1

1.         המשיבים הגישו בקשה לעיון חוזר, אשר במסגרתה הם עותרים לפתיחת חלונות התאווררות, אשר יאפשרו להם לצאת ממקום מעצרם בפיקוח אלקטרוני, למשך שעתיים מדי יום, בליווי מפקחים.

2

2.         לטענת המשיבים, חלף זמן ניכר מאז נעצרו (17.2.20) ומאז שוחררו למעצר בפיקוח אלקטרוני (26.3.20), ואין כל הפרה של תנאי המעצר. עוד הם טוענים, כי כל אחד מהם שוהה בכפר מרוחק ממקום מגוריו של המתלונן, מה גם שנערכה "סולחה" בין הצדדים. עוד הם טוענים, כי בירור התיק העיקרי צפוי להתארך עוד זמן רב, שכן שמיעת הראיות טרם החלה.

3.         המבקשת מתנגדת לקביעת חלונות פיקוח. לטענתה, לא חלף זמן ניכר ואין כל שינוי בנסיבות, כך שאין מקום לעיון חוזר בתנאים שנקבעו. נוסף לכך, לטענתה, קביעת חלונות קבועים לשם התאווררות אינה עולה בקנה אחד עם תכלית המעצר בפיקוח אלקטרוני ועם הוראות החוק לעניין זה, כפי שפורשו בפסיקת ביהמ"ש העליון. המשיבים לא הצביעו על צורך חיוני שלשמו יש לפקוח חלונות פיקוח. המבקשת הדגישה בטיעוניה את חומרת העבירות, כאשר מדובר בשלושה בגירים אשר תקפו יחד, לאור יום, קטין, כשהם משתמשים באגרופים ובאלה.

4.         סעיף 22ד(ג) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, קובע, ביחס לעצור בפיקוח אלקטרוני, כי ביהמ"ש יפרט בהחלטתו, בין היתר:

"(1)     פרקי זמן שבהם רשאי המפוקח לצאת ממקום הפיקוח, לתכלית מבין התכליות המנויות בפסקת משנה (2), שתפורט בהחלטה (בסימן זה - חלון פיקוח), אם סבר בית המשפט כי יש מקום לכך, ומצא כי אין במתן אפשרות ליציאה כאמור כדי לסכל את מטרת המעצר בפיקוח אלקטרוני וכי יש דרך סבירה לפקח על המפוקח בזמן חלון הפיקוח;

(2)       חלון פיקוח יכול שיהיה לשם קבלת טיפול רפואי, טיפול נפשי או טיפול אחר הדרוש למפוקח, פגישה עם קצין מבחן בהתאם להמלצת שירות המבחן, ולגבי מפוקח שהוא קטין - גם לשם לימודים בבית ספר, ויכול שיהיה לתכלית אחרת שהומלצה בתסקיר המעצר, או לתכלית חשובה אחרת, מטעמים שיירשמו".

בהתאם לפסיקה, על פי רוב אין לאשר חלונות התאווררות קבועים, מדי יום, למי שמפוקח בפיקוח אלקטרוני. הטעם לכך הוא, כי מי שעצור בתנאי פיקוח אלקטרוני הינו בגדר עצור, ולא בגדר משוחרר בערובה, ובהתאם לכך יש לפרש את התנאי הכללי שנקבע בסעיף 22ד(ג)(2) המובא לעיל, בדבר קביעת חלונות פיקוח "לתכלית חשובה אחרת, מטעמים שיירשמו" (בש"פ 8509/19 מדינת ישראל נ' בפרי, 24.12.19; בש"פ 5937/17 אברג'יל נ' מדינת ישראל, 1.8.17).

5.         בהחלטה שניתנה ביום 26.3.20, ושעל פיה שוחררו המשיבים ממעצר "רגיל" והועברו למעצר בפיקוח אלקטרוני, כל אחד מהם במקום פיקוח אחר, לא נקבעו חלונות פיקוח כל שהם.

3

            עולה, אפוא, כי המשיבים כולם היו עצורים מאחורי סורג ובריח מאז 17.2.20 ועד 26.3.20, ומאז ועד היום - עצורים בפיקוח אלקטרוני, ללא התאווררות (מלבד חלונות פיקוח נקודתיים שאושרו למשיב מס' 1 לצורך קבלת טיפול רפואי).

            מדובר בפרק זמן בלתי מבוטל, של יותר משלושה חודשים, במהלכו שהו המשיבים במעצר בפיקוח אלקטרוני, ללא חלונות פיקוח קבועים. לאורך תקופה זו לא נרשמה כל הפרה של תנאי המעצר.

