1.      זוהי בקשה למעצרם של המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם, על רקע כתב אישום המייחס להם לכאורה עבירות של כניסה למקום צבאי - עבירה לפי סעיף 115(א) רישא לחוק העונשין, פגיעה ברכוש - עבירה לפי סעיף 108(ג) לחוק העונשין, התפרצות לשם ביצוע פשע - עבירה פי סעיף 407(ב) לחוק העונשין, נסיבות מחשידות בכוונת פריצה 0 עבירה לפי סעיף 410(3) לחוק העונשין, עבירות בנשק (נשיאה והובלה) - עבירות לפי סעיף 144(ב) סיפא לחוק העונשין, עבירות בנשק (סחר) - עבירות לפי סעיף 144(ב2) לחוק ה עונשין, הסתייעות ברכב לביצוע פשע - עבירה לפי סעיף 43 לפקודת התעבורה - עבירות מיום 04.10.2022.

 

2.      עובדות כתב האישום - כללי

המשיבים הם תושבי היישוב כפר תראבין (להלן: "היישוב"). בסיס צה"ל "שדה תימן", הינו בסיס צבאי המוחזק בידי צבא ההגנה לישראל, המשמש למטרה ביטחונית, ועל הכניסה אליו הופקדה שמירה (להלן: "הבסיס") ונמצא בסמוך ליישוב. בין המשיבים לבין חמד אלסאנע (להלן: "חמד") והמעורבים האחרים בפרשיה, שהוגשו נגדם כתבי אישום בנפרד, קיימת היכרות מוקדמת. במועד שאינו ידוע במדויק, עובר ליום 14.10.2022, חמד ומאמון אלסאנע (להלן: "מאמון"), קשרו קשר לפרוץ לבונקר בבסיס ולגנוב ממנו אמצעי לחימה.

 

לאחר שמאמון איתר מקום דרכו ניתן לפרוץ לבסיס, חמד, מאמון ושניים נוספים, התפרצו ביחד לבסיס, כשהם מצוידים בכלי פריצה, וברכב של מאמון, נכנסו לבסיס רגלית, לאחר שפרצו פירצה בגדר ונכנסו לבונקר דרך החלון, והוציאו ממנו 30 ארגזי תחמושת והעמיסו אותם לרכב. בהמשך, הסתירו את התחמושת באזור מגוריו של מאמון. בסמוך לאחר מכן, מכרו חמד, מאמון ואחרים, את התחמושת תמורת כסף רב (להלן: "ההתפרצות הראשונה").

 

א.    במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, כיום או יומיים לאחר האמור בחלק הכללי, פנה חמד שוב למאמון, וכן פנה למשיבים ולעבדלכרים והציע להם לפרוץ שוב לבסיס הנ"ל ולגנוב ממנו תחמושת. המשיבים, מאמון ועבדלכרים, הסכימו והצטרפו.

 

ב.     סמוך לאחר מכן, בשעות הלילה, נסעו חמד, המשיבים, מאמון ועבדלכרים לבסיס באמצעות רכב מסוג טויוטה לבן (להלן: "הרכב") והחנו אותו בסמוך לבסיס ליד ואדי, כשהם לובשים כפפות לידיהם, וחלקם רעולי פנים. במעמד זה, חמד, המשיבים, מאמון ועבדלכרים, ירדו מהרכב, צעדו למקום הפריצה הקודמת כאמור בחלק הכללי, הסיטו את הגדר במקום שנפרץ בפעם הקודמת ונכנסו לבסיס.

 

ג.       חמד, המשיבים, מאמון ועבדלכרים, הגיעו לבונקר הפרוץ מהפעם הקודמת, פתחו את החלון שנפרץ, נכנסו אליו והוציאו מהבונקר כ-17 ארגזי תחמושת והעבירו אותם לכיוון גדר הבסיס, לאחר מכן העבירו חמד, המשיבים, מאמון ועבדלכרים, את הארגזים לרכב וכשסיימו לעשות כן, חמד ומאמון נסעו מהמקום ליישוב, שם הסתירו את הארגזים באזור מגוריו של המשיב 1, בעוד המשיבים ועבדלכרים נותרו במקום הפריצה והמתינו לשובם. חמד ומאמון חזרו לבסיס ואספו את המשיבים ועבדלכרים שנותרו במקום חזרה ליישוב.

