בסופו של יום שלל שירות המבחן את המפקחים והחלופה המוצעת אשר אינה כוללת פיקוח אנושי מתאים שיכול להתמודד עם הסיכון הנשקף מפני המשיב וגם לא בפיקוח אלקטרוני.

המסוכנות הנשקפת מהמשיב לאור עברו התעבורתי ולאור המעשים המיוחסים לו בתיק זה מצביעים על רמת האמון החסרה שיש לתת בו וכאמור אמון במשיב הינו תנאי בסיסי בטרם החלטה על שחרור בתנאים.

"שחרור בערובה, הוא מעין חוזה אמון בין המשוחרר לבין בית המשפט. המשוחרר מתחייב לכך שיעמוד בתנאים ובית המשפט בהנחה שהוא נותן בו אמון מורה על שחרורו. כל האמצעים הנוספים יהיו אלו מפקחים בשר ודם או איזוק אלקטרוני אינם אלא חישוקים שנועדו להבטיח את קיומו של החוזה אולם אינם יכולים להוות את בסיסו". בש"פ 9854/06 אטיאס נ' מדינת ישראל פסקה 16 (פורסם בנבו) 13.12.06.

שירות המבחן לא בא בהמלצה להורות על שחרורו של המשיב גם לא בפעם השניה שהמשיב מופנה אליו וגם בחלוף 3 חודשים מהתסקיר הקודם שניתן היה לסבור כי יחול שינוי בעמדותיו, המשיב אומנם מצהיר כי הוא מעוניין בטיפול אך שירות המבחן מתרשם כי מדובר מוטיבציה פורמאלית הצהרתית אשר מונעת מאינטרס להשתחרר והלכה למעשה המשיב לא השתלב בכל טיפול בבית המעצר.

אמנם בית המשפט אינו מחויב באימוץ המלצותיו של שירת המבחן אך יחד עם זאת נדרשים טעמים נכבדים על מנת להצדיק סטייה מהמלצות שליליות שנקבעו בתסקיר. עורכי התסקיר הם אנשי מקצוע מיומנים שלהם מומחיות בעניין נאשם המובא בפניהם, סביבתו, משפחתו והאינטראקציה ביניהם ויש לתת לעמדתם משקל משמעותי.

"כבר נפסק כי סטייה מהמלצה שלילית של שירות המבחן תעשה באופן חריג ומקום בו קיימים לכך טעמים כבדי משקל" ראו למשל בש"פ 3386/07 מדינת ישראל נ' אשד.

באשר להתקדמות ההליכים בתיק העיקרי, עולה כי התיק נקבע להוכחות ל-2 מועדים קרובים זומנו עדים אשר אמורים להישמע כבר בחודש הבא.

לאור כל האמור לעיל אני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

ניתנה היום, כ"ח אלול תשפ"ה, 21 ספטמבר 2025, בהעדר הצדדים.