1

1.      ערר על החלטת בית משפט השלום בקריות (כב' ס. הנשיא השופט טורס) מיום 13/4/21 בתיק מ"ת 48825-01-21.

2.      חיציו של הערר מכוונים כנגד נושא היציאה ל"פיקניק" ביום העצמאות בחיק המשפחה; יציאה אותה לא התיר בית המשפט קמא.

3.      העורר טוען כי מדובר בתכלית ראויה ועל כן סבור כי שגגה נפלה מלפני בית המשפט קמא.

4.      כאן המקום לציין כי עיתוי הגשת הבקשה לא איפשר דיון ראוי בה; הבקשה הוגשה לבית המשפט קמא ביום 13/4 בבוקר (ואזכיר כי מועד יום העצמאות ידוע זמן רב מראש); ההחלטה ניתנה מבלי לקיים דיון; הערר הוגש בעיבורו של יום הזיכרון לחללי צה"ל, בשעה 13:00; התנהלות זו, לעצמה, מעוררת קושי, ולא אחת נדחו בקשות בעבר רק בשל עיתוי בקשתן.

5.      לגופם של דברים- קיימים שני מישורים- מישור מושגי ומישור קונקרטי.

6.      בעוד שבמישור המושגי קיימים פנים לכאן ולכאן, המישור הקונקרטי מטה הכף.

7.      מושגית- שאלת מתן חלונות לעצור באיזוק אלקטרוני שזורה לאורכה ולרוחבה של פסיקת בית המשפט העליון והגישות לכאן ולכאן; מחד- בש"פ 2425/21 ממש מהימים האחרונים (אי פתיחת חלונות לתפילות, כאקט דתי (!!) ברמדאן), מנגד- בש"פ 17/20 לוינטננט- הכרה בצרכי התאווררות.

8.      אין ספק כי 'פולחן' הוכר כתכלית ראויה; על כן ברגיל ניתנים חלונות לעיד אל פיטר, כמו לחג הפסח, ולתפילות ביוה"כ; ניתן לאבחן תפילות ברמדאן מול תפילות ביוה"כ, למשל, כאקט חד פעמי מול רב פעמי.

2

9.      ברור לחלוטין כי הגישות השונות מביאות לתוצאה עמומה; לו מעמדו של עצור באיזוק זהה לחלוטין למעמד עצור- אין להתיר תפילות מחוץ לבית, גם בחג, אין להתיר יציאה למפגש עם עו"ד, ואולי אף טיפול רפואי למעט מקרי קיצון, ראוי כי יעשה בהבאת רופא למקום האיזוק.

10.  מנגד- קיימות גישות המכירות בפתיחת חלון של 3 ימים לטיפולי בוץ (!!) בים המלח של עצור באיזוק שלא ניתנו לו חלונות ברגיל (בש"פ 4833/20 כוכבי).

11.  יישום הדברים למקרה בפנינו גם הוא מעלה קושיות- מדובר ביום העצמאות- החג אינו דתי; אין קדושת 'פולחן' ושאלה של אמונה. גם אם קיים מנהג כזה או אחר של רבים לצאת לטבע, להכין אסכלה וכיו"ב, אין מדובר ב'יהרג ובל יעבור'.

12.  זאת ועוד- קיים פער בין ישיבה בחיק המשפחה במקום מוגדר ומגודר (בית משפחה או בית קרובים או חברים) ובין יציאה למקום בטבע, גם מבחינת יכולת פיקוח.

13.  אלא שטעמים אלו המעוררים התחבטות, (ואולי מתאימים למקרים אחרים) נסוגים במקרה דנן מפני המישור הקונקרטי- נסיבות האישום והנאשם הספציפיים.

14.  עיון בחומר הקיים (והעורר מוכר מהליך קודם בפני), יביא למסקנה, כי גם אם הייתי נוטה לגישה הליברלית במתן החלונות, אין זהו המקרה בו ראוי להיעתר.

15.  שלל האלמנטים המחמירים מחייבים זהירות-

א.    האישום- איום והטרדה, מלמד על אובססיביות לא מבוטלת.

ב.      העורר סובל מבעיות נפשיות, לרבות הפרעה הזייתית אורגנית (חוו"ד בתיק)- אלמנט מגביר סיכון (בצד שימוש בסם).

ג.       עברו של העורר מכביד, לרבות באישומים דומים; מאסרו האחרון הנו פרק זמן קצר ביותר עובר לאירועי האישום דנן; זה לא הרתיעו מה שמעורר חשש כי מפקחים בפרק זמן ממושך, באזור ללא פיקוח, לא יעצרוהו.

ד.      הערכת המסוכנות של העורר היתה גבוהה; התרשמות השירות- ממאפיינים אנטיסוציאליים

ה.     על פי המפורט בתסקיר, לא רק שהעורר בניגוד להצהרתו משתמש בסמים, אלא בבדיקה מיום 5/4/21 נתגלו שרידי סם קנביס; מדובר במי שלכאורה צרך סם בהיותו במעצר באיזוק (!) ; ללמדך על אמון ושקילת הקלות.

ו.       המתלוננת מאזור הצפון; זאת ועוד- צריכת הקנביס הלכאורית בהכרח עת העורר מצוי בפיקוח (וגם בכך קושי).

16.  בהינתן כלל פרמטרים אלו, סבורני כי המבוקש ע"י העורר נרחב מדי, אינו בר פיקוח, ואינו סביר מקום בו מדובר בעורר הנדון.

3

17.  אשר לטענות העורר במישור הראייתי - טענות אלו מקומן בתיק העיקרי או בטענות חדשות בבית המשפט קמא.

18.  בשולי הדברים אציין כי מקום בו בעל דין מיוצג, בקשות, עררים, וכתבי בי דין- יוגשו על ידי בא כוחו ולא על ידו.

19.  הערר נדחה אפוא.

ניתנה היום, ב' אייר תשפ"א, 14 אפריל 2021, בהעדר הצדדים.