1

 

גמר דין

רקע

1.     הנאשמים הורשעו, לאחר הודייתם בעובדות כתב אישום מתוקן. כתב האישום המתוקן, ייחס לנאשם 2 גידול של שלושה שתילי סם מסוכן מסוג קנביס, במשקל כולל של 50 גרם. לנאשמת 1 יוחסה עבירה של ניסיון לגידול סם מסוכן, נוכח העובדה שהשקתה השתילים אותם גידל הנאשם 2 כאמור.

2.     העבירות התרחשו בעיר ערד, במגורי הנאשמים, ביום 5.6.14.

 

תמצית תסקירי שירות המבחן:

3.     בעניינה של הנאשמת 1, הוגש תסקיר ביום 15.1.17, שסקר אורחות חייה, ההיסטוריה המשפחתית, השכלתה ותעסוקתה, והסיבות שהובילוה, לטענתה, לביצוע העבירה.

שירות המבחן ציין, כי מדובר בנאשמת נעדרת עבר פלילי אשר בדיקות לגילוי סם בעניינה נמצאו נקיות.

שירות המבחן התרשם,, כי ההליך המשפטי מהווה גורם מרתיע ומציב גבול עבור הנאשמת, הנעדרת גורמי תמיכה משמעותיים בחייה.

2

לאחר שהעריך סיכוי הנאשמת לשוב לסורה, אל מול אלו הכרוכים בשיקומה, המליץ שירות המבחן על העמדתה במבחן למשך שנה, תוך שילובה בטיפול קבוצתי.

באשר לשאלת ביטול הרשעתה בדין, המליץ שירות המבחן, בהיות הנאשמת נעדרת עבר פלילי כאמור, ובשל נסיבות נוספות, לרבות התנהלות תקינה במישורי חייה כעת, והנזק שעלולה הותרת ההרשעה לגרום לנאשמת עת תפגע בסיכויי תעסוקתה העתידית, לבטל הרשעתה ולקבוע ענישה בדמות צו של"צ בהיקף של 100 שעות.

4.     בעניינו של הנאשם 2, הוגש תסקיר שירות המבחן ביום 31.7.16 (עם תיקון טעות סופר בהודעה מיום 27.9.16), שסקר אורחות חייו, ההיסטוריה המשפחתית, השכלתו ותעסוקתו, והסיבות שהובילוהו, לטענתו, לביצוע העבירה.

שירות המבחן התייחס לסוגית השימוש בסם של הנאשם לאורך השנים, והסיבות שהובילוהו לכך. עוד ציין שירות המבחן, כי בשלוש בדיקות לאיתור שרידי סם שנערכו לנאשם 2, לא נמצא ממצא המעיד על שימוש בסמים.

הנאשם 2, התייחס בראיון שנערך עמו, למניעים הרגשיים שהובילוהו לביצוע העבירה, ולקח אחריות מלאה על מעשיו. שירות המבחן התרשם כי הנאשם 2 ביצע העבירה נוכח מאפייני אישיות בעלי בשלות רגשית נמוכה וקושי בהתמודדות עם קושי ותסכול. עוד התרשם, כי נאשם 2 מבקש לבחון התנהגותו תוך רכישת כלים להתמודדות עם הקשיים האמורים.

לאחר שהעריך את גורמי הסיכון בחזרת הנאשם לסורו, אל מול גורמי הסיכוי בשיקומו, המליץ שירות המבחן להעמיד את הנאשם 2 בתקופת מבחן של שנה, תוך שילובו בתכנית טיפולית המותאמת לצרכיו.

באשר לביטול הרשעתו בדין, המליץ שירות המבחן לבטל ההרשעה, נוכח הפגיעה האפשרית ביכולת נאשם 2 לממש שאיפותיו המקצועיות, תוך השתת עונש של 120 שעות של"צ, בהתאם לתכנית שתגובש בעניינו.

תמצית טיעוני הצדדים:

טיעוני הצדדים הוגשו בכתב.

5.     ב"כ המאשימה, ציין כי הטיעונים בכתב שהוגשו בעניינה של נאשמת 1 (ת/1), זהים במהותם (למעט הוספה בפרוטוקול הדיון מיום 25.1.17), לאלו שבעניין נאשם 2.