 

ד.     לאחר מכן, במועד שאינו ידוע למאשימה, מכר עבדלכרים את מרבית הארגזים עם התחמושת לאחרים, שזהותם אינה ידועה במדויק למאשימה, וזאת בתמורה כספית כוללת של למעלה מ-100,000 ₪.

 

ה.    עבדלכרים נטל לידיו 24,000 ₪ בתמורה לרכישת תחמושת כאמור בסעיף הקודם, וחילק 20,000 ₪ לכל אחד: לחמד, למאמון ולמשיבים, שביצעו את הפריצה וגניבת התחמושת כאמור.

 

 

3.      ב"כ המבקשת טען, כי קיימות ראיות לכאורה לחובת המשיבים, שתמציתן: הפללת שניהם בידי המעורבים בביצוע המעשים, חמד ומאמון (ע"ת 1, 2 - ראה הודעות מיום וכן מיום 21.11.2022, 24.11.2022, 27.11.2022, 28.11.2022, 29.11.2022). כמו כן, הודעתו של עבדלכרים, שהיה שותף לפריצה, אך לא רצה להפליל מעורבים נוספים. כמו כן, קיימים עדויות ודוחות צה"ל בנוגע לפריצה וגניבת התחמושת מבסיס צה"ל "שדה תימן", חוות-דעת "עין הנ"צ".

 

אשר לגרסת המשיבים - מכחישים את ביצוע העבירות, ושותקים במענה לשאלות.

 

עוד נטען, כי המשיבים נעצרו בשלב מאוחר משאר המעורבים בפרשייה (15.12.2022).

 

4.      באי-כוח המשיבים טענו להעדר קיומן של ראיות לכאורה לחובת המשיבים בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום.

 

טיעוני ב"כ המשיב 1, בתמצית -

אשר לע"ת 2, מאמון - נטען, כי הוא מסר תשע גרסאות, ברובן הוא מציין קודם כל שנכנסו אותם אנשים שנכנסו בהתפרצות הראשונה, הם אלו שנכנסו בהתפרצות השנייה, ולא מזכיר את המשיב 1 (ראה לעניין זה חקירתו בשב"כ מיום 20.11.2022 בשעה 10:00, חקירתו בשב"כ מיום 21.11.2022 שעה 17:35). עוד בהקשר זה (ראה חקירתו במשטרה מיום 21.11.2022 שעה 10:00) ורק בתאריך 28.11.2022, בהודעתו במשטרה, בשעה 10:27, הוא מזכיר את המשיבים וגם את עבדלכרים וחמד - עוד מוסר, שהמשיב 1 לא נכנס לבסיס, אלא עמד במרחק של 500 מטר, כלומר, אחרי שהוציאו את התחמושת והעמיסו אותה לרכב. כמו כן, נותר במקום ולא נסע איתם (חמד ומאמון) להסתיר את התחמושת - משכך, לשיטת הסנגור, לא ניתן לייחס למשיב את העבירות המיוחסות לו בכתב האישום. גם אם ייקבע, שישנן ראיות, הרי תפקידו היה בגדר תצפיתן ונתון זה משליך על עוצמת עילת המעצר.

 

אשר לעד הנוסף המפליל לגישת המאשימה - חמד (ע"ת 1) - נטען, כי רק אחרי חקירת מאמון (ע"ת 2) מיום 28.11.2022, בשעה 13:05, באותו יום, חמד נחקר על ידי השב"כ ושוב פעם מסר גרסה נוספת ומתפתחת.

