גזר דין

כללי

1.      הנאשמת הורשעה על יסוד הודאתה בעבירות של יבוא סם מסוכן (ריבוי עבירות), לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973 (להלן - פקודת הסמים) וסחר בסם בסמים מסוכנים (ריבוי עבירות) לפי סעיפים 13 ו-19א לפקודת הסמים. במסגרת הסדר הטיעון שגובש בין הצדדים ביקשה הנאשמת לצרף תיק נוסף - ת"פ 2950-12-19 (להלן - תיק הצירוף), והורשעה במסגרתו בעבירה של גניבה בידי עובד, לפי סעיף 391 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

הסדר הטיעון שגובש בין הצדדים כלל את תיקון כתב האישום מבלי שגובשה הסכמה לעניין העונש, ובהקשר זה טען כל צד על פי מיטב שיקול דעתו.

2.      על-פי עובדות כתב האישום המתוקן, בתקופה שבין חודש דצמבר 2018 ועד ליום 21.1.2021, קשרה הנאשמת קשר עם שגיא אברבך (להלן - שגיא, בעניינו הוגש כתב אישום נפרד), ייבאה בצוותא סמים מסוכנים וסחרה בהם. במסגרת הקשר הפלילי, יצרה הנאשמת חשבון ברשת "טלגרם" ובמהלך התקופה הרלוונטית פעלה בחשבון זה תחת השם "דיאנה" וכן שמות בדויים אחרים.

על-פי המתואר באישום הראשון, החל מחודש מרץ 2019 ייבאה הנאשמת יחד עם שגיא באמצעות דואר ישראל וחברות שילוח פרטיות, חבילות המכילות סמים מסוכנים מסוגים שונים. על פי המתואר, ככלל, ייבוא הסמים נערך בשיטה המפורטת להלן: שגיא הזמין את הסמים מסוחרי סמים שונים באירופה באמצעות רשת "דארק נט" ובאמצעות חשבונות טלגרם שלו; שגיא שילם לספקים עבור הסמים באמצעות העברות ביטקוין; שגיא מסר לספקים פרטי מען לחבילות שכללו שמות בדויים וכתובות הסמוכות לביתו או לבית אמה של הנאשמת, בחלק מהמקרים מסר את שמה של הנאשמת ואת מספר הטלפון שלה; שגיא עדכן את הנאשמת באמצעות הטלגרם אודות ביצוע ההזמנה, פרטי המשלוח, סוג הסם וכמותו, וכן העביר לנאשמת רשימה הכוללת חבילות העתידות להגיע לישראל; הסמים נשלחו לישראל על ידי הספקים, כשהם מוסלקים באריזות שונות; הנאשמת ושגיא עקבו אחר משלוח החבילות לישראל ועם הגעתן תיאמו את דרך איסופן באמצעות שירות המשלוחים "GETT DELIVERY" וקיבלו את המשלוח בסמוך לכתובת המען הבדוי או מען אחר שמסרו לשליח; הנאשמת הטמינה את החבילות שנמסרו לה במקומות מסתור מוסכמים, בהתאם להוראותיו של שגיא, אספה מהם כסף שהשאיר עבורה שגיא או מי מטעמו ודיווחה לשגיא על השלמת הביצוע.

בעבור חלקה בייבוא קיבלה הנאשמת מידי שגיא או מי מטעמו תשלום בסך 1,500-3,000 ₪ בגין כל חבילה. הנאשמת ושגיא ייבאו בצוותא 37 חבילות שהכילו כמות כוללת כמפורט: 8,828 יחידות MDMA, 10.7 קילו MDMA, 4.3 קילו קטמין, 31 גרם DMT, 2600 יחידות CB2, ו-1.5 קילו מתאמפתמין.

על-פי המתואר באישום השני, בחודש דצמבר 2018 פנתה הנאשמת לשגיא באמצעות הטלגרם והציעה לסחור עמו בסמים. בין החודשים דצמבר 2018 לחודש יולי 2019, סחרה הנאשמת בצוותא עם שגיא בסמים מסוכנים בכך שמכרה אותם למספר רב של צרכני סמים. השניים פעלו באופן הבא: שגיא פרסם בחשבונות הטלגרם שבשימושו את מלאי הסמים העומדים למכירה, סיכם עם הלקוחות את פרטי העסקה ואופן האיסוף ומכר להם את הסמים; שגיא הטמין את הסמים במקומות מסתור שונים בקרבת דירת הנאשמת או סמוך לביתו ודיווח על כך לנאשמת; בהוראתו של שגיא, אספה הנאשמת את הסמים והחזיקה אותם בביתה, ובהמשך בהנחיית שגיא שקלה וארזה את הסמים. בחלק מהמקרים הנאשמת הטמינה את הסמים במקומות שהנחה אותה שגיא ובהמשך אספה כסף מזומן שהשאירו הלקוחות. במקרים אחרים מסרה הנאשמת את הסמים ישירות ללקוחות במקומות שנקבעו מראש וקיבלה מהם תשלום. במקרים ספורים הלקוחות שילמו ישירות לשגיא. הנאשמת הטמינה את התשלום במקומות המסתור בניכוי שכרה - 5%-10% משווי התשלום וכן 50 ₪ נוספים במקרים בהם ביצעה משלוח.

בהמשך, בתקופה שבין חודש יולי 2019 ליום 21.1.21, סחרה הנאשמת עם שגיא בסמים אותם ייבאו באישום הראשון, ומכרה אותם בצוותא עם שגיא לסוחרי סמים שונים שפעלו בטלגרם, באופן הבא: שגיא פרסם את הסמים למכירה בחשבונות הטלגרם שלו והורה לסוחרים לשלם לו באמצעות העברת ביטקוין. בחלק מהעסקאות הנחה שגיא את הנאשמת לחלק, לשקול ולארוז את הסמים. בהמשך ולאחר ששגיא עדכן את הנאשמת כי קיבל תמורה עבור הסמים, הטמינה הנאשמת את הסמים במקומות מסתור שונים ושגיא הכווין את הסוחרים לנקודות ההטמנה. בחלק מהמקרים השאיר שגיא כסף מזומן עבור הנאשמת או הורה לסוחרים לעשות כן, והנאשמת נטלה את הכסף. במקרים אחדים העבירה הנאשמת את הסמים ישירות לסוחרים או מי מטעמם במקומות שתואמו מראש על ידי שגיא.