 

3

המאשימה סקרה הערכים החברתיים שנפגעו ממעשי הנאשמים ומידת הפגיעה בהם והפנתה לפסיקה התואמת עמדתה.

 

המאשימה הפנתה לפסקי דין, המהווים מדיניות הענישה הנהוגה במקרים דומים. לדידה של המאשימה, במקרה דנן, יש ליתן משקל בכורה לשיקולי גמול והרתעה, על פני שיקולי שיקום והנסיבות האישיות של הנאשמים.

 

באשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות, והסטייה לקולא ממתחם העונש ההולם, סברה, כי לא מתקיימים התנאים לחריגה זו ולו משום שלא קיימות סיבות ממשיות לסטייה כאמור, והמלצת שירות המבחן בעניין הנאשמים, הינה בבחינת "חריגה שהדעת אינה יכול לסבול".

לדידה של המאשימה, לא קיימת פגיעה קונקרטית בנאשמים באם תיוותר הרשעתם על כנה.

 

עמדת המאשימה לענישת הנאשמים: 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, מאסר מותנה, קנס כספי, פסילת רישיון נהיגה בפועל ועל תנאי, והתחייבות שלא לעבור עבירה.

 

6.     ב"כ הנאשמים, ציין כי על בית המשפט ליתן דגש, בנסיבות התיק, על עקרון ההלימה, שאינו מבטא עקרון גמולי, אלא עקרון של מידתיות בענישה, המושפעת מנסיבות העושה והמעשה.

ציין את הדרך הראויה, לדידו, בה יש לבחון ולהעריך את מידת הפגיעה בערך החברתי ואת מדיניות הענישה הנהוגה. קיימות דרגות חומרה שונות, הנגזרות, גם הן, מנסיבות העושה והמעשה.

הפנה למדיניות הענישה שהוכתבה בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה, לפיהן, כאשר מדובר בעבירה ראשונה של החזקת סם לצריכה עצמית, ואין המדובר בדרך חיים עבריינית, יש להעדיף את שיקולי השיקום וטיפול ללא הרשעה. לדידו, לו הייתה מיוחסת לנאשמים עבירה של החזקת הסם שגידלו כסם המוחזק על ידם לשימושם העצמי, לא היה מוגש נגדם כתב אישום.

 

הפנה לפסקי דין המהווים מדיניות הענישה הנוהגת במקרים דומים, לרבות מקרים בהם הסתיים ההליך באי הרשעה.

 

4

ב"כ הנאשמים, תוך שהפנה לנסיבות ביצוע העבירות על ידי הנאשמים, ונסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות, ציין כי יש מקום לקבוע סטייה ממתחם העונש ההולם, בשל שיקולי שיקום. כך יש מקום גם לבטל הרשעת הנאשמים בדין ובהתאם להמלצת שירות המבחן.

 

משכך, עתר לאימוץ המלצת שירות המבחן, והשתת עונש של של"צ בהיקף השעות שקבע שירות המבחן, תוך העמדת הנאשמים בתקופת מבחן בת שנה.

 

7.    הנאשמת 1 ציינה, כי לוקחת היא אחריות על מעשיה, ומבקשת לפסוע קדימה ולפתוח פעוטון לילדים.

הנאשם 2 ציין, כי עובד בחוות אירוח, מבקש להמשיך בחייו, וכעת הוא ב'מקום אחר'.

 

קביעת המתחם ההולם

הערכים המוגנים:

8.     הערכים המוגנים שנפגעו בשל מעשיי הנאשמים במקרה זה, הם הגנה על הציבור מפני הפצת הסם והשימוש בו. בנוסף, בהיות עבירות אלו, בבחינת עבירות המהוות נגע ומגיפה הפוגעים בכלל רכיבי החברה.

 

מדיניות הענישה הנוהגת:

9.     בבחינת הפסיקה הקיימת במקרים דומים, נראה כי בתי המשפט לאורך השנים עמדו על הצורך להילחם בנגע הסמים, ומלחמה זו כרוכה, בין היתר, בהחמרת ענישה של כלל אלו המעורבים בהפצת הסם או בגידולו. לעניין זה ראה ע"פ 7657/10 יוסף הייב נ' מדינת ישראל [פורסם במאגרים](23.9.12) .