 

עוד בהקשר זה נטען, כי החוקרים מכניסים את חמד ומאמון לאותו חדר (ראה לעניין זה זכ"ד חוקר השב"כ המכונה "יואב", מיום 28.11.2022, שעה 13:05), ומשנשאל מאמון מי השתתף בפריצות האלה, השיב - יחד עמו היו חמד, עבדלכרים ושניים נוספים - זאת אומרת, שהוא משנה גרסה פעם נוספת.

 

עוד נטען, כי בשורה 28.5 באותו זכ"ד, חמד ומאמון פונים ביחד לחוקרים ואומרים שעבדלכרים והמשיבים היו יחד איתם בפריצות.

 

בהקשר זה, לשיטת הסנגור נעשה זיהום בחקירה, שכן החוקר הותיר את שניהם ביחד בניגוד לנהלי החקירה, ולפתע שניהם מפלילים את המשיבים, כאשר בהודעות קודמות לא הזכירו את המשיבים כמעורבים בהתפרצות.

 

עוד בהקשר זה נטען, כי בהמשך, בשעה 16:00, מאמון חוזר בו מהעדות המפלילה ואומר שיחד איתו היה חמד, עבדאלכרים ושניים נוספים, מבלי להזכיר את שמות המשיבים.

 

משכך פני הדברים, לשיטת הסנגור, אין לייחס כל משקל לעדויות המפלילות של חמד ומאמון לחובת המשיבים, בשל הזיהום שעמד עליו לעיל, וביתר שאת, משחקירות השב"כ לא מתועדות בצילום. מה גם, יתר המעורבים בדוחות השחזור וההובלה, לא הזכירו את שמות המשיבים כמעורבים יחד איתם. כמו כן, נוכח הסתירות המהותיות בין גרסאות מאמון, חמד ועבדלכרים לאופן ביצוע ההתפרצות, לרבות זהות המעורבים.

 

במישור המשפטי באשר לסוג העבירות - נטען, כי לא ניתן לייחס עבירה של התפרצות לפי סעיף407(ב) לחוק העונשין, מכיוון שאין מחלוקת שהמקום כבר היה פרוץ (מההתפרצות הראשונה שבוצעה על ידי מעורבים אחרים). יסודות העבירה לא מתקיימות - לא היה שום גרימת נזק, אלא הזזה של הגדר שנפרץ בהתפרצות הראשונה והסרת המשטח מעל החלון של הבונקר שנפרץ בהתפרצות הראשונה על ידי אחרים. משכך, גם לא ניתן לייחס למשיבים עבירה של פגיעה ברכוש לפי סעיף 108(ג) לחוק העונשין.

 

טיעוני ב"כ המשיב 2

ב"כ המשיב 2 הצטרף לטיעוני ב"כ המשיב 1, והוסיף, שהעדויות המפלילות לכאורה של חמד ומאמון, נגבו שעה שהיה איסור מפגש עם עורך-דין. איסור מניעת המפגש בוטל, לאחר שהם "סיפקו את הסחורה" לחוקרים, וזה מסביר את הסתירות שעמד עליהן ב"כ המשיב 1, וגם את העובדה ששמות המשיבים לא הוזכרו במסגרת דוחות השחזור וההובלה של העדים המפלילים לכאורה.

 

בנוסף, במישור המשפטי הוסיף, כי לעבירה לפי סעיף 108(ג) לחוק העונשין, נדרש חשש לנזק ישיר ומשמעותי לביטחון המדינה - בענייננו, אין כוונה של היזק בזדון, שכן גם על פי כתב האישום, סעיף 4 לעובדות (הסיטו את הגדר במקום שנפרץ בפעם הקודמת). משכך, לא ניתן לייחס למשיבים עבירה לפי סעיף 108(ג) לחוק העונשין. עוד בהקשר זה נטען, כי סעיף זה יוחס למשיבים על רקע "ההד התקשורתי" סביב הפרשיה.

 

באשר לעבירות סחר בנשק - נטען, כי אין כל ראיה הקושרת את המשיבים לעבירת הסחר, כל שנטען שעבדאלכרים חילק 20,000 ₪ לכל אחד (חמד, מאמון והמשיבים), מבלי להוכיח שהכסף שהתקבל הוא מהתמורה שקיבל עבדאלכרים ממכירת התחמושת.

