מ"ת 45444/12/20 – מדינת ישראל נגד באסל ריאן,מוחמד אבו דיאב,מוחמד ריאן,עומר ריאן (עציר) כולם ע"י
בית המשפט המחוזי בחיפה |
|
|
|
מ"ת 45444-12-20 מדינת ישראל נ' ריאן(עציר) ואח'
תיק חיצוני: |
1
בפני |
כבוד השופט ניצן סילמן
|
|
מבקשת |
מדינת ישראל |
|
נגד
|
||
משיבים |
1. באסל ריאן 2. מוחמד אבו דיאב 3. מוחמד ריאן 4. עומר ריאן (עציר) כולם ע"י עו"ד מיכאל כרמל |
|
החלטה בעניינו של המשיב 4
|
בקשת מעצר עד תום ההליכים של המשיב 4.
כנגד המשיבים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של חבלה בכוונה מחמירה, עבירות נשק, חבלה במזיד וקשירת קשר.
העובדות עפ"י כתב האישום -
1. בזמנים הרלוונטיים לכתב האישום היה סכסוך בין משפחת עכריה למשפחת ריאן המתגוררות בכאבול.
2. עלי ריאן (להלן: "עלי") הוא אחיו של המשיב 3. משיבים 1,2 ו- 4 הם קרובי משפחת של עלי והמשיב 3, וכולם מתגוררים בכאבול.
3. כתב האישום מכיל 2 אישומים, כאשר האישום הראשון מתייחס למשיב 4 בלבד.
האישום הראשון -
4. ביום 10.10.20 רכש המשיב 4 רכב מסוג שברולט מ.ר 70-620-56 (להלן: "הרכב") , ומיד לאחר רכישתו שינה את זהותו והחליף את לוחיות הרישוי והרכיב לוחית רישוי מס 95-818-27 .
האישום השני -
2
5. על רקע חשדו של המשיב 3 כי ביום 21.11.20 בני משפ' עכריה חסמו את נתיב נסיעתו וגרמו נזק לרכבו באמצעות אלות, ועל רקע הסכסוך בין המשפחות, המשיבים ועלי קשרו קשר לפגוע ברכושה של משפ' עכריה ולירות בהם
6. ביום 21.11.20 סמוך לשעה 17:11 עת שהו המשיבים 3,4 יחד, הורה המשיב 3 למשיב 2 בשיחה טלפונית להיכנס לעסקיהם של משפ' עכריה ולהרוס אותם. כדקה לאחר מכן, הורה המשיב 4 למשיב 2, להיכנס לחנויות ועסקים של משפ' עכריה להרוס אותם, לשרוף, לבצע ירי ולחזור הביתה.
7. למחרת, בשעות הבוקר המאוחרות ערכו המשיבים ועלי תצפיות ומעקב אחר בני משפ' עכריה, לצורך ביצוע ירי לעברם, כשהמשיב 3 מנחה ומתאם ביניהם. מהלך האמור, הורו המשיבים 3 ו- 4 למשיבים 1 ו-2 ועלי לירות ולפגוע בבני משפ' עכריה
8. המשיבים 1,2 ועלי הצטיידו בשני אקדחים לפחות בקוטר 9 מ"מ ובתחמושת.
9. עובר לשעה 14:53 המשיבים 1,2 ועלי הגיעו עם הרכב לכניסה לפארק דמון בכפר (להלן: "הפארק"), כשמשיב 1 נוהג ברכב למרות שהוא בפסילה, עלי יושב לצידו ומשיב 2 מאחור, והם מובילים נשק שלא כדין. השלושה המתינו לאחמד ותמאדר עכריה, בני זוג נשואים, אשר צועדים כמנהגם בפארק מדי יום, על מנת לירות לעברם.
10. סמוך לשעה 14:53, עת חלפו בני הזוג עכריה את הכניסה לפארק, ירו השלושה יריה בודדת לכיוונם ונמלטו עם הרכב לפנים הכפר.
11. סמוך לשעה 15:02 נסע חאלד עכריה עם רכבו מסוג סקודה (להלן: "הסקודה") סמוך לבית הקברות בכפר, יחד עם נג'ואן סאלח. השלושה הבחינו בחאלד והחלו לנסוע אחריו, וכעבור זמן קצר בצומת סמוך החלו לירות לעבר הסקודה.
12. סמוך לפני ביצוע הירי, בני הזוג פואז וסאג'יה חאלד, המתגוררים סמוך למקום הירי, יצאו מביתם על מנת להיכנס לרכב הפאסאט בבעלותם (להלן: "רכב הפאסאט"). מהלך הירי, סאג'יה הספיקה להיכנס לרכב ופואז נותר עומד בסמוך אליו. לפחות אחד הקליעים פגע ברכב הפאסאט, כך שהשמשה נסדקה ואחד הקליעים שפשף מעילו של פואז
13. לאחר הירי השלושה נמלטו מהמקום עם הרכב, והותירו אותו סמוך לבית הקברות.
3
14. זמן קצר לאחר מכן חזר עלי לרכב, נסע איתו לביתו של המשיב 2 והשניים נסעו יחד למגרש חניה סמוך שם חנו את הרכב. לאחר שהצטיידו בחומר דליק, שפך המשיב 2 את החומר על הרכב ועלי זרק סיגריה בוערת. למרות האמור, החומר הדליק לא ניצת, ולמקום הגיע איש משטרה שעצר את השניים ומנע המשך ביצוע מעשיהם.
המשיבים 1-3 הסכימו לקיומן של ראיות לכאורה, ואילו המשיב 4 חלק עליהן.
