1

בפנינו ערעור על קולת גזר דינו של בית המשפט השלום בקריות (כב' השופט מוחמד עלי, להלן: "בית משפט קמא") שניתן בת"פ 26382-02-14, ביום 12.1.16, במסגרתו נגזר על המשיב עונש של 14 חודשי מאסר.

בתיק בית משפט קמא הועמדו לדין שני נאשמים בעבירות שעניינן הונאות בכרטיסי חיוב. מדובר בשורה של עבירות מרמה, הכוללות החזקת ציוד לזיוף כרטיסי חיוב, ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, הונאה בכרטיסי חיוב וניסיון להונאה בכרטיסי חיוב.

על הנאשם האחר, אלכסנדר סמירנוב, נגזר עונש של 10 חודשי מאסר לריצוי בפועל וכן עונשים נלווים. עונשו של אותו סמירנוב אושר על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה במסגרת עפ"ג 9558-06-15 ובהמשך על ידי בית המשפט העליון ברע"פ 5658/15, החלטה מיום 24.8.15.

המשיב שבפנינו צירף לתיק המשותף עם אותו סמירנוב, גם כתב אישום נוסף של בית משפט השלום בתל אביב, שעניינו דומות של הונאה בכרטיס חיוב, ניסיון הונאה בכרטיס חיוב (כל אלו בריבוי עבירות) ועבירה של החזקת ציוד לזיוף כרטיסי חיוב. בנוסף, צורפו עוד מספר כתבי אישום וכן תיק אשר המתין לשלבי חקירה (מב"ד) שעניינם בעבירות שונות של הפרת הוראה חוקית להימנע מיצירת קשר עם בת זוגו ועבירות נלוות וכן עבירה של הונאה בכרטיסי חיוב.

2

בסיכומו של דבר גזר עליו ביהמ"ש קמא לאחר שדן ארוכות בכל התיקים שצורפו עונש כולל של 14 חודשי מאסר בניכוי ימי מעצרו, מאסר מותנה בן 6 חודשים שהנאשם לא יעבור במשך 3 שנים עבירות על כרטיסי חיוב, עבירות מרמה ועבירות אלימות במשפחה וכן מאסר מותנה בן 3 חודשים שהתנאי הוא שהנאשם לא יעבור במשך שנתיים עבירות רכוש מסוג עוון ועבירות שעניין הוראות חוקיות או צווים של בית המשפט. בנוסף חויב הנאשם לפצות מתלוננים שונים, הכל כפי שפורט בגזר הדין.

בפנינו נטען על ידי המאשימה המערערת על קולת העונש כי העונש הכולל שניתן חורג לקולא. הטענה העיקרית היא שכאשר מביאים בחשבון את 10 חודשי המאסר שנגזרו על סמירנוב בגין התיק המקורי של בית משפט קמא, הרי שהתוצאה לפיה נגזרו רק 4 חודשי מאסר נוספים בגין כל התיקים שצורפו על המשיב, היא תוצאה בלתי סבירה כאשר לטענת המאשימה/מערערת, העונש אשר היה ראוי לגזור על המשיב צריך להיות לפחות כפול במשכו.

בא כוח המשיב, הפנה לנתוניו האישיים של המשיב, בעיקר לרקע המשפחתי אשר מחמת צנעת הפרט לא נפרטו, ציין את מכלול הנסיבות ותוך שהוא טוען כי למעשה המדינה אינה מערערת על מתחם הענישה, ביקש לדחות את הערעור.

לא מצאנו לנכון להרחיב בטיעוני הצדדים אשר פורטו בהודעת הערעור ובפרוטוקול הדיון בפנינו.

נקדים את המאוחר ונבהיר, כי החלטנו לדחות את עיקרו של הערעור כפי שיפורט.