 

"ההתמודדות עם תופעת הפצת הסמים המסוכנים בישראל מחייבת תחילה הכרה בתרומתם של כלל השחקנים במערך המסועף של שוק זה, ולאחר מכן חייבות הרשויות האמונות על הדבר, כל אחת בתחומה שלה, לפעול כדי ליצור מצב של חוסר-כדאיות לעסוק בהפצה עבור כלל חוליות שרשרת ההפצה, החל ביצרן, עובר בבלדר וכלה בסוחר."

 

5

 

זה המקום גם להפנות לדבריה של כב' השופטת פרוקצ'יה בע"פ 211/09 שמעון אזולאי נ' מדינת ישראל [פורסם במאגרים];

 

" מזה זמן רב, מדגישים בתי המשפט בפסיקתם חשיבות הערך הענישתי בעבירות סמים כאחד הכלים החשובים בפעילות לביעורו של נגע הסמים. ההחמרה בענישה בגין עבירות סמים משרתת את מטרות הגמול וההרתעה, שהן היעדים העיקריים של הענישה בתחום הסמים"

 

וכן אמירות בית המשפט העליון בע"פ 966/94 אמזלג נ' מדינת ישראל [פורסם במאגרים] (12.12.1995)

 

"אכן, נגע הסמים הפוגע קשות בחברתנו מחייב מלחמת חורמה והעונשים שיגזרו על ידי בתי המשפט בשל עבירות סמים צריכים להשתלב במאבק הכולל להדברת הנגע. על כן, יש ליתן משקל ממשי לשיקול ההרתעתי אל מול השיקולים האישיים, אשר משקלם יהיה נמוך יותר במקרים כגון אלה. 'עונש הולם למחזיקי סמים שלא לשימוש עצמי - קרי: למשולבים במערך ההפצה - מכוון לקבוע בהכרת הכל את החומרה היתירה שאנו מייחסים להפצת הסמים, ולהרתיע עבריינים בכוח מלשלוח ידם בפעילות ההפצה. שתי תכליות מרכזיות אלו ניתן להשיג רק על ידי הטלת עונשים חמורים."

 

10.                        בבחינת הפסיקה הקיימת במקרים דומים ובחינת מדיניות הענישה הנוהגת, מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים במנעד רחב, החל ממספר חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות ועד לתקופות מאסר ממושכות.

לעניין זה ראה מקצת מן הדוגמאות בפסיקה:

 

א.        ברע"פ 6987/13 אנטוני אברמוב נגד מדינת ישראל (פורסם במאגרים המשפטיים), דחה בית המשפט העליון בקשת רשות ערעור לעונש שהוטל על נאשם שהורשע בגידול שתילי קנבוס במשקל של כעשרה ק"ג, באחזקת כלים ששימשו לגידול סמים וכן בעבירות תעבורה נוספות. העונש שהושת בבית משפט השלום בן 12 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס, פסילת רישיון נהיגה ופסילה על תנאי, ומתחם הענישה שנע בין 6 חודשי עבודות שירות לבין 24 חודשי מאסר בפועל, נותרו על כנם.

6

 

ב.         ברע"פ 4512/15 ‏אברהם הרוש נגד מדינת ישראל, (6.7.15)(פורסם במאגרים) הורשע הנאשם על יסוד הודאתו בעבירת גידול סם והחזקת סם שלא לצריכה עצמית, בכך שהקים מעבדה לגידול סמים, בה נתפסו 378 שתילי קנבוס במשקל כולל של 283.34 גרם נטו. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם במקרה הנדון נע בין של"צ ומאסר מותנה לבין 24 חודשי מאסר, והשית על הנאשם 10 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית. בית המשפט המחוזי אמנם ציין כי הוא לא רואה עין בעין עם בית משפט השלום את הרף התחתון של מתחם הענישה, אך החליט להקל בעונש של הנאשם, בין היתר לאור ההליך השיקומי שעבר, והעמידו על 7 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית. בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור שהגיש הנאשם.