15. המשיב 4 הסכים לקיומה של תשתית ראייתית לכאורית בנוגע לאישום הראשון, לפיו רכש את הרכב והחליף את לוחיות הזיהוי. לטענת המשיב 4, לוחיות הזיהוי הוחלפו מאחר ומוכר הרכב נתן לו אותו ללא מספרי רישוי, ולא לצורך ביצוע פשע.
16. לטענת המשיב 4, אין ראיות כי ביום 21.11 היה יחד עם המשיב 3, עת התקשר המשיב 3 למשיב 2 והורה לו, לכאורה, לגרום נזק לרכוש משפחת עכריה.
17. אשר לשיחת האזנת סתר מס 273- אין לטענת המשיב 4 זיהוי קולו, אף אחד גם לא הטיח טענה זו בפניו מהלך חקירותיו; לא ניתן להשתמש באמירת המשיב 2 כנגד המשיב 4; מהלך השיחה לא נאמר המשפט כמצוין בתמליל "תשמע להיכנס לעסקים לחנויות לשבור לא להשאיר כלום"; השם בתחילת השיחה "אבו פוזי"- יכול להיות המשיב 4 ועוד עשרה אנשים בכאבול; הכינוי של המשיב 4, כמו גם של אחיו ואנשים נוספים בכאבול הוא "אבו פוזי"; גם אם אכן, מדובר במשיב 4 - אין כל ראיה כי מישהו נכנס לחנויות של משפ' עכריה, שבר או ירה. לא בוצעה כל עבירה פלילית אותו יום.
18. בכל הנוגע לשיחה 358 מיום 22.11 שעה 13:56 , מהלכה נשמע, לכאורה, אומר עלי למשיב 3 כי שוחח איתו פוזי ואמר לו שנכנס פנימה ועוקב אחריהם, טען המשיב 4 כי בפריקת הנייד שלו לא נמצאה כל שיחה בינו לבין עלי לפני הירי; עלי בעדותו לא מציין מעורבות המשיב 4 באירועים; פוזי הוא אדם שונה מאבו פוזי. פוזי הוא האדם שהיה עם המשיב 3 בתחנת המשטרה מועד הירי
19. עוד לטענת המשיב 4, אין חולק בשלב זה כי שיחות 361 ו- 364 בוצעו ממכשיר הנייד שלו, אולם, אין כל ראיה שהיה רכב נוסף מעורב באירוע, שפתח דרך, שביצע תצפיות או היה שותף באירוע הירי. אין איכון של המשיב 4 מסתובב בכפר ביום האירוע, אין אזכור בכתב האישום למעורבותו של רכב נוסף באירוע וכי המשיב 4 הסתובב בכפר וביצע מעקבים.
4
20. לאור עוצמת הראיות לטענתו, ובהעדר עבר פלילי, סבר ב"כ המשיב 4 כי יש להעדיף חלופה מרוחקת מכאבול עם מפקחים טובים, כבר בשלב זה.
21. המבקשת מנגד הפנתה להודעתו של המשיב 2 מיום 12.12, מהלכה זיהה עצמו בשיחה 273 משוחח עם המשיב 4 "עומר, המכונה אבו פוזי"
22. לטענת המבקשת מהאזנות סתר ברור כי שיחות של המשיבים 3 ו- 4 עם משיבים 1 ו- 2, ובינם לבין עצמם בקשר לירי או מעקב אחר המתלוננים, קושרות אותם באופן ישיר לביצוע העבירות המיוחסות להם.
23. המבקשת טענה כי הרכב עפ"י עדויות מעורב בשני אירועי הירי, ובסרטון אבטחה של משפ' דבאח נראה רכב שברולט בצבע זהב ממנו מבצעים 2 חמושים ירי. חוו"ד מעבדת סימנים קבעה כי הרכב שביצע את אירוע הירי השני שתועד הוא הרכב שנתפס. תרמילים שנתפסו ברכב נורו מאותו אקדח שירה את התרמילים שנתפסו בזירה השנייה.
כמו כן, עלי קושר עצמו יחד עם משיבים 1 ו- 2 לרכב ולשתי הזירות.
דיון -
24. הלכה היא כי לצורך החלטה על קיומה של תשתית ראייתית לכאורית, ביהמ"ש אינו נדרש לבחון מהימנות עדים או משקלן של ראיות, למעט במקרים בהם נגלות בחומר החקירה סתירות מהותיות המכרסמות באופן מהותי בעוצמת התשתית.
די בשלב זה בבחינת כוח ההוכחה הפוטנציאלי הטמון בחומר החקירה.
(ראה - בש"פ 4698/20 פלוני נ' מדינת ישראל, מיום 16.8.20; בש"פ 7923/19 אבו דיב נ' מדינת ישראל, מיום 15.12.19; בש"פ 1597/20 מדינת ישראל נ' אבו סעב, מיום 11.3.20).
במסגרת זו אין די בהעלאת ספקות או תזות חלופיות אפשריות מצד ההגנה כדי להפריך הערכה ראשונית זו, אלא במקרים נדירים, בהם "חוסר המהימנות זועק מן הראיה ונוטל ממנה לחלוטין את כוחה בתור שכזאת" (בש"פ 825/98 מדינת ישראל נ' דחלה, פ"ד נב(1) 625, 629 (1998)).