בתקופה שבין יולי 2019 לינואר 2021, ביצעה הנאשמת, יחד עם שגיא, 15 עסקאות של מכירת סמים מסוכנים מסוג MDMA, קטמין ומתאמפטאמין בשווי כולל של למעלה מ-274,259 ₪. במסגרת העסקאות שביצעו הנאשמת ושגיא נמכרו סמים בכמויות משתנות כמפורט להלן: 670 כדורי MDMA וכמות לא ידועה של מתאפטאמין; 400 כדורי MDMA; 245 גרם קטמין; 500 גרם קטמין; 35 גרם קטמין; 120 גרם קטמין; מתאמפטאמין בכמות לא ידועה; 20 כדורי MDMA; 500 כדורי MDMA; 500 כדורי MDMA; 50 יחידות מתאמפטאמין; 300 כדורי MDMA; 100 גרם קטמין; 385 גרם קטמין ו-50 גרם של סם שאינו ידוע למאשימה; 297 כדורי MDMA.

3.      על פי עובדות כתב האישום בתיק הצירוף, הנאשמת נטלה במספר רב של הזדמנויות ולאורך תקופה של חצי שנה, מוצרים מחנות בה עבדה כקופאית בשווי כולל של 12,177.5 ₪ וכן כסף מזומן בשווי מוערך של 14,000 ₪. ביחס לנטילת הכספים הייתה הנאשמת מבצעת ביטולי עסקאות בצורה פיקטיבית ולוקחת את סכום ביטול העסקה לכיסה.

תסקירי שירות המבחן

4.      בעניינה של הנאשמת נערכו שני תסקירי שירות מבחן.

עיון בתסקיר מיום 12.1.22 מעלה את הפרטים הבאים: הנאשמת, בת 24, רווקה, נמצאת בתנאים מגבילים באילת מאז חודש מאי 2021, עלתה ארצה מאוזבקיסטן כשהייתה בת 5, יחד עם סבתה ואמה. הנאשמת הפסיקה ללכת לבית הספר בכיתה ה' בשל קשיים כלכליים של אמה ועל מנת שתהא גורם אחראי על אחותה הקטנה, ועל רקע זאת הוצאה בצו חירום מביתה ונשלחה על ידי גורמי הרווחה ללמוד בפנימייה. הנאשמת סיימה 12 שנות לימוד, התגייסה לצבא כחיילת בודדה אך נאלצה להיעדר מהשירות לצורך עבודה מבלי שהדבר אושר לה ובהמשך שוחררה. אחרי השחרור התקשתה לייצב עצמה מבחינה תעסוקתית, ועל רקע זה ונוכח קושי לעמוד בתשלומי חובות שונים פנתה לפתרונות מידיים והחלה לבצע את העבירות מושא תיק זה. לדבריה של הנאשמת המקור לחובותיה הוא פעולות שביצעה אמה בחשבון הבנק שלה וכן הלוואה אותה אילצה אמה לקחת עבורה. לצד תשלומי החובות נאלצה הנאשמת לשלם הוצאות שוטפות למחייתה וכן לתמוך כלכלית באחותה הקטנה, באופן שהוביל אותה לחוש קשיים רגשיים, לחצים, דאגות ותחושות של דיכאון וחרדה. במסגרת הקשר עם שירות המבחן פעלה הנאשמת להסדרת חובותיה.

הנאשמת נעדרת הרשעות קודמות, דיווחה כי התנסתה בעבר בשימוש בסמים אולם נקייה מזה שנתיים ומוסרת בדיקות שתן ללא שרידי סם בשירות המבחן. ביחס לעבירות מושא התיק שבפניי וכן ביחס לעבירות בתיק הצירוף, הנאשמת מודה ולוקחת אחריות מלאה על ביצוען, מכירה בחומרת מעשיה ומבינה כי התנהגותה נבעה משיקול דעת מוטעה. במסגרת זו, ביחס לעבירות הסמים מוסרת כי העבירות בוצעו בתקופה בה התקשתה במציאת עבודה ועל רקע קושי כלכלי, ובהיעדר גורמי תמיכה בחייה. ביחס לעבירות הגניבה בידי עובד מסרה כי הן בוצעו גם כן על רקע קושי כלכלי ובמצב קיצוני, מתוך רצון לספק מזון לאחותה.

הנאשמת שולבה בקבוצה טיפולית לנשים עוברות חוק בחודש מאי 2021, ומאז הגיעה באופן עקבי ושיתפה בפתיחות בתכנים מעולמה האישי והרגשי. שירות המבחן התרשם כי ההליך הטיפולי סייע לנאשמת לערוך התבוננות מעמיקה על התנהלותה ולהפיק לקחים משמעותיים באשר לאופן התנהלותה במצבי קיצון. להערכת שירות המבחן הסיכון לביצוע עברות בתחום הסמים והגניבה נמוך. ההערכה היא כי נוכח המצוקה הרגשית בה נתונה הנאשמת, המשך שילובה בקבוצה טיפולית יסייע לה במתן מענה של תמיכה והכלה תוך הקניית כלים ומיומנויות להתמודדות עם מצבי דחק ומצוקה.

 

לאור האמור המליץ שירות המבחן על ענישה טיפולית בדמות צו מבחן למשך שנה, לצד מאסר על דרך של עבודות שירות ומאסר מותנה, באופן שתוכל להמשיך בהליך השיקומי ולהשתלב בטיפול. שירות המבחן העריך כי ענישה בדמות מאסר בפועל עלולה לגרום לרגרסיה במצבה, לחשיפתה לגורמים שוליים ולפגיעה בה.

5.      מהתסקיר המשלים מיום 17.7.22 עלו הפרטים הבאים: במהלך תקופת הדחיה המשיכה הנאשמת להתמיד בהשתתפותה בקבוצה המיועדת לנשים עוברות חוק, וכן מסרה דגימות שתן ללא שרידי סם. להערכת שירות המבחן הקבוצה מהווה עבור הנאשמת מקום בטוח ומסגרת חברתית-משפחתית תומכת, בעיקר לנוכח העובדה כי היא נעדרת גורמי סיוע ותמיכה בחייה. כמו כן, הנאשמת המשיכה לפעול לסגירת חובותיה והיא עומדת בתשלומים החודשיים שנקבעו עבורה ומקדישה את מרבית שעות היום לעבודה.