 

ג.         בעפ"ג (מרכז) 52810-07-10 עזריה נ' מדינת ישראל (21.12.10)(פורסם במאגרים), הנאשם הורשע בבית משפט השלום בעבירות של גידול סמים מסוכנים, החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית והחזקת כלים להכנת סם בכך, שבביתו נמצאה מעבדה לייצור סמים בה גידל 38 שתילי סם מסוג קנבוס במשקל של 1.180 ק"ג נטו וכלים לצורך גידול השתילים, סם מסוג חשיש במשקל של 277.29 גרם נטו, וסם "חגיגת" במשקל של 94.66 גרם. בית משפט השלום גזר על הנאשם עונש של מאסר בפועל בן 9 חודשים, מאסר מותנה וקנס. בית המשפט המחוזי הקל בעונשו של הנאשם בהתחשב בהליך גמילה מוצלח שעבר והעמיד את עונשו על - 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות. בית המשפט קבע:

 

"הענישה של מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח תואמת את רף הענישה הראוי בעבירות של גידול סמים, במיוחד בקנה מידה ובהתייחס למעבדת גידול סמים כפי שבענייננו כך שגזר הדין היה נכון לעת בה ניתן. אלא שהמערער עשה כברת דרך ארוכה, אשר החלה עוד בטרם מתן גזר-הדין ובעת ההליך בבימ"ש קמא, ונמשכה בהתמדה עד היום".

 

7

ד.         בעפ"ג (מרכז) 33896-04-14 זוארץ נ' מדינת ישראל (24.6.14) (פורסם במאגרים), השית בית משפט השלום על נאשם שהורשע בעבירות של גידול סם מסוכן, החזקת סם שלא לצריכה עצמית והחזקת כלים המשמשים להכנת סם בכך, שהתקין בדירה שכורה יחד עם אחרים אביזרי חשמל והתקנים שונים שיועדו לגידול סם שכלל 257 שתילים מסוג קנביס במשקל של 9.4 ק"ג וכן החזיק בכמות נוספת של סם במשקל של 669.65 גרם - 8 חודשי מאסר בפועל, מאסרים מותנים וקנס. בית המשפט המחוזי מצדיק את העונש שהוטל על הנאשם בנסיבות העניין ואולם, מוצא להקל בעונשו של הנאשם, כך שמתקופת המאסר שהושתה עליו ינוכו ימי מעצרו ומפחית את תקופת המאסר ל - 6.5 חודשים.

 

ה.        עפ"ג (מחוזי תל אביב) 31126-05-14 מדינת ישראל נ' חריט (12.1.15) (פורסם במאגרים), ערעור המדינה על קולת העונש. בית משפט השלום ביטל הרשעת הנאשם שהורשע בעבירות של גידול, ייצור והכנת סמים מסוכנים, בכך שהחזיק בדירתו סם מסוכן , 50 שתילים של קנאביס במשקל כולל של כ- 763 גרם. בנוסף לשתילים נתפסו ברשות המשיב פרטי ציוד שונים המהווים יחד מעבדה לגידול. בימ"ש קמא הטיל על המשיב שירות לתועלת הציבור, 6 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 5,000 ₪. בימ"ש מחוזי קיבל את ערעור המדינה וגזר על הנאשם 6 חודשי עבודות שירות יחד עם יתר רכיבי העונש שנגזרו עליו.

            אל מול האמור מעלה, מעיון בפסיקה עולה, שישנם מקרים בהם נאשמים שהורשעו בגידול, יצור, והכנת סמים מסוכנים, בהיקף מינורי, הוטלו עונשים החורגים ממתחם הענישה שהוצג, ובהם של"צ ללא הרשעה ענישה זו הושתה במקרים ייחודיים, בהם ניתן משקל מכריע להליך שיקום כוללני או בשל נסיבות אישיות יוצאות דופן , כך למשל:

 

ו.         בת"פ (שלום טבריה) 13365-08-13 מדינת ישראל נ' טל (8.7.14)(פורסם במאגרים), בוטלה הרשעת נאשם שביצע עבירות של גידול, יצור והכנת סמים מסוכנים והחזקת סמים מסוכנים לצריכה עצמית בכך, שגידל שתילי קנבוס במשקל של כ-81 גרם והחזיק בסם מסוג קנבוס במשקל של 0.30 גרם וסם מסוג חשיש במשקל של 3.14 גרם, לאור נסיבותיו יוצאות הדופן של הנאשם ובכלל זה גילו הצעיר, החשש כי הרשעה בדין תפגע בהמשך לימודיו ובהתפתחותו המקצועית, עמידתו בהצלחה בהליך טיפולי במסגרת שירות המבחן ולאור המלצתו החיובית של שירות המבחן.