            בנסיבות העניין, אני סבורה כי חלף פרק זמן ניכר, כדרישת סעיף 52 לחוק, המאפשר עיון מחדש בתנאי המעצר בפיקוח אלקטרוני.

6.         לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ואת כלל הנסיבות, אני רואה לנכון להיעתר לבקשה, אך באופן חלקי.

אין לשלול מכל וכל את האפשרות לקביעת חלונות פיקוח לשם התאווררות בלבד, בשלב הנוכחי, שכן גם ההתאווררות היא בגדר תכלית חשובה, בוודאי ביחס למי שעצור מזה קרוב לחמישה חודשים (חלק מהתקופה במעצר "ממש" ורובה - בפיקוח אלקטרוני).

במסגרת מכלול השיקולים יש לקחת בחשבון מחד גיסא, את חומרת העבירות המיוחסות למשיבים (חבלה חמורה בצוותא ביחס לשלושת המשיבים, איומים ביחס למשיבים 2-3) ואת הנסיבות שבהן תקפו שלושת המשיבים יחדיו קטין שטרם מלאו לו 16 שנה. מאידך גיסא יש לקחת בחשבון את העובדה שנערכה סולחה עם המתלונן; את הריחוק הגיאוגרפי בין מקום המעצר של כל אחד מהמשיבים למקום מגורי המתלונן והאפשרות לקבוע חלון התאווררות בתחומי הכפר שבו מתבצע המעצר; ואת העובדה שלא נרשמו הפרות לחובת מי מהמשיבים, למרות פרק זמן בלתי מבוטל של מעצר.

שיקול נוסף אשר יש לקחתו בחשבון הוא התארכות ההליכים, אשר בחלקה נובעת ממצב החרום ששרר במדינה (ובעולם) בחודשים האחרונים. למעשה, שמיעת המשפט טרם החלה, ונראה כי סיומו אינו קרוב.

4

על אף האמור, אין להיעתר לבקשה במלואה, שכן - כאמור - קביעת חלונות פיקוח יומיומיים אינה עולה בקנה אחד עם התכלית של מעצר בפיקוח אלקטרוני. ראוי לציין, עם זאת, כי גם באותם מקרים שהובאו לפתחו של ביהמ"ש העליון, ונקבעה ההלכה השוללת פתיחת חלונות קבועים לשם התאווררות בלבד, אושרו לאותם עצורים בפיקוח אלקטרוני חלונות מסוימים שעליהם לא היו עוררין (למשל - בעניין בש"פ 8509/19 הנזכר לעיל, שבו יוחסו לנאשם עבירות חמורות מאלו שמיוחסות למשיבים כאן, ולחובתו עמד עבר מכביד, לא היו עוררין ביחס לחלונות קבועים שאושרו לו מדי שישי ושבת, למשך שלוש-ארבע שעות בכל פעם, לצורך תפילה בבית כנסת סמוך למקום המעצר; החלטת ביהמ"ש העליון עסקה בקביעת חלונות נוספים מעבר לכך).

7.         לאור כל המפורט לעיל, בדעתי לקבוע חלונות פיקוח מצומצמים, בתחומי הכפרים שבהם עצור כל אחד מהמשיבים, בליווי ובפיקוח כמובן.

8.         אשר על כן אני קובעת חלונות פיקוח כדלהלן:

            ביחס למשיב מס' 1 - יוסף אחמד:

            ייפתח חלון פיקוח מדי יום א' בשבוע, בין השעות 17:00 ל-20:00; ומדי יום ה' בשבוע, בין השעות 17:00 ל-20:00.

            בשעות אלו רשאי המשיב לשהות בתחומי הכפר מג'אר בלבד, בלוויית שניים לפחות מבין המפקחים שאושרו.

            ביחס למשיב מס' 2 - כיאן אחמד:

            ייפתח חלון פיקוח מדי יום ב' בשבוע, בין השעות 17:00 ל-20:00; ומדי יום ו' בשבוע, בין השעות 17:00 ל-20:00.

            בשעות אלו רשאי המשיב לשהות בתחומי הכפר בית-ג'אן בלבד, בלוויית שניים לפחות מבין המפקחים שאושרו.

            ביחס למשיב מס' 3 - סעיד אחמד:

            ייפתח חלון פיקוח מדי יום ג' בשבוע, בין השעות 17:00 ל-20:00; ומדי יום שבת, בין השעות 17:00 ל-20:00.

            בשעות אלו רשאי המשיב לשהות בתחומי הכפר סג'ור בלבד, בלוויית שניים לפחות מבין המפקחים שאושרו.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.

5

ניתנה היום, ט"ז תמוז תש"פ, 08 יולי 2020, בהעדר הצדדים.