1

לפני עתירת אסיר (להלן: "המבקש") להורות למשיבים לאפשר לו פגישה עם עובדת סוציאלית לצורך בניית תוכנית שיקום וכן, להורות על שינויי סיווגו מסיווג כאסיר בטחוני לסיווג פלילי.

בקשתו הראשונה הנוגעת למפגש עם עובדת סוציאלית נענתה קודם למועד הדיון ובפני נותרה המחלוקת הנוגעת לסיווג המבקש כאסיר בטחוני.

לטענת המבקש, הורשע במסגרת הסדר טיעון על יסוד הודאתו בעבירה של סחר בציוד מלחמתי ונגזרו עליו 35 חודשי מאסר בפועל. המבקש טען סיווגו כאסיר בטחוני מוטעה שכן הוא לא הורשע בעבירות ביטחוניות ואינו משתייך לאוכלוסיית האסירים המסווגים כך. הפקודה אשר מאפשרת את סיווגו כאסיר בטחוני מאפשרת לעשות כן גם כאשר המעשים נעשו באדישות או תוך עצימת עיניים והוראה זו, לטענתו, אינה חוקתית ואינה סבירה. המבקש טען כי פנה זה מכבר לגורמים המוסמכים ונאלץ לפנות בעתירה זו לבית המשפט בחלוף 3 חודשים משלא התקבלה תגובה.

המשיבים טענו כי המבקש הורשע, בנוסף לעבירה של סחר בציוד מלחמתי, גם בעבירה של הסעת תושב זר השוהה שלא כדין, אך בחר שלא לציין זאת בעתירתו. לטענת המשיבים, סיווג אסיר נעשה לפי מבחנים מהותיים המפורטים בפקודה ובשים לב לטיבה וטבעה של העבירה בה הורשע. המבקש עונה להגדרת "אסיר בטחוני" הקבועה בפקודה, משעה שהעבירה שאותה ביצע, לא רק שהיתה בה האפשרות הממשית לפגיעה בביטחון המדינה, אלא שהיא גרמה למעשה, למותם של אזרחים ישראלים חפים מפשע. לא זו אף זו, המשיבים ציינו כי המבקש בחקירתו טען כי רוכש הנשק, המפגע, תושב שטחים, שאל אותו כיצד להגיע לאריאל ובהמשך, ביצע את הפיגוע באזור התעשייה באריאל. מכאן, טענו המשיבים כי המבקש סווג כאסיר בטחוני בהתאם לפקודה ואין מקום להתערב בהחלטה זו.

2

אחר שמיעת טענות הצדדים, עיון בכתב האישום, בגזרי הדין ובמכלול טענות הצדדים, מצאתי כי סיווגו של המבקש כאסיר בטחוני נעשה בהתאם לפקודה וכי המדובר בהחלטה שהיא סבירה ואינה מצדיקה התערבות בית המשפט.

בחנתי את טענות המבקש כי אינו שייך לאוכלוסיית האסירים הבטחוניים, אולם היא אינה מתיישבת עם ההגדרה הקבועה בפקודה, אשר רחבה הרבה יותר מן ההגדרה שאליה רומז המבקש ומאפשרת הגדרתם של אסירים כאסירים בטחוניים גם אם אינם תושבי שטחים וגם אם אינם מזוהים עם ארגון טרור כזה או אחר.

מקובלות עלי טענות המשיבים כי סיווג האסירים מטרתו לסייע בידי המשיבים בניהול בתי הסוהר, זאת בשונה מן המשמעות המשפטית שיש לכך. הסמכות של המשיבים לנהל את בית הסוהר הינה סמכות המצויה בשיקול דעת המשיבים והשיקולים העומדים מאחורי הצורך בסיווג אסירים הם מגוונים.

בניגוד לטענות המבקש, לא מצאתי דופי ברוחב ההגדרה, בשים לב למטרה העומדת בבסיס הצורך בסיווג אסירים וכאמור, איני מוצאת כי נפל פגם בהגדרת המבקש ככזה, לנוכח מכלול טענות המשיבים ביחס לכך כפי שהוצגו בפניי, הן ביחס לעבירות בהן הורשע, הן ביחס להשלכות האפשריות של העבירות ולהשלכות שהיו בפועל, הן ביחס לעמדת גורמי המודיעין.

משלא מצאתי פגם בהחלטת המשיבים, איני מורה על שינוי הסיווג והתוצאה היא דחיית העתירה.

המזכירות תמציא את פסד הדין לצדדים.

ניתן היום, ו' אדר תשפ"א, 18 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.