1

בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת, בהתאם לסעיף 4 (א) לחוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001 (להלן: "החוק") שהגישה המבקשת כנגד המשיבים (להלן: "הבקשה").

צו ארעי האוסר על יצירת קשר בין הצדדים ניתן ביום 24 ביולי 2022 ע"י סג"נ, כב' השופט אבי שליו; התיק נקבע לדיון לפניי ליום 28 ביולי 2022.

א. תמצית טענות המבקשת:

1.      המבקשת מתגוררת ברחוב הגנים 18 ברמת השרון.

2.      המבקשת מתגוררת בדירת הגן ולטענתה שכניה המשיבים, אשר מתגוררים בקומה שמעליה (הקומה הראשונה) מטרידים אותה במהלך החודש האחרון, צועקים, מקללים, שופכים מים, שולחים הודעות מאיימות, דופקים על הפרגולה שהתקינה עם מטאטא, גוררים רהיטים, פונים בפניות אלימות לבני הבית, אורחים ואנשי מקצוע.

3.      התנהגות זו מערערת את שלוות החיים בביתה של המבקשת ומכניסה את יושבי הבית למצוקה נפשית ולמתח.

ב. תמצית טענות המשיבים:

4.      המשיבים מאשרים, כי הם מתגוררים בקומה הראשונה מעל דירתה של המבקשת.

5.      עד לאחרונה יחסי השכנות שבין הצדדים היו תקינים, והמשיבים אף העמידו לרשות המבקשת את מרפסת ביתם בעת חגיגת בר המצווה של בנה, על מנת לאפשר לה לזרוק סוכריות לחצר במהלך החגיגה.

6.      בחודש מאי 2022, הסתבר למשיבים לאחר שחזרו מחו"ל, כי המבקשת הקימה מבנה סגור בחצר ביתה, שהתקרה שלו מגיעה כמעט לרצפת הסלון של דירתם.

7.      המשיבים פנו לעיריית רמת השרון והתלוננו על הקמת מבנה לא חוקי; זו שלחה פקח שדרש מהמבקשת לסיר את הדלתות; המבקשת הסירה אך חזרה להתקין אותן בהמשך, דבר שהביא את המשיבים לשוב ולפנות לעירייה.

2

8.      המשיבים מציינים, כי בראשית חודש יולי 2022 התקינה המבקשת שני פרוז'קטורים/מצלמות על עמודים מעל גובה גדר הגינה אשר דולקים בכל שעות החשכה וגורמים לסינוור המשיבים בביתם שלהם.

9.      המשיבים מציינים, כי הזהירו את המבקשת, כי בכוונתם לנקוט באמצעים החוקיים כמו פנייה לעירייה ופנייה לעו"ד.

ג. המסגרת הדיונית:

10.  דיון במעמד הצדדים התקיים ביום 28 ביולי 2022. המשיבה 2 לא התייצבה לדיון מפאת מצבה הרפואי.

11.  בדיון השלימו הצדדים את טענותיהם. שמעתי בדיון את המבקשת ואת המשיב, וכן את המטפלת שעובדת בביתה של המבקשת.

ד. דיון והכרעה:

12.  לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ולאחר ששמעתי את הצדדים הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להידחות ודין הצו הארעי להתבטל, זאת נוכח הטעמים אשר יפורטו להלן:

המסד העובדתי:

13.  המדובר בשכנים המתגוררים בסמיכות; המבקשת מתגוררת בדירת הגן והמשיבים מתגוררים בדירה שמעל. הדירות סמוכות זו לזו והמרפסת של המשיבים נמצאת ממש מעל חצרה של המבקשת.

14.  בחודש מאי 2022 התחוור למשיבים אשר חזרו מחו"ל, כי בחצרה של המבקשת הוקמה פרגולה אשר אף נסגרה על ידי המבקשת באמצעות דלתות, לכדי מעין מבנה.