 

לסיכום - ב"כ המשיבים עתרו להורות על שחרורם של המשיבים בתנאי שיבטיחו התייצבותם למשפט.

 

דיון והכרעה -

5.      מעיון בתיק החקירה - הודעת חמד, ע"ת 1 לכתב האישום, מיום 29.11.2022 שעה 10:00, מוסר, בין היתר, כדלקמן:

"אחרי הגניבה הראשונה ביומיים אולי, ביום שישי, הייתי אני ומאמון בשיג' של חליל אלסאנע ואחרי זה הגיע עבדלכרים אלסאנע, מחמד חליל אלסאנע (המשיב 1), מחמוד סלימאן אלסאנע (המשיב 2)... בעת שאנו יושבים מאמון אמר לי מה דעתך שנדבר עם הצעירים ונודיע להם אודות הכדורים הנמצאים בבסיס "שדה תימן", כי נשאר שם עוד ארגזים, שנלך אנחנו והם ונגנוב את הארגזים האלה... אחרי זה אני ומאמון שוחחנו עם עבדלכרים, מחמד ומחמוד (המשיבים 1 ו-2)... והודענו להם שאתמול גנבנו כדורים משדה תימן ושיש אפשרות שנלך לשם גם היום ונגנוב ארגזי כדורים נוספים והשלושה אמרו לנו בסדר מסכימים נלך אתכם לגנוב את הארגזים... אחרי זה בערך בשעה 20:00 או 19:00 יצאנו ברכב של עבדלכרים בו נהג מחמוד... מאחורה הייתי אני ומחמד ומאמון... שמנו את הרכב ליד הוואדי... אחרי זה הלכנו לגדר היכן הפתח שממנו נכנסנו בפעם הראשונה... לפי מה שאני זוכר בפעם הראשונה אחרי שיצאנו מהבסיס מאמון סגר את הפתח קשר אותו בכבל מאותו הגדר על מנת לא לחשוף את הפתח... כשחזרנו בפעם השנייה פתחנו את הכבל ונכנסנו אני, מאמון, עבדלכרים, מחמד ומחמוד (המשיבים 1 ו-2), נכנסנו מהפתח לאותו המחסן שממנו גנבנו בפעם הראשונה ושם מאמון ומחמוד (המשיב 2) נכנסו למחסן שיש בו הכדורים מהחלון והתחילו למסור לנו ארגזי תחמושת, הוציאו 19 ארגזים סגורים... בכל ארגז בערך 990 כדורים. אני ומחמד (המשיב 1) ועבדלכרים היינו לוקחים את הארגזים מהחלון ושמנו אותם בחוץ בהתחלה, ואחרי שמאמון ומחמוד (המשיב 2) סיימו מהוצאת הארגזים יצאו מהמחסן, מאמון החזיר את הברזל שהיה שם על החלון ואחרי זה הניח את המשטחים, ואחרי זה אנחנו החמישה התחלנו להוציא את הארגזים אל מחוץ לגדר, ואחרי זה מחמוד (המשיב 2) הלך והביא את הרכב מהוואדי. העמסנו את הארגזים בתא המטען. אחרי זה אני ומאמון חזרנו לכפר לבד ברכב של עבדלכרים עם ארגזי התחמושת. עבדלכרים ומחמוד ומחמד (המשיבים 1, 2) נותרו בחורשה ליד הבסיס במרחק של 700 מטר. אחרי זה אני ומאמון חזרנו ברכב של מחמוד אלסאנע מסוג טויוטה ואספנו אותם מהמקום." (ראה עמ' 3, שורות 81-105)

 

בהמשך, לשאלת החוקר, מסר כי לא היו עם מכשירי טלפון כדי שלא ייחשפו באזור... "לבשנו כפפות ומסכות... עבדלכרים הוא זה שמכר את התחמושת... כל אחד מהגניבה השנייה לקח 20,000 ₪."

