (-) התמשכותם והתפרשותם על פני תקופה ממושכת - כמעט שנתיים ימים (מחודש ספטמבר 2017 עד חודש מאי 2019); (-) אין מדובר במעשים שהתרחשו באופן ספונטני ורגעי. נהפוך הוא, הם בוצעו מתוך תכנון, שקילה וחשיבה, כשהנאשם ספון בנחת מול מחשב ומפיץ את תרעלתו מרחוק; (-) חלקו של הנאשם בביצוע מעשי העבירה - היזם, המתכנן והמבצע; (-) הנאשם במעשיו חטא והחטיא אחרים, אשר שבו והפיצו את דברי הבלע והשטנה; (-) הנאשם הוזהר בחקירותיו מפני משמעותם של מעשיו, אך הדבר לא הביאו להימלך בדעתו. נהפוך הוא, הנאשם המשיך במעשיו במלוא העוצמה, והתריס בגלוי בפני גורמי האכיפה, תוך הזמנתם לפתוח בחקירה ולהעמידו לדין; (-) בפרסום תכנים מתוך דיונים רגישים שהתנהלו בדלתיים סגורות פגע הנאשם בפרטיותם של המעורבים, לרבות בנו עצמו ובשרו, וכן ביכולת לנהל את ההליך המשפטי בבית המשפט לענייני משפחה ללא חשש מהפרעות והשפעות חיצוניות, כפי שהורה אותנו המחוקק; (-) פוטנציאל הנזק כתוצאה ממעשיו של הנאשם חמור מאוד - הן בפגיעה אישית בשופטים שדנו בעניינו, הן במעמדם כשופטים, הן בהליכים המשפטיים שהנאשם היה צד להם, והן במערכת המשפט בכללותה, באמון הציבור בה ובחובה לכבד את פסיקותיה.

 

עם זאת, הגם שהשופטים אותם הכפיש הנאשם פסלו עצמם מלהמשיך ולדון בעניינו, והגם שניתן להניח כי למעשיו של הנאשם תרומה לא מבוטלת (וייתכן שאף בלעדית) להחלטותיהם אלו, לא הוכח במשפט כי החלטות הפסלות נבעו כתוצאה ישירה ובלעדית מביצוע העבירות, ולכן אלו לא תיזקפנה לחובתו כנזק שהתממש.

 

16.       בהינתן הזהירות והמתינות שנוקטים גורמי האכיפה עובר לקבלת החלטה בדבר הגשת כתבי אישום בעבירות בהן הורשע הנאשם, לא רבים המקרים בהם הועמדו נאשמים לדין בעבירות אלו. ועדיין, דומה שבמהלך השנים הצטברה מסה קריטית של פסקי דין שיש בה כדי להצביע על מדיניות הענישה. פסקי הדין שיוצגו להלן נוגעים למקרים קלים מענייננו (למעט אחד שלא יוכל להוות מדד, ראו בהמשך). נתחיל באלו שהגישו הצדדים, ונפתח דווקא בגזר דין של בית משפט השלום, שהן המאשימה והן הנאשם ביקשו להציג כתימוכין לעמדתם העונשית.

 

ת"פ (רמלה) 21981-08-16 מדינת ישראל נ' נאוגנקר (8.1.19). דובר במי שהורשע בארבע עבירות של זילות בית המשפט, בגין ארבעה מכתבים ובהם גידופים וחרפות שהופנו כלפי שופטים שדנו בעניינו, וכן כלפי פרקליטה וסגנית הפסיכיאטר המחוזי. שלושה מכתבים מוענו לבית משפט השלום באשדוד, והרביעי לנציב תלונות הציבור על השופטים. בית המשפט עמד על ריבוי האירועים, ריבוי הנפגעים, הבחין בין עבירה של העלבת עובד ציבור, שהעונש המרבי בצדה הוא 6 חודשי מאסר, ועבירה של זילות בית המשפט, שהעונש המרבי בצדה הוא שלוש שנות מאסר, וקבע מתחם עונש בין 18-8 חודשי מאסר בפועל, בצירוף מאסר על-תנאי וקנס כספי בין 10,000 ₪ לבין 25,000 ₪. הנאשם נדון למאסר בפועל בן 9 חודשים, מאסרים על-תנאי וקנס בסך 15,000 ₪. יצוין כי בערכאת הערעור זוכה הנאשם בשל מצבו הנפשי.

