ת"פ 24710/04/20 – מדינת ישראל נגד רימונד חן
בית משפט השלום בקריית שמונה |
|
|
|
ת"פ 24710-04-20 מדינת ישראל נ' חן
תיק חיצוני: 416350/2018 |
1
|
מספר בקשה:11 |
||
בפני |
כב' השופט מורן מרגלית, סגן נשיא |
||
מבקשת: |
מדינת ישראל
|
||
נגד
|
|||
משיבה: |
רימונד חן
|
||
החלטה |
בפניי בקשה לתיקון כתב האישום בתיק זה אשר הוגשה על ידי המבקשת ביום 2.2.21 ובמסגרתה עתרה להוסיף 3 עדי תביעה אשר לטענתה נשמטו בטעות מכתב האישום.
עדת התביעה הראשונה אשר מתבקש להוסיפה לכתב האישום הינה הילדה נ.ק. אשר על פי הנטען בכתב האישום ננשכה במהלך האירוע נשוא תיק זה על ידי כלבתה של המשיבה. העד השני הינו רס"ב אייל יצחק אשר על פי הנטען בבקשה היה עד לאירוע נשוא תיק זה ועד התביעה השלישי אשר מבוקש להוסיפו לכתב האישום הינו היימן עביד אשר טיפל בתיק החקירה בחלקו ביחס למוצגים.
לטענת המבקשת, תיקון כתב האישום לא יביא לפגיעה בזכויותיה של המשיבה שכן אנו מצויים בתחילת ההליך וכן, כי החומרים הרלוונטיים לעדים אלה מצויים מלכתחילה בחומר החקירה אשר הועבר למשיבה.
2
בהקשר זה ציינה המבקשת כי חומר החקירה צולם למשיבה ביום 15.12.19 ולסנגורית ביום 15.10.20.
המבקשת ציינה כי המדובר בעדים מהותיים להוכחת עובדות כתב האישום.
מנגד, הביעה המשיבה את התנגדותה לבקשה.
לטענתה, המדובר באירוע אשר התרחש בחודש אוגוסט 2018 אשר כתב האישום בגינו הוגש רק במהלך שנת 2020. וכן, כי למבקשת היה זמן רב (כשנה) לבקש את תיקון כתב האישום אך היא נמנעה מלעשות כן.
עוד טענה המשיבה, כי בתיק זה כבר נשמעה כפירת הנאשמת ונוהל הליך הסדר מותנה במהלכו נחשף קו הגנתה של המשיבה.
הסנגורית הפנתה להחלטה אשר ניתנה במסגרת ת"פ 57560-03-19 בבית משפט השלום בראשל"צ בעניין סלמן (להלן: עניין סלמן) שם נדחתה בקשת המאשימה לתקן את כתב האישום לאחר שחלפו 3 שנים מביצוע העבירה ועד הגשת בקשת תיקון כתב האישום אשר הוגש אף הוא באיחור, כשנתיים לאחר ביצוע העבירות.
באותו עניין אף התנהל הליך גישור עובר להגשת הבקשה ובית המשפט קבע כי היעתרות לבקשה תרתיע נאשמים אחרים מלפנות להליך גישור.
לטענת הסנגורית, עניין סלמן דומה לחלוטין למקרה דנן ולפיכך, עתרה היא להורות על דחיית הבקשה.
עוד טענה הסנגורית, כי מר אייל יצחק, אשר הוא אחד מעדי התביעה אשר צירופם מבוקש, כלל לא נכח באירוע ולפיכך לא ברורה טענת המבקשת לפיה מדובר בעד קרדינלי להוכחת האשמה בתיק זה.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל ואנמק.
3
סעיף
"בית המשפט רשאי, בכל עת שלאחר תחילת המשפט, לבקשת בעל דין, לתקן כתב אישום, להוסיף עליו ולגרוע ממנו, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן; התיקון ייעשה בכתב האישום או יירשם בפרוטוקול".
הנה כי כן, המבחן המרכזי לבחינת בקשה לתיקון כתב האישום הינו שניתנה לנאשם אפשרות סבירה להתגונן.
מן הטעמים אשר יפורטו להלן, הרי שלא מצאתי כי תיקון כתב האישום באופן המבוקש ימנע מתן אפשרות סבירה למשיבה להתגונן.
