1

לאחר שעיינתי בבקשת המבקשת ובתגובה לה מטעם ב"כ המשיבים וכן בטיעוני הצדדים שהוגשו עוד קודם לכן, אני נעתר לבקשה באופן חלקי, וקובע דיון אליו יוזמנו משיבים 1 ו-2 בלבד לחקירה ולהגשת ראיות בשאלת אמצעי המחייה הסבירים ובעניין זה בלבד, והכל מהטעמים שיפורטו עוד להלן.

2

אכן הבקשה שמונחת להכרעתי היא בקשה להארכת תפוסים לפי סעיף 35 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש), התשכ"ט-1969, אלא שלפי הפסיקה יש לבחון אמצעי מחייה סבירים גם במסגרת התפיסה הזמנית. דומה שעל כך אין גם מחלוקת של ממש בין הצדדים (ראו לעניין זה, בין היתר, סעיף 17 סיפא לתגובה להשלמת טיעוני המבקשת). בהקשר זה אפנה גם להחלטת בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת ד' כהן-לקח) בעמ"י 15561-11-18 מיום 18.11.18 בתיק זה לפיה יש מקום לבחון את שאלת "אמצעי המחייה הסבירים".

אשר לשאלת הנטל הראייתי להוכחת אמצעי המחייה כבר נקבע בפסיקה כי הנטל להוכיח שחילוט הרכוש לא ימנע מבעל הרכוש ובני משפחתו הגרים עמו אמצעי מחיה סבירים ומקום מגורים סביר, מונח על כתפי התביעה (ע"פ 4209/99 ג'ברין נ' מדינת ישראל, פ"ד נה(2) 587, 598 (2001); ע"פ 170/07 מטיס נ' מדינת ישראל, בפיסקה 12 ([פורסם בנבו], 19.11.2007. אלא שבית המשפט העליון קבע כי נטל זה הוא "נטל רדום" - עד שיעיר אותו בעל הרכוש מתרדמתו". עוד נקבע בעניין מטיס, כדלקמן:

"לשיטתי, ברירת המחדל היא כי לנאשם שנגדו מבוקש החילוט, יש אמצעי מחייה סבירים ומקום מגורים סביר, שאינם תלויים ברכוש שחילוטו עומד על הפרק. במיוחד כך, כאשר מדובר בסכומי כסף גדולים שנמצאים בבנק (כמו במקרה שבפנינו) בהבדל ממשכורת שוטפת שנכנסת לבנק מדי חודש בחודשו. נאשם החפץ לטעון כי מדובר בסכום שנועד למחייתו השוטפת צריך להעלות טענה זו במפורש. בעקבות העלאת הטענה יביאו הצדדים ראיותיהם ובית המשפט יחליט כאשר יחליט" (שם, בפיסקה 12). 

במקרה דנן, טוענים המשיבים, לצד טענות נוספות, הן בדיון שהתקיים בפניי וביתר שאת בתגובתם להשלמת טיעוני המבקשת כי תפיסת נכסיהם לא מותירה להם אמצעי מחייה סבירים. בהקשר אפנה במיוחד לסעיפים 52 עד 59 לתגובת ב"כ המשיבים אשר כותרתו "על המבקשת לשחרר למשיבים כספים לצרכי מחייתם". בנוסף, לתגובת המשיבים צורפו תצהירים התומכים לכאורה בטענתם להיעדר אמצעי מחייה סבירים. לפיכך, ומשהמשיבים עוררו טענה זו ותצהיריהם לא עמדו לעיון המבקשת, יש לאפשר למבקשת להשלים טיעוניה בקשר לנקודה קונקרטית זו הנוגעת לאמצעי המחייה הסבירים. בהקשר זה אציין, כי אין דיי בהגשת תצהיר מצד בעל דין, ללא חקירת המצהיר. קבלת התצהירים ללא חקירת המשיבים המצהירים, משמעותה התעלמות בית המשפט מתוכן התצהירים ויש להניח כי אין זו התוצאה אליה שואף ב"כ המשיבים אשר מתנגד לבקשה. כך במיוחד שהמשיבים כלל לא נכחו בדיון שהתקיים בפניי ביום 19.06.19, גם אם מחת טעות.

3

לפיכך, אני קובע דיון משלים לצורך חקירת המשיבים 1 ו-2 ליום 15.9.19 בשעה 16:00. ב"כ המשיבים והמבקשת יודיעו למשיבים על מועד הדיון.

בייחס לבקשת המבקשת לזמן את המצהירים האחרים, כעולה מסעיף 4 לבקשה זו, אינני סבור שהתצהירים נוגעים לעניין אמצעי מחייה אלא מדובר בטענות עובדתיות שאולי יש מקום לבררן אך לא בהליך שבפניי.

להודיע לצדדים.

ניתנה היום, ד' אלול תשע"ט, 04 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.