 

            רע"פ 3817/97 דב סובול נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(3), 247 (מטעם ההגנה). המערער הורשע בעבירה של זילות בית המשפט, בגין אמרה בכתב בהודעת ערעור שהגיש בהליך אחר: "אני רואה בהתנהגות של השופט דורון מעשה אנטישמי-גזעני, כי הנני חובש כיפה ועתור זקן עבות". הוא נדון בבית משפט השלום למאסר על-תנאי וקנס בסך 1,000 ₪. ערעורו לבית המשפט המחוזי נדחה ברוב דעות. בקשתו לרשות ערעור נדונה כערעור לפני מותב תלתא, ונדחתה לגופה. המערער הלין, בין השאר, כי דבריו לא נאמרו באולם הדיונים, אלא נכתבו בכתב ערעור, ולכן לא היה בהם לפגוע בתפקודו של בית המשפט. הטענה נדחתה. "הדעת אינה סובלת הבחנה בין דברים ה"נאמרים" במהלך הדיון לבין דברים ה"נכתבים" בכתבי-הטענות. השאלה מתי ובאילו נסיבות נעשה מעשה הזילות, נוגעת אך למידת החומרה שיש לייחס לאותו מעשה, וזאת - הן בקשר לעונש הראוי והן בקשר לעניין הציבורי שבעצם הגשת האישום". נקבע כי בדבריו "פגע המערער פגיעה מהותית בתשתית הערכית, העומדת בבסיס סמכותו של המוסד השופט, ובהתחשב בפוטנציאל הפגיעה הטמון בביטוי הנ"ל, יש לראותו כמי שגלש אל מעבר להתבטאות המוגנת". בהתחשב בנסיבותיו האישיות של המערער, ובכך שבינתיים הסתיימה תקופת התנאי, הוחלט להפחית מגובה הקנס לכדי סך של 500 ₪.

 

            בג"ץ 3087/99 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' היועמ"ש ואח', פ"ד נד(1), 414 (מטעם ההגנה). נדחתה עתירה כנגד החלטת היועץ המשפטי לממשלה שבחר לא להגיש כתב אישום נגד הרב עובדיה יוסף בגין דברי בלע שאמר על בית המשפט העליון ושופטיו. בית המשפט החליט שלא להתערב בשיקול דעתו של היועמ"ש, על רקע ההלכה לפיה החלטתו מצויה במתחם שיקול הדעת הנתון לו, וכשבית המשפט איננו מחליף את שיקול דעתו של היועמ"ש בשיקול דעתו שלו.

 

            ת"פ (רמלה) 38849-06-10 מדינת ישראל נ' אביטל (3.4.13, מטעם ההגנה). הנאשם הורשע לאחר שמיעת הוכחות בעבירת איומים כלפי שופטת. לאחר שזו הקריאה את גזר דינו, קרע הנאשם את דפי הפרוטוקול ואמר לה: "את תשלמי את המחיר. כל חייך אני ארדוף אותך". נקבע מתחם עונש בין מאסר על-תנאי לבין שנת מאסר בפועל, ומתחם קנס בין 7,000-1,000 ₪, והנאשם נדון למאסר בפועל בן 6 חודשים לריצוי בעבודות שירות, מאסר על-תנאי וקנס בסך 2,000 ₪.

