1

1.       הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בעבירה של יידוי אבן לעבר כלי תחבורה ובהפרעה לשוטר במילוי תפקידו. בהתאם לכתב האישום המתוקן בשנית, ביום 1/9/20, בסמוך לשעה 21:00, בשכונת אבו טור בירושלים, הבחין הנאשם ברכב משטרתי, הרים אבן וידה אותה לעברו ממרחק של עשרות מטרים. האבן פגעה בכביש. ביום 23/9/20, הוזעקו שוטרים לשכונת אבו טור בעקבות אירוע אלימות במשפחה שהתפתח לקטטה מרובת משתתפים. כאשר השוטרים ניסו להפריד בין המעורבים, החל יידוי אבנים ובקבוקי זכוכית לעברם ולעבר הרכבים המשטרתיים ממרחק של כ - 50 מטר. הנאשם, עם אחרים, ידה ארבע אבנים לעבר השוטרים והרכבים המשטרתיים מאותו מרחק. כתוצאה מיידוי אבנים, נגרם נזק פח לאחת הניידות.

2

2.       הנאשם הנו יליד 21/12/2001. בעניינו של הנאשם התקבל תסקיר שירות המבחן. מהתסקיר עולה כי הנאשם נשר מלמודים, החל לעבוד, והוא מבטא מוטיבציה לניהול אורח חיים תקין. צוין כי הנאשם מושפע מחברה שולית וכי קיים סיכון גבוה לביצוע עבירות דומות בעתיד. שירות המבחן נמנע ממתן המלצה בעניינו.

3.       ב"כ המאשימה הפנה לעברו של הנאשם הכולל הרשעה משנת 2020 בעבירה רלבנטית, לכך שמדובר בשני אירועים נפרדים ולכך שנגרם נזק לניידת באירוע השני. נטען כי המעשים פוגעים בערכים של שלום הציבור, שלמות הגוף ושלטון החוק. מדובר במעשים שנעשו בצוותא חדא. כן נטענה הטענה שיש להתייחס למציאות הקשה באיזור ירושלים כאשר מעשים כאלה הפכו לנפוצים (ובאה הפניה להחלטות אשר עסקו בכך, והחלטות בעניינים אחרים, לעניין רמת הענישה). המאשימה ביקשה לקבוע מתחם נפרד בגין כל אישום: לאישום הראשון - מתחם שינוע בין 12 ועד 24 חודשי מאסר, לאישום השני - 5 עד 12 חודשי מאסר, למקם הנאשם באמצע המתחמים ולגזור עליו עונש מאסר בפועל לתקופת 26 חודשים, מאסר מותנה וקנס.

4.       מנגד, הסנגור הפנה לכך שבעניינם של שני מעורבים אחרים באישום השני, הסכימה המדינה לארבעה חודשי מאסר בפועל, כאשר מדובר בצעירים בני אותו גיל. נטען כי באישום הראשון האבן יודתה מרחק של עשרות מטרים ופגעה בכביש, ולא היה פוטנציאל לפגוע בשוטרים ממרחק כזה, באישום השני מדובר בסיטואציה דומה בכל מה שקשור בנאשם, באה הפנייה לתסקיר בו צוין כי הנאשם הושפע מחברה שולית, עמדתה העונשית של המדינה לא יכולה לעמוד, בייחוד לאור ההסדר בנוגע עם השותפים לאישום השני, ובאה הפנייה להחלטות מתוכן עולה, כך נטען, כי רמת הענישה נמוכה בהרבה מעמדת המדינה. מדובר בנאשם צעיר שלא ביצע מעשים מתוך מניע אידיאולוגי, אלא מתוך השתייכות לחברה שולית. נטען כי המתחם לגבי האישום הראשון הנו מספר חודשי מאסר שיכול שירוצו בעבודות שירות ועד שנת מאסר, והעונש הראוי הכולל הנו 8 חודשי מאסר בפועל, כאשר אין מקום לטעון לשני מתחמים.

          דיון

3

5.       מעשיו של הנאשם פגעו בביטחונם של אנשי כוחות הביטחון בבואם למלא את תפקידם וקיים בהם פוטנציאל לפגיעה בשלמות גופם וברכוש המשטרתי. לצד זאת, יש להוסיף כי, כאמור, לנאשם הרשעה בעברו ממין העניין. מעשים ממין זה. יידוי אבנים לעבר שוטרים הממלאים תפקידם, הפך, במקומות מסוימים בעיר ירושלים ובגבולותיה, לחזון נפרץ. מדובר במעשים שקל לבצעם, הסיכוי להימלטות גבוה ומרבית המבצעים הנם צעירים.

בגין האישום הראשון המתחם המתאים הנו 10 עד 20 חודשי מאסר בפועל, ובאשר לאישום השני לא ניתן להתעלם מהעונש המוסכם של 4 חודשי מאסר שהוטל על מבצעים אחרים במסגרת האישום השני, אם כי לנאשם, כאמור, הרשעה רלבנטית.

6.       שקלול האמור, תוך התחשבות בהודאתו של הנאשם, מוביל לכך שאני גוזר על הנאשם כלהלן:

א.      מאסר בפועל לתקופה של 16 חודשי מאסר בפועל. תחילת מאסרו מיום מעצרו

ב.      מאסר מותנה לתקופת 6 חודשים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירה מסוג פשע בתוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר.

זכות ערעור לבית משפט העליון בתוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, ל' ניסן תשפ"א, 12 אפריל 2021, במעמד ב"כ המאשימה, ב"כ הנאשם והנאשם עצמו.