הראיות בתיק -
האזנות סתר -
25. שיחה 209 מיום 21.11 שעה 15:12 בין המשיב 3 ומוחמד סאלח -
5
מוחמד מספר למשיב 3 ששני רכבים חסמו אותו, וירדו מהם אנשים עם אלות "אני נכנסתי בהם"
המשיב 3 שואל אם הם פגעו לו ברכב, וסאלח אומר שכן, פגעו וברחו
המשיב 3 אומר לו בתגובה "דבר עם כולם שיכינו את עצמם"
26. שיחה 241 בין המשיב 3 ואבו גמאל מיום 21.11 -
המשיב 3 מספר כי שני רכבים חסמו אותו, רעולי פנים שברו לו את הרכב, אבל הוא נכנס בהם
בשיחה 242 בין המשיב 3 ואמו מיום 21.11 הוא מספר לה שאף אחד לא תקף אותו, זרקו אבנים על הרכב וברחו
בשיחה 244 - אביו של המשיב 3 מבקש ממנו להגיש תלונה במשטרה, להגיע הביתה ולא לצאת
27. שיחה 272 מיום 21.11 שעה 17:11 בין המשיבים 2 ו- 3 -
המשיב 3 שואל את המשיב 2 היכן הם, ואומר לו -
"שאף אחד מי יהיה יהיה לא להשאיר כלום 5-6 תהיו תשמע מוחמד אם לא תעשו משהו אני ישבור לכם ידיים רגליים... אתם צריכים לעשות... תשמע להיכנס לעסקים לחנויות לשבור לא להשאיר כלום"
28. שיחה 273 מיום 21.11 שעה 17:12 לכאורה בין המשיב 4 מהנייד המשויך למשיב 3 לבין המשיב 2 -
המשיב 2 נשמע אומר "הלו אא אבו פוזי"
המשיב 4 אומר למשיב 2 " לשרוף את העולם שם לבצע ירי מולו ולחזור הביתה"
29. שיחה 279 מיום 21.11 שעה 17:23 בין המשיבים 2 ו- 3 -
המשיב 3 אומר למשיב 2 "ארבע חמש שש לא פחד רגיל כנסו רגיל בגב תדפוק (כוס אוחתו) תגיד לעלי שיזהר תשמע אם קרה או יקרה משהו תזרקו את הפלאפונים תשברו אותם..."
30. שיחה 335 מיום 22.11, יום אירוע הירי, שעה 11:24 - משיב 3 משוחח עם משיב 1, שאומר לו שרק התעורר. המשיב 3 אומר למשיב 1 "תתעורר תתעורר... מוכנים רק מחכים לך יאללה מתארגן ומגיע"
6
31. שיחה 336 שעה 11:28 משיב 3 משוחח עם אחיו עלי ושואל אותו איפה הוא, ואומר "עד שמגיע אליכם הגבר, התקשרתי אליו, עכשיו מגיע אליכם, תלכו תכינו הכל ואני אתן לכם הדבר וניגשים אליה... עכשיו תישארו במקום מוסתר"
32. שיחה 338 11:39 משיב 3 אומר למשיב 1 ללכת לפגוש את אחיו איפה שהחנות. משיב 1 אומר שאין לו רכב. משיב 3 משיב לו שיגיעו לאסוף אותו
33. שיחה 342 11:41 המשיב 3 משוחח עם אחיו עלי, ואומר לו שילך לכיוון האיש שמחכה להם בחוץ, ללכת להביא אותו כי אין לו רכב
34. שיחה 347 12:32 בין המשיבים 1 ו- 3, משיב 3 אומר למשיב 1 להישאר שם עד שיאמר להם לצאת
35. שיחה 358 בין המשיב 3 ואחיו עלי 13:56 -
עלי מספר למשיב 3 שהתקשר אליו פוזי ואמר לו "נכנס עליהם בפנים"
המשיב 3 אומר לו "תן לו להיכנס לעקוב אחריו תראה אם ישב או לא"
36. שיחה 359 - 13:59 בין המשיב 3 ועלי -
עלי אומר למשיב 3 שהדיבור נכון "נכנס לאל ביארה הנה הולכים אליו... נכנס לאל ביארה ועוד לא יצאו מתקשר אלי ואומר לי עוקב אחריו"
המשיב 3 אומר לעלי "תקשיבו לחורר אותו לגמרי"
37. שיחה 361 14:00 בין המשיבים 3 ו- 4 -
המשיב 4 שואל את המשיב 3 היכן הוא, והמשיב 3 אומר "התקשר אלי הנה באים"
המשיב 4 בתשובה "תזיינו אחותו אפילו בראש שלו"
38. שיחה 364 14:01 בין המשיבים 3 ו- 4
משיב 3 אומר למשיב 4 "תישאר סביבם אם מישהו רוצה פתיחת דרך אני עובד על אלה שלמטה... עומר שאר בסביבה שלהם"
39. שיחה 372 בין המשיב 3 לעלי 14:30 - עלי אומר למשיב 3 לא להתקשר עכשיו, כי "עוד לא יצא יושבים ומחכים לו, לא רוצים שתתלונן ויוציאו משטרה"
7
40. שיחה 375 14:31 בין המשיבים 3 ו- 4 -
המשיב 3 אומר למשיב 4 שנכנס לתחנת משטרה יחד עם דודו, ומבקש מהמשיב 4 שילך לרמזי ואסלאם ויאמר להם שילכו שניהם לאבו סאמר למטה
41. שיחה 387 16:51, המשיב 1 מתקשר למשיב 3, אביו של המשיב 3 עונה לטלפון ואומר שלקחו את עלי עם מחמד. המשיב 1 שואל אם הם היו אחרי מקלחת, והאב עונה שהכל בסדר, הכל נקי גם השפכטלים.
42. שיחה 479 מיום 23.11 שעה 18:37 המשיב 3 שואל את המשיב 1 "מה נסגר עם הח'ברה האלה הביאו לך את זוג השפכטלים?"