 

            ת"פ (קריות) 2283-11-08 מדינת ישראל נ' חגאזי (27.4.10, מטעם ההגנה). הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעבירות איומים, התנהגות פסולה במקום ציבורי, זילות בית המשפט, תקיפת שוטר, העלבת עובד ציבור ותקיפה הגורמת חבלה. "בעת דיון בהארכת מעצרו צעק והשתולל באולם ביהמ"ש תוך שהוא מטיח מילות גנאי בשופט היושב בדין וכאשר ניסה שוטר אשר מילא באותה עת את תפקידו להוציא את הנאשם מאולם ביהמ"ש הוא הותקף ע"י הנאשם, ספג חבלות אשר גרמו לו לשריטות, שטפי דם נקודתיים וכאבים ובנוסף לכך גידף והעליב הנאשם את השוטר ואף איים עליו". הוא נדון למאסר בפועל למשך 90 ימים, מאסר על-תנאי ופיצויים לשוטר.

           

            ב"כ המאשימה מצא להפנות גם לגזר דינה של לורי שם טוב, אשר נדונה בהסדר טיעון "סגור", בין השאר על רקע קשיים ראייתיים, לתקופת מאסר המשקפת את תקופת מעצרה - 26 חודשי מאסר בפועל ומאסר על-תנאי. ת"פ 14615-04-17 מדינת ישראל נ' שם טוב ואח' (7.4.22, לא פורסם). לדבריו, אין חולק על כך שעניינה של לורי שם טוב חמור מעניינו של הנאשם, אלא שמצא להביא את גזר הדין לנוכח מיעוט פסקי הדין בעבירות אלו.

 

17.       כן ראו פסקי הדין שלהלן:

 

           רע"פ 5237/19 מייק ואן קול נ' מדינת ישראל (31.10.19). המבקש הורשע בבית משפט השלום בשבע עבירות זילות בית המשפט. הוא הגיש מספר בקשות ומסמכים לערכאות שיפוטיות, במסגרתן התבטא באופן פוגעני ומעליב כלפי שופטים אשר דנו בעניינו, לרבות: "שופטת בכי רע"; "עבד כי ימלוך"; "שליח מערכות חוסר הצדק"; ועוד. בנוסף, התבטאויותיו כללו ביטויים הנחזים כמאיימים על השופטים, כגון: "אני מעניק לך חסד אחרון וסופי, לחזור בך מכל החלטותייך הבלתי חוקיות בעליל"; "סוף גנב לתלייה"; "יהיה עליך לתת את הדין בקרוב על היותך שופט רע" וכד'. נקבע מתחם עונש בין מאסר על-תנאי לבין שנת מאסר בפועל. בית משפט השלום התחשב, מן העבר האחד, בריבוי האירועים ובסגנון המשפיל והמבזה שנקט המבקש כלפי שופטים, ומן העבר האחר בגילו המבוגר (73), היעדר הרשעות קודמות, נסיבות חיים קשות ומאפיינים אישיותיים מורכבים, וגזר את דינו ל-4 חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות, מאסר על-תנאי והתחייבות. ערעורו לבית המשפט המחוזי נדחה, וכך גם בקשתו לרשות ערעור. נקבע כי "במעשיו של המבקש טמונה פגיעה במעמדם של השופטים, באמון הציבור במערכת המשפט ואף בתוקפן המחייב של החלטות שיפוטיות - ואין לזלזל בסכנה הנשקפת מהם".

 

            רע"פ 4230/03 שיבלי סארי נ' מדינת ישראל ( 19.5.03). המבקש הורשע בבית משפט השלום בעבירות העלבת עובד ציבור, העברת ידיעות כוזבות ביודעין וזילות בית המשפט. הוא הגיש בקשה לפסילת רשמת שדנה בעניינו בלשכת ההוצאה לפועל, בנימוק שניהלה את הדיון "בצורה חוצפנית", תוך "שהיא מתעלמת מפסיקות בית המשפט העליון ומעדיפה לקבל שוחד מעורכי דין", וחזר על הדברים בבקשה שהגיש ללשכת ההוצאה לפועל ובהודעה שמסר במשטרה. הוא נדון למאסר בפועל למשך 90 ימים, מאסר על-תנאי וקנס בסך 10,000 ₪. ערעורו לבית המשפט המחוזי נדחה, וכך גם בקשתו לרשות ערעור.

