ת"פ 2548/04/20 – מדינת ישראל נגד יאן נחשון
בית משפט השלום בחיפה |
|
|
|
ת"פ 2548-04-20 מדינת ישראל נ' נחשון
|
1
בפני |
כבוד השופט שלמה בנג'ו |
|
מאשימה |
מדינת ישראל
|
|
נגד
|
||
נאשמים |
יאן נחשון
|
|
|
||
החלטה
|
||
הנאשם עומד לדין על תקיפה סתם ושיבוש מהלכי משפט.
נושא האכיפה הבררנית עלה בדיון ההקראה.
ההגנה טענה כי הנאשם הופלה שעה שבמקרים דומים נהוג להעמיד לדין משמעתי ולא לנקוט בהליך פלילי. לכן עתרה ההגנה לקבל את הקריטריונים להעמדה לדין.
בית המשפט קיבל את בקשת ההגנה והורה להעביר לעיונה את החומר.
לפי האמור בפסקה השנייה לתגובת מח"ש, דבר זה בוצע לפני זמן ניכר.
2
לפי עמדת הנאשם ישנה מחלוקת עובדתית לעיצומם של המעשים נשוא כתב האישום, ולכן לא מדובר בנסיבות עובדתיות דומות, שאילולא כן היה הנאשם מודה בעובדות כתב האישום, והוא לא עשה כן.
אציין כי לפי פסיקת בית המשפט העליון, לא כל אכיפה חלקית פסולה, רק אכיפה בררנית שבצידה מניעים פסולים, מניע זר, או שרירות לב, אסורה (בג"ץ 6396/96 זקין נגד ראש עיריית באר שבע). העומד ביסודה של אכיפה בררנית הוא מנהג של 'איפה ואיפה' כלפי נאשם/ים מקום בו קיימות נסיבות עובדתיות זהות בינו לבין אחרים שלא הועמדו לדין בגין אותם מעשים.
בהעדר הסכמה על המעשים נשוא כתב האישום, יש לברר את העובדות, ורק לאחר מכן, על בסיס ראיות שתובאנה, להשוותן למקרים דומים אחרים, ולבחון האם האכיפה בנסיבות אלה, לוקה באכיפה חלקית בררנית המקימה לנאשם הגנה מן הצדק.
עוד אציין, כי גם במקרים הנדירים שמתקבלת טענה כזו, אין פירושו של דבר, ביטול ההליך הפלילי. שכן, לפי המבחן המשולש שהונהג בהלכת בורוביץ, מצווה בית המשפט לבחון את הסעד המידתי המתאים בנסיבות העניין. גם בחינה זו ראוי שתעשה לאחר שקלא וטריא של מכלול הראיות והנסיבות.
הבקשה נדחית.
שמיעת הראיות תתקיים במועד שנקבע והן תישמענה כסדרן.
שמורה להגנה טענת ההגנה האמורה וכל טענת הגנה אחרת שבפיה.
ניתנה היום, י"ד אלול תש"פ, 03 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.