והמשיב 1 עונה שמחכה להם
הודעות -
43. אחמד עכריה - מזה מס' שנים נוהג לעשות הליכות מהכניסה לכפר עד היציאה וחזרה. כל יום כמעט באותה שעה. בתאריך 22.11 בסביבות 14:53 עת עשה ספורט עם אשתו, תמאדור, בכניסה לכפר כאבול, סמוך לפארק דמון, ראה רכב מסוג שברולט בצבע זהב, ובו נהג ונוסע לידו עם מסיכות על הפנים. חלונות הרכב מאחור היו שחורים. המשיכו בהליכה ואז שמע ירי. כשהסתכל לאחור ראה את הנוסע ליד הנהג ברכב השברולט מוציא את ידו מחוץ לחלון כשאוחז אקדח ונוסע במהירות לכפר. חזר חזרה לכיוון הכניסה לפארק, וראה רכב טויוטה בצבע שחור עושה סיבוב בפארק, ונוסע לכיוון הכפר. ברכב היה רק נהג.
אין סכסוך נוסף מעבר לסכסוך עם משפחת ריאן
44. מוסטפא בוקאעי - ביום האירוע היה בפארק דמון מסגרת עבודתו כגנן במועצה. ראה רכב שחור, ושמע צפצוף, ואז ראה רכב נוסף לידו. הרכב השחור עשה פרסה במהירות ויצא, ותוך כדי שמע יריה. הסתכל למקור הירי וראה את אחמד עכריה ואת אשתו שוכבת על הרצפה. לא ראה כמה אנשים היו ברכב השחור, כי החלונות היו שחורים. לא שם לב לסוג הרכב השני.
8
45. נמר טאהא - יצא מביתו לכיוון היציאה מהכפר ביום האירוע, ועצר את הרכב על מנת לשוחח בטלפון סביבות השעה 15:15 סמוך לטיילת. תוך כדי שיחה שמע יריה. ראה רכב בצבע חום, עם חלונות שחורים
יודע על הסכסוך בין משפחות עכריה וריאן
46. חאלד עכריה - בחקירה ראשונה (22.11) סיפר כי נסע ברכבו מסוג סקודה בשכונה ליד בית הקברות ושמע ירי, ופתאום הרגיש כדור בגב. הסתכל לאחור וראה טויוטה כחולה. חושד במוחמד חאלד ריאן
בחקירה שנייה (24.11) שינה גרסה וטען כי ראה במראה האחורית מרכבו רכב בצבע זהב, כאשר הנהג והנוסע לידו רעולי פנים, ועוד חשוד מאחור, גלוי פנים, מחזיק אקדח מחוץ לחלון מכוון לרכבו וממשיך לירות. ואז הרכב פנה ימינה בצומת וברח. זיהה את הנוסע מאחור כמחמד חאלד ריאן, מזוקן עם שיער שחור. הוא אחז אקדח ביד ימין, ולבש חולצה שחורה ארוכה. ישב בצד ימין, מאחורי הנוסע ליד הנהג.
אנשים אמרו לו שהרכב בצבע כחול אבל הוא בטוח שהרכב בצבע זהב
בחקירה נוספת אישר כי לא ראה את מוחמד חאלד ריאן יורה, אותו הוא כלל אינו מכיר, ומסר שמו על בסיס עדותו של ג'מאל.
עוד העיד כי בכפר יש מקום הנקרא "אלביארה" או "אלעין", וזו הכניסה לכפר.
47. מחמוד ג'מאל - העיד כי מועד הירי עמד במטבח ביתו שמשקיף על בית העלמין, וראה את דודו חאלד עכריה עובר עם הסקודה שלו. אחריו ראה טויוטה בצבע כחול ו- 3 אנשים בפנים. השניים מקדימה היו רעולי פנים. את הנהג במושב האחורי זיהה כמוחמד חאלד ריאן, המכונה סאקאס. ראה אותו יורה עם אקדח
בחקירה נוספת סיפר כי לאחר הירי, רכב הטויוטה ביצע פרסה ואז ראה את השכן פוזי חאלד המכונה מוכתאר, יורד מרכבו, וגם לעברו בוצע ירי.
בחקירה מיום 8.12 נשאל לגבי סתירה בין העדות שלו כי ראה רכב טויוטה בצבע כחול, כאשר במצלמות אבטחה נראה רכב שברולט בצבע זהב, והשיב "אני ראיתי רכב טויוטה כחול, אם בסוף התברר שזה שברולט אז שברולט". חזר וטען כי זיהה את מוחמד חאלד ריאן כיורה במושב האחורי.
48. פואז חאלד - ביום האירוע סמוך לשעה 15:00 יצא מהבית עם אשתו על מנת לנסוע לחנות בגדים בבעלותם, ברכב מסוג פאסאט בצבע שחור. בזמן שעמד ליד הרכב עם הגב לכיוון הכביש, שמע ירי והרגיש משהו ששפשף את מעילו מצד שמאל. לא ראה מי ירה לעברו
9
49. נג'ואן סאלח - היה עם חאלד מועד הירי ברכבו מסוג סקודה. לא ראה את הרכב החשוד שנסע אחריהם, הא התחבא למטה.
