1

ת"פ 36878-11-19

ת"פ 31771-01-20

לפניי בקשה לביטול כתב האישום מחמת הגנה מן הצדק.

ביום 17/11/19 הוגש נגד הנאשם כתב האישום בת"פ 36878-11-19 בו מיוחסות לנאשם עבירות של החזקת סם שלא לצריכה עצמית והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. על פי עובדות כתב האישום, ביום 7/5/18 נערך חיפוש בבית הנאשם. עם הגעת השוטרים לבית הנאשם, הנאשם החל לרוץ, ולאחר ששוטר הורה לו לעצור זרק לאחר טלפון נייד, וניסה להכניס לפיו שטרות כסף שהיו בידו. בחיפוש בבית הנאשם נמצאו הסמים הבאים: קנביס במשקל 29.03 גרם נטו, חשיש במשקל 10.84 גרם נטו ו- 12 טבליות MDMA ושברי טבליה.

ביום 14/1/20 הוגש נגד הנאשם כתב אישום בת"פ 31771-01-20 בו מיוחסות לנאשם העבירות של שיבוש מהלכי משפט והחזקת סם לצריכה עצמית. על פי עובדות כתב האישום, ביום 2/5/19 נערך חיפוש בבית הנאשם. באותן הנסיבות הנאשם לקח דבר מה שהיה מונח על השולחן, רץ לשירותים, והשליך את החומר החשוד כסם לאסלה. באותו החיפוש נמצאו בבית הנאשם סם מסוג קנביס במשקל 10.59 גרם נטו וסם מסוג חשיש במשקל 0.6 גרם נטו.

2

מבקשת ב"כ הנאשם עולה כי נגד הנאשם נפתח תיק תעבורה פל"א 12137-06-17 בגין עבירות שונות, לרבות נהיגה בהיותו שיכור (בגין שימוש בסמים). במסגרת תיק התעבורה עבר הנאשם הליך טיפולי בליווי שירות המבחן.

לטענת ב"כ הנאשם, תיקי החקירה אשר הולידו את כתבי האישום שבענייננו היו ידועים ללשכת התביעות, לשירות המבחן ולבית המשפט בעת התנהלות תיק התעבורה, בטרם הגעת הצדדים שם להסדר טיעון. בהתחשב בהליך השיקומי אותו עבר הנאשם בתיק התעבורה, הצדדים הגיעו באותו תיק להסדר טיעון, אשר כלל בין היתר הארכת מאסר על תנאי והטלת צו מבחן על הנאשם. ביום 20/1/20 ניתן גזר דין המתבסס על הסדר הטיעון.

ב"כ הנאשם טוען, כי לא צודק ולא הוגן להגיש שני כתבי אישום, בגין אירועים אשר אירעו בעוד הנאשם היה מצוי בהליך שיקומי, ובעוד ששירות המבחן והתביעה היו מודעים לאירועים אלו בטרם הגעת הצדדים להסדר הטיעון. לטענת ב"כ הנאשם, אין אינטרס ציבורי בהגשת כתבי אישום אלה לאחר ההליך השיקומי ובטרם הגעת הנאשם לסיום צו המבחן.

ההחלטה האם להעמיד אדם לדין מצויה בסמכות התביעה. ככלל, הביקורת השיפוטית על החלטת רשויות התביעה בדבר העמדה לדין היא ביקורת שיפוטית מצומצמת, ובית המשפט יתערב בשיקול דעתה של התביעה רק במקרים בהם מדובר במשגה מהותי או עיוות מהותי היורדים לשורשו של עניין (בג"צ 7195/08 אבו רוחמה נ' תא"ל אביחי מנדלבליט הפרקליט הצבאי הראשי (פורסם בנבו 1/7/09), ע"פ (מחוזי ת"א) 42054-08-13 מדינת ישראל נ' אסף קסטיאל (פורסם בנבו 2/10/13). בית המשפט אינו הופך ל"תובע על" ובמסגרת הביקורת השיפוטית אינו מחליף את שיקול דעתה של התביעה בשיקול הדעת שלו (ע"פ (מחוזי ת"א) 15757-04-11 מדינת ישראל נ' גרוינוולד (פורסם בנבו, 18/6/12)).

במקרה זה לא התרשמתי כי החלטת המאשימה, להגיש את כתבי האישום בתיקים שבענייננו נגד הנאשם, חורגת ממתחם הסבירות, באופן המצדיק את ביטולם של כתבי האישום. כפי שנכתב בתגובת המאשימה, אין לקשור בהכרח בין תיק התעבורה לבין התיקים הללו. עצם העובדה כי במסגרת תיק התעבורה התביעה ושירות המבחן היו מודעים לקיומם של תיקים אלה כתיקי מב"ד, לא אמורה להקנות לנאשם חסינות מפני הגשת כתבי האישום בגינם. לא נטען כי הובטח לנאשם שעקב ההליך השיקומי לא יוגשו כתבי אישום בתיקים אלה.

3

כתבי האישום עוסקים בעבירות סמים, כשהחמור מהם, ת"פ 36878-11-19, מייחס לנאשם עבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, שהיא עבירת פשע. מדובר בעבירות שככלל יש אינטרס ציבורי ממשי להגשת כתבי אישום בגינן, ולפיכך לא ניתן לראות את החלטת התביעה להגיש את כתבי האישום הללו כהחלטה לא סבירה.

על כך יש להוסיף שדבר קיומם של תיקים אלה היה בידיעת הנאשם במסגרת בירור הליך התעבורה, ונראה שהמדובר בידיעה של ממש, משהדברים עלו בפני שירות המבחן באותה עת. במצב זה, פתוחה היתה הדרך בפניו להמתין עם סיום תיק התעבורה עד להגשת כתבי האישום הנוכחיים, או אז היה באפשרותו לצרף את תיק התעבורה לתיקים אלה.

יתר על כן, אף אם משום מה לא ידע, או שמא בעצם, לא זכר, את דבר קיומם, באותה עת, הרי שהיה עליו לברר אפשרות זו, ואם לא עשה כן, אין לו אלא להלין על עצמו, חלף הפניית האשמות כלפי התביעה כדי להביא לביטול כתבי האישום. מעבר לכך, סביר כי התוצאה העונשית בתיק התעבורה תובא בחשבון, אם וכאשר יגיע שלב בירור העונש בתיקים הנוכחיים.

הנה כי כן, לא נפל פגם מהותי בהחלטת התביעה להגיש את כתבי האישום נגד הנאשם, ולא נגרם לנאשם כל נזק בלתי מוצדק כתוצאה מהגשת כתבי האישום. בשים לב לכך, הבקשה לביטול כתבי האישום, נדחית.

התיקים נקבעים להקראה ליום 21/10/20 שעה 9:30.

המזכירות תעביר עותק מההחלטה לצדדים.

ההחלטה תתוייק בשני התיקים.

ניתנה היום, י באלול התש"פ, 30 באוגוסט 2020, בהעדר הצדדים.