שירות המבחן התרשם כי הנאשמת נעדרת דפוסים עבריינים, כי העבירות שביצעה היו בתקופה משברית בחייה ואינם מאפיינים את התנהלותה בדרך כלל. עוד התרשם שירות המבחן כי הנאשמת עורכת שינוי משמעותי בחייה, משקיעה מאמצים כבירים לקידום ולשיפור חייה, וכי תנאי המעצר איתם התמודדה וההליך המשפטי מהווים עבורה אלמנטים מרתיעים ומשמעותיים אשר מציבים גבול ברור להתנהגותה בעתיד.

לבסוף חזר שירות המבחן על המלצתו להטיל על הנאשמת עונש מאסר על דרך של עבודות שירות באופן שתוכל להמשיך בהליך השיקומי בו היא נמצאת, תוך שהודגש כי מומלץ להימנע ככל האפשר משליחתה למאסר בפועל, בשל החשש מפגיעה ורגרסיה משמעותית בתפקודה, מקטיעת תשלומי החובות בהם החלה רק לאחרונה ומקטיעת ההליך הטיפולי ושילובה התעסוקתי.

טיעוני הצדדים

6.      ב"כ המאשימה, עו"ד קורל שריג-פאפו, עמדה בהרחבה על הערכים המוגנים שנפגעו ממעשיה של הנאשמת, על נסיבות ביצוע העבירות ועל חלקה של הנאשמת בהן, תוך שהדגישה כי אף שחלקה של הנאשמת אינו מצוי במדרג של אותו שגיא, לא מדובר במי שתפקידה התמצה בבלדרות, וכך נטען: "מדובר בנאשמת שהיא זו, וזו נקודת הפתיחה, שיוצרת קשר עם שגיא. היא פונה מתוך רצון והודתה בכך במשטרה, לבצע עסקאות סמים. היא פונה אליו בטלגרם, יוצרת עימו את הקשר, ולאורך תקופה מבקשת לייבא חבילות גדולות, מעורבת בסוג הסם שהוזמן, עוקבת אחר החבילות, מעדכנת את שגיא, ואף פוגשת גם סוחרים בעצמה" (פרו' עמ' 14, ש' 8).

ב"כ המאשימה עמדה גם על הנסיבות שהביאו את הנאשמת לביצוע העבירה וכן על הרקע הכלכלי אותו תיארה הנאשמת בעצמה. עוד הדגישה כי הנאשמת נחקרה בתיק זה כבר בשנת 2019, הכחישה את המעשים, והדבר לא היווה עבורה תמרור אזהרה וגרם לה לחדול ממעשיה, אלא להפך - בתקופה שלאחר אותה חקירה במשטרה עסקיה של הנאשמת התעצמו והתרחבו.

 

באשר לנסיבות ביצוע העבירה טענה ב"כ המאשימה כי מדובר בנאשמת שהייתה חולייה משמעותית בשרשרת ייבוא הסם; כי מדובר במסכת אירועים מתוחכמת ומתמשכת של ייבוא וסחר, תוך שימוש בפרצה שמצאו הנאשמת ואותו שגיא בשירות ""GETT DELIVERY שלא מחייב שימוש בתעודת זהות, שימוש בחשבונות פיקטיביים שיקשו על התחקות אחר הנאשמת ושגיא, יצירת זהויות בדויות והסלקת הסמים.

ביחס ל-37 עבירות הייבוא עתרה ב"כ המאשימה למתחם הנע בין 7 ל-11 שנות מאסר, תוך שציינה כי מקובל על התביעה שמרבית המתחם של עבירות הסחר יהיה חופף לזה שייקבע ביחס לעבירות הייבוא, על מנת שיתקבל עונש מידתי.

ביחס ל-15 המקרים של עבירות הסחר עתרה ב"כ המאשימה למתחם הנע בין 5 ל-8 שנות מאסר.

ביחס לעבירת הגניבה ממעביד מתיק הצירוף, עתרה למתחם הנע בין 6 ל-12 חודשי מאסר.

באשר למיקומה של הנאשמת בתוך המתחם, סברה ב"כ המאשימה כי יש למקם את הנאשמת בתחתית המתחם, תוך שזקפה לזכותה את היעדר עברה הפלילי, הודאתה בהזדמנות הראשונה, נסיבות חייה והשתלבותה בטיפול במסגרת הקשר עם שירות המבחן. עם זאת, סברה התובעת כי הליכי השיקום של הנאשמת אינם חריגים ולא הובילו לשינוי קיצוני, שכן גם ערב מעצרה הנאשמת שכרה דירה ועבדה בעבודה לאורך כל התקופה. כמו כן הדגישה כי שירות המבחן לא נתן דעתו לכך שהנאשמת נחקרה בגין העבירות, וכן התנהל נגדה תיק אחר במועד ביצוע העבירות, עניין שלא גרם לה לשנות דרכיה ולהתנהל בצורה נורמטיבית.

לאור האמור, ועל רקע פסיקה מתאימה שהוגשה, עתרה ב"כ המאשימה להטיל על הנאשמת עונש מאסר של 7 שנים, לצד קנס לשיקול דעתו של בית המשפט, נוכח מצבה הכלכלי המתואר.

7.      ב"כ הנאשמת, עו"ד שלומי הכהן, הגיש טיעוניו בכתב, וחזר בדיון שבפניי ביום 31.10.22 על עיקרי הדברים. בתוך כך טען ביחס לחלקה של הנאשמת בעבירות כך: "אנחנו עמדנו בפני בית המשפט בהליך גישור, אשר התרשם כי לא מדובר במי שמעורבת עד צוואר בעולם הפשיעה, ההיפך - שיתפה פעולה, בניגוד לדברי המאשימה בטיעונים לעונש, שיתפה פעולה בחקירה ועשתה פעולות אקטיביות על-מנת להביא לתפיסתו של האחר. היא זו שאפשרה התכתבות מתוך הטלפון האישי שלה על-ידי החוקרים. הנאשמת בסופו של יום הביאה ללכידת האחר, שהוא "ראש הפירמידה" שיוצר את הקשרים עם אנשים בחו"ל. הנאשמת למעשה קטעה את שרשרת הסם ואת אותה פרשיה, ובכך הביאה לסיום מעגל הסמים, לבל יימשך" (פרו' עמ' 19, ש' 12). עוד עמד ב"כ הנאשמת על שיתוף הפעולה המלא של הנאשמת עם שירות המבחן ועל לקיחת האחריות מצידה.