50. בנימין דותן - מהלך סיור שביצע ביום האירוע בכאבול דווח על רכב שברולט בצבע שמפניה שמעורב באירוע ירי. לאור הכרותו את הסכסוך בין משפחות עכריה וריאן, המשיך בסיור לכיוון משפחת ריאן, ותוך כדי נסיעה הבחין ברכב חונה בחצר ו- 2 חשודים עמדו בסמיכות אליו. יצא מהרכב עם אקדח שלוף וצעק לעברם "עצרו משטרה". השניים נראו מאוד לחוצים. החשוד עם החולצה האדומה (עלי) הזיע מאוד ונראה מאוד לחוץ
51. מחמוד ריאן - היה בבעלותו בעבר רכב מסוג טויוטה שהוריד אותו מהכביש לפני 8 שנים. בהמשך שינה גרסה וטען שהורד מהכביש לפני 6 שנים. הילדים שלו מכרו את חלקי הרכב. לא יודע מה נעשה עם לוחיות הרישוי של הרכב, ולא ידע להבהיר אם כטענתו הרכב הורד מהכביש לפני 6 שנים, איך עבר טסט בשנת 2016, והורד מהכביש ביום 30.10.17, לפני 3 שנים בלבד. כמו כן, לא ידע להבהיר כיצד לוחית הרישוי של הטויוטה נמצאה על השברולט החשוד כמעורב באירוע הירי
52. מוחמד בוקאעי - לפני כחודש המשיב 4 סיפר לו שמחפש רכב. נסע איתו לכפר מזרע לחבר שיש לו רכבים למכירה בשם אחמד אגא. המשיב 4 רכש רכב מסוג שברולט. אחמד פירק את הלוחית הקדמית. הוא פירק את האחורית. המשיב 4 הוציא לוחיות רישוי מתא המטען ברכב איתו הגיעו, הוא התקין את הלוחית מאחור, ואחמד את הלוחית מקדימה. החליפו את לוחיות הזיהוי, כי אחמד אגא אמר לו שהרכב על שמו, והוא רוצה לקחת את הלוחיות של הרכב. בדרך חזרה לכפר המשיב 4 נהג בשברולט. המשיב 4 נשוי, לא יודע מה שם אביו, ולא יודע מה כינויו. בנייד שלו מס' המנוי של המשיב 4 המסתיים ב 9736 שמור תחת השם עומר אל פוזי. אישר שהכינוי של המשיב 4 עומר אל פוזי.
53. אחמד אגא - היה בבעלותו רכב שברולט בצבע זהב, ומכר אותו לאדם מכאבול, אבו מוסטפא. האדם הגיע אליו עם בחור נוסף, הוא פירק את לוחיות הרישוי מהרכב והם לקחו אותו. לא יכול היה למכור להם את הרכב עם לוחיות הרישוי. הבחור השני שהגיע עם אבו מוסטפא, הוציא מתא המטען מהרכב בו הגיעו לוחיות רישוי, הם הרכיבו על השברולט ונסעו. זיהה את מוחמד בוקאעי כאבו מוסטפא ואת המשיב 4 מתמונות שהוצגו לו כמי שהגיעו לקנות ממנו את הרכב. מוחמד והמשיב 4 הרכיבו את לוחיות הרישוי שהוציאו מתא המטען
10
המשיב 4 הוא שנהג בשברולט לאחר הרכישה. זיהה את הרכב שנתפס כרכב שמכר למשיב 4
54. עלי - בחקירות ראשונות הכחיש כל קשר לאירועי הירי, וטען כי ביום האירוע לבש כל היום את החליפה האדומה.
בחקירה מיום 12.12 - תחילה עמד על גרסתו והכחיש כל קשר לאירועי הירי ולרכב. אולם בהמשך כשהושמעה לו שיחה בינו לבין המשיב 2 לאחר ששמע את המילים אמא שלי שרפה את הבגדים, נעמד, אמר שהוא נחנק ורוצה לצאת החוצה ואז אמר "אני רציתי לשרוף את הרכב... כל מה שיש לכם זה האמת"
כשנשאל מדוע אמא שלו רצתה לשרוף את הבגדים, טען כי הלבוש שלו כרגע זה מה שלבש מועד הירי. לטענתו הם ירו באוויר, והוא חשש שהמשיב 2 "פתח עליו" בחקירתו.
כשירה התרמילים עפו החוצה, ולכן בשיחה עם המשיב 2 נשמע אומר שאין תרמילים
אישר שהביאו טינר לשרוף את הרכב, שפכו על הרכב והוא זרק סיגריה של מלבורו עם פילטר אדום, על השטיח מתחת למושב הנהג.
