1

           ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בבאר שבע (השופט ר' סולקין) מיום 27.1.2021בת"פ 5569-10-20 שלא לפסול את עצמו מלדון בעניינו של המערער.

1.             ביום 5.10.2020 הוגש נגד המערער כתב אישום המייחס לו עבירה של הפרת צו פיקוח ועבירת פרסום והצגת תועבה, ובצדו בקשה למעצרו של המערער עד תום ההליכים אשר התקבלה ביום 15.11.2020 (מ"ת 5548-10-20). לאחר דיונים מקדמיים שהתקיימו ביום 29.12.2020 ובבוקר יום 26.1.2021 בפני השופטת הבכירה ש' שטרית, בהם לא הגיעו הצדדים לידי הסכמה, התקיים בהמשך יום 26.1.2021 דיון בפני השופט סולקין. בתחילת פרוטוקול הדיון מתועדים הדברים הבאים:

"ב"כהצדדים: היינובגישורולאהגענולהסכמות.

סניגור: ישבינינומחלוקותשאינןגדולות, ביןהיתרלגביעבירותחוזרותבכתבהאישום.

[הצדדיםמופניםפעםנוספתלמותבהמגשראשרשמעאתהדיוןהמקדמי]

[לאחרהפסקה – הדיוןמתחדשבהיעדרהנאשם[...]]"

2

2.             בשלב זה הודיע בא-כוח המערער כי הוא מבקש לדחות את המשך הדיון בשל נסיבות אישיות, והדיון הופסק והתחדש למחרת היום. בפתח הדיון ביום 27.1.2021 ביקש בא-כוח המערער, בעל פה, כי המותב יפסול את עצמו נוכח ההתרחשויות בדיון מיום האתמול, בשל חשש ממשי למשוא פנים וכן מטעמי פגיעה במראית פני הצדק. לטענת בא-כוח המערער, בית המשפט ציין בפניו שמועד דיון ההוכחות הראשון יהיה בחודש יוני, כך שהמערער ישהה במעצר במשך תשעה חודשים, ולשיטת בא-כוח המערער "בכךפוגעביתהמשפטביכולת[המערער] למצותזכויותיוולמצותההליך". עוד טען בא-כוח המערער שבית המשפט ציין "אםהסניגורחכםעדיףלסגורעסקה" וכי "ממילא[המערער] לאיקבלשלישבעבירותמסוגזה". בא-כוח המערער הוסיף וטען כי בית המשפט התכתב עם השופטת שטרית במהלך הדיון שהתקיים ביום 26.1.2021 וכי "כב' השופטתשטרית[ה]עבירההמסריםשםלמאשימהכשאני[בא-כוח המערער] לאשותףלכלהשיחהזה". בא-כוח המערער הוסיף והסביר כי הצדדים עברו לאולמה של השופטת שטרית לאחר שבית המשפט "התריע" בהם, וכי כאשר שבו לאולמו של המותב אמר הלה לבא-כוח המערער כי "הסניגורלאבסדרוהואמתנהגלאבסדר" בכך שאינו מסכים להצעה שהועלתה במהלך הדיון המקדמי. לטענתו בית המשפט "לא אפשר לו" להצהיר על כפירת המערער ואף הבהיר "שהתיקהזהיגיעמהרמאודל- 9 חודשיםבמעצרלפנישיוכרעהדין". עוד טען בא-כוח המערער כי בית המשפט "נחשף לעברו של [המערער]" וכן נחשף לקו הגנה שלו "שעהשביקשמהסניגורלהביןואזגםהציעלב"כהמאשימהדרכיםלהתמודדעםקוהגנהזה". כל ההתרחשויות הללו, כך בא-כוח המערער, לא קיבלו ביטוי בפרוטוקול הדיון מיום 26.1.2021. בא-כוח המערער הוסיף וטען כי לתחושתו בית המשפט נוהג כלפיו "בעוינות" וכי קיים חשש שנחשף למידע מהליך הגישור שאינו אמור לעמוד בפניו.

