1

לפניי שתי בקשות - האחת, בקשה למתן צו להמצאת מסמכים לפי סעיף 108 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב - 1982 (להלן: "חסד"פ"); השניה, בקשה לזימון עד התביעה בשנית לאחר שהעיד.

1.         בנימוקי הבקשה להמצאת מסמכים לפי סעיף 108, טען ב"כ המבקש כי כתב האישום מבוסס על תאונת דרכים שאירעה ביום 25.01.19 בכביש 806, בין הקילומטר 10 עד 11.5. לפי ב"כ המבקש, בחקירת עד התביעה הבוחן אלכסנדר גיסיס (להלן: "הבוחן גיסיס") עלתה השאלה האם הבורות בכביש תוקנו לפני אירוע התאונה או לאחריה, זאת כאשר הבוחן גיסיס צילם את התיקונים רק ביום 03.02.19, ולטענתו הבורות תוקנו לפני התאונה. לפי הטענה האמורה, עד נוסף, מר' בילאל חמוד, העיד אף הוא שלא היו בורות בזמן התאונה. לטענת ב"כ המבקש, בדיקה שערך בנושא העלתה כי מיד לאחר התאונה תוקנו הבורות (בכתב הבקשה ציין את מספרי הקריאות - 11850708; 11850881; 11850369). אי לכך, מתבקש בית המשפט ליתן צו לקבלת מידע מחברת נתיבי ישראל המתייחס לתיקון בורות בין התאריכים 20.1.19 עד 03.2.19.

2

באשר לבקשה לזימון עד תביעה בשנית, טען ב"כ המבקש, כי הבוחן גיסיס הגיש נגדו תלונה בלשכת עורכי הדין. לפי הטענה, בתלונתו פירט הבוחן גיסיס דברים אודות ניהול התיק ופרוטוקול הישיבה, וכי תוכן התלונה מעיד על אמינות העד. עוד נטען, כי בניגוד להחלטת בית המשפט, שמנע מהבוחן גיסיס לקבל את פרוטוקול הדיון, צירף האחרון את הפרוטוקול לתלונה שהוגשה.

בנוסף ציין, כי ישנן שאלות רבות הנדרשות להתברר מול העד, ולא ניתן להגיש מסמכים אלה אלא בנוכחותו בדיון ובאמצעותו, אי לכך לא ניתן להתחיל את פרשת ההגנה ללא העדת העד הנ"ל בשנית.

2.         ב"כ המשיבה, מצדה, טענה כי היא אינה מתנגדת שיינתן צו להמצאת מסמכים לