1

נוכחים:

ב"כ המבקשת - עו"ד מאיה חזן - דהן ועו"ד אפרת גרינבוים - שיימן

ב"כ המשיב - עו"ד דרור ארד איילון ועו"ד יוסי ליבנה ועו"ד גיא זאבי ועו"ד דוד סיסו ועו"ד אדי אבינועם

המשיב - באמצעות הליווי

אחיו של המשיב וחברו נוכחים באולם

ב"כ משפחת המנוח - עו"ד אלי סבן

אביו ואחייו של המנוח - נוכחים באולם

החלטה

1.         בפני בקשה להורות על מעצרו הממשי של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים בעניינו.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום בו יוחסו לו עבירות שעניינן רצח בכוונה תחילה, לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977, וכן שיבוש מהלכי משפט, לפי סעיף 244 לחוק העונשין.

2

על פי הנטען, ביום 05/09/16, סמוך לשעה 08:36, הגיע המשיב לחניון בניין מועצת ג'וליס לתחילת יום עבודה, בהיותו בתפקיד ראש המועצה המכהן. בסמוך לכך, הגיע למקום המנוח, והחנה את רכבו מאחורי רכבו של המשיב. בעוד המשיב יושב ברכבו, יצא המנוח מרכבו, פנה אל המשיב בדברים, אחר כך הוציא מרכבו מקל מעץ באורך כמטר, ניגש לרכבו של המשיב כשהוא צועק לעברו "שהוא צריך למות". המשיב יצא תחילה מרכבו, אך כשהבחין במנוח המתקרב אליו כשמקל בידו, נכנס בחזרה לרכב. המנוח הכה באמצעות המקל ברכבו של המשיב כמה פעמים, כתוצאה מכך נשברה זגוגית דלת הנהג, וכן נסדקה השמשה הקדמית של הרכב, ונגרם לרכב נזק פח.

בשלב זה, המשיב שישב במושב הנהג שלף את אקדחו ודרכו. המנוח פתח את דלת הנהג לרווחה, ובעודו מחזיק את המקל לצד גופו, קרא לכיוונו של המשיב "אתה גבר, אתה רוצה לירות בי? תירה בי". סמוך לאחר מכן, ירה המשיב בעודו ישוב, לכיוון פלג גופו העליון של המנוח, ואז יצא מרכבו במהירות והמשיך בירי לעברו של המנוח.

זיאד הינו, מזכיר המועצה, שהיה במקום ניסה להרחיק את המשיב ואף הדפו, אך המשיב ירה ירייה נוספת בעורפו של המנוח.

המשיב ירה במנוח באותו האירוע שבעה כדורים, שפגעו בפלג גופו העליון ולראשו וגרמו למותו. נטען כי ירי זה נועד בכוונה לגרום למותו של המנוח.

2.         עוד נטען כי לאחר הירי, נטל המשיב את אקדחו ואת המכשיר הסלולארי שהיה ברשותו ועזב את המקום, ובהמשך העלימם מהרשות החוקרת בכוונה לפגוע או להכשיל את ההליך השיפוטי.

3.         מעשה הירי של המשיב במנוח ותקיפת המנוח את רכבו של המשיב באמצעות המקל, תועדו בסרטון מצלמות האבטחה שהוצג בפני ונתפס בתיק הראיות.

4.         XXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXX

XXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXX 

3

בשלהי חודש יולי 2016 הוברר למשיב כי המנוח עקב אחריו ברכבו, בהזדמנות אחת הובילו לכביש צדדי, ונעמד עם רכבו מולו. אחרי חילופי דברים קצרים שבהם אמר המנוח למשיב "תירה בי" נסע המשיב מהמקום. המשיב מסר לאחיו במסרון כי "היה רחוק שבריר שניה שזה יקרה, הייתי עם כדור בקנה במרחק חצי מטר. בשניה האחרונה נסעתי משם... מסוגל ללכת אליו ולגמור את כל המשפחה".

ביום 24/08/16 הגיע המנוח ללשכתו של המשיב, בבניין המועצה, נכנס לחדרו ללא רשות והחל לקלל את המשיב, שב וצעק לעברו "תירה בי" כמה פעמים ואף השליך לעברו כוס. המנוח הוצא מהלשכה. בעטיו של אירוע זה לא הוגשה תלונה למשטרה מצד המשיב או המנוח.

