1

נוכחים:

המערער ובא כוחו עו"ד אלי לוי

ב"כ המשיבה עו"ד נורית קורנהאוזר

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

המערער הורשע על פי הודאתו בת"פ 43865-12-14 (בית משפט השלום בכ"ס) בתקיפת אשתו דאז ובאיומים כלפיה ביום 9.2.14 בשעות הערב, באיומים על אחיה במועד הנ"ל, באיומים על אביה יום למחרת ובהפרעה לשוטר שבא לעצור אותו בקשר לאירועים הנ"ל נושא 3 אישומים, כמתואר בעמ' 1-2 לגזר הדין של בית משפט קמא.

2

כמו כן הורשע המערער, על פי הודאתו, בנהיגה ברכב כאשר רישיון הנהיגה שלו פקע ובאי ציות להוראת שוטר לעצור.

המערער נידון לתקופת מאסר כוללת של 3 שנים המורכבת משנתיים מאסר בגין העבירות נושא גזר הדין ומהפעלה במצטבר של שנת מאסר על תנאי שהייתה תלויה ועומדת נגדו.

כמו כן נידון המערער לשנת מאסר על תנאי ו-6 חודשי מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר הדין, לתשלום קנס בסך 5,000 ₪ ולתשלום פיצוי למתלוננת בסך 5,000 ₪.

הערעור מכוון כלפי חומרת עונש המאסר בפועל וב"כ המערער טוען בהודעת הערעור ובטיעוניו בפנינו כי שגה בית משפט קמא כאשר הטיל על המערער עונש מאסר קרוב לרף העליון של מתחם ענישה (30 חודש) שקבע וכאשר הפעיל את המאסר על תנאי כאשר כולו מצטבר לעונש המאסר שהטיל בגין העבירות נושא גזר הדין.

ב"כ המערער טוען כי המניע למעשיו של המערער היה חשדו של המערער שאשתו דאז יוצרת קשר עם אדם אחר וכן הוא טוען שבית משפט קמא לא לקח בחשבון במידה הראויה את הנסיבות לקולא, את הודאתו של המערער, את האמור בתסקיר שירות המבחן לפיו במהלך תקופת המעצר המערער החל לגלות תובנה באשר לבעיותיו, את היותו סובל מבעיות לב ואת העובדה שניהל אורח חיים נורמטיבי כל חייו למעט הרשעות בעבירת אלימות כלפי אשתו, שגרמה למאסרו ממנו השתחרר זמן לא ארוך לפני ביצוע העבירות נושא גזר הדין.

ב"כ המשיבה מתנגדת לקיצור עונשו של המערער ומצביעה על חומרת התנהגותו האלימה, פיזית ומילולית, כלפי המתלוננת ובני משפחתה ועל העובדה שהמערער שוחרר ממאסר בגין התנהגות אלימה קודמת כלפי אשתו, זמן לא ארוך לפני העבירות נושא מאסרו.

ב"כ המשיבה טוענת כי אין מקום לחפיפה, ולו חלקית, של עונש המאסר על תנאי שהופעל עם עונש המאסר בפועל בהעדר נסיבות מיוחדות לעשות כן.

עיון בגזר הדין נושא הערעור מעלה כי בית משפט קמא לא התעלם מהנסיבות לחומרה ולקולא שנטענו בפניו, לרבות אלה שבאו בתסקיר שירות המבחן שהיה בפני בית משפט קמא.

בית משפט קמא התייחס בחומרה, ובצדק, להתנהגותו האלימה של המערער כלפי אשתו ומתחם הענישה שקבע בסעיף 11 לגזר הדין בין 18 חודשי מאסר ל-30 חודשי מאסר, הולם את נסיבות ביצוע העבירות על ידי המערער.

3

בית משפט קמא זקף לחומרת העונש, ובצדק, את העובדה שהמערער שוחרר ממאסר זמן קצר יחסית לפני ביצוע העבירות נושא גזר הדין, שכן הדבר מעיד על כך שלא הפנים את חומרת התנהגותו האלימה כלפי אשתו בפעם הקודמת ומאסר שהוטל עליו, לצידו של מאסר על תנאי, לא גרם לו שלא לנקוט כלפיה באלימות גם אם חשד בה שהיא יוצרת קשר עם אחר, בהיותם פרודים.

לחובתו של המערער יש לזקוף גם את האמור בתסקיר שירות המבחן שהתרשם שהמערער מכור לסמים מזה שנים, מתקשה לקיים יציבות תעסוקתית ומשפחתית ונוהג באלימות ובתוקפנות כלפי בת זוגו כאשר רצונותיו לא נענים.

שירות המבחן סבר, ובמקרה זה בצדק, כי יש להטיל על המערער מאסר בפועל שישמש גבול ברור להתנהגותו ויאפשר לו להשתלב בטיפול כשהוא מורחק מסביבתו המיידית שבה הוא משתמש בסמים.

יש באמור בתסקיר שירות המבחן, בצירוף הפגיעה המשמעותית שפגע המערער במעשיו ובדיבוריו האלימים בערכים המוגנים של המתלוננת, כדי להצדיק את עונש המאסר שהוטל על המערער בגין העבירות נושא גזר הדין.

על פי החוק, מאסר על תנאי שתלוי ועומד נגד נאשם הוא בר הפעלה במצטבר לעונש מאסר שמוטל עליו בגין העבירות נושא גזר הדין אלא אם קיימות נסיבות מיוחדות שלא לעשות כן.

לא מצאנו בתסקיר שירות המבחן או בנסיבות לקולא שתיאר ב"כ המערער בפני בית משפט קמא ובפנינו משום נסיבות מיוחדות המצדיקות חפיפה של עונש המאסר על תנאי שהופעל, גם אם באופן חלקי, לעונש המאסר בפועל שהוטל על המערער בגין העבירות נושא גזר הדין.

אנו דוחים את הערעור.

ניתן והודע היום ל' תשרי תשע"ו, 13/10/2015 במעמד ב"כ הצדדים והמערער.

4