אין חולק, כי העונש שנגזר אכן חורג לקולא מהענישה הראויה והמקובלת בעבירות מסוג אלה בהן הורשע המשיב ובמיוחד כאשר מדובר בריבוי עבירות. התמונה המתקבלת לכאורה לפיה בגין כל העבירות בהן הורשע המשיב שמעבר לכתב האישום המקורי אשר היה בבית משפט קמא נגזר עליו עונש של 4 חודשי מאסר בלבד בנוסף לעונש המאסר הראוי בגין התיק המקורי, כפי שאושר בעניינו של סמירנוב, נראית אכן כהקלה חריגה בצורה קיצונית בענישה. ואולם, לא ניתן להתייחס אל התוצאה במנותק ממכלול הנתונים כפי ששקל בית המשפט קמא ונימק בהרחבה בגזר דינו.

3

בפני בית משפט קמא הונח תסקיר של שירות המבחן בעניינו של המשיב. אמנם התסקיר הוכן בשים לב להרשעתו של המשיב בכתב האישום המקורי של בית משפט קמא ומן הסתם לא התייחס ליתר העבירות שבביצוען הורשע. ואולם, לא ניתן להתעלם מהעובדה ששירות המבחן, לאחר שסקר את כל הרקע האישי והמשפחתי הקשה של המשיב, מצא לנכון כי במקרה זה יש סיכויים לשיקום. לאור האמור המליץ שירות המבחן לשקול להטיל על הנאשם עונש שעניינו העמדתו בפיקוח של שירות המבחן לתקופה של 18 חודשים. המלצה שיקומית זו עמדה לנגד עיני בית משפט קמא. בית משפט קמא ציין במפורש בגזר הדין, כי בשים לב לריבוי העבירות באותם תיקים שצורפו, לא ניתן לאמץ את המלצת שירות המבחן ואולם מצא לנכון, בנסיבות אלו, להפעיל את סמכותו בהתאם להוראות חוק העונשין ולחרוג לקולא משיקולי שיקום.

סבורים אנו כי בנסיבות אלו, ההקלה בעונש הכולל בהתחשב בשיקולי השיקום, הנסמכים על המלצת שירות המבחן, ותוך שמביאים בחשבון את הרקע האישי, הנסיבות המשפחתיות החריגות והקשות וכל יתר הנתונים כפי שפורטו בפני בית משפט קמא ובפנינו - אינה מהווה תוצאה בלתי סבירה בצורה קיצונית אשר על בית משפט זה להתערב בה.

בנסיבות אלו, לא מצאנו מקום להאריך את תקופת המאסר הכוללת שגזר בית משפט קמא, הגם שסבורים אנו שמדובר אכן במאסר קצר כאשר מביאים בחשבון את מכלול העבירות. מצאנו לנכון להדגיש כי אלמלא הרקע האישי החריג של המשיב ואלמלא תסקיר שירות המבחן החיובי בעניינו, כי אז היה מקום לגזור עליו עונש חמור בהרבה.

עם זאת, מצאנו לנכון להתערב ברכיב המאסר המותנה שנגזר על המשיב וזאת כדי להגביר את ההרתעה (ככל שענישה מותנית אכן מרתיעה, וראו לעניין זה דברים שנאמרו בדו"ח הוועדה הציבורית לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים, שפורסם בחודש נובמבר 2015, ועדה בראשות כב' השופטת בדימוס דליה דורנר). במקום עונש של שישה חודשי מאסר מותנה, כמפורט בסעיף 53 לגזר הדין של בית משפט קמא, ייגזר על המשיב עונש של עשרה חודשי מאסר מותנה, והתנאי הוא שהמשיב לא יעבור בתוך שלוש שנים עבירה על חוק כרטיסי חיוב, עבירת רכוש שהיא פשע, עבירת מרמה שהיא פשע, או עבירת אלימות פיזית במשפחה ויורשע בגינה.

יתר חלקי גזר הדין, יישארו בעינם ללא שינוי.

ניתן היום, כ"ז ניסן תשע"ו, 05 מאי 2016, במעמד הצדדים - ב"כ המערערת עו"ד שרון איל, ב"כ המשיב עו"ד שמואלי והמשיב.