5.         באשר לעדויות הנוגעות לזירת האירוע נשוא האישום, העדים זיאד הינו ולובנה נג'וה, הבחינו באירוע. לדברי עדים אלה המנוח החל לתקוף את הרכב בו ישב המשיב באמצעות המקל בו אחז, תוך שהוא צועק לעברו "אתה גבר, תירה בי, תירה בי" (הודעתו של זיאד מיום 05/09/16 עמ' 1). העדה לובנה ציינה כי טרם שהחל המנוח להלום ברכבו של המשיב הוא צעק "אתה צריך למות", עד נוסף לאירוע, בוז נואף, מסר כי הבחין במנוח שתקף את רכבו של המשיב וכי המשיב ירה כדור לעבר המנוח, שנפל, והמשיב יצא מהרכב והמשיך לירות כמה כדורים נוספים לעבר המנוח (הודעתו של בוז מיום 25/09/16).

           סמוך אחר אירוע הירי הגיע למקום סאלח כבישי, ולשאלתו את המשיב "למה ירית בו?" (בהתכוונו למנוח) השיב לו המשיב כי "כולם ידעו ואף אחד לא עשה כלום" (הודעתו של כבישי מיום 11/09/16 עמ' 3).

6.         המבקשת עתרה למעצרו הממשי של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים בעניינו, בשים לב לעבירה המיוחסת לו, שהיא מהחמורות שבספר החוקים, הופניתי לסרטון מצלמת האבטחה בו מתועד הירי מצד המשיב כלפי המנוח. נטען כי המשיב ניצל את ההזדמנות כדי לחסל את המנוח, עניין שחפץ בו עוד בשלבים מוקדמים יותר, כעולה מתכתובת ששלח לאחיו כאמור, וירה בו שעה שעמדו לפניו אפשרויות פעולה חלופיות כדי להסיר את המסוכנות מפניו של המנוח; יציאה מהרכב בכיוון הנגדי או הסתייעות באנשים אחרים ובעיקר זיאד הינו שנכח במקום.

           לפיכך סבורה המבקשת כי מעשי המשיב אינם חוסים תחת הסייג שעניינו הגנה עצמית. הוטעם כי מספר היריות שירה המשיב וכיוונן לעבר פלג גופו העליון של המנוח, משקפים וממחישים את כוונתו להמית את המנוח. עוד הופניתי למעשי המשיב בנוגע להעלמת אקדחו ומכשירו הסלולארי, המלמדים על חשש ממשי לשיבוש מהלכי משפט מפניו.

4

7.         ב"כ המשיב טענו כי פעל, עת ירה במנוח, מתוך סייג מובהק של הגנה עצמית, וזאת בהתייחס ליריות הראשונות. לעמדתם, המשיב פעל תחת סכנה ממשית מפניו של תוקפן, שחבט ברכבו בעוצמה רבה. המשיב מסר בחקירותיו כי בשלב הירי לא היה ער לזהות התוקפן (אמרתו של המשיב מיום 07/09/16 עמ' 9) וכי לו זיהה את המנוח כתוקפן היה פועל אחרת.

           לגרסתו, פעל באוטומט "הרגשתי שאני עומד למות וכנראה שנכנסתי להתקפה באטרף... זאת תגובה של אדם שהוא בלחץ של מוות" (אמרתו האמורה, עמ' 10).

           הסנגורים סבורים כי באשר להמשך מעשי הירי, פעל המשיב תחת הגנה עצמית מדומה, כשהוא טועה בהבנת המציאות ומשמעותה. הוטעם כי מדובר בסיטואציה ייחודית של מי שעשה כל שביכולתו כדי להימנע ממפגשים עם המנוח, שלח את אחיו, נביל, כדי לתווך בינו לבין המנוח, ועשה כל שביכולתו כדי להימנע מלהיגרר לאלימות. XXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXX, וסבל חרפתו בשקט בלא שנגרר למעשי אלימות ולא הגיב להטרדותיו החוזרות ונשנות של המנוח.

           על כן סבור המשיב כי אין נשקפת ממנו מסוכנות בהיקף כזה שאינו ניתן לאיון בחלופה הולמת. לעניין החשש משיבוש ההליכים, צוין כי זירת האירוע לא הייתה שמורה, וכי אפשר שגורמים שונים העלימו את אקדחו של המשיב מהזירה, או שבלהט האירוע האקדח אבד אך אין כל ראיה להעלמתו במכוון מצד המשיב. הוא הדין לעניין המכשיר הסלולארי שאפשר כי אבד או נלקח על ידי אחרים.