 

8

ז.         בת"פ (שלום אשקלון) 28760-03-13 מדינת ישראל נ' סמנצנקו ואזיזוב (פורסם במאגרים) (17.9.13), הורשעו הנאשמים על יסוד הודאתם בעבירות של גידול, ייצור והכנת סמים מסוכנים והחזקת כלים להכנת סם שלא לצריכה עצמית בכך, שגידלו 3 שתילי קנבוס בדירתם במשקל כולל של 1,700 גרם נטו והחזיקו בכלים המשמשים להכנת סם וביניהם: מפוח, מנורות, מד טמפרטורה, מאורר, בקבוקונים, תכשירים שונים ושעוני חשמל. בית המשפט סטה לקולא ממתחם הענישה הראוי תוך שהתחשב בנסיבות האישיות של הנאשמים, ובכלל זה בגילם הצעיר, בעברם הנקי, בהירתמותם להליך טיפולי ובהמלצתו החיובית של שירות המבחן ומשית על כל אחד מן הנאשמים - עבודות של"צ בהיקף של 300 שעות, צו מבחן, מאסר מותנה, קנס, חתימה על התחייבות להימנע מביצוע עבירה ופסילה מותנית.

 

ח.        בת"פ (שלום ק"ג)53716-03-15 מדינת ישראל נ' ירון זגורי (5.4.16)(פורסם במאגרים), הורשע הנאשם על יסוד הודאתו בכתב אישום המייחס לו עבירות של גידול, יצור, הכנת סמים מסוכנים, החזקה/שימוש בסמים שלא לצריכה עצמית והחזקת כלים לשימוש בסם, עת גידל בביתו סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 355.4 גרם בדמות 21 שתילים, והחזיק בסם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 236 גרם, שלא לצריכתו העצמית, וכן בכלים להכנת סם. במסגרת הסדר טיעון הגבילה עצמה המאשימה לענישה של 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות. נוכח תסקירי מבחן חיוביים בהם המלצה לבטל ההרשעה, ונוכח העובדה שהנאשם עבר הליך שיקום אינטנסיבי, ולימודיו האקדמיים, השית בית המשפט עונש של 500 שעות של"צ, קנס, התחייבות וצו מבחן.

 

הנסיבות הקשורות בביצוע העבירהלהחלטה בת.פ. ה זה, הפנתה במשפט להעניש באופן מחמיר במקרים כגון דא. כבוד האדם וחירותו, וכן זכות האדם לאוטונומיה על גופו:

11.                        במסגרת זו יש לקחת בחשבון את העובדה כי הנאשם 2 גידל 3 שתילים של סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל נטו של 50 גרם ואילו הנאשמת 1 סייעה לו בגידול כאמור, עת השקתה השתילים כאמור. מדובר בעבירה שבוצעה לאחר תכנון מוקדם, ומחשבה מקדימה.

 

12.                        אין המדובר בכמות גדולה במיוחד של שתילים, ואין כל אינדיקציה כי שתילים אלו נועדו למטרה אחרת מלבד השימוש העצמי של הנאשמים. עוד יש לקחת בחשבון את סוגו של הסם, והעובדה כי מדובר בכמות שאינה גדולה במיוחד, לא בכמות הסם שנתפס ולא בכמות השתילים שגודלו. נסיבות ביצוע העבירה כאמור, מלמדים כי יש מקום, ולו תפיסתית, לבחון את העבירה שבוצעה, בקרבה יתרה לעבירה של החזקת סם לצריכה עצמית, מאשר לסחר בסם מסוכן או גידול סם מסוכן בכמות משמעותית.

 

9

13.                        לנאשמים היה חלק מרכזי ובלבדי בביצוע העבירה, והם ידעו כי מדובר בעבירה עת ביצעוה, כך שאף יכלו להימנע מביצועה. מכל מקום, באשר לסיבות שהובילו הנאשמים לביצוע העבירה, קיימת התייחסות של שירות המבחן, ומחמת צנעת הפרט לא יעלה הדבר עלי פרוטוקול, אך יש באמירות שירות המבחן כדי לקחת הדברים בחשבון בעת גזירת הדין.