 

18.       אינני מקל ראש, כמובן, בחומרתן של העבירות בפסקי הדין שהוצגו לעיל. ועם זאת, ניכר כי הפעמים הרבות בהן שב הנאשם על מעשיו והאופן בו פעל, בראש חוצות, בעשרות פרסומים פומביים חוזרים ונשנים שכוונו לכולי עלמא, בניסיון להביא לצפייה על ידי רבים ככל הניתן, וכל זאת תוך התרסה כלפי גורמי האכיפה שהזהירו אותו פעם אחר פעם מפני משמעות מעשיו וחומרתם - אלו מעמידים את העבירות שביצע בדרגת חומרה גבוהה במידה ניכרת מהדוגמאות בפסקי הדין הנ"ל (למעט עניינה של לורי שם טוב, שם הגיעו הצדדים להסדר עונשי מוסכם על רקע קשיים ראייתיים, ולכן אין מקום להתחשב בו). אמנם, הנאשם הורשע בעבירה יחידה של זילות בית המשפט ועבירה אחת של פרסום מדלתיים סגורות, אך כל אחת מהן משקפת אירועים מצטברים. בהינתן השיקולים עליהם עמדתי, בהתחשב במדיניות הענישה הנוהגת, ותוך נקיטת זהירות המבוססת על מיעוט המקרים בהם הוגשו עד כה כתבי אישום בעבירות מסוג זה, מצאתי לקבוע את מתחם העונש על הצד המתון, בין 24-12 חודשי מאסר בפועל. קביעה ואזהרה בצדה. עסקינן בעבירות קלות מאוד לביצוע. כל שנדרש - מחשב או טלפון המחוברים למרשתת. ככל שירבו עבירות דומות, נקל להניח כי יהיה מקום לשקול החמרה במדיניות הענישה, בדגש על אינטרס ההרתעה.

 

גזירת העונש המתאים לנאשם

 

19.       לזכותו של הנאשם: בן 48 נעדר הרשעות קודמות (לְמִצער במועד ביצוע העבירות, שכן בינתיים הורשע בהליך הנוסף שטרם הושלם בגזר דין). מהלך חייו נורמטיבי - גדל במשפחה אוהבת, השלים חוק לימודיו, שירת בצה"ל (ואף חווה טראומה כעולה מסקירת קורותיו), תרם לחברה במשך שנים רבות כמתנדב (ענ/1). מדובר במי שמעולם לא היה נתון במעצר או במאסר, ובהינתן תוצאת גזר הדין עתיד להיכנס לראשונה בחייו אל בין כותלי בית האסורים, על כל הקשיים הכרוכים בכך, גם בהתחשב במצבו הפיזי.

 

20.       מן העבר האחר, במהלך טיעוני ההגנה לעונש, בדברו האחרון של הנאשם ובמסגרת חוות הדעת שהגיש, ביקש הנאשם מבית המשפט לקבל את "חזרתו בתשובה". הנאשם ניסה ליצור מצג לפיו במהלך ניהול המשפט הגיע לתובנות בדבר חומרת מעשיו, וכי הוא מבקש עתה להביע חרטה כנה ולהכות על חטאיו. לא שוכנעתי, ואנמק.