מעיון בתיק בית המשפט עולה, כי האירוע נשוא תיק זה התרחש ביום 14.8.18 בעוד שכתב האישום הוגש רק ביום 22.4.20.
עם זאת, המדובר בתיק אשר התנהל במחלקת הסדר מותנה במשטרה ולפיכך, לא מצאתי ליתן משקל רב לטענה זו אם בכלל.
הנה כי כן, הטענה המרכזית הצריכה הכרעה הינה האם היעתרות לבקשה תביא לפגיעה בהגנת המשיבה לאחר שזו, כך לטענתה, חשפה את קו הגנתה בתיק זה.
סבורני, כי דין טענה זו לדחייה.
כידוע, בקשה לתיקון כתב אישום יכול ותהיה מוגשת בכל שלב משלבי ההליך וברי, כי בשלבים מתקדמים של ההליך כבר נחשף קו ההגנה בו נוקט הנאשם.
4
הדעת נותנת כי לו זה היה המבחן הנדרש לבחינת בקשות מסוג זה, היה המחוקק קובע זאת בלשון החוק ואולם, נקט הוא בלשון שונה כפי שצוין לעיל והמבחן אשר נקבע הינו מתן אפשרות סבירה לנאשם להתגונן.
במקרה דנן, אין חולק כי חומר החקירה אשר הועבר לעיון המשיבה ובאת כוחה כלל אף עדויות ותוצרי חקירה אשר נאספו בתיק זה והקשורים לשלושה העדים אשר צירופם מבוקש כעת.
ודוק, מן הבקשה עולה כי אף שמה של המתלוננת נשמט מכתב האישום כעדת תביעה בתיק.
בנסיבות אלה ומשטרם החל שלב שמיעת ההוכחות בתיק זה, לא מצאתי כי יש בתיקון כתב האישום באופן המבוקש כדי למנוע אפשרות סבירה מן המשיבה להתגונן.
עיינתי בהחלטה אליה הפנתה הסנגורית ואשר עליה השליכה את יהבה עיין היטב.
ייאמר כבר כעת, כי אין בידי לקבל את הטענה ולפיה המדובר במקרה הדומה למקרה דנן כלל ועיקר וזאת, מן הטעמים עליהם אעמוד להלן.
כבר בתחילה יצוין, כי באותו עניין דובר בבקשה לתיקון כתב אישום במסגרת הליך גישור, כאשר השופט המגשר בתיק קבע כי דעתו אינה נוחה מן הבקשה וכן, כי הבקשה נובעת מהליך הגישור אשר התנהל בפניו והורה על העברת הדיון בבקשה לשופט אחר.
בעקבות זאת, צוין כי הספק בדבר הקשר בין הליך הגישור לבקשת הנאשם ראוי כי ייזקף לזכות הנאשם.
ברי, כי אין זה מצב הדברים בעניינו ולא הוכח כי הבקשה לתיקון נובעת באופן כלשהו מהליך אחר אשר התנהל בין הצדדים.
בהקשר זה יוער, כי טענתה של הסנגורית ולפיה יש לדחות את בקשת המבקשת להוסיף את העד אייל יצחק לכתב האישום מכיוון שהוא כלל לא נכח במקום, יש בה כדי לשמוט את הבסיס מתחת לטענתה דלעיל והדברים ברורים.
5
במקרה דנן, לא הוכח כי בבסיס בקשת התיקון ניצבים הליכים אחרים ובכל אופן, לא הובהר כיצד מתקיים קשר מעין זה וזאת מלבד טענה כללית בעלמא.
בעניין סלמן דלעיל, דובר בהליך גישור והצורך לשמור על אמון הצדדים בהליך זה עמד בבסיס החלטת כבוד השופטת שם ואולם, טעם זה אינו רלוונטי למקרה דנן כמפורט לעיל.
סוף דבר:
לאור כל האמור לעיל, הנני נעתר כאמור לבקשה ומורה על תיקון כתב האישום כמבוקש.
המבקשת תגיש כתב אישום מתוקן בתוך 5 ימים וכן, תגיש בקשה מעודכנת לזימון עדיה בתיק זה באותו פרק זמן.
עיון ומעקב בהתאם.
להודיע.
ניתנה היום, כ"ז אדר תשפ"א, 11 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.