15.  המבנה שהוקם מתחת למרפסת של המשיבים טרד את מנוחתם; הם פנו למבקשת, הם פנו גם לוועד הבניין ולעיריית רמת השרון, ומאותה הנקודה ואילך היחסים בין הצדדים הפכו להיות עכורים.

16.  עימות מילולי בין הצדדים אף הביא לכך, כי המשיבים שפכו לפני כחודשיים מים על הפרגולה (במכוון) ואלה טפטפו לתוך חצרה של המבקשת.

17.  בהמשך, בחודש יולי 2022 התקינה המבקשת בחצרה מצלמות אבטחה, אשר לצדם גופי תאורה, אשר מאירים את החצר במהלך שעות החשכה. התאורה המוגדרת על ידי המשיבים כפרוז'קטור מסנוורת את המשיבים (כך לטענתם) וניתן לראותה מתוך סלון דירתם (תמונות המעידות על כך הוצגו לי בדיון).

18.  מדברי הצדדים עולה, כי לעת הזו הרישיון של הפרגולה הוסדר על ידי המבקשת, הוסרו דלתות שהוצבו שלא על פי היתר, וכעת נותרה ביניהם מחלוקת הקשורה לאותם גופי תאורה המאירים מתוך חצרה של המבקשת לתוך הסלון של המשיבים.

המסגרת הנורמטיבית:

19.  סעיף 2 לחוק, מגדיר הטרדה מאיימת בזו הלשון:

3

"(א) הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו".

20.  "הטרדה מאיימת" הוגדרה בהצעת חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"א-2001 (הצ"ח 3028, ג' באב התשס"א, 23.7.2001), באופן הבא:

"המושג "הטרדה מאיימת" או במקורו בשפה האנגלית "stalking" מתייחס לדפוסי התנהגות הכוללים הטרדות ואיומים מסוגים שונים, אשר פוגעות בשלוות חייו, בפרטיותו או בגופו של אדם, ועל פי ניסיון החיים המצטבר מקימים גם חשש לפגיעה בגופו או בחייו של האדם המוטרד"

וכן:

"הטרדה מאיימת גורמת לאדם שכלפיו היא מופנית למתח, לחרדה ולתחושת איום, לעתים עד כדי אי יכולת לקיים שגרת חיים תקינה".

21.  החוק מגדיר שני יסודות אשר בהתקיימם קמה עילה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת. הראשון: דורש, כי אדם אשר כלפיו מופנית הבקשה ביצע בעבר הטרדה או נקט באיומים כלפי המבקש.

השני: דורש כי הנסיבות תומכות במסקנה כי אותו אדם עלול להטריד או לאיים או לפגוע בשלוות החיים, הפרטיות, והחירות של מבקש הבקשה (היינו, כי צופה פני עתיד).

מן הכלל אל הפרט:

22.  החוק למניעת הטרדה מאיימת בא על מנת ליתן מענה דחוף ומתוחם לפגיעה שארעה סמוך לפני הגשת הבקשה (רע"א 1852/21 עזרא נ' ביטאיס, 18.4.21). אלא שבענייננו, אין מדובר במענה דחוף שכזה.

המבקשת ציינה בבקשה, כי ההטרדות נמשכות כחודש ימים, ואולם מעיון בנספחים לבקשה עולה, כי בפנייתה מיום 20 ביולי 2022 למשטרת ישראל ציינה המבקשת, כי: "כבר חודשיים שאני נתונה להטרדות, הצקות, איומים ופגיעה ברכוש מצד השכנים מעלי".

משמעות האמור הינה אם כן, כי לפנינו בקשה שעניינה סכסוך שכנים אשר מתמשך כבר למעלה מחודשיים ימים. מכאן, שאין מדובר בצורך ליתן מענה דחוף לפגיעה מתוחמת. די בכך כדי להביא לדחיית הבקשה. צר לי גם שגילוי מלא ביחס לסד הזמנים לא בא בגוף הבקשה.