 

נזכיר, הנאשם ביצע את מעשיו במהלך תקופה ארוכה, משך קרוב לשנתיים. הוא נחקר מספר פעמים במשטרה, וניתנו לו הזדמנויות להימלך בדעתו ולהפסיק את מעשיו העברייניים. לשווא. כך, כבר בחקירתו הראשונה של הנאשם מיום 2.1.18 הסביר הנאשם כי הוא מכיר במשמעותם של מעשיו, וגאה בהם: "ש. מציג לך את הפוסט שלך מתאריך 3.12.17 שעה 08:47 מכיר? ת. זה אני ואני עומד מאחורי כל מילה שלי. ש. אני כנציג החוק מודיע לך שפוסט כזה על שופט זה העלבת עובד ציבור האם אתה מבין את זה? ת. מבין את זה, אבל חומרת המעשים שלו כלפי אזרח בתור עובד ציבור לא מאפשרים לו על פי החוק לפגוע בי ולהשפיל אותי ולקרוע ממני את בני ב(י)כורי" (ת/1 ש' 38-34). בחקירתו השנייה מיום 15.3.18: "ש. בפוסט שפרסמת אתה מכנה את השופט שמואל בר יוסף כמושח(ת)ט וסדיסט ואתה באמירתך זו מעליב עובד ציבור? ת. אני בידיעה ברורה שאני מעליב אותו וזה מטרה שהוא הרס לי את החיים..." (ת/48). בדומה לכך ראו חקירותיו השלישית, הרביעית והחמישית (פסקה 9 להכרעת הדין). במהלך התקופה הממושכת בה ביצע את מעשיו היה הנאשם מודע למשמעותם, חומרתם והשלכותיהם. למרות זאת, ואולי דווקא בשל כך, המשיך בפועלו, חרף אזהרותיהם החוזרות של חוקרי המשטרה.

 

21.       אפילו כתב האישום החמור שהוגש נגדו, לא נתן אותותיו בנאשם, אשר בדיעבד התברר כי ביכֵּר לנהל הגנת סרק. לא רבים המקרים בהם בית המשפט מכריע את הדין מבלי להידרש כלל לניתוח העדויות שנשמעו לפניו ולקביעות מהימנות, לבטח לאחר משפט בו עמדה ההגנה על שמיעתם של מרבית עדי התביעה, אשר חלקם נחקרו בחקירות נגדיות ממושכות שנמשכו על פני יותר מישיבה אחת. כזה הוא המקרה שלפנינו, וראו פסקאות 12-8 להכרעת הדין.

 

אמנם, צודק הנאשם בטענתו כי ככל נאשם אחר, שמורה לו הזכות לנהל את הגנתו, ועצם ניהול ההליך כמו גם אופן ניהולו מסורים לשיקול דעת ההגנה, ולא יביאו להחמרה בעונשו. מנגד, ברי כי איננו זכאי להקלה הניתנת למי שמודה במיוחס לו ומקבל אחריות על מעשיו.

 

22.       הנאשם ביקש למצוא שלל רב בחוות הדעת. דעתי שונה ולהלן נימוקיי:

 

א.        התובנות אליהן הגיעה גב' לוי, כאילו הנאשם לקח אחריות על מעשיו עוד בחקירתו, שגויות ואינן מתיישבות עם קביעות בית המשפט בהכרעת הדין.

 

ב.         מסקנתה כי רק במהלך המשפט הבין הנאשם את משמעות מעשיו וחומרתם, אינה מתיישבת עם העובדה לפיה לכל אורך ביצוע המעשים היה הנאשם מודע היטב לכך שהוא מבצע עבירות פליליות חמורות, וחרף זאת התריס הן בפני גורמי החקירה והן קבל עם ועדה בפרסומיו בראש חוצות - כי ימשיך בפעולותיו הנלוזות, ואף קרא לאחרים לעשות כמותו.

 

ג.         הקביעה כי הנאשם מתחרט על ניהול ההליך הפלילי איננה מתיישבת עם האופן בו ניהל את ההליך עד תומו. כך, ההחלטה שלא להעיד איננה משום אינדיקציה בדבר נטילת אחריות, אלא החלטה טקטית הכרוכה בניהול המשפט, בדיוק כשם שהנאשם בחר, משיקוליו, שלא ליתן מענה מפורט לכתב האישום. עובדה היא שלאחר שהתברר המשפט עד תומו, מבלי שנוהלה פרשת הגנה, כפי זכותו של הנאשם כמובן, השמיעו הצדדים את סיכומיהם, וב"כ הנאשם ביקש לזכות את מרשו מכל אשמה.