           בתגובה טען בא-כוח המשיבה "אנילאשמעתישמדוברעלשלישבשוםקונוטציהשהיא. חלקמהדבריםשהסניגוראמרגםלאשמעתי. לאנכוןשהיתהתובעתנוכחתבאולםשלהשופטתשטרית". עוד ביקש בא-כוח המשיבה שהות להגיש התייחסות כתובה לבקשת הפסלות, אך בא-כוח המערער ביקש שתינתן החלטה מידית.

3

3.             בית המשפט דחה את בקשת הפסלות על אתר בציינו כי "הדבריםשנשמעומפיהסניגוראינםמשקפיםאתשאירע". בית המשפט הוסיף כי הצדדים הם שבחרו לשתפו, בפתח הדיון, כי "כיהםקרוביםלהסכמהוכיהמחלוקותשנותרוביניהםאינןגדולותונוגעותלענייןספציפישלעבירותחוזרות(כפולות),בכתבהאישום". באשר לתקשורת שקיים עם השופטת שטריתהדגיש בית המשפט כי "כלשעשהביתהמשפט, היהלבדוקעםהמותבהמגשר, האםיהיהבידולקבלהצדדיםפעםנוספתואכןכךנעשה. בבדיקהזו, לאנחשףביתהמשפטלכלענייןשעלהבדיוןהגישור". עוד ציין בית המשפט כי הוא לא נחשף לקו ההגנה למעט מה שנמסר לו מבא-כוח המערער בנוגע ל"עבירותהחוזרותעלעצמן", כפי שתועד בפרוטוקול הדיון, ומכל מקום בית המשפט ממילא עתיד להיחשף לעיקרי קו ההגנה במסגרת דיון המענה לכתב האישום. בית המשפט הוסיף וציין כי הוא "לאהביעכלעמדה, שגםאינהקיימתאצלו, בנוגעלתוצאותההליך"; כי סוגיית השלכות קביעת המועד לדיון ההוכחות "ככל הנראה" נדונה בין הצדדים לבין עצמם; וכי תחושתו של בא-כוח המערער היא סובייקטיבית בלבד.

4

4.             מכאן הערעור שלפניי. המערער טוען כי בפתח הדיון מיום 26.1.2021 שאל המותב את הצדדים "אם [למערער] יש מאסר על תנאי" אשר מקשה על הצדדים להגיע לידי הסדר, וכי בעוד בא-כוחו השיב בשלילה, בא-כוח המאשימה ציין כי המערער "רק יצא מהכלא לאחרונה". בכך, לשיטת המערער, נחשף בית המשפט לעברו הפלילי שאותו לא היה אמור לדעת בשלב זה. עוד טוען המערער כי אמירת המותב בדבר קביעת דיון הוכחות בחודש יוני היוותה ניסיון "להלך אימים" עליו, וכן כי יש טעם לפגם בכך שבית המשפט תיאם עם השופטת שטריתשהצדדים יחזרו לדיון בפניה, וזאת מבלי שניתנה הסכמתם לכך. בהקשר זה מציין המערער כי "התובעת המוסמכת מטעם פמ"ד" נכחה באולם הדיונים של השופטת שטרית ביום 26.1.2021, וכי גם לאחר שחזרו הצדדים לאולמו של המותב, בית המשפט "[ה]קליד ו[ה]תכתב" עם השופטת שטרית ושוחח עמה בדואר אלקטרוני "כששם נמצאת גם התובעת המוסמכת מטעם הפרקליטות". המערער מוסיף כי בית המשפט "[עשה] מהלכים מול הפרקליטות" על מנת להוביל אותה להסכים להצעה שהועלתה על ידי השופטת שטרית "תוך שהוא [בית המשפט] נותן למשיבה הנחיות עבודה ברורות ודורש ממנה להתייעץ עם גורמים בכירים יותר", וכל זאת ללא ידיעת בא-כוחו. לטענת המערער, התקשורת שקיים המותב עם השופטת שטרית ועם הפרקליטות מקימה חשש ממשי למשוא פנים ופגיעה במראית פני הצדק, והתבטאויותיו הנטענות של המותב חרגו "מגבולות המעורבות האקטיבית הלגיטימית". המערער מוסיף כי בא-כוחו ביקש מבית המשפט ביום 26.1.2021 לדחות את הדיון עוד לפני שבית המשפט הורה על יציאה להפסקה, וכי בית המשפט החזיק את בא-כוחו "כבן ערובה ממש" בכך שלא נעתר לבקשת הדחייה מיד. עוד מציין המערער כי ההליך נמצא בראשיתו, כך שהעברת הדיון למותב אחר לא תגרום להתמשכותו.

