1

1.         הנאשמת הורשעה על פי הודאתה שניתנה במסגרת הסדר טיעון בעבירה של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות לפי סעיף 274(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, שיוחסה לה בכתב האישום המתוקן.

2

2.         לפי המתואר בכתב האישום המתוקן, ביום 19.12.15, שוטר ושוטרת אשר היו בפעילות מבצעית סימנו לנהג רכב, בו ישבה הנאשמת במושב האחורי, לעצור בצד הדרך לצורך בדיקה שגרתית. השוטר ביקש מהנוסעים להזדהות באמצעות תעודות זהות. לאחר מכן הבחין השוטר באדם נוסף הנוסע ברכב ועל כן ביקש מהנוסעים לרדת מהרכב לשם ביצוע חיפוש. הנאשמת שישבה כאמור, במושב האחורי של הרכב התעלמה מדרישת השוטר. בעת ביצוע החיפוש ברכב, קפצה הנאשמת על השוטרת ובהמשך התנגדה לניסיונות השוטר להפריד בינה ובין השוטרת, שרטה אותו בפניו וירקה לעברו. גם שעה שהשוטר ניסה להכניסהּ לניידת, המשיכה הנאשמת להשתולל, בעטה בשוטר בנעלי העקב שנעלה, ולאחר שהמשיכה להשתולל ולבעוט ולא שעתה להזהרות השוטר הוא השתמש כנגדה באקדח טיזר ועצר אותה.

3.         במסגרת הסדר טיעון הוסכם כי המאשימה תעתור לעונש שבין מאסר בעבודות שירות למאסר בפועל לתקופה קצרה והסנגור לא יהיה מוגבל בטיעוניו.

4.         ב"כ המאשימה עמד על הערכים המוגנים שנפגעו במעשי הנאשמת, ועל כך שלא בכדי נקבע עונש מינימאלי לעבירה זו על ידי המחוקק. הנאשמת פגעה באופן חמור בערכים אלו. לדבריו, המתחם ההולם הוא בין מספר חודשי מאסר בעבודות שירות למספר חודשי מאסר קצר בפועל לצד מאסר על תנאי וקנס. במקרה זה, נוכח העדר עבר פלילי והודאתה של הנאשמת הוא ביקש להשית על הנאשמת מאסר של 6 חודשים שירוצה בעבודת ישרות, מאסר מותנה וקנס.

5.         מנגד ב"כ הנאשמת עמד על גילה הצעיר של הנאשמת ומצבה המשפחתי, בהיותה מגדלת לבדה ילד בן 3. במקרה זה, לא קדם כל הליך של תכנון מוקדם לביצוע העבירה והיא בוצעה שעה שהנאשמת הייתה בגילופין. הוא הוסיף כי הנאשמת הודתה על אף הקשיים הראייתיים שעמדו בפני המאשימה והמחדלים החקירתיים והיא לקחה אחריות על מעשיה ומתחרטת עליהם. שליחתה לעבודות שירות מהווה, גם לתקופה קצרה תהווה פגיעה בלתי מידתי בה. הנאשמת נחבלה באירוע ואף הגישה תלונה במח"ש. לדבריו, מתחם העונש ההולם נע בין של"צ למספר חודשים מועט של מאסר שיכול שירוצה בעבודות שירות ובמקרה זה יש להשית על הנאשמת עונש ברף התחתון של 30 ימי מאסר בעבדות שירות.

3

6.         תקיפת שוטרים כתגובה לניסיון לביצוע חיפוש חוקי ולמעצר חוקי, הנה חמורה ביותר, לא רק בהיותה מכוונת נגד גופו של אדם ומהווה עבירה של אלימות, אלא בעיקר משום שיש בה קריאת תיגר על הרשות, הממלאת את תפקידה כחוק ועל סמכותם ומעמדם של שוטרים העוסקים במילוי תפקידם בהשלטת הסדר, במניעת עבירות ובלכידת עבריינים (ראו אך למשל: ע"פ 4263/98 בולוס לואבנה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 9.07.98); ע"פ 7255/08 פלוני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 27.10.08)). לא בכדי קבע המחוקק עונש מינימום לצד עבירה זו.

7.         במקרה זה מדובר בהתנהגות נמשכת שכללה כאמור, שריטות, יריקות ובעיטות, אשר הצריכו שימוש באקדח טיזר להפסקת האלימות. מאידך, האלימות לא גרמה נזק גופני למי מהשוטרים. מעשים אלו יש בהם כדי לקעקע את סדרי השלטון והמשפט והם מחייבים ענישה משמעותית בדמות מאסר ולוּ בעבודות שירות. ברי כי לא ניתן להסתפק במקרה זה בענישה צופה פני עתיד בלבד. מתחם העונש ההולם נע בין מצו של"צ בהיקף משמעותי, דרך מאסר קצר שיוכל שירוצה בעבודות שירות ועד למספר חודשי מאסר מועט לריצוי בפועל לצד עונש מותנה וקנס או פיצוי למתלונן במקרים המתאימים.

8.         הנאשמת, ילידת 1990, כיום כבת 26, גרושה ואם לילד בן 3. נעדרת עבר פלילי.

9.         לצד חומרת המעשים, יש לזקוף לזכותה את הודאתה במיוחס לה. מעשיה של הנאשמת נעשו בהיותה בגילופין כשלא הייתה לה סיבה של ממש למעשיה.

לאחר ששקלתי אפוא, את מכלול הנסיבות לקולא ולחומרא, לצד מתחם העונש ההולם, לכל האמור, אני סבור כי יש מקום לקבל את טענת הנאשמת כי מדובר באירוע חד פעמי ולהשית עליה עונש ברף התחתון יותר כשלצד זה יש להחמיר בענישה הצופה פני עתיד. לפיכך משית על הנאשמת את העונשים הבאים:

א.        מאסר למשך חודשיים אשר ירוצה בעבודות שירות בהתאם לחוות דעת הממונה ובכפוף לה.

4

הנאשמת תתייצב במשרדי הממונה על עבודות השירות במפקדת מחוז דרום, יחידת עבודות השירות בבאר שבע, ביום 30.07.17 עד השעה 8:30, לתחילת ריצוי עבודות השירות.

            עונש המאסר בעבודות שירות הושת על הנאשמת לאחר שהצהירה בבית המשפט כי היא מתחייבת לעמוד בתנאים שהציב הממונה, היינו הסכמתה לתנאים ולאופן ריצוי עבודות השירות והתחייבות לביצוען, וכן התחייבות שלא לעשות שימוש לרעה באלכוהול.

הובהר לנאשמת כי במקרה של הפרת התנאים והפסקת עבודות השירות על ידי הממונה, ישית עליה בית המשפט עונש אחר שיוכל להיות גם מאסר בפועל.     

ב.         מאסר למשך 5 חודשים אשר לא ירוצה אלא אם כן הנאשמת תעבור על עבירה של תקיפת שוטרים תוך שלוש שנים מהיום.

ג.         קנס בסך של 1,000 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד ליום 8.08.17.

ערעור ברשות לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, י"ב אייר תשע"ז, 08 מאי 2017, בהעדר הצדדים.