במסגרת הטיעונים שהוגשו בכתב עמד ב"כ הנאשמת גם על נסיבות חייה המורכבות, כפי שאלו פורטו בהרחבה גם בתסקיר שירות המבחן, וכן על הנזק הצפוי להיגרם לנאשמת במידה וייגזר עליה מאסר מאחורי סורג ובריח.

ב"כ הנאשמת עתר לקביעת מתחם עונש הנע בין מספר חודשי עבודות שירות ל-30 חודשי מאסר, וסבר אף כי יש לחרוג ממתחם זה נוכח ההליך השיקומי שעברה הנאשמת. לאור האמור, עתר ב"כ הנאשמת להטיל על הנאשמת עונש שירוצה על דרך של עבודות שירות.

8.      הנאשמת בדברה האחרון ביקשה להגיש מכתב שכתבה לבית המשפט, וכן הוסיפה כי היא מצטערת על מה שעשתה, כי התחילה דרך חדשה וכי היא מבקשת הזדמנות.

במסגרת המכתב שהגישה שיתפה הנאשמת בנסיבות החיים שהביאו אותה לביצוע העבירות, בדרך שעברה מאז - הטיפול, הסדרת החובות וההתרחקות מ"צרות", וכן שיתפה ביחס לקשיים שחוותה במעצר. הנאשמת ביקשה לקבל הזדמנות לבנות חיים רגילים יחד עם אחותה ועם הילד שצפוי להיוולד בקרוב לאחות.

דיון והכרעה

מתחם אחד או מספר מתחמים?

9.      כאמור, כתב האישום המתוקן מחזיק שני אישומים - ייבוא וסחר - כאשר במסגרת כל אחד מהם בוצעו מספר רב של עבירות. לצד זאת, גזר הדין צריך לשכלל גם תיק נוסף שעניינו עבירה נוספת - גניבה בידי עובד. בחנתי את סוגיית "ההפרדה" בין המתחמים והגעתי למסקנה כי אף שעבירות הייבוא והסחר (להלן - עבירות הסמים) בוצעו משך תקופה ארוכה ובמסגרתן בוצעו מעשים רבים, ניתן לראות בהן "אירוע" אחד בהתאם למבחן הקשר ההדוק, כפי שנקבע בהלכת ג'אבר (ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.2014)). לפיכך, ראיתי לקבוע מתחם ענישה אחד לעבירות הסמים ומתחם נפרד לעבירת הגניבה בידי עובד.

קביעת מתחמי העונש ההולמים

עבירות הסמים

10.  אין חולק בדבר החומרה הטמונה בעבירות סמים בכלל, ובעבירות שתכליתן החדרת סמים לתוך המדינה בפרט, אשר יש בהן כדי להרחיב את מעגל המשתמשים בסמים והמכורים להם, ולפגוע משמעותית בערכים עליהם ביקש המחוקק להגן, ועיקרם - שמירה על שלום הציבור, בריאותו וביטחונו והגנה עליו מפני הנזקים החברתיים, הן הישירים והן העקיפים, אשר נגרמים כתוצאה משימוש בסמים מסוכנים (ע"פ 667/21 מדינת ישראל נ' בן פורת ואח', פס' 18 (10.3.2021)).

בית המשפט העליון אף עמד על שיקולי הענישה בגין עבירות סמים, בקובעו: "מדינת ישראל - ולא רק היא - מצויה במלחמה נגד השימוש בסמים והשפעותיו על כל שכבות החברה. העונש שנגזר בגין עבירות סמים מעין אלה חייב לשקלל בתוכו לא רק את הרתעת היחיד אלא גם את הרתעת הרבים" (ע"פ 4838/20 אברמסון נ' מדינת ישראל, פסקה 2 (15.8.2021)).

בענייננו, ונוכח כמויות הסמים האדירות אותן ייבואו ובהן סחרו הנאשמת ואותו שגיא, ונוכח סוגי הסמים השונים, מדובר בפגיעה בעוצמה משמעותית בערכים המוגנים, המתעצמת לנוכח העובדה כי לא מדובר בסמים שנתפסו על ידי המשטרה, כפי שקורה לא אחת במסגרת תיקי ייבוא אחרים, אלא בסמים ש"הגיעו לשטח".

11.  בבחינת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה נתתי משקל לרכיבים הבאים:

א.    תכנון מקדים ותחכום - הנאשמת פעלה בצוותא עם אותו שגיא, תוך תכנון מוקדם שכלל שימוש בזהויות בדויות לצורך הזמנת המשלוחים, כאשר השניים "ניצלו פרצה" בשירות המשלוחים של GETT DELIVERY כך שלא יידרש שימוש בת"ז, וכן תוך שימוש במקומות הטמנה שונים. במסגרת הקשר הנאשמת עודכנה בנוגע לביצוע ההזמנות של שגיא תוך שקיבלה רשימה המפרטת את החבילות העתידות להגיע לישראל, תיאמה את איסוף החבילות יחד עם שגיא, בחלק מהפעמים הזמינה בעצמה את שירותי GETT DELIVERY, הטמינה את חבילות הסמים במקומות מסתור ואספה ממקומות המסתור כסף מזומן שהושאר שם.