5.             לאחר שעיינתי בערעור ובנספחיו, באתי לידי מסקנה כי דינו להידחות. לא מצאתי כי מתקיימות בענייננו נסיבותשישבהןכדיליצורחששממשילמשואפניםמצדהמותב, כמשמעות המונח בסעיף 77א(א) לחוקבתיהמשפט[נוסח משולב], התשמ"ד-1984. טענותיו של המערער מתייחסות רובן ככולן לאירועים שלא קיבלו ביטוי בפרוטוקול הדיון מיום 26.1.2021, ובית המשפט אף קבע בהחלטתו הדוחה את בקשת הפסלות כי האופן שבו תיאר בא-כוח המערער את ההתרחשויות הללו אינו מדויק לפחות בחלקו. כפי שנפסק בעבר, כאשרגרסתהשופטבנוגעלהשתלשלותהאירועיםבהליךשונהמגרסתבעלהדין, קמהחזקהכיגרסתהשופטהיאזוהמתארתנאמנהאתאותם אירועים, והנטלעלהמבקשלסתוראתגרסתהשופטהואנטלכבד(ע"פ 7100/18 זנגולנ' מדינתישראל - הוועדההמקומיתלתכנוןולבניה, פסקה 4(24.10.2018)). המערערלאעמדבנטל זה, ומעיון במערכת "נט המשפט" עולה כי המערער אף לא הגיש בקשה לתיקון פרוטוקול הדיון (ראו לעניין זה ע"פ 1609/19 שוראקינ' מדינתישראל, פסקה 4 (6.3.2019)). משכך, אינני סבורה כי המערער הוכיח עילה לפסילת המותב עקב ההתרחשויות בדיון מיום 26.1.2021.

           גם טענת המערער בדבר היחשפות המותב לעובדה ששוחרר לאחרונה ממאסר נעדרת תימוכין בפרוטוקול הדיון ועל כן, אין להידרש לה במסגרת הערעור דנן. למעלה מן הצורך אציין כי חשיפה למידע על עברו הפלילי של נאשם אינה מקימה, כשלעצמה, עילת פסלות (ע"פ 4389/19פלונינ' מדינתישראל,פסקה 4 (8.8.2019)), והמערער לא נימק מדוע הפרט שלטענתו נחשף מהווה "מסה קריטית" שהמותב לא יוכל להשתחרר ממנה בבואו לדון בהליך.

5

6.             השגותיו של המערער על התקשורת שקיים המותב עם השופטת שטריתאף הן אינן מבססות עילת פסלות. כפי שציין המערער בעצמו, הוא ובא-כוחו הסכימו להצעת המותב לשוב לאולם הדיונים של השופטת שטרית ומכל מקום, לא שוכנעתי שהתנהלות זו של המותב חרגה מניהול סביר של ההליך. עוד יצוין כי טענתו של המערער בדבר היחשפות המותב לחומר בלתי-קביל מהדיונים המקדמיים, לא גובתה בתשתית עובדתית או בפירוט החומר שנטען כי המותב נחשף אליו – ומנגד המותב הבהיר כי לא נחשף "לכלענייןשעלהבדיוןהגישור". בנסיבות אלו לא הוכח שהמותב נחשף לחומר בלתי-קביל כלשהו מהדיונים המקדמיים, לא כל שכן חומר שההיחשפות לו מצדיקה את פסילתו (השוו: ע"פ 683/21מהלונ' מדינתישראל,פסקה 10 (8.2.2021)).

           מכל הטעמים שפורטו לעיל, לא שוכנעתי כי הוצגה עילה לפסילת המותב, אף לא מטעמים של מראית פני הצדק.

           הערעור נדחה.

           ניתן היום, ‏ה' באדר התשפ"א (‏17.2.2021).

_________________________

21006850_V01.docx  גק

מרכז מידע, טל'077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, l