1

לפני בקשה להשבת כספים תפוסים.

אמנם המבקשים טענו כי המדובר אף בבקשה לעיון חוזר בהחלטה מיום 5/11/20 אשר ניתנה בעניינם של נכסים תפוסים אחרים, ברם הובהר להם כבר בהחלטתי מיום 20/12/20 כי בעניינם של אותם תפוסים, ניתנה החלטתי כאמור ואין מקום לעיון חוזר בה וכי נותרה לדיון אך בקשת המבקשים לשחרור כספים תפוסים אשר המבקשים עמדו עליה.

1.      המבקשים טענו כי בדיון אשר התקיים בעניינם של אותם נכסים תפוסים, התברר להם לראשונה כי קיים צו לתפיסת כספים אשר לא נשלח אליהם והוסתר מהם במתכוון. לטענתם, הצו לא הוצא כנגד המשיבים או מי מהם, אף שלטענת המשיבות המדובר בכספים השייכים למבקש 2 מר אילן ידדוב או למבקש 3 מר שרון בן חיים. לטענתם, הצו לא נמסר למבקשים והוסתר מהם לא ברשלנות, כך לטענת המבקשים.

2.      המבקשים טוענים כי הפנייה עם הצו למחזיק באותם הכספים , ללא מסירת הודעה על כך למבקשים אשר הם בעלי זכות קניינית בכספים, נועדה לפגוע במבקשים ולמוטט אותם כלכלית בהליכים מאחורי גבם ובניגוד לחוק.

3.      המבקשים טוענים כי הליך תפיסת הכספים נעשה בניגוד לדין, בהליך פוגעני ובלתי חוקי ולפיכך עתרו לשחרור הכספים השייכים למבקש 2 - אילן ידדוב, אשר הוחזקו בידי חברת "גרין קליטה ומחזור" בע"מ מקיבוץ נען.

4.      המשיבות עתרו לדחיית הבקשה והבהירו כי המבקשים בבקשה ("מרים עבודות עפר" בע"מ, אילן ידדוב ושרון בן חיים) כלל אינם בעלי זכות חוקית לטעון להשבת הכספים אשר שייכים לחברת "אילן הפקות". המשיבות הבהירו כי בעת מתן תגובתן ביום 9/11/20 הכספים עוד טרם נתפסו.

2

5.      לטענת המשיבות, הוצא צו בידי כבוד השופטת בוגדנוב המורה לחברת "גרין קליטה ומחזור" להעברת כל יתרות התשלום אשר נותרו לחברת "אילן הפקות" לידי משטרת ישראל. המבקשים חשודים בביצוע שורה ארוכה של עבירות ובהן גם עבירות על חוק איסור הלבנת הון ותפיסת הכספים בוצעה כחוק ,בהתאם להוראות סעיפים 32 לפקודת סדר הדין הפלילי וסעיף 26 לחוק איסור הלבנת הון , זאת לאחר שבית המשפט שוכנע כי מתקיימות העילות החוקיות לתפיסת הכספים. לטענת המשיבות, תפיסת הכספים היא דרך חוקית לאכיפת החוק בעניין האמור.

6.      המשיבות טוענות כי עם העברת הצו לחברת "גרין קליטה ומחזור", הגישה חברת גרין ערר לבית המשפט המחוזי בתיק 62832-10-20 וטענה לזכותה בכספים נושא התפיסה. המבקשים כאן צורפו להליך הערר. בית המשפט המחוזי, מפי כבוד השופט רניאל, דחה את הערר ביום 16/11/20 וקבע כי המדובר בתפיסה העומדת בתנאים על פי הפסיקה, הן לצורך חילוט עתידי והן לצורך חקירה.

7.      לטענת המשיבות יש להותיר את התפיסה על כנה מאחר והחקירה הסתיימה והתיק הועבר לפרקליטות מחוז חיפה לעיונם. לטענתן, החשדות כנגד המבקשים אך התחזקו וקיבלו ביסוס ראייתי של ממש. המשיבות טוענות כי יש לדחות את הטענות בדבר הרעה במצבם הכלכלי של המבקשים. המבקש אילן ידדוב - כלל לא השתכר מפעילות "אילן הפקות" ואף לא טען זאת ואילו המבקש שרון בן חיים ,אשר נחשד כמי שעומד מאחורי הפעילות העבריינית כנגדה התנהלה החקירה, אכן נפגע כלכלית כתוצאה מהפסקת אותה פעילות עבריינית , ברם המדובר בפעילות עבריינית ואין לו להלין על כך.

8.      לטענת המשיבות המדובר בעבירות הלבנת הון ואיכות הסביבה , שווי העבירות המיוחס גבוה לעין שיעור משווי התפיסה ואף כפול מכך ומשכך, עותרות המשיבות לדחיית הבקשה והותרת הכספים התפוסים בידי משטרת ישראל.