ב.     חלקה של הנאשמת - עיון בעובדות כתב האישום המתוקן מלמד כי הנאשמת נמצאת במעגל המבצעים בצוותא - אינה עומדת בראש הפירמידה ואולם אינה נמצאת בתחתיתה. בהשוואה לשגיא, אין ספק כי חלקה קטן יותר, שכן הוא זה שעמד בראש האופרציה העבריינית ושילם לה את שכרה עבור כל "ייבוא" או "עסקה". עם זאת, יש לתת משקל לעובדה כי הנאשמת, במסגרת האישום השני, הייתה זו שפנתה אל שגיא בהצעה לקחת חלק בפעולות הייבוא והסחר ואף נטלה חלק פעיל ומשמעותי בתפעול האופרציה, וזאת בשונה, לדוגמא, מבלדר שכל תפקידו מסתכם בהבאת הסמים לישראל.

ג.       הנזק - מדובר בכמויות אדירות של סמים, מסוגים שונים, שכאמור בשונה ממקרים אחרים בהם נבלמת ההפצה על ידי המשטרה, בענייננו הצליחו הנאשמת ושגיא גם בפעולות ההפצה, באופן שיכול להעיד על פוטנציאל הנזק הרב כתוצאה ממעשיהם. עיון בכתב האישום מלמד כי הפצת הסם באמצעות עבירות הסחר, הקיפה מקרים רבים מחודש דצמבר 2018 ועד יולי 2019, ו-15 מקרים נוספים מחודש יולי 2019 ועד חודש ינואר 2021. מדובר במספר רב של עסקאות המלמד על נזק משמעותי ועל חומרה רבה המשליכה על מתחם העונש הראוי.

ד.     הסיבות שהביאו לביצוע העבירה - פעולותיה של הנאשמת, הן בעבירות הסמים והן בעבירת הגניבה נבעו ממניעים כלכליים. מבלי להקל ראש במצוקתה של הנאשמת, מובן מאליו כי מניע כלכלי איננו טענת הגנה הפוטרת את הנאשמת מאחריותה וכפי שנקבע בפסיקה: "קיים אינטרס של ממש להרתיע עבריינים פוטנציאליים מפני כניעה לפיתוי בדמות השגת "כסף קל" באמצעות פעילות עבריינית של ייבוא וסחר בסמים, אשר עלולה להיתפס כמזור למצוקתם" (ע"פ 4536/21 פרץ נ' מדינת ישראל, פסקה 14 (4.11.2021)).

ה.    משך ביצוע העבירות - יש משקל לא מבוטל בקביעת המתחם לעובדה כי מדובר במסכת עבריינית ממושכת שהתפרשה על פני שנתיים ולא באפיזודה עבריינית חד פעמית.

12.  בבחינת מדיניות הענישה הנוהגת, אסקור מספר מקרים שנדונו בפסיקת בתי המשפט. אך חשוב להדגיש כי מקרים אלה - כולם כאחד - פחותים בחומרתם מהמקרה שבפניי, וזאת בהינתן השילוב שבין עבירות היבוא לעבירות הסחר, רמת התחכום שאפיינה את האופרציה העבריינית, משך הזמן בה פעלה, כמויות הסמים העצומות, הפצת הסמים לרחובות מבלי שאלה נתפסו בזמן אמת ועוד. לפיכך, יש לראות בפסקי הדין שיפורטו ככאלה המשקפים את מגמת הפסיקה במקרים קלים בהרבה.

להלן המקרים השונים שנדונו בפסיקה, בחלוקה לאירועי ייבוא ואירועי סחר:

אירועי ייבוא

ע"פ 7757/21 מרזוקי נ' מדינת ישראל (24.5.2022) - המערער הורשע על יסוד הודאתו במסגרת הסדר טיעון בייבוא סם מסוכן מסוג מתאמפטמין במשקל של 2.975 ק"ג בצוותא ובעבירה של שיבוש מהלכי משפט, בכך שהציע לאחר לייבא עבורו סם מסוכן ותיאם עבורו את הקשר עם הגורם בחו"ל, ובהמשך כמי שעבד באותה העת כמתרגם במשטרה לשפה התאית, שיבש את מהלך החקירה. בית המשפט המחוזי קבע מתחם שנע בין 28 ל-40 חודשי מאסר וגזר על המערער 28 חודשי מאסר לצד ענישה נלווית. ערעורו על חומרת גזר הדין נדחה בבית המשפט העליון.

ע"פ 4838/20 אברמסון נ' מדינת ישראל (15.8.2021) - המערערת הורשעה בעבירות של קשירת קשר, ייבוא סמים, החזקה וניסיון להחזקת סם מסכן שלא לצריכה עצמית ושימוש במסמך מזויף, בכך שקשרה קשר עם גורמים בהולנד במטרה שישלחו לה באמצעות הדואר חבילות עם סמים מסוכנים, בכמות כוללת של מעל ל-3,000 טבליות סם מסוכן (ברובם מסוג MDMA). בית המשפט המחוזי קבע מתחם הנע בין 24 ל-60 חודשי מאסר, בוחר שלא לחרוג מהמתחם מטעמי שיקום וגוזר על המערערת עונש של 24 חודשי מאסר לצד ענישה נלווית. ערעור על חומרת גזר הדין נדחה.

ע"פ 4536/21 פרץ נ' מדינת ישראל (4.11.2021) - המערער הורשע בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע וייבוא סם מסוכן בצוותא בכך שייבא סם מסוכן מסוג מתאמפטמין במשקל כולל של 1.8 ק"ג, באמצעות חבילות דואר. בית המשפט המחוזי קבע מתחם שנע בין 21 ל-48 חודשי מאסר, וגזר על המערער, תוך "חריגה מינורית" 16 חודשי מאסר לצד ענישה נלווית. ערעורו על חומרת העונש נדחה.

ת"פ 37958-02-19 (מחוזי י-ם) מדינת ישראל נ' וינברג (11.2.2021) - הנאשם הורשע על יסוד הודאתו במסגרת הסדר טיעון בביצוע עבירה של ייבוא סם מסוכן, בכך שקשר קשר עם אחרים, נסע לאודסה וקיבל שם סם מסוכן מסוג MDMA במשקל נטו של כ-5 ק"ג והעביר אותו לישראל כשהוא מוסלק בתוך מזוודה. בית המשפט קבע מתחם שנע בין 24 ל-40 חודשי מאסר, וחרג מהמתחם מטעמי שיקום, תוך העמדת העונש על 6 חודשי מאסר על תנאי.