 

14.                        הנזק שנגרם ממעשי הנאשמים נמוך, שכן לא הוכח השימוש בסם עצמו. יש לקבוע מנגד, כי מידת הנזק האפשרי ממעשיהם גדול יותר, שכן בכך החדירו הנאשמים, גם אם פוטנציאלית בלבד, סם חדש לשימושם העצמי, ובכך פגעו בערכים שצוינו לעיל.

 

15.                        לאחר שבחנתי את הערכים המוגנים שנפגעו מביצוע העבירה על ידי הנאשמים, מידת הפגיעה בערכים אלו, בנסיבות ביצוע העבירה, הרי שאני קובע כי מתחם העונש במקרה זה, נע בין מאסר מותנה ברף התחתון, לבין 4 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות ברף העליון, זאת לצד רכיבי ענישה אחרים.

 

האם יש מקום לסטייה ממתחם הענישה:

16.                        אין חולק כי סטייה כזו, אפשרית במקרה בו מתרשם בית המשפט, כי הדרך לשיקום הנאשמים פתוחה בפניהם.

 

במקרה דנן, התרשמתי מאפיק שיקומי זה בהתייחס לנאשמים.

 

שירות המבחן, קבע כי מדובר בנאשמים, שהחלו בהליך שיקומי טיפולי, הליך שיש לתת לו מרחב וזמן נוספים.

 

אין חולק, כי שיקולי שיקום הנאשמים, במיוחד במקרה בו נעדרים הם עבר פלילי, ובנסיבות ביצוע העבירה כמתואר בכתב האישום, ראויים לקבל משנה תוקף.

לכך יש להוסיף, כי קיימת המלצת של שירות המבחן לבטל הרשעת הנאשמים, נוכח האפשרות כי הרשעה זו, ככל שתיוותר על כנה, תפגע בעתידם. והרי בסופו של דבר, מדובר בנאשמים צעירים, שעתידם עוד לפניהם.

 

אין חולק, כי טיעוני המאשימה לעונש נכונים במישור העקרוני והחברתי, אלא שמלאכת הענישה על מכלול שיקוליה, היא לעולם פרטנית לנאשם שבפני בית המשפט, ובנסיבות העושה והמעשה.

הליכה במתווה השיקומי, אין בה כדי קביעה שמעשי הנאשמים אינם חמורים, נהפוך הוא.

הדבר הוא בבחינת התווית דרך מחשבתית, לפיה יש להעדיף, בהינתן הנתונים לעיל, את שליחת הנאשמים למסלול השיקומי בעת הזו.

10

 

 

לעניין זה ראה את אמירות בית המשפט העליון ברע"פ 262/14 מוחמד נאשף נ' מדינת ישראל [פורסם במאגרים](22.1.14).

 

" בית המשפט יטה לבכר את שיקולי שיקומו של הנאשם על פני שיקולים אחרים כאשר הוא משתכנע כי הנאשם השתקם ושינה את דרכיו, או כי קיים סיכויי ממשי לשיקומו, וכך הוא "במקום שבו נראה כעקבי הליך השיקום שבו מצוי המבקש-המערער" (ראו: רע"פ 8665/12 ברהנה נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (2.5.2013)) - ואילו השמתו של הנידון מאחורי סורג ובריח עלולה לאיין את ההליך השיקומי, או לפגוע בו באופן ניכר."

 

משכך, מובהר לנאשמים, בצורה הברורה ביותר, כי העדפת מסלול שיקומם בעת הזו, הינו בבחינת "חוזה" אותו כורתים בית המשפט והחברה כולה עימם.

 

על פי תנאי ה"חוזה", מקבלים הנאשמים הזדמנות להותיר מאחור אתמולם ולשפר אורחותיהם. יעמדו בהתחייבות זו, יוכלו לשים מאחוריהם       את הענישה המחמירה יותר שצפויה להם בתיק זה. לא יעמדו בתנאי החוזה, יוכל בית המשפט להשית עליהם את העונשים המתבקשים במקרה דנן, במלוא חומרתם.

 

משכך, ולאחר שמקבל בית המשפט את המלצת שירות המבחן בעניין הנאשמים, מורה אני על ביטול הרשעת הנאשמים בדין, שניתנה ביום 10.1.16.

עם זאת, נותרת על כנה הקביעה, כי הנאשמים ביצעו המיוחס להם בכתב האישום המתוקן בו הודו.

