החלטה

בתאריך 24.7.25 ניתן צו למניעת הטרדה מאיימת במעמד צד אחד.

אתמול, 5.8.25, התקיים בפניי דיון במעמד שני הצדדים, במסגרת תורנות צווים מחוזית, במהלכו שמעתי את הצדדים באריכות והוצג בפניי סרטון אירוע הקטטה בין הצדדים.

אקדים אומר, כי בתאריך 20.7.25 ניתן כנגד המבקש צו למניעת הטרדה מאיימת לטובת המשיב, שהוארך בשלושה חודשים, במסגרת הדיון שהתקיים בתאריך 24.7.25 במעמד הצדדים, בתיק ה"ט 49836-07-25. באותו דיון הציע בית המשפט כי יינתן צו הדדי, ובהעדר הסכמה האריך את הצו כנגד המבקש. באותו היום, הגיש המבקש בקשה לצו במעמד צד אחד כנגד המשיב, וצו זה ניתן לו כאמור, במסגרת תיק זה.

לאחר ששמעתי את הצדדים, עיינתי בבקשה, בתשובת המשיב, בסרטון, בפרוטוקול הדיון הקודם, ובפרוטוקול מיום 24.7.25 בתיק ה"ט 49836-07-25, שוכנעתי כי יש להאריך את הצו שניתן במעמד צד אחד מיום 24.7.25 למשך שלושה חודשים.

בסרטון שהוצג בפניי, ניתן לראות את רכבו של המבקש נוסע לאחור (לטענת המבקש הוא חזר לאחור כי המשיב קילל אותו) ומספר שניות לאחר ששני הרכבים עומדים האחד סמוך לשני, נפתחות הדלתות ומתחילה קטטה בין הצדדים.

כל צד טוען כי השני החל בקטטה והותקף (ומהסרטון לא ניתן לקבוע בוודאות מי ירד ראשון מרכבו והחל בקטטה). כפי שהבהירו הצדדים גם בדיון שבפניי וגם בדיון בהליך האחר, בין הצדדים סכסוך מתמשך, כאשר בשנת 2022 הוגשו בקשות הדדיות והושגה פשרה לפיה הצדדים לא יצרו קשר האחד עם השני, וכך נשמר שקט (פר' מיום 5.8.25 עמ' 5 ש' 25-21, פר' מיום 24.7.25 עמ' 5 ש' 14-12, עמ' 6 ש' 17-16).

בנסיבות אלו, כאשר בית המשפט נחשף להתנהלות אלימה של הצדדים, אשר נצפים שניהם בקטטה, ולאור הסכסוך המתמשך שהוביל גם בעבר להגשת בקשות הדדיות, והשקט שנשמר לתקופה מסויימת, כפי שהנראה בגין ההסכמות ההדדיות שהושגו כאמור, סבורני כי התקיימו התנאים הנקובים בסעיף 4 רישא לחוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב - 2001, המצדיקים את הארכת הצו שניתן במעמד צד אחד.

לא נעלמו מעיני, טענות המשיב, כי הבקשה באה לעולם רק לאחר שהגיש המשיב את בקשתו וקיבל צו כנגד המבקש, כי המבקש נחקר תחת אזהרה וניתן נגדו צו האוסר על יצירת קשר בכל דרך עם המשיב, כי הוחלט לשחררו בערבות (והמבקש לא הגיש ערר) וכי לשיטתו מתעתדים להגיש נגד המבקש כתב אישום. יחד עם זאת בנסיבות האמורות לא מצאתי שיש בכך כדי לשנות ממסקנתי.