4

23.  עוד אוסיף לעניין הצורך במתן מענה דחוף ומתוחם, כי הראייה המרכזית שהציגה המבקשת הייתה סרטון המתאר נוזל (מים) שנשפך מדירת המשיבים לחצרה. המשיב הודה בשפיכת המים ע"י אשתו ומעיון בפרוטוקול עולה, כי שני הצדדים מאשרים, כי זו התרחשה לפני כחודשיים ימים. היינו, אין לפנינו מענה דחוף לפגיעה שהתרחשה סמוך למועד הגשת הבקשה, ומובן שגם לכך יש משמעות ביחס לאפשרות של בית המשפט להידרש ולסייע במסגרת הוראות החוק.

24.  לעניין זה אוסיף ואציין, כי כאשר נשאלה המבקשת בדיון שהתקיים לפניי, מדוע מוגשת הבקשה בעיתוי זה, לא קשרה המבקשת את הדברים בהטרדה קונקרטית מן הזמן האחרון, אלא בשיח עם פקח העירייה ועם עורך דינה (עמ' 4, ש' 10-16 לפרוטוקול).

25.  על אלה אוסיף, כי המארג הראייתי הכולל שהציגה המבקשת בדבר הטרדות נטענות (מלבד שפיכת המים שהתרחשה לפני כחודשיים), לא היה בעוצמה מספקת כדי לעבור את הרף המזכה לטעמי מתן צו פי החוק למניעת הטרדה מאיימת.

כך למשל, התחוור שההודעות המאיימות לשיטתה, שנשלחו למבקשת היו הודעות שתוכנן היה ענייני, ובגדרן ביקש המשיב להביע את מחאתו אודות הבנייה שביצעה והתאורה המפריעה את מנוחתו. לא היה בהן כדי להטיל מורא העולה כדי הטרדה (באופן אובייקטיבי) אלא להבהיר, כי בדעתו לנקוט בהליכים המשפטיים המתאימים לטיפול באותם המפגעים.

כך למשל, צרפה המבקשת לבקשתה תמונות מתוך המרפסת של המשיבים ולצדן רשמה בכתב יד, כי: "המדובר במשיבים ואדם נוסף העומדים במרפסת דירתם כאשר הדירה שלי ממש מתחתם והם בעיצומו של אקט הטרדות כמנהגם, מקללים, צועקים, זורקים דברים, מכים על הפרגולה עם מקל של מטאטא, פונים למטפלת של הבת שלי באמירות טורדניות ומאיימות". דא עקא שבדיון שהתקיים לפניי הבהיר בא כוחם של המשיבים (והטענה לא נסתרה), כי מי שעומד על המרפסת אלו המשיבים ביחד עם עורך דינם, אשר ביקר בדירתם על מנת ללמוד על מפגע התאורה. משמעות האמור הינה אם כן, כי "בריח התיכון" של המבקשת נסתר מיניה וביה שעה שהתחוור, כי התמונות הללו אינן משקפות הטרדה כלל ועיקר.

26.  לצד אלה, צפיתי גם בסרטון של המשיבה מנערת מטאטא על מעקה המרפסת שלה, באופן שיכול להביא לנפילה מכוונת של לכלוך לחצר המבקשת; כמו כן ציפיתי במטאטא שנוגע בגג הפרגולה של המבקשת (הגם שלא צולם מי נוגע בו ומי עושה בו שימוש). שמעתי גם את המטפלת של בתה של המבקשת שמציינת, כי המשיבים מקימים רעש (זאת ללא כל אינדיקציה של שמע או חזות). דעתי לא הייתה נוחה מהדברים, ואולם עוצמת המארג הראייתי לא הייתה מספקת לצורך הוכחת התנהגות מכוונת מטרה להעכרת שלווה, לא כל שכן ביחס להישנות.

5

27.  גם טענות בדבר קללות לא הוכחו, וגם אם התנהל שיח נוקשה בין הצדדים, שעה שהמשיבים ביקשו שהמבקשת לא תבנה בנייה לא חוקית (כך לטענתם) או לא תמנע מהם לעשות שימוש סביר בסלון ביתם נוכח התקנת גופי התאורה, הרי שהדברים אינם עולים עדיין כדי הטרדה מאיימת.

