1

1.         הונחה לפני בקשה לעיון חוזר בתנאי השחרור של המבקש.

2.         כנגד המבקש הוגשה, ביום 6.6.21, בקשה למעצר עד תום ההליכים, על פי סעיף 21(א)(1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1966, במקביל להגשת כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה, מעולם, נהיגה בזמן פסילה ונהיגה ללא ביטוח.

3.         על פי עובדות כתב האישום, ביום 5.6.21, סמוך לשעה 9:30, נהג המבקש ברכב, מסוג "קיה", מ.ר. 69395001, בכביש 4, מדרום לצפון, כשמעולם לא הוציא רישיון נהיגה. המבקש נהג בנסיבות האמורות כשהוא פסול מנהיגה כלהלן:

בתיק פ"ל 7952-11-17, מיום 11.7.18, לתקופה של 5 שנים, בנוכחותו.

בתיק פ"ל 4819-03-13, מיום 16.10.13, לתקופה של 4 שנים, בנוכחותו, ותוך הפקדת תצהיר בגין העדר רישיון נהיגה להפקדה.

במעמד זה נהג המבקש ללא תעודת ביטוח תקפה.

2

4.         ביום 9.6.21, הוריתי על מעצר המבקש עד לתום ההליכים נגדו, נוכח קיומן של ראיות לכאורה למיוחס לו, והמסוכנות שניבטת ממנו ובהעדר אפשרות להפחיתה בכל דרך אחרת.

ביום 30.6.21 הורה בית המשפט המחוזי, במסגרת עמ"ת 30716-06-21, על קבלת תסקיר מעצר בעניינו של המבקש. ביום 16.8.21, נוכח קבלת תסקיר המעצר, הורה כב' השופט י' בכר על מעצר המבקש בפיקוח אלקטרוני, תוך הטלת צו פיקוח מעצרים למשך 6 חודשים.

ביום 17.11.21 הוגשה בקשה מטעם המבקש לשינוי תנאי מעצרו, כך שיוסר האיזוק האלקטרוני ותותר יציאתו לעבודה.

ביום 5.12.21, הורה כב' השופט י' בכר על שחרורו של המבקש למעצר בית, תוך מתן אפשרות יציאה לעבודה, בימים א'-ה', בין השעות 8:00-16:00, בפיקוח המפקח שהוצע ובהפקדת בטוחה כספית נוספת וחתימת המעסיק על ערבות צד ג'.

ביום 4.4.22 הוגשה הבקשה שלפני בה עותר המבקש לביטול מעצר הבית, נוכח חלוף הזמן ובהעדר הפרות של תנאי השחרור.

5.         בדיון שנערך לפני טען ב"כ המבקש שבמסגרת תנאי השחרור עמד המבקש בצו פיקוח שירות המבחן, שיתף פעולה עם שירות המבחן והשתתף בקבוצות במסגרת פיקוח המעצר, ולא הפר את תנאי הפיקוח. נטען שבמסגרת תיק מקביל שמתנהל נגד המבקש, שמספרו 6741-10-19, שם התבקשה התייחסות שירות המבחן להליך הטיפולי במסגרת צו פיקוח מעצרים בתיק שלפני, ציין שירות המבחן בחוות דעתו שהמבקש "הגיע למרבית המפגשים, היה ממוקד התייחס באופן ראשוני לדפוסים בעיתיים, לקח חלק בכל המפגשים".

המדינה מתנגדת לבקשה. צוין שמסוכנות המשיב זועקת לשמיים, נוכח עברו הפלילי והתעבורתי. נטען שכנגד המבקש תלויים ועומדים תיקים פליליים בגין ביצוע עבירות צווארון לבן, ואינטרס הציבור הוא שמירה על בטחון משתמשי הדרך. עוד לטענת המדינה, לא חלף זמן מאז ניתנה ההחלטה האחרונה לשחרור המבקש למעצר בית, ולא נשתנו מאז הנסיבות.

דיון והכרעה

המסגרת המשפטית

6.         סעיף 52(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים) קובע כי עיון חוזר בהחלטה בעניין הנוגע למעצר, לשחרור או להפרת תנאי השחרור בערובה, ייעשה רק אם "נתגלו עובדות חדשות, נשתנו נסיבות או עבר זמן ניכר מעת מתן ההחלטה".