דיון:

9.      הצדדים התייצבו לדיון ביום 19/1/21 והשלימו טיעונים לפני.

3

10.  להשלמת התמונה יאמר כי בהחלטת בית המשפט המחוזי (כבוד השופט רניאל) מיום 16/11/20 , נדחה ערר חברת "גרין קליטה ומחזור" בע"מ על צו תפיסת הכספים ונקבע כי המדובר בתפיסה העומדת בתנאים על פי הפסיקה, הן לצורך חילוט עתידי והן לצורך החקירה. די בכך על מנת לדחות כל טענות המבקשים בדבר אי חוקיות התפיסה, הוצאת הצווים בניגוד לדין והסתרתם בזדון מעם המבקשים. עוד נקבע כי המדובר בכספים אותם חייבת העוררת חברת "גרין קליטה ומחזור בע"מ" , לשלם לחברת "אילן הפקות", או בהתאם לצו התפיסה, להעבירם למשטרת ישראל. בית המשפט המחוזי קבע מפורשות כי הצו חל על יתרות לתשלום בהם חבה חברת "גרין קליטה ומחזור בע"מ" לחברת "אילן הפקות".

11.  חברת "אילן הפקות" אינה נמנית על המבקשים אשר עותרים בבקשה זו להשבת התפוסים ובבקשתם של המבקשים ("מרים עבודות עפר" בע"מ, אילן ידדוב ושרון בן חיים) לא נאמר דבר באשר לזכות עמידתם בבקשה זו, בעוד הזכות הקניינית בכספים היא לחברת "אילן הפקות", אף ביתר שאת לאור החלטת בית המשפט המחוזי. בהעדר זכויות באותם הכספים והסבר באשר לזכות עמידתם של המבקשים בבקשה, ניתן לדחות את בקשתם להשבת התפוסים, כבר בשלב זה.

12.  בבחינת למעלה מהצורך ואף לו הייתה מתקבלת טענת המבקשים באשר לזכות קניינית בכספים התפוסים, יאמר כי סעיף 32 לפקודת סדר הדין הפלילי קובע את סמכות המשטרה לבצע תפיסה של חפצים, ככל שיש לה יסוד סביר להניח כי באותו חפץ נעברה או עומדים לעבור בו עבירה או שהוא עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה או שניתן כשכר בעד ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה.

13.  בהתאם להוראותיו של סעיף 34, רשאי בית המשפט לצוות כי החפץ התפוס יימסר לתובע בעל הזכות או לפלוני או שינהגו אחרת באותו החפץ, הכול בהתאם לתנאים שייקבעו בידי בית המשפט. בית המשפט העליון עמד על האיזונים אשר צריך בית המשפט לבצע בעת הכרעתו בבקשה להשבת התפוס וקבע כי יש לבחון האם מתקיימת עילה להמשך תפיסת החפץ בידי המשטרה, ואם כן, האם ניתן להגשים את תכלית התפיסה באמצעות שחרור החפץ בכפוף להגבלות מידתיות אשר מגשימות את התכלית שבתפיסה. כל זאת, על מנת להקטין את הפגיעה בזכות קניינו של בעל הזכויות בחפץ התפוס. ראה בבש"פ 342/06 לרגו עבודות עפר נ. מד"י (ניתן ביום 12/3/06).

14.  הפסיקה קובעת שלוש תכליות עיקריות לתפיסת חפץ. תפיסה למטרת חילוט, לצורך הצגתו בבית המשפט ותפיסתו לצורך מניעת ביצוע עבירות. ראה בש"פ 8009/07 מ.ג.ש מיכאל עבודות בטון ופיתוח בע"מ נ. מד"י (ניתן ביום 14/2/08). בית המשפט המחוזי בהחלטתו בע"ח 62832-10-20 קבע מפורשות כי המדובר בתפיסה העומדת בתנאי הפסיקה, הן לצורך חילוט עתידי והן לצורך חקירה. זאת ועוד, הפסיקה קובעת כי "תפיסת חפץ לצורך חילוטו מאחר שהוכתם בכתם עבירה, בין כיוון ששימש לביצוע העבירה, בין שניתן כשכר בעד ביצועה ובין שניתן כאמצעי לביצועה, צופה פני עתיד ההליך המשפטי וסיומו". ראה בבש"פ 342/06 אשר צוטט לעיל. מכאן, כי תכלית התפיסה מיועדת לאפשר למערכת אכיפת החוק לממש את סמכות הענישה שניתנה בידי בית המשפט. בין היתר, בפגיעה בזכות הקניין בחפץ אשר הוכתם בעבירה. אף משום כך, אין מקום להורות על שחרורם של אותם כספים תפוסים במקרה אשר בפנינו.