28.  תוצאת הדברים הינה אם כן, כי בהיבט הראייתי (ובשים לב לכך, כי האירוע של שפיכת המים התרחש לפני חודשיים), לא מצאתי בסיס מוצק להטרדה עוכרת שלווה באופן המזכה לעת הזו את המבקשת במתן צו.

29.  אוסיף ואציין עוד, כי צו לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת צריך להינתן שעה שמתחוורת התנהגות מכוונת מטרה להעכרת שלווה. יחד עם זאת, לא כל מחלוקת ולא כל התנהגות לא נעימה יזכו בצו כאמור; יש צורך במארג סדור לצד חשש מפני הישנות, וזה טרם הוכח לעת הזו.

30.  מעבר לכך, מגמת בתי המשפט היא, כי יש להיזהר שלא להרחיק נדוד ולהפוך את החוק למניעת הטרדה מאיימת לתחליף לבירור טענות שנכון לברר אותן בהליכים אזרחיים רגילים. ראו ה"ט (ת"א) 33675-06-17 אברמצייב נ' דלבריאן (18.6.17): "כאשר בית המשפט מוצא כי המדובר בהליך הנחזה כתחליף לנקיטת הליכים אחרים כמקובל, בית המשפט לא יטה לסייע מכוחו של חוק מניעת הטרדה מאיימת...".

הדברים יפים ונכונים גם בענייננו; מתחוור שבין הצדדים קיים סכסוך אזרחי שנובע משימושים שעושה המבקשת בשטחה, אשר מהווים לשיטת המשיבים בנייה לא חוקית או מטרד שפוגע בהם. המבקשת לא ביארה במסגרת בקשתה את הרקע לסכסוך והציגה את המחלוקת כהטרדות ללא רקע מקדים (ועל כך אין אלא להצר שכן ראוי שצד שפונה במעמד צד אחד לבית המשפט יגלה את מלוא העבודות), ואולם בסיסה של המחלוקת הינו כאמור בסכסוך אזרחי, אשר הליך זה לא יכול להוות תחליף לבירורו בערכאות המתאימות.

31.  אבהיר, כי אין בדברים אלה, כדי לקבוע שהמשיבים מתנהלים בצורה תקינה כלפי המבקשת. אלמלא חלפו חודשיים ימים מיום שפיכת המים לדירת המבקשת, היה ניתן צו במסגרת הליך זה. בנוסף, בחירתם (בדיון) ליצור זיקה בין התנהלותם לבין התאורה שטורדת בלילה את מנוחתם הינה מוקשית. ככל שהם סבורים, כי המבקשת פועלת שלא כדין (ואינני מחווה דעה) ינקטו בכל הליך משפטי שהם סבורים שעומד להם על פי דין. ככל שהדברים אינם ברורים למשיבים - אין במטרד נטען כזו או אחר כדי לאפשר להם לנקוט בפעולות מחאה כאלה ואחרות כנגד המבקשת. יתכבדו המשיבים ויאפשרו למבקשת לחיות את חייה במנוחה. אציע גם למבקשת לבחון לאלתר את האפשרות להסדיר את סוגיית התאורה שטורדת את מנוחת המשיבים. אציע לשני הצדדים להוסיף ולהימנע מיצירת קשר זה עם זה, וזאת על מנת שלא להביא להתדרדרות נוספת של היחסים.

32.  בשים לב לאמור הבקשה לעת הזו נדחית. יחד עם זאת, וככל שיסתבר, כי התנהגות עוכרת שלווה חוזרת על עצמה, רשאי כל צד להגיש בקשה חדשה.

6

ה. סוף דבר:

33.  הצו הארעי מבוטל בזאת. דין הבקשה להידחות.

המזכירות תדוור לצדדים ותסגור את התיק.

ניתנה היום, כ"ט תמוז תשפ"ב, 28 יולי 2022, בהעדר הצדדים.