3

בבוא בית המשפט לדון בבקשה לעיון חוזר, אין הוא דן מחדש בחלופת המעצר שנקבעה במקור, אלא בוחן אם מאז ההחלטה המקורית שניתנה התגלו עובדות או נסיבות חדשות או שעבר פרק זמן ניכר, אשר יש בהם כדי לשנות את נקודת האיזון הראויה בין האינטרס של המבקש לבין האינטרס הציבורי בהגנה על ביטחון הציבור והבטחת תקינות ההליך השיפוטי (בש"פ 7125/07 פלוני נגד מדינת ישראל; בש"פ 2/06 אייל זילברפרב נגד מדינת ישראל; ב"ש (נצרת) 389/10 יוסף בן נימר הייב נגד מדינת ישראל).

כעולה מהחלטתי, מיום 9.6.21, זו הפעם החמישית שהמבקש נהג, לכאורה, כשהוא בלתי מורשה לנהיגה והפעם השלישית בו הוא נהג, לכאורה, בפסילה, כשבעברו עונשי מאסר בעטין של עבירות אלה. זאת ועוד, העבירות לכאורה, שלפני ,בוצעו כשמעל ראשו של המבקש מרחף מאסר מותנה בן 10 חודשים. למבקש רישום פלילי, בהן עבירות של קבלת דבר במרמה, בעטין נדון לתקופות של מאסר בפועל. יצוין שבתיק הפלילי, אליו הפנה הסנגור, הורשע המבקש, ביום 16.11.21, בעבירות של זיוף ומרמה, בהתבסס על הודאתו.

יצוין שמחוות הדעת של שירות המבחן, שנמסרה לבית המשפט בתיק הפלילי, ואליה הפנה הסנגור, צוין שבמסגרת פיקוח מעצר בתיק שלפני, עולה שהמבקש "הגיע למרבית המפגשים, היה ממוקד במחירים שמשלם בעקבות מעצרו, התייחס באופן ראשוני לדפוסים בעיתיים, זאת בצד קושי להעמיק באלמנטים רגשיים העומדים בבסיס התנהלותו השולית".

קרי, לצד שיתוף פעולה של המבקש, עמד שירות המבחן על הקושי של המבקש להעמיק באלמנטים רגשיים העומדים בבסיס התנהלותו השולית, וכן ציין שהמבקש התייחס באופן ראשוני לדפוסים בעיתיים בהתנהלותו. מהדברים האמורים, עולה, שהמבקש עדיין לא הפנים את מלוא חומרת מעשיו, ומכאן שקיים קושי לתת בו את האמון שדרוש לשחרורו ממעצר בית.

החלטת כב' השופט י' בכר, בה שוחרר המבקש למעצר בית, ובמסגרתה ניתנה לו אפשרות יציאה לעבודה, ניתנה ביום 5.12.21. החלטה זו, אני סבורה, מאזנת כראוי, בשלב זה, בין אינטרס המבקש ונסיבותיו לבין אינטרס הציבור, שבבסיסו הגנה על בטחון הציבור ממסוכנות המבקש ומועדותו, ועל כן יש להותירה על כנה.

יצוין שהתיק העיקרי קבוע להקראה ליום 12.5.22, כך שלא ניתן לדעת מהו הצפי לסיומו.

במכלול הנסיבות שלפני, בשים לב לעבירות שמיוחסות למבקש, לעברו התעבורתי והפלילי של המבקש, חוות דעת שירות המבחן בתיק הפלילי, ומעצר הבית בו נתון היום המבקש, במסגרתו מתאפשרת לו יציאה לעבודה, כשהצפי לסיום התיק העיקרי אינו ידוע, איני סבורה שיש להיענות לבקשת הסנגור לשחרורו המלא של המבקש ממעצר הבית בו הוא נתון.

אני בדעה שבנסיבות האמורות לא חלף זמן ניכר ולא הובאו לפני נסיבות או עובדות חדשות, שיש בהם כדי לשנות בנקודת זמן זו את החלטת בית המשפט מיום 5.12.21.

בהינתן האמור, הבקשה לעיון חוזר נדחית.

עם זאת, תיק 6741-10-19, נקבע לקבלת תסקיר מבחן ליום 19.7.22. לפיכך, שמורה לסנגור הזכות להגיש בקשה חוזרת לעיון חוזר עם קבלת תסקיר המבחן בתיק 6741-10-19.

4

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

זכות ערר בחוק.

ניתנה היום, כ"ה ניסן תשפ"ב, 26 אפריל 2022, בהעדר הצדדים.