 

לשאלת החוקר: בטוח שעבדלכרים ומחמוד ומחמד (המשיבים 1, 2) השתתפו יחד אתכם בפעם השנייה בגניבה בבסיס שדה תימן ונכנסו לבסיס והעמיסו ארגזים?

ת: כן, נכון.

ש: למה לא ציינת את האירוע השני בהודעתך הקודמת?

ת: כי לא רציתי לסבך את האנשים האלו ובמיוחד את בנו של אחי עבדלכרים.

ש: מציג לך תמונות...

ת: אני מזהה את המשיבים 1 ו-2... בן דודי מצד האם...

 

6.      עוד בתיק החקירה, מצויה הודעת מאמון אלסאנע, ע"ת 2 לכתב האישום, מיום 29.11.2022, שעה 15:06, בה מוסר, בין היתר, כדלקמן:

"כן, אתמול אמרתי לך שהלכתי אני, חמד (ע"ת 1), עבדלכרים, מחמוד ומחמד (המשיבים 1, 2), הגענו לבסיס שדה תימן... מחמד, עבדלכרים ומחמוד חיכו בחוץ במרחק של 500 מטר בערך על מנת שיתצפתו אך אני שיקרתי בקשר לדבר הזה. מוחמד ומחמד (המשיבים 1, 2) ועבדלכרים נכנסו אתנו לבסיס עצמו מאותה הנקודה של הגדר שממנה נכנסנו בפעם הראשונה, ואנחנו החמישה, הכנסנו והגענו ליד המחסן שהיה בו הכדורים ואחרי זה אני ומחמד נכנסנו למחסן בפנים מאותו החלון שנכנסנו בפעם הראשונה והתחלנו להוציא החוצה ארגזי התחמושת... הוצאנו בערך 19-20 ארגזים. אך חמד ועבדלכרים ומוחמד היו לוקחים מאיתנו את הארגזים מבחוץ, ואחרי זה אנחנו החמישה הוצאנו את הארגזים מחוץ לגדר ואחרי זה לקחנו אותם לרכב... העמסנו אותם לרכב. אחרי זה אני וחמד חזרנו עם הרכב של עבדלכרים אל היישוב. לקחנו משם את הרכב של מחמוד מסוג טויוטה... אני נהגתי בו, אך חמד המשיך עם הרכב של עבדלכרים והלכנו לבית של מחמד ושמנו את הרכב של עבדלכרים עם הארגזים ליד הבית של מחמד חליל (המשיב 1), ואחרי זה חזרנו ברכב של מחמוד לחורשה ליד בסיס שדה תימן שם חיכו לנו מחמוד, עבדלכרים ומחמד חליל (המשיב 1), לקחנו אותם ברכב, ואחרי זה חזרנו לכפר, ואחרי זה אני וחמד נסענו עם מחמוד (המשיב 2) ברכב והלכנו הביתה, ועבדלכרים ומוחמד (המשיב 1) לקחו את הרכב של עבדלכרים יחד עם הכדורים והלכו..."

 

ש: איך העברתם את הארגזים מבחוץ למחסן אל מחוץ לגדר?

ת: הרמנו כל אחד שני ארגזים והלכנו לשם מחוץ לגדר כל אחד פעמיים.

ש: למה מחמוד, מחמד ועבדלכרים לא חזרו אתכם?

ת: כי הרכב היה מלא.

ש: כמה קיבלת שכר טרחה מהפעם הזו?

ת: בערך 20,000 ₪, פעם ראשונה חמד הביא לי 10,000 ₪, בפעם השנייה מחמוד (משיב 2) הביא לי 8,000 ₪ עד 10,000 ₪.

ש: הייתם על טלפונים במהלך הגניבה השנייה?

ת: לא, על מנת שהטלפון לא ייתן מיקום ושלא יידעו שהיינו שם.

ש: למה שיקרת בקשר לתפקיד של עבדלכרים, מחמוד ומחמד (המשיבים 1, 2) בהודעה הקודמת?

ת: כי פחדתי על אנשים ולא רציתי לסבך אותם... יש אצלם ילדים...