ת"פ 11720-07-16 (מחוזי מרכז) מדינת ישראל נ' אלזס (8.2.2021) - הנאשם הורשע בעבירה של ייבוא סם מסוכן, בכך שתיאם בין שני אחרים את הבאתה של מזוודה מברלין לישראל, הנחה אותם כיצד לתקשר אחד עם השני וסיפק להם כרטיסי טיסה וכספים. האחרים העבירו ביניהם מזוודה שהכילה 13,139 טבליות MDMA וכן אבקת סם MDMA במשקל של 1.3 ק"ג נטו. אחד האחרים נתפס בשיקוף בשדה התעופה תוך שהוא מעדכן את הנאשם על כך. בית המשפט קבע מתחם שנע בין 24 ל-42 חודשי מאסר והטיל עליו עונש, בחריגה מטעמי שיקום, של 18 חודשי מאסר לצד ענישה נלווית. ערעור על גזר הדין (ע"פ 2038/21) התקבל בהסכמה והעונש הועמד על 11 חודשי מאסר בפועל.

ת"פ 17157-12-17 (מחוזי מרכז) מדינת ישראל נ' אורן ואח' (11.9.2019) - הנאשם 1 הורשע בשתי עבירות של ייבוא סם מסוכן בכך שפנה לנאשמת 3 והציע לה לטוס אל נאשם 2 שנמצא באמסטרדם ולהביא לישראל מזוודה בעלת דופן כפולה המכילה סם מסוכן מסוג MDMA, סייע לנאשמת 3 ברכישת כרטיסי טיסה ובהמרת מטבע זר, וכן תשלום בסך 15,000 ₪ עבורה וארנק המכיל סכום לא ידוע של כסף עבור נאשם 2. בסך הכל ייבא נאשם 1 בסיועם של נאשמים 2-3 כמות של מעל 10 ק"ג סם מסוכן. בית המשפט קבע מתחם שנע בין 4.5 ל-7 שנות מאסר וגזר על נאשם 1 42 חודשי מאסר, בחריגה מהמתחם מטעמי שיקום.

ת"פ 40239-09-17 (מחוזי י-ם) מדינת ישראל נ' ויצמן (24.10.2019) - הנאשם הורשע בשלוש עבירות של ייבוא סם מסוכן עם אחרים, שלוש עבירות של סחר בסם מסוכן, שתי עבירות של ניסיון סחר בסם מסוכן, עבירה של השמדת ראיות ועבירה של שיבוש מהלכי משפט, בכך שייבא באמצעות חבילות שנשלחו בדואר מאחיו בארה"ב לישראל כמות כוללת של כ-1.5 ק"ג סם מסוכן מסוג מתאמפטמין וכ-100 גרם חשיש. בית המשפט קבע מתחם הנע בין 3.5 ל-8 שנות מאסר וגזר עליו בגין כלל העבירות עונש של 54 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית. ערעור לבית המשפט העליון נדחה (ע"פ 7505/19).

אירועי סחר

ת"פ 30538-02-19 (מחוזי ת"א) מדינת ישראל נ' ולקוביץ (5.11.2019) - הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בשתי עבירות של סחר בסם מסוכן לסוכן משטרתי בכך שביצע שתי עסקאות סמים בכמות כוללת של 1,200 טבליות MDMA ובסכום כולל של 26,000 ₪. באותו עניין קבעתי שני מתחמי ענישה: ביחס לאישום הראשון (300 טבליות MDMA) קבעתי מתחם הנע בין 18 ל-38 חודשי מאסר; ובאישום השני (900 טבליות MDMA) קבעתי מתחם הנע בין 34 ל-54 חודשי מאסר. באותו מקרה גזירת העונש נעשתה בחפיפה כמעט מלאה - 38 חודשי מאסר לצד ענישה נלווית.

ת"פ 52882-04-15 (מחוזי חיפה) מדינת ישראל נ' חורי (27.6.2016) - שם הורשע הנאשם במכירת 100 כדורי MDMA לסוכן משטרתי (במקרה הראשון), ובמכירת 497 כדורי MDMA לאותו סוכן (במקרה השני). בית המשפט קבע מתחם כולל לשני האישומים הנע בין 30 ל-70 חודשי מאסר, וזאת תוך התחשבות בעקרון אחידות הענישה בפרשה, שאם לא כן, היה מקום לקבוע מתחם ענישה הנע בין 40 חודשי מאסר ל-84 חודשי מאסר.

ת"פ 50059-04-15 (מחוזי חיפה) מדינת ישראל נ' לב (22.2.2016) - שם הורשעו הנאשמים במכירת 495 כדורי MDMA לסוכן משטרתי תמורת 15,000 ₪. בית המשפט קבע מתחם עונש הולם הנע בין 18 ל-40 חודשי מאסר, וגזר על אחד הנאשמים 30 חודשי מאסר, ואילו על הנאשם השני גזר 40 חודשי מאסר תוך שהפעיל 10 חודשי מאסר על-תנאי במצטבר.

 

ת"פ 1108-05-15 (מחוזי חיפה) מדינת ישראל נ' בן-יאיר (8.12.2015) - שם הורשע הנאשם במעורבות בשתי עסקאות מכירת סם מסוג MDMA לסוכן משטרתי. בכל אחת מהעסקאות נמכרו 292 כדורים תמורת 9,000 ₪. בית המשפט קבע מתחם עונש הנע בין 18 ל-40 חודשי מאסר לכל אחד מהאישומים, וגזר על הנאשם עונש של 36 חודשי מאסר (תוך הפעלת מאסר מותנה בן 12 חודשים, חציו בחופף וחציו במצטבר).

13.  כלל הנתונים שפורטו לעיל: מערך עברייני מתוחכם; משך פעילות ארוך במיוחד; ייבוא 37 חבילות סמים מסוגים שונים בכמויות משמעותיות; ריבוי אירועי סחר (מקרים רבים מחודש דצמבר 2018 ועד יולי 2019, ו-15 מקרים נוספים מחודש יולי 2019 ועד חודש ינואר 2021) - כל אלה, ותוך התחשבות במדיניות הענישה הנוהגת, מובילים למסקנה כי יש להעמיד את הרף התחתון של המתחם בעבירות הסמים על 6 שנות מאסר ואת הרף העליון על 9 שנות מאסר.