דיון והכרעה:

8.         באשר לחלותו של סייג ההגנה העצמית, הקבוע בסעיף 34י. לחוק העונשין, סבור אני כי אין לסייג תחולה בנסיבות העובדתיות שבתיק, גם לו תתקבל גרסת המשיב במלואה. הפסיקה הכירה בשישה יסודות מצטברים הנדרשים לצורך ביסוסה של טענת ההגנה העצמית (ראו ע"פ 746/14 היילו ימר נ' מדינת ישראל(לא פורסם)). בחינת אותם יסודות מעלה כי אין בראיות שנאספו בכדי להקים ספק סביר באשר לתחולת הסייג בנסיבות העניין. די אם אציין לעניין זה כי המשיב המשיך בירי גם אחרי שהמנוח כבר נפגע וחדל מלתוקפו והוא אף המשיך בירי גם כאשר הזדמן למקום זיאד הינו שניסה להפריד ולמנוע את המשך הירי. אף כיוון הירי לפלג הגוף העליון והיקף היריות חורגים לכאורה מהנחוץ והמינימאלי להדיפת ההתקפה.

9.         טענת המשיב ל"הגנה עצמית מדומה", הקמה משילוב בין סעיף 34י. לסעיף 34יח. לחוק העונשין, אף היא אינה מתיישבת לכאורה עם חומר הראיות באשר עולה לכאורה מהתיק כי התקיים דין ודברים בין המשיב למנוח עובר לירי ומלל שאמר המשיב מיד בסיומו.

           בהתבטאויות אלה, הנלמדות מפי עדים ניטראליים, יש בכדי להפוך את הטעות הנטענת במצב הדברים לכזו שלכאורה אינה כנה (ראה ע"פ 4191/05 אלטגאוז נ' מדינת ישראל (לא פורסם)).

5

           ב"כ המשיב ציינו כי ניתן לראות בהתנהגות המנוח משום קינטור מתמשך שהוכר בפסיקה ככזה היכול לעלות כדי קינטור שיש בו כדי לשמוט את יסוד הכוונה תחילה שבעבירת הרצח. ספק רב מלפני אם הנסיבות העובדתיות בתיק אכן מאפשרות לראות את מעשי המנוח כקינטור מתמשך (ראו ע"פ 759/97 אליאבייב נ' מדינת ישראל (פד"י נה(3), 459). יודגש כי לגרסת המשיב כלל לא זיהה את המנוח כמי שתקפו וממילא לא יכול היה לקשר את הקינטור לתקיפה שחווה. זאת ועוד, עובר לאירוע הירי נמסר למשיב מאחיו נביל כי המנוח "נרגע" וממילא אף גרסת המשיב היא כי לא חשב שהמנוח ינסה לפגוע בו ו"לא האמנתי שזה יגיע לזה" (הודעתו מיו ם05/09/16 עמ' 8).

           על כן, גם אם תידחה גרסת המשיב בעניין אי ידיעתו את זהות תוקפו עובר לירי, ספק רב אם יש בכלל הראיות בכדי ללמד על קינטור מתמשך מצידו של המנוח.

           בהיבט תשתית הראיות, סבור אני נוכח האמור לעיל כי בידי המבקשת תשתית ראיות לכאורה להוכחת האישום העיקרי, שעניינו רצח.

10.       חרף האמור, ראיתי להורות על הכנת תסקיר מעצר בעניינו של המשיב, נוכח התרשמותי כי המסוכנות הנשקפת מפניו, הינה, בנסיבות העניין, נקודתית ומתוחמת כלפי המנוח וכי אין המדובר במי ששם לו כאורח חיים לאחוז ביד האלימות כדי להכניע את הזולת .

           יודגש כי המשיב לא יזם את המפגש עם המנוח, בוודאי שלא הביא נשק למקום במטרה לפגוע במנוח. בתיק ראיות מספר כי המשיב נשא נשק באופן קבוע. אדגיש עוד כי מי שהחל במעשי התקיפה היה המנוח שאף התבטא סמוך לירי כי הריגת המשיב הינה אפשרית מבחינתו.

נסיבות המקרה כאמור, הינן חריגות דיין באופן המצדיק, לעמדתי, בחינת חלופת מעצר, גם בשים לב לאישום האמור. לפיכך אני מורה כי העתק ההחלטה יועבר לשירות המבחן המתבקש להכין תסקיר מעצר בעניינו של המשיב, וזאת עד יום 10/01/17.

דיון המשך בעניינו של המשיב נקבע ליום 11/01/17 שעה 09:00.

המזכירות תזמן את המשיב משב"ס.

ניתנה והודעה היום י"ב כסלו תשע"ז, 12/12/2016 במעמד הנוכחים.