לא ירה לעבר חאלד הבחור השני רק רצה להפחיד אותו, כי אשתו הייתה לידו "זה ידוע שהוא עושה הליכה אני לא יודע את שמו אבל הוא ממשפחת עכריה... הלכנו לעשות סיבוב ראינו אותו ואמרנו בואו נפחיד אותו וכיוונתי עליו אקדח וזהו"
לאחר שהפחידו את אחמד ואשתו, נכנסו לכפר, וראו את חאלד ברכב סקודה לבן, נסעו אחריו כ- 5 דק' וליד בית הקברות הוא ירה על הרכב מאחור. המשיכו בנסיעה, החביאו את הרכב בשכונה, והוא הלך הביתה, התקלח, החליף בגדים, לבש את הקפוצון האדום ומכנס אדידס אחר. המשטרה תפסה את מכנס האדידס שלבש מועד האירוע כי המשפחה הביאו לו למעצר את המכנס, והוא היה ביום האירוע עם הגקט אותו לובש כעת
לא ידע להבהיר תפיסת תרמיל בזירת אירוע הירי הראשון, כאשר לטענתו רק הפחיד את אחמד ואשתו. לא יודע מי ירה, לא שמע ירי
אישר שהתקלח כי רצה להשמיד ראיות, שרידי ירי, לאחר הירי לעבר חאלד
אישר כי אכן כפי שסיפר לעצור אחר, הוא והמשיב 2 לא הצליחו להצית את הרכב מאחר ושמעו מסוק באוויר, חששו והמשיכו בהליכה אז נעצרו
זיהה את עצמו ואחיו, המשיב 3, כדוברים בשיחות 313, 342, 357. אולם הכחיש כל קשר של אחיו לאירוע
זיהה את הרכב בו נסעו ביום האירוע נוסע לכיוון הפארק להפחיד את אחמד עכריה, ובהמשך את הרכב נוסע לכיוון חאלד, עוקב אחרי רכבו של חאלד, אותו ראו לראשונה בכיכר בכניסה לכפר "משם התחלנו לעקוב אחריו"
11
טען שפגשו בחאלד במקרה. זיהה עצמו במצלמות אבטחה יושב ליד הנהג ויורה לעבר רכבו של חאלד. זיהה שני יורים, אולם לטענתו לא יודע מי ישב במושב אחורי
בהמשך אישר כי היורה מאחור הוא המשיב 2, וכי המשיב 1 הוא שנהג ברכב. זיהה את את המשיב 1 בתמונה שהוצגה לו כמי שנהג ברכב בשני אירועי הירי
אישר שבשיחה 342 נשלח ע"י המשיב 3, אחיו, לאסוף את המשיב 1
סירב לומר מי הביא להם את הרכב, טען שמצא את מפתחות הרכב בפנים. הכחיש קשר של המשיבים 3 ו- 4 לאירוע הירי
בחקירה מיום 14.12 שמר על זכות השתיקה
55. המשיב 1 - אישר שמס המנוי שלו מסתיים ב 0521. נשאל אם מכיר אדם בשם עומר פאוזי ריאן, והשיב בחיוב. כשהוצגה לו תמונה של המשיב 4 אמר "כן זה הוא אני מכיר אותו"
מכיר את המשיבים 2,3 ועלי. הכחיש כל קשר לאירועי הירי, אולם לא ידע להבהיר שיחות רבות בינו לבין המשיבים 3-4 ועלי ביום אירוע הירי "לפעמים הפלאפון מחייג לבד... או מישהו ביקש אותו ממני"
בחקירה מיום 12.12 שמר על זכות השתיקה
בחקירה מיום 14.12 טען שעלי משקר בהודאתו כי נהג ברכב ביום אירועי הירי. מנגד, לא ידע להבהיר המניע של עלי לשקר ולהפליל אותו משאין ביניהם, כך לטענתו, כל סכסוך
מהלך עימות בין המשיב 1 ועלי מיום 14.12 - טען עלי כי בהודאתו "דיברתי רק על עצמי אני לא יודע מי היה איתי"
56. המשיב 2 - אישר שהמנוי שלו מסתיים ב 3821, והכחיש כל קשר לאירועי הירי ולרכב שנמצא במגרש בו נעצר יחד עם עלי.
זיהה אותו ואת המשיב 3 כדוברים בשיחה 272, לא ידע להבהיר על מה דיבר המשיב 3 כשאמר לו להיכנס לעסקים ולשבור הכל
זיהה אותו ואת המשיב 4 כדוברים בשיחה 273 "אני מזהה את עצמי מדבר עם עומר המכונה אבו פוזי והוא שאל אותי על באסל ריאן". לא ידע להבהיר למה התכוון המשיב 4 כשאמר לו לשרוף את העולם.
12
כשהושמעה לו שיחה 279 בינו לבין המשיב 3, אמר שאף אחד לא נפגע אותו יום, לא תקפו אף אחד באותו יום, ובהמשך, סירב להמשיך לענות על שאלות בעניין תוכן השיחה בין השניים.
טען שעלי שיקר בהודאתו, אולם לא סיפק כל הסבר מדוע יפליל אותו, הם לא מסוכסכים, הם בני דודים וחברים
בעימות בין השניים, הכחיש עלי מעורבותו של המשיב 2, וטען שדיבר על עצמו, לא זוכר מי היה איתו ברכב בזמן הירי
57. המשיב 3 - טען כי מועד הירי היה בתחנת משטרה, עם דודו מחמוד פוזי. הגיע להתלונן על כך שיום לפני חסמו את רכבו שני רכבים, ומהם ירדו אנשים ושברו לו את הרכב. הם היו רעולי פנים, ממשפחת עכריה.
מנוי המסתיים ב 7190 נמצא לטענתו בשימוש של כל המשפחה. סירב למסור את הקוד הטלפון, וטען כי ביום האירוע עת היה בתחנת המשטרה, הוא לא היה ברשותו.
נשאל אם מכיר את עומר פוזי ריאן, והשיב בחיוב.
מהלך חקירה ביום 12.12 שמר על זכות השתיקה, גם כשהושמעו לו שיחות מהאזנות סתר. אולם כשמושמעת לו שיחה 273 שבוצעה מהמנוי שלו למנוי של המשיב 2 אומר "זה השיחה לא ממני, ואני שומר על זכות השתיקה". כשנשאל מי אם כן מדבר, אם לא הוא, ממשיך ושומר על זכות השתיקה
בחקירות נוספות המשיך ושמר על זכות השתיקה (14.12, 17.12)
58. המשיב 4 - אישר קיומו של הסכסוך בין משפחת ריאן ועכריה. אולם, לטענתו אין לו חלק בו. הכינוי שלו עומר ריאן, עומר אלפוזי, אבו פוזי
בחקירה מיום 3.12 שמר על זכות השתיקה.