ש: למה החלטתם לחזור לבסיס ולגנוב עוד פעם, מי הציע את זה?

ת: אני וחמד שוחחנו... אני אמרתי לחמד שיש עוד ארגזים במחסן בשדה תימן... ואחרי זה פגשנו את עבדלכרים ומחמוד ומחמד (המשיבים 1, 2), אני וחמד הצענו להם שילכו אתנו לשדה תימן על מנת לגנוב עוד ארגזי כדורים והם הסכימו.

ש: האם עבדלכרים, מוחמד ומחמוד (המשיבים 1, 2) יודעים אודות הגניבה הראשונה שביצעתם אותה?

ת: כן, יודעים אודות הגניבה הראשונה. חמד אמר להם... חמד הסביר להם... היינו צריכים כסף... אני מתחרט על כך.

 

7.      עוד בתיק החקירה, מצויה הודעת עבדלכרים, מיום 05.12.2022, שעה 10:52, בה מוסר, בין היתר, כדלקמן:

"בגניבה הראשונה לא הייתי... הייתי בשיג' של סבא שלי פנו אליי צעירים איני זוכר שמותיהם ואמרו לי ללכת לגנוב תחמושת בבסיס שדה תימן ואני הסכמתי... הכנו את עצמנו... אני והצעירים שמנו כפפות ניילון וחלק מהצעירים שמו רעלת פנים נסענו ברכב שלי מסוג טויוטה לבן הרשומה של שם חבר שלי מחמד סלימאן (המשיב 2)... יצאנו לעבר שדה תימן אני נהגתי... הסתובבנו מסביב לבסיס עצרנו בוואדי סמוך כ-20 מטר בלילה... אחר כך הלכנו אני והצעירים ונכנסנו לבסיס מפרצה שחתכו לפני כן ונכנסנו פנימה... למחסן בטון סמוך לגדר ראיתי שיש חלון שבור ועליו משטחים שמסתירים... הזזנו את המשטחים, פתחנו את החלון שהיה שבור, נכנסתי פנימה לבד והוצאתי את ארגזי התחמושת מבפנים החוצה... הוצאנו את הארגזים מתוך המחסן החוצה, הצעירים עמדו בחוץ... העברנו לרכב כל פעם מעמיסים שני ארגזים... אחר כך מכרתי את התחמושת לצעירים בנגב לא זוכר שמות... לא רוצה למסור שמות לא רוצה להסתבך עם אנשים... כל התחמושת מכרתי נשאר ארגז אחד הסגרתי אותו לתחנת המשטרה ברהט אתמול בלילה... אני קיבלתי 20,000 ₪ ונתתי לצעירים כסף לא זוכר סכום כל אחד... לא היה כלי פריצה כי הכל היה מוכן בגדר והחלון שבור..."

 

בשאר החקירות המאוחרות שלו, בחר לשמור על זכות השתיקה.

 

8.      עיינתי גם בגרסאות המשיבים - המשיבים מכחישים את העבירות המיוחסות להם ובחרו לשמור על זכות השתיקה.

 

9.      עוד עיינתי בזכ"ד מחקירת חמד אלסאנע (ע"ת 1) על ידי חוקר השב"כ המכונה "יואב" מיום 28.11.2022, שעה 13:05. בתמצית - חמד הכחיש תחילה שהייתה פריצה נוספת לבסיס "שדה תימן" וגניבת תחמושת, אולם משנאמר לו שהשותף מאמון (ע"ת 2) אישר שהייתה פריצה נוספת וגניבת תחמושת מהבסיס, ועליו לספר את האמת (בשלב זה הראה החוקר לחמד את עדותו של מאמון מתאריך 28.11.2022, שעה 10:27, במסגרתה מאשר שהייתה פריצה נוספת יחד אתו), השיב חמד שמאמון משקר. יחד עם זאת, אמר: "כי הוא לא יודע מה להגיד, אך אם נוכיח לו כי מאמון אכן מודה, הוא יהיה מוכן לספר את כל האמת".