 

גזירת העונש

17.                        בעת גזירת העונש, המצוי בתוך המתחם העונש ההולם, או מחוץ לו בהתקיים התנאים המתאימים, יש לבחון את הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40יא' לחוק) כפי שהן רלוונטיות לתיק דנן;

 

א.       מדובר בנאשמים ללא עבר פלילי כלל.

11

ב.       על פי האמור בתסקירי שירות המבחן, יש מקום לקבוע כי מדובר בנאשמים שלהם נסיבות חיים לא מורכבות במיוחד, אך עם זאת לא נעדרות קושי.

ג.        הנאשמים הפגינו הפנמה ולקיחת אחריות על המעשה שנקבע כי ביצעו, ומוכנים הם להשתלב בהליך טיפולי ככל שייקבע בעניינם. עצם ניהול ההליך הפלילי, מהווה מסר חד משמעי לנאשמים, באשר לאיסור הצמוד למעשה שביצעו ואת המחיר האפשרי במידה וישובו לסורם.

ד.       העבירות בוצעו לפני כשלוש שנים, ויש לחלוף הזמן במקרה דנן, משמעות נוספת להקלה בעונש הנאשמים.

 

18.                        לאחר ששקלתי את כלל השיקולים לעיל, גוזר אני על הנאשמים את העונשים הבאים:

 

על הנאשמת 1:

 

א.       אני קובע כי הנאשמת תעמוד בפיקוח שירות המבחן למשך 12 חודשים מהיום.

 

הבהרתי לנאשמת כי עליה למלא אחר כל הנחיה טיפולית ו/או אחרת שתינתן לה על ידי קצין המבחן, לרבות ביצוע בדיקות לגילוי שרידי סם.

 

היה ולא תמלא אחר הנחיות אלו, או שתבצע עבירות נוספות, יוכל שירות המבחן לעתור להפקעת צו המבחן ואף צו השל"צ, ואז יוכל בית המשפט לגזור על הנאשמת עונשים אחרים ונוספים בגין תיק זה.

 

ב.       אני קובע כי הנאשמת תבצע שירות לתועלת הציבור בהיקף של 100 שעות בהתאם לתכנית שתקבע על ידי שירות המבחן.

 

ג.        הנאשמת תחתום על התחייבות כספית שלא לעבור כל עבירה על פקודת הסמים. התחייבות זו שתהא בסך של 3,000 ₪, תהא בתוקף לשנה מהיום. לא תחתם תוך 10 ימים, תיאסר הנאשמת למשך חמישה ימים לשם כפיית חתימה על ההתחייבות.

 

על הנאשם 2:

 

ד.       אני קובע כי הנאשם יעמוד בפיקוח שירות המבחן למשך 12 חודשים מהיום.

 

12

הבהרתי לנאשם כי עליו למלא אחר כל הנחיה טיפולית ו/או אחרת שתינתן לו על ידי קצין המבחן, לרבות ביצוע בדיקות לגילוי שרידי סם.

 

היה ולא ימלא אחר הנחיות אלו, או שיבצע עבירות נוספות, יוכל שירות המבחן לעתור להפקעת צו המבחן ואף צו השל"צ, ואז יוכל בית המשפט לגזור על הנאשם עונשים אחרים ונוספים בגין תיק זה, לרבות הרשעתו בדין.

 

ה.       אני קובע כי הנאשם יבצע שירות לתועלת הציבור בהיקף של 120 שעות בהתאם לתכנית שתקבע על ידי שירות המבחן.

 

ו.        הנאשם יחתום על התחייבות כספית שלא לעבור כל עבירה על פקודת הסמים. התחייבות זו שתהא בסך של 3,000 ₪, תהא בתוקף לשנה מהיום. לא תחתם תוך 10 ימים, ייאסר הנאשם למשך חמישה ימים לשם כפיית חתימה על ההתחייבות.

 

המזכירות תעביר עותק גזר הדין לשירות המבחן, אשר מתבקש להעביר בתוך 60 יום מהיום תכנית של"צ ביחס לכל נאשם כאמור לעיל, לשם קבלת אישור ביהמ"ש.

 

הסם יושמד או יחולט לשיקול דעת קצין החקירות.

 

זכות ערעור כחוק.

 

 

ניתנה והודעה היום ט"ז אדר תשע"ז, 14/03/2017 במעמד הנוכחים.