עבירת גניבה בידי עובד

14.  ביחס לעבירת גניבה בידי עובד, נקבע בפסיקה כי בעבירות מסוג אלה נוספת לפגיעה בזכות ההחזקה של בעל הנכס גם הפרה של חובת נאמנות שחב הגנב, מכוח מעמדו, לבעליו (ע"פ 6350/93 מדינת ישראל נ ג דין, פסקה 46 (11.9.1995)).

15.  בבחינת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה נתתי משקל לרכיבים הבאים:

א.    תכנון מקדים ותחכום - הנאשמת ניצלה את עמדתה כקופאית, ונטלה כספים תוך שהיא מבצעת ביטולי עסקאות בצורה פיקטיבית.

ב.     הנזק - מדובר בנזק קונקרטי בהיקף לא מבוטל המוערך בגניבה של מוצרים בשווי של כ-12,000 ₪ לצד גניבת כסף מזומן בשווי של כ-14,000 ₪.

16.  בבחינת מדיניות הענישה הנוהגת מצאתי את פסקי הדין הבאים כרלוונטיים:

ע"פ 59265-01-15 (מחוזי חיפה) מדינת ישראל נ' אבו רוקן (16.11.2015) - המשיבה הורשעה על יסוד הודאתה בעבירה של גניבה בידי עובד בכך שבעת שעבדה כעוזרת בית גנבה ממעסיקיה רכוש בשווי של 137,000 ₪. בית משפט השלום גזר על המשיבה של"צ בהיקף של 220 שעות לצד ענישה נלווית. ערעורה המדינה התקבל כך שהוטל עליה עונש של 6 חודשי מאסר בפועל בנוסף להפעלת מאסר מותנה של 10 חודשי מאסר, לצד ענישה נלווית.

ע"פ 20466-10-14 (מחוזי ת"א) אילטוב נ' מדינת ישראל (25.2.2015) - המערער הורשע על יסוד הודאתו בעבירה של גניבה בידי עובד בכך שנטל כסף מזומן מהקופה בסניף "שופרסל" בו עבד כקופאי, משך מספר חודשים, תוך ביצוע החזרים פיקטיביים של מוצרים. לאורך התקופה נעלמו מקופת הסניף סך של 10,000 ₪. בית משפט השלום קבע מתחם שנע בין מספר בודד של חודשי מאסר ל-24 חודשים וגזר על הנאשם 6 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות. ערעורו על חומרת העונש התקבל באופן חלקי, תוך הכרה בנסיבות חייו הקשות וכברת הדרך השיקומית ועונשו הופחת ל-4 חודשי עבודות שירות.

17.  על יסוד כלל הנתונים שפורטו ראיתי לקבוע ביחס לעבירת גניבה בידי עובד מתחם הנע בין 6 ל-12 חודשי מאסר.

קביעת העונש המתאים

18.  בחינת העונש המתאים לנאשמת תתבצע בשני שלבים: בשלב הראשון - אדרש לנתונים הרלוונטיים לקביעת העונש המתאים, ללא מתן משקל להליך הטיפולי-שיקומי שעברה הנאשמת, שאז אגיע לתוצאה עונשית מסוימת; בשלב השני - אדרש להשפעת הליך השיקום על התוצאה העונשית אליה הגעתי בשלב הראשון.

הנתונים הרלוונטיים לקביעת העונש המתאים (בלא מתן משקל להליך השיקום)

19.  להלן הנתונים בהם התחשבתי לצורך קביעת העונש המתאים:

ראשית, מדובר בנאשמת שנסיבות חייה מורכבות, כפי שעלה מתסקירי המבחן בעניינה, מטיעוניו של ב"כ הנאשמת ומדבריה של הנאשמת עצמה במכתב שהגישה. הנאשמת הוצאה מהבית בגיל צעיר יחד עם אחותה, על רקע קשיי תפקוד הורי של אמה והיא נעדרת עורף משפחתי או תמיכה סביבתית כלשהי. לאורך חייה נאלצה הנאשמת להוות גורם תמיכה יחיד לאחותה, אף בפן הכלכלי, ונקלעה למצוקה נוכח קשיים כלכליים.

שנית, הנאשמת הודתה במעשיה, הביעה חרטה, ונטלה אחריות בהזדמנות הראשונה. כמו כן, שיתוף הפעולה שלה בחקירה הביא ללכידתו של הנאשם הנוסף, אותו שגיא. מעבר לחיסכון בזמן הציבורי ושיתוף הפעולה עם רשויות אכיפת החוק, יש בכך כדי להצביע על הפנמת הפסול שבמעשיה. לטעמי, מדובר בשיקול בעל משקל נכבד הפועל לזכותה של הנאשמת.

שלישית, מדובר בנאשמת צעירה יחסית, שהחלה בביצוע העבירות כשהייתה בת 22.

רביעית, הנאשמת נעדרת עבר פלילי. אמנם מדובר בנאשמת צעירה יחסית, ולא במי שהצליחה לשמור על אורח חיים נורמטיבי משך עשרות שנים, אך עדיין יש משקל מסוים להעדר הרשעות קודמות.

חמישית, ראיתי ליתן משקל גם לכך שהנאשמת מהווה גורם תמיכה יחיד לאחותה הצעירה, המצויה כעת בהריון, ושבמידה מסוימת נסמכת על שולחנה.

ניתן לראות באסופת הנתונים שפורטו ככאלה הממתנים את הענישה בגדרו של מתחם הענישה.

מנגד, ראיתי לתת משקל לחומרה לעובדה כי הנאשמת נחקרה בגין עבירות הסמים בשנת 2019, במהלך תקופת הפעילות, והדבר לא הרתיע אותה מלהמשיך ולהלך בדרך העבריינית בה בחרה.

20.  בסופו של יום, ובלא מתן משקל להליך השיקום, היה מקום לגזור על הנאשמת עונש של 6.5 שנות מאסר בגין עבירות הסמים ו-8 חודשי מאסר בגין עבירת הגניבה בידי עובד. התחשבות מסוימת בהליך הצירוף יוביל לתוצאה עונשית סופית העומדת על 82 חודשים.