4

15.  על בית המשפט לשקול באילו תנאים ראוי לשחרר את החפץ התפוס כדי להבטיח שלא תסוכל יכולתו של בית המשפט בבוא העת להורות על חילוטו. זהו השלב בו על בית המשפט לשקול האם ההחזקה היא ראויה או שמא יש לשחרר את התפוסים בתנאים אשר יבטיחו כי ככל שיוגש כתב אישום ויקבע כי בוצעה עבירה באמצעות התפוסים, ניתן יהא להורות על חילוטם. לאור החלטת בית המשפט המחוזי בע"ח 62832-10-20 בה השווה את הכספים התפוסים לתשלום המשולם לאחד החשודים עבור שכירת אמצעי פריצה, הרי שבשלב זה לא ניתן להבטיח כי לא תסוכל יכולת בית המשפט להורות על חילוט הכספים, בבוא העת, באמצעי כזה או אחר ואמצעי שכזה אף לא הוצע בידי המבקשים.

16.  המבקשים טענו לנזק כלכלי אשר נגרם להם כתוצאה מהתפיסה, ברם כאמור, אין המדובר בכספי מי מהמבקשים כי אם בכספי חברת "אילן הפקות", כך שלטענה זו אין בסיס של ממש. בית המשפט נדרש לבדוק את התשתית הראייתית הלכאורית בתיק, האם יש בה על מנת להצדיק העתרות לבקשה. לא אחת נפסק כי בדומה לדיון במעצר עד תום ההליכים של נאשם, גם בדיון בטרם מתן סעד זמני של חילוט רכוש, נדרש בית המשפט לבחון קיומן של ראיות לכאורה ולהשתכנע כי קיימות ראיות לכאורה המקימות סיכוי סביר לפיו אם יורשע הנאשם, ניתן יהא להורות על חילוט רכושו. לשם הפעלת הסמכות יידרש בית המשפט לבחון את המידה בה הוכתם התפוס במעשה העברייני והזיקה בינו לבין ביצוע העבירה, עד כמה היה משמעותי בעת ביצוע העבירה, עד כמה גרם לתוצאות שגרמה העבירה, האם יש לתפוס תכליות ושימושים נוספים ומהו הסיכון שבעתיד ישמש התפוס לביצוע עבירות נוספות, שווי החפץ ועוד.

17.  בהשלכה למקרה אשר לפני, התפוסים הם הכספים אשר בגינם נקבע בבית המשפט המחוזי כי הם מהווים "תשלום המשולם לאחד החשודים, עבור שכירת אמצעי פריצה", כספים אשר התקבלו במסגרת הובלת פסולת מאזורים שונים בארץ , סילוקה וקבירתה, בהתאם לחשד, באתרים לא חוקיים באזור חדרה. זאת נעשה, כך על פי החשד אגב כרייה לא חוקית וגניבת חול תוך פגיעה בסביבה ובציבור. עיון בחומר הראיות אשר הוצג לעיוני בידי המשיבות, מעלה כי היקף העבירות הנטענות הוא גדול. יתרה מזו, קיים חשש של ממש כי ככל שתתקבל הבקשה והכספים התפוסים יושבו לידי המבקשים, יהווה הדבר תמריץ להמשך ביצוע העבירות הנטענות. מטעם זה אין מקום לשחרור הכספים התפוסים.

5

18.  באיזון בין זכותם של המבקשים, אשר כאמור כלל לא ניתן לה ביטוי בבקשה וספק אם קיימת, אל מול התכלית של מניעת ביצוע עבירות עתידיות, כמו גם חילוט עתידי והצגת התפוסים כראיות בבית המשפט, גוברת תכלית זו על זכותם של המבקשים. משכך, אף לא נטען בידי המבקשים כי את תכלית התפיסה, ניתן להגשים באמצעות הגבלות מידתיות אשר תפגענה פחות בזכות הקניין של המבקשים, שכן למבקשים אין זכות באותם כספים השייכים כאמור לחברת "אילן הפקות". על אף הנזק הנטען למבקשים, מצאתי כי קיימות בתיק החקירה, כבר כעת, ראיות לכאורה הקושרות בין הכספים התפוסים לביצוע העבירות הנטענות וקיים חשש של ממש להמשך ביצוע עבירות עתידיות באם יושבו הכספים התפוסים לידי המבקשים. משכך, אין מקום להיעתר לבקשת המבקשים להשבת הכספים התפוסים ואני מורה על דחיית הבקשה.

19.  סוף דבר,

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ז' שבט תשפ"א, 20 ינואר 2021, בהעדר הצדדים.