 

ד.         חוות הדעת מבוססת על תשתית עובדתית חסרה. גב' לוי קיבלה לידיה אך ורק מסמכים שנמסרו לה מאת הנאשם (ואינני מתעלם מכך שחלקם קשורים בגורמים חיצוניים), מבלי שערכה בדיקה בדבר קיומם של מסמכים נוספים, ומבלי ששוחחה עם איש פרט לנאשם.

 

ה.        חרף המסקנה הנחרצת (אך לא מבוססת) אליה הגיעה עורכת חוות הדעת, באשר למידת המסוכנות הנמוכה הנשקפת מן הנאשם, היא הודתה בהגינותה כי אין מדובר בהערכת מסוכנות כלל ועיקר.

 

ו.         בגדרי למעלה מן הצורך אזכיר כי דרך המלך לבחון את שאלת מסוכנותו של נאשם ואפשרות שיקומו היא (במקרים המתאימים) בהזמנת תסקיר מאת שירות המבחן. הנאשם לא פעל בדרך זו, ולאחר שניהל את משפטו עד תום והורשע בדין, בחר להגיש חוות דעת "מטעם", כזו שלאחר בדיקתה נמצא כי אין בה ממש, ולא ניתן לבסס עליה ממצאים כלשהם.

 

            מסקנה: בניגוד לטענות הנאשם, לא הפנמה ולא שיקום עומדים לנגד עינינו, כי אם אדם שהבין כי הגיעה שעתו ליתן את הדין על מעשיו הרעים, ומנסה בתום משפטו למזער את עונשו.

 

23.       אשר לבקשת ההגנה להתחשב בהליך הנוסף שעתיד להגיע אף הוא לכדי סיום בימים אלה ממש, אין בה מאום. הטענה הועלתה בשפה רפה בשלב הסיכומים, מבלי שבוססה בתשתית ראייתית כלשהי, ונדחתה בהכרעת הדין (סיפא לפסקה 16).

 

24.       בדומה לאופן קביעת המתחם, גם בשלב גזירת הדין החלטתי להתחשב במיעוט המקרים שנדונו עד כה בעבירות אלו, וליתן משקל רב מהרגיל לנסיבות העומדות לזכותו של הנאשם, תוך מתן דגש למהלך חייו הנורמטיבי. משכך החלטתי למקם את עונשו אך מעט מעל תחתית המתחם. כמו כן, לנוכח העובדה שהנאשם עתיד לרצות לראשונה בחייו עונש מאסר מאחורי סורג ובריח, אסתפק בקנס מתון מאוד ביחס לחומרת העבירות.

 

            אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

 

א.        14 חודשי מאסר בפועל.

            למען הסר ספק, ככל שבינתיים נגזר דינו של הנאשם בהליך הנוסף למאסר, הרי שעונשי המאסר יצטברו זה לזה.

ב.         6 חודשי מאסר אותם לא ירצה הנאשם אלא אם יעבור תוך שלוש שנים עבירה של זילות בית המשפט.

            3 חודשי מאסר אותם לא ירצה הנאשם אלא אם יעבור תוך שלוש שנים עבירה של פרסום דיון שהתנהל בדלתיים סגורות.

ג.         קנס בסך 5,000 ₪ או חודש מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-10 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, החל מיום 10.1.23 ובכל 10 בחודש שלאחריו. לא ישולם איזה מהתשלומים במועדו, תעמוד יתרת הקנס לפירעון מידי.

 

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים מהיום.

 

ניתן היום, י"ט כסלו תשפ"ג, 13 דצמבר 2022, במעמד הצדדים.