 

השפעת הליך השיקום על התוצאה העונשית

21.  כעת, משהובהר כי אלמלא הליך השיקום ראוי היה לגזור על הנאשמת 82 חודשי מאסר, יש להידרש למשקלו של ההליך הטיפולי-שיקומי שעברה הנאשמת.

כידוע, נקבע לא אחת בפסיקת בית המשפט העליון כי "ענישה היא לעולם אינדיבידואלית ועליה להיות מותאמת לא רק לחומרת המעשים והצורך להרתיע מפני ביצועם, אלא גם להתחשב בשיקולי השיקום של הנאשם המסוים ובמידת אשמו" (ראו למשל: ע"פ 5363/15 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 31 (11.05.2016)).

בעניינה של הנאשמת, דומני כי מדובר בהליך טיפולי-שיקומי בעל פוטנציאל. בשונה מהליכי שיקום "רגילים" בעבירות סמים הנוגעים לשיקום הכולל בעיקרו גמילה משימוש בסמים, נראה כי הנאשמת עברה תהליך שיקומי התואם את צרכיה, מתוך שאיפה לשנות את אורחות חייה, לצד ניקיון מסמים. הנאשמת אובחנה כמי שזקוקה לכלים להתמודדות ראויה עם קשיי החיים ונראה כי ההליך הטיפולי התמקד בהענקת כלים אלה, וטוב שכך אירע.

כמפורט לעיל, הנאשמת משתתפת בקבוצה טיפולית לנשים עוברות חוק מזה כשנה וחצי, ולהתרשמות שירות המבחן מדובר בקבוצה המהווה עבור הנאשמת מסגרת חברתית-משפחתית תומכת נוכח העדרם של גורמי סיוע ותמיכה בחייה. שירות המבחן התרשם כי הנאשמת עורכת שינוי משמעותי בחייה ומשקיעה מאמצים כבירים לקידומם ולשיפורם. בתוך כך, פעלה הנאשמת להסדרת חובותיה בהוצאה לפועל וכן החלה בתשלום חובותיה בהתאם לתשלומים החודשיים שנקבעו עבורה, תוך שהיא משקיעה את מרבית שעות היום בעבודה.

השילוב בין נסיבות חייה הקשות והחריגות של הנאשמת, הנעדרת עוגן ותמיכה מגיל צעיר, לבין המפורט בתסקירים בדבר הדרך שעשתה עד כה בשיקום - מלמד על שיקום שאין להקל בו ראש, המצדיק חריגה לקולא מגדרי מתחם הענישה. אמנם אין המדובר בשיקום רגיל, כדוגמת גמילה מהתמכרות (הגם שהנאשמת הפסיקה להשתמש בסמים ומוסרת בדיקות שתן נקיות ועל כך יש לברך). עם זאת, לאור מכלול נתוניה, אין להקל ראש במאמציה לנהל אורח חיים נורמטיבי ולהשתתף בטיפול באופן סדיר במסגרת שירות המבחן, כפי שמעידים התסקירים בעניינה. העובדה כי הנאשמת הודתה במיוחס לה במסגרת חקירתה, והפלילה את שגיא, מלמדת - כפי שניתן להסיק גם מהליך השיקום - כי פניה לניהול אורח חיים נורמטיבי.

אמנם שיקולי שיקום אינם חזות הכל, אך במקרים מתאימים נכון וראוי לחרוג ממתחם הענישה משיקולים אלה במידה מתאימה, גם על חשבון שיקולי ההלימה בענישה.

כמפורט, הסניגור סבר כי הליך השיקום שעבר הנאשמת מצדיק חריגה שתבוא לידי ביטוי בהטלת עונש מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות. אף ששוכנעתי כי יש מקום לחריגה מהמתחם, אין בידי לקבל עתירת הסניגור ולהימנע מהטלת עונש מאסר בפועל. לטעמי, מעשיה של הנאשמת חמורים במידה שאינה מאפשרת לעשות כן, כאשר גם ההליך הטיפולי שעברה, משמעותי עבורה ככל שיהיה, יתקשה לשאת על כתפיו חריגה כה דרמטית ממתחם העונש הולם.

אני ער לעמדת שירות המבחן הממליץ להימנע מחשיפת הנאשמת לגורמים שוליים בכלא ולמורכבויות שונות עמן תתקשה להתמודד, אך אין בידי לקבל את ההמלצה במלואה. יחד עם זאת, ניתן לראות בהמלצה האמורה, המגובה בהליך הטיפולי ובנתונים שונים, כבסיס ראוי להפחתה בעונש, באופן שיצמצם את חשיפת הנאשמת לגורמים שוליים ולאותן סיטואציות מורכבות. יש לקוות כי הנאשמת תשכיל להשתלב בהליכים טיפוליים במסגרת ריצוי עונשה בבית הסוהר, תמשיך בעבודה הטיפולית שהחלה במסגרת ההליך כאן ותפתח דף חדש בחייה.

22.  לאור האמור לעיל, אני גוזר על הנאשמת את העונשים הבאים:

א.    4 שנות מאסר בפועל (בניכוי תקופת מעצרה שבין יום 21.2.21 ועד ליום 5.4.21). הנאשמת תתייצב ביום 5.3.23 בשעה 8:30 במתקן "ניצן" או במתקן אחר עליו יורה שב"ס בהליך המיון המוקדם, ככל שייערך כזה.

ב.     9 חודשי מאסר אולם הנאשמת לא תישא עונש זה אלא אם תעבור בתוך שלוש שנים מיום שחרורה עבירה על פקודת הסמים מסוג פשע או עבירת רכוש מסוג פשע.

ג.       חודשיים (2) מאסר אולם הנאשמת לא תישא עונש זה אלא אם תעבור בתוך שלוש שנים מיום שחרורה עבירה על פקודת הסמים מסוג עוון או עבירות רכוש מסוג עוון.

ד.     נוכח נתוניה המורכבים של הנאשמת, ראיתי להימנע מהשתת קנס.

ניתן צו למוצגים לשיקול דעת קצין משטרה ו/או התביעה.

זכות ערעור כחוק.

ניתן והודע היום י"ט כסלו תשפ"ג, 13/12/2022 במעמד הצדדים.