מהלך עימות עם מוחמד בוקאעי, אישר מוחמד כי המשיב 4 רכש את השברולט, הם החליפו לוחיות רישוי ואז המשיב 4 נהג בו חזרה לכפר. המשיב 4 הביא את לוחיות הרישוי שהחליפו. המשיב 4 בתגובה שאל את מוחמד מדוע הוא משקר, ומוחמד בתגובה אמר "הבחור שקנינו ממנו את הרכב סיפר להם עלינו".
13
בחקירה מיום 12.12 טען כי ביום האירוע יצא מביהמ"ש עם אחיו סביבות השעה 12:15, נסעו לתחנת דלק יבור ואכלו במסעדה, ואז נסע לבית אחיו, לקח את הדברים שלו וחזר לביתו. לאחר שהיה קצת עם ילדיו, חזר לבית אחיו מחמוד, משם נסע לתחנת וינר בכאבול, המשיך עם חבר שלו ואיל לשעב לקנות בירות, חזרו לכפר והלכו לחבר חמזה סאלח וישבו אצלו בבית. נסע בברלינגו הרשומה על שמו.
אישר שהמנוי שלו מסתיים ב 9736.
שמר על זכות השתיקה כשנשאל על הרכב, על יתר המשיבים, וכשהושמעו לו שיחות מהאזנות סתר, לרבות שיחות 361 ו- 364.
בחקירות נוספות המשיך ו שמר על זכות השתיקה (14.12, 17.12)
59. סלאח חמזה - הכחיש גרסת המשיב 4 כי ביום האירוע הגיע לביתו עם עוד אדם וישבו אצלו
60. אסלאם ריאן נשאל אם מכיר את עומר פוזי ריאן המכונה אבו פוזי, והשיב בחיוב. הם חברים. יודע על הסכסוך בין משפחות ריאן ועכריה מזה מס' שנים
61. ריאן פריד - מכיר את המשיב 4 עומר ריאן אבו פאוזי, זה דוד שלו, מס' המנוי שלו מסתיים ב 9736 ורשום תחת השם עמי עומר.
הכרעה -
62. המשיב 4 כאמור חלק על קיומן של ראיות לכאורה לעניין האישום השני, אולם, עיון במארג הראיות מעלה קיומה של תשתית ראייתית לכאורית לעבירות המיוחסות למשיב 4, וכפי שיפורט בהרחבה להלן -
א. אשר לשיחה 273 מיום 21.11 -
- בשיחה המשיב 4 מורה למשיב 2 "לשרוף את העולם", ולבצע ירי. העובדה כי ירי לא בוצע אותו יום לעבר בני משפחת עכריה, אלא למחרת אינה מעלה או מורידה מהעובדה כי, המשיב 4, לכאורה, ידע והיה שותף לתכנית ביצוע הירי לעבר משפחת עכריה, ולמעשה, הוא שהורה על הירי.
14
- המשיב 2 נשמע אומר "הלו אא אבו פוזי" - מעדויות עולה כי המשיב 4 מכונה "עומר", "פוזי/אל פוזי", "אבו פוזי" - כך למשל מוחמד בוקאעי אישר שכינויו של המשיב 4 הוא עומר אל פוזי; המשיב 1 אישר כי שמו של המשיב 4 עומר פוזי ריאן; המשיב 2 זיהה את עצמו ואת המשיב 4 כדוברים בשיחה זו וטען כי "מדבר עם עומר המכונה אבו פוזי"; המשיב 3 אישר כי שמו של המשיב 4 "עומר פוזי ריאן", וכשהושמעו לו שיחות מהאזנות סתר שמר על זכות השתיקה מהלך כולן, למעט בשיחה 273 בה טען "זה השיחה לא ממני"; המשיב 4 עצמו אישר בחקירה כי מכונה "עומר אל פוזי"/ "אבו פוזי"; אסלאם ריאן וריאן פריד אישרו אף הם כי הם מכירים את המשיב 4 בשמו עומר פוזי ריאן המכונה "אבו פוזי".
- אמנם כטענת ב"כ המשיב, אמרת המשיב 2, שותפו לאישום של המשיב 4, אינה יכולה לשמש חומר מפליל כנגדו, אלא אם יעיד להגנתו.
יחד עם זאת, ההנחה היא שנאשם יעיד להגנתו במשפט (ראה בש"פ 1572/05 זוארץ נ' מדינת ישראל, מיום 10.4.05), אלא בנסיבות מיוחדות בהן נסתרת הנחה זו.
במקרה דנן, נוכח הודאת עלי, עוצמת התשתית הלכאורית כנגד המשיב 2 כמי שביצע בפועל הירי וחומרת האישומים, קיימת הסתברות מהותית שיבחר להעיד להגנתו, ועל כן, ניתן בנסיבות אלו בשלב הנוכחי להסתמך על אמרותיו של המשיב 2 לצורך בחינת תשתית לכאורית כנגד המשיב 4.
(ראה לעניין זה גם בש"פ 8731/11 סרגיי ורוחבסקי נ' מדינת ישראל, מיום 1.1.12; בש"פ 5759/16 מקסים מיליאבסקי נ' מדינת ישראל, מיום 18.8.16).
