1

 

 

 

הנאשם הודה והורשע, במסגרת הסדר טיעון שלא כלל הסכמה עונשית, בכתב אישום מתוקן, ממנו עולה כי במהלך חודש אוגוסט 2019 איים הנאשם על גרושתו בפגיעה בה ואף תקף אותה במכת אגרוף לכתפה.

כחודשיים לאחר מכן, איים הנאשם על גרושתו, באמצעות אימה, בהריגתה.

הצדדים הסכימו כי שירות המבחן יכין תסקיר אודות הנאשם.

 

מתסקיר שירות המבחן שהוגש עולה תמונה של אדם נורמטיבי, שהקשר הזוגי שלו עם המתלוננת, מתחילתו, היה מלווה באי התאמה וקשיים. שירות המבחן התרשם כי ברקע להתנהלותו האלימה של הנאשם עומד הצורך לרצות והבלבול הנפשי כשצורך זה לא מתממש.

הנאשם לקח חלק בקבוצה טיפולית לעצורי בית, שיתף פעולה כנדרש ואף נתרם ממנה, אולם פעילות הקבוצה נפסקה במהלך תחילת הקורונה והנאשם פנה לטיפול אישי והוא ממשיך להתמיד בו כיום (הוצג מסמך). הנאם הופנה לקבוצת טיפול במסגרת שירות המבחן ולא שולב בה, תחילה בשל הסתייגותו על רקע הטיפול הפרטני, ובהמשך נוכח הצורך להמתין חודשים אחדים עד שתיפתח קבוצה חדשה.

 

שירות המבחן שוחח גם עם המתלוננת, אשר מסרה כי כתב האישום מבטא שני מקרים נקודתיים, וכי לא היו מקרים דומים או אחרים של אלימות במהלך כל יחסיהם.

רעייתו הנוכחית של הנאשם תיארה יחס טוב ומכבד של הנאשם כלפיה.

לנאשם אין עבר פלילי וזה התיק היחיד שנפתח נגדו.

על רקע כל אלה המליץ שירות המבחן להטיל על הנאשם של"צ בהיקף נמוך וכן צו מבחן פיקוחי במסגרתו ישולב בקבוצה טיפולית בתחום האלימות הזוגית.

 

 

טיעונים לעונש:

 

במסגרת הטיעונים לעונש העידה אשתו הנוכחית של הנאשם. היא תיארה את הנאשם כאדם חם ואוהב בעל יכולות הכלה ונעימות, המתייחס בצורה טובה לילדיו ולילדיה מנישואיה הקודמים.

 

בטיעוניה עתרה המאשימה לקבוע מתחם ענישה הנע בין מאסר קצר בעבודות שירות ועד ל 18 חודשי מאסר בגין כל אישום.

המאשימה ציינה כי שלמות גופה וביטחונה של המתלוננת בביתה, הם הערכים המוגנים שנפגעו.

עוד ציינה לגנאי את הסתייגותו של הנאשם מהטיפול הקבוצתי שהוצע לו בשירות המבחן. המאשימה עתרה לדחות את המלצת שירות המבחן לעונש, בהיותה חורגת ממתחמי הענישה שנקבעו בפסיקה, ללא הצדקה בנסיבות המקרה לחרוג מהם, וביקשה למקם את הנאשם בתחתית מתחם הענישה שציינה בדבריה.

 

2

 

הסנגור ביקש לציין את יחסיו הטובים של הנאשם עם אשתו הנוכחית, את דברי המתלוננת אודות היחסים התקינים עם הנאשם, רף האלימות הנמוך באירוע, היעדר עבר פלילי כלשהו ובמיוחד את התייחסותו של הנאשם לצורך בטיפול, השתלבותו בטיפול פרטי ומוכנותו להשתלב גם בטיפול של שירות המבחן.

הסנגור עתר לקבל את המלצת שירות המבחן, וביקש שלא לגזור על הנאשם עונש שיפגע בעבודתו, נוכח החשש לקריסה כלכלית, והפגיעה במזונות למתלוננת שהנאשם משלם.

 

הנאשם לקח אחריות מלאה לעבירות, הביע חרטה על מעשיו, סיפר כי הוא מתמיד בטיפול הפרטי עד היום, סיפר כי הוא שקוע בחובות, מפרנס שתי משפחות ובדומה לבקשת אשתו הנוכחית, ביקש שלא לפגוע ביכולתו להתפרנס, בכלל ובתקופה זו בפרט.

 

שני הצדדים הגישו פסיקה התומכת בעמדתם.