 

בשלב זה, התאפשר לחמד לראות ולשמוע את מאמון בחדר החקירה משוחח עם החוקר ומאשר שהייתה התפרצות נוספת (ראה סעיפים 21, 24, 25 לזכ"ד).

 

לאחר מכן, חמד (ע"ת 1) אישר בהודעתו, כי אכן הייתה התפרצות וגניבת תחמושת פעם נוספת מבסיס "שדה תימן" יחד עם המשיבים ועבדלכרים (ראה סעיפים 28, 29).

 

10.  להשלמת התמונה - כלל המעורבים בפרשיה בכתבי האישום הנוספים, הסכימו לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר (חמד, מאמון, עבדלכרים, מחמד עדנאן, הארון, אודאי, עצמת, טארק - מ"ת 49640-12-22, מ"ת 49624-12-22, מ"ת 49618-12-22).

 

11.  ההחלטה בדבר מעצרו של הנאשם נעשית על סמך חומר הראיות הגולמי, כאשר חומר הראיות טרם עבר את "מסננת" החקירה הנגדית, בשלב זה יש לבחון האם קיים סיכוי סביר להוכחת אשמתו של הנאשם. עוד נקבע בפסיקה, כי בשלב המעצר אין בית המשפט נדרש לשאלות של מהימנות עדים או למשקל העדויות, אלא אם מדובר בפרכות מהותיות וגלויות לעין המצביעות על כרסום ממשי בקיומן של ראיות לכאורה.

 

כידוע, בשלב הלכאורי, אין די בהצבעה על סתירות בדברי העדים, אלא יש להראות כי הסתירות גלויות על פניהן, וכי הן מקעקעות את הגרסה באופן שלא יאפשר ליתן בה כל אמון ויציגה כמשוללת יסוד (ראה בש"פ 385/11, בש"פ 9376/09).

 

12.  לאחר שהקשבתי לטיעוני ב"כ הצדדים ועיינתי בחומרי החקירה, הנני קובע, כי המבקשת הניחה תשתית ראייתית לכאורית לחובת המשיבים בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום, כנדרש בשלב הלכאורי, בהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה. עיקר התשתית הראייתית מבוססת על הודעותיהם של ע"ת 1 ו-2 לכתב האישום כמפורט לעיל.

 

אשר להשגות הסנגורים - רובן ככולן עניינן מהימנות ואמינות גרסאות המעורבים, שמקומן להתלבן במסגרת התיק העיקרי, וביתר שאת, משלא נמצאו סתירות מהותיות או פרכות גלויות על פניהן בגרסאות העדים המרכזיים המפלילים לכאורה את המשיבים. תשתית זו אף מתחזקת נוכח שמירתם של המשיבים על זכות השתיקה בפני חוקריהם.

 

אשר להשגות הסנגורים במישור המשפטי - ככל שנוגע לסוג העבירות הנגזרות ממסכת העובדות המתוארת בכתב האישום, מקומן להתברר בפני המותב הדן בתיק העיקרי (ראה לעניין זה בש"פ 851/13 וכן בש"פ 1101/21 פיסקה 7).

 

13.  בהעדר מחלוקת בדבר קיומן של עילות מעצר, הדיון יידחה לקבלת תסקירי מעצר מאת שרות המבחן ליום 15.03.2023 שעה 11:00.

 

14.  מובהר, כי אין בעצם הפניית המשיבים לקבלת תסקירי מעצר, כדי להעיד על התוצאה שתתקבל בסופו של יום, בשים לב למדיניות השיפוטית שהתווה בית המשפט העליון בעבירות מושא כתב האישום.

 

 

15.  הדיון יתקיים בהיוועדות חזותית - המזכירות תפעל בהתאם מול שב"ס.

 

תיק החקירה הוחזר למבקשת.

 

עותק ההחלטה יישלח לב"כ הצדדים ולשרות המבחן.

 

ניתנה היום, ט' שבט תשפ"ג, 31 ינואר 2023, בהעדר הצדדים.

 

                                                                         '