- כמו כן, נראה כי אכן נפלו פגמים בחקירה משלא עומת המשיב 4 עם השיחה הנ"ל, אולם אין בכך לטעמי כדי להוות כרסום ממשי בעוצמת הראיות. בשלב זה לא נדרש כי מכלול הראיות הקיימות יבססו את אשמת הנאשם במיוחס לו מעבר לכל ספק סביר, אלא די בבחינת כוחן ההוכחתי הפוטנציאלי, וביהמ"ש אינו נדרש לשאלות בעניין מהימנות עדים או משקלן של ראיות. טענות העורר בעניין מחדלים כאלה ואחרים בחקירה מקומן להתברר מסגרת ההליך העיקרי. (ראה בש"פ 8571/20 דוד קריחלי נ' מדינת ישראל, מיום 27.12.20)
ב. בניגוד לטענת המשיב 4, בסעיף 3 לכתב האישום מצוין באופן מפורש כי מסגרת הקשר בין המשיבים ועלי לפגוע ברכושם של בני משפחת עכריה ולבצע ירי לעברם, ביום 22.11 ערכו המשיבים ועלי "פעולות תצפית ומעקב אחר בני משפחת עכריה, לצורך ביצוע הירי לעברם, כשנאשם 3 מנחה, מתאם ומתזמן בין הנאשמים ועלי". האמור תואם שיחות מהאזנות סתר לפני ואחרי הירי -
15
בשיחה 342 מיום 22.11 11:41 המשיב 3 אומר לאחיו עלי ללכת לאסוף את המשיב 1 כי אין לו רכב (עלי אישר האמור בהודאתו מיום 12.12)
בשיחה 347 המשיב 3 אומר למשיב 1 להישאר במקום עד שיאמר להם לצאת
בשיחה 358 עלי מספר למשיב 3 שהתקשר אליו פוזי ואמר לו ש"עוקב אחריהם", והמשיב 3 מורה לו להמתין ולתת לו להיכנס ולעקוב אחריהם.
טענת המשיב 4 כי פוזי ואבו פוזי הם שני אנשים שונים, וכי פוזי הוא למעשה דודו של המשיב 3 עמו היה אותה העת בתחנת המשטרה, אינה עולה בקנה אחד עם ההיגיון הסביר והשכל הישר. שכן, ברי, כי הדוד לא יכול בעת ובעונה אחת להימצא בשני מקומות שונים - הן עם המשיב 3 בתחנת המשטרה, והן במעקב אחרי בני משפחת עכריה ובתאום מול עלי.
זאת ועוד, ייתכן והשיחות בוצעו ממכשיר נייד אחר שהיה ברשות המשיב 4, ולא מצאתי כי העדר ממצאים במחת"ק בין המנויים של המשיב 4 ועלי, לפני הירי, יש כדי להפריך מהותית גרסת המבקשת.
גם משיחה 359 בשעה 13:59 עולה כי המשיב 4 במעקב אחרי בני משפחת עכריה תוך יידועו של עלי כי נכנס לאל ביארה, הנמצא בכניסה לכפר כאבול, סמוך לפארק דמון, מקום אירוע הירי הראשון לעבר אחמד עכריה ואשתו.
מהלך השיחה אומר עלי למשיב 3 "נכנס לאל ביארה... מתקשר אלי ואומר לי עוקב אחריו". המשיב 3 מורה לעלי "לחורר אותו לגמרי"
בשיחה 361 בשעה 14:00, דקה לאחר השיחה של המשיב 3 עם אחיו עלי, שואל המשיב 4 את המשיב 3 היכן הוא, ככל הנראה הכוונה לעלי. שכן, המשיב 3 עונה לו "התקשר אלי הנה באים", והמשיב 4 אומר "תזיינו אחותו אפילו בראש שלו"
בשיחה נוספת בין השניים כדקה לאחר מכן, המשיב 3 מבקש מהמשיב 4 להישאר באזור למקרה שמישהו ירצה "פתיחת דרך". המשיב 3 פונה למשיב 4 בשמו ומבקש "עומר שאר בסביבה שלהם". מעיד, לכאורה, כי המשיב 4 אכן היה באזור הירי, ביצע מעקב ותצפית אחר בני משפחת עכריה ויידע את עלי.
בשיחה 375 בשעה 14:31, זמן קצר לפני הירי, מודיע המשיב 3 למשיב 4 שנכנס לתחנת המשטרה עם דודו.
ג. מהאזנות סתר עולה, לכאורה, כי המשיב 4 היה מודע לתכנית לבצע ירי לעבר בני משפחת עכריה, לקח בה חלק תוך ביצוע מעקב ותצפיות, ואף הנחה על ביצוע הירי
16
ד. גרסת המשיב 4 למקום הימצאו ביום האירוע הוכחשה ע"י חברו סלאח חמזה.
ה. המשיב 4 שמר על זכות השתיקה מהלך רוב חקירותיו ואף הכחיש כל קשר לרכב השברולט, חרף עדות מוחמד בוקאעי והעימות עמו ועדות אחמד אגא כי רכש את הרכב והרכיב, מעמד הקניה, לוחיות רישוי אותן הביא עמו.
כשעומת המשיב בחקירותיו עם הצטברות הראיות כנגדו סירב לענות על שאלות.
בחירת המשיב למעשה, לשמור על שתיקה מהלך חקירותיו אינה עולה בקנה אחד עם חפותו. ההנחה היא כי אדם חף מפשע יחפוץ למסור גרסה להפגת החשדות כנגדו. על כן, בהעדר טעמים סבירים ומשכנעים, שתיקת המשיב מהווה חיזוק לראיות כנגדו. הדבר תקף לצורך הרשעה של נאשם, ומקל וחומר לצורך הכרעה בשאלת קיומן של ראיות לכאורה בשלב המעצר (ראה: בש"פ 6103/20 מיום 21.9.20; בש"פ 6293/18 אבו סרחאן נ' מדינת ישראל, מיום 3.10.18).
63. מהטעמים לעיל, אני קובע כאמור, קיומן של ראיות לכאורה בעוצמה נאותה לכלל העבירות המיוחסות למשיב 4.
ניתנה היום, ט"ו טבת תשפ"א, 30 דצמבר 2020, בהעדר הצדדים.