 

 

 

דיון והכרעה:

 

הלכה למעשה, הצדדים חלוקים ביניהם על זהות תחתית מתחם הענישה שניתן לקבוע בעבירות של אלימות במשפחה.

 

לשיטת המאשימה תחתית מתחם הענישה מצויה בעונש מאסר, ולו קצר, שאפשר וירוצה בעבודות שירות, בעוד לשיטת ההגנה ניתן לאתר תחתית מתחם זו גם במאסר מותנה.

 

עיינתי בפסיקה שהגישו לי הצדדים ומצאתי כי לא ניתן לקבוע כלל דווקני כמבוקש על ידי המאשימה, וכי קיימים מקרים, לא בודדים, בהם תחתית מתחם הענישה מצויה בעונש של מאסר מותנה ובמקרים מסויימים אף ללא הרשעה. (ר' סקירה מפורטת בת"פ (ירושלים) 35270-04-17, מ"י נ' פלוני וסקירה דומה בת"פ (נצרת) 28180-11-16, מ"י נ' פלוני).

 

"בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי בעבירות אלימות בין בני זוג קיימת קשת רחבה של עונשים תלוית נסיבות. בבחינת כל מקרה נשקלים נתונים כמו עוצמת האלימות, נסיבות העבירה, תוצאותיה, הישנותה, מספר העבירות, עמדת הקורבן, המלצת שרות המבחן, השתלבות הנאשם בהליך טיפולי ומידת הסיכוי לשיקום, למשל."

(ר' ת"פ (ת"א) 25865-04-16, מ"י נ' ערן איזן ורשימת הפסיקה הנזכרת שם).

 

כאשר אני מפעיל מבחנים אלה ונוספים על המקרה שלפני, ניתן לקבוע את הממצאים הבאים:

·        עוצמת האלימות שהופגנה היתה ברף הנמוך ביותר.

 

·        אף שעבירת האיומים נשנתה פעמיים, המתלוננת עצמה אפיינה את התנהגות הנאשם כ"שני מקרים נקודתיים" שלא שנו על עצמם בכל מערכת יחסיהם.

 

·        המלצת שירות המבחן היתה חד משמעית ונתמכה בהתרשמות רבתי מהנאשם כמוזכר לעיל.

 

·        הנאשם פנה לטיפול פרטני בו הוא משולב גם כיום.

 

 

 

 

 

 

 

3

 

 

 

 

על בסיס כל אלה אני קובע כי מתחם הענישה במקרה לפניי נע בין מאסר מותנה לבין מספר קצר של חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות.

על בסיס אותם נתונים אני סבור כי יש למקם את הנאשם בתחתית המתחם.

 

 

 

בהתחשב בכל אלה אני מקבל את המלצת שירות המבחן וגוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

 

1.      של"צ בן 120 שעות. שירות המבחן יכין תכנית של"צ מתאימה לנאשם ויגיש אותה לבית המשפט בתוך 30 ימים מהיום.

2.      ניתן בזאת צו מבחן פיקוחי למשך שנה במהלכה יהא הנאשם בטיפול ופיקוח שירות המבחן ומודע לו כי אם לא יעמוד בתנאי המבחן יוכל בית המשפט להפקיעו ולגזור על הנאשם עונש אחר תמורתו.

3.      אני גוזר על הנאשם 4 חודשי מאסר ואולם הנאשם לא ירצה עונש זה אלא אם יעבור בתוך 3 שנים מהיום כל עבירת אלימות כלפי בת זוג, לרבות איומים, לפי חוק העונשין.

4.      קנס בסך 3000 ₪ או 15 ימי מאסר תמורתו. הקנס יקוזז כנגד הפקדה בסך 2000 ₪ שהפקיד הנאשם בתיק מ"י 25876-10-19, ויתרתו תשולם עד ליום 1.6.21.

5.      אני מחייב את הנאשם להצהיר כי אם יעבור בתוך שנה מהיום אחת העבירות שהורשע בביצוען ישלם סך 5000 ₪. יסרב להצהיר יאסר למשך 10 ימים.

 

 

זכות ערעור תוך 45 ימים לבית המשפט המחוזי.

 

המזכירות תעביר העתק גזר הדין לשירות המבחן.

 

 

 

 

 

ניתן היום, כ"ז אדר תשפ"א, 11 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.

 

                                                           

 

 

 

 

 

 

 

 

ניתן היום, כ"ז אדר תשפ"א, 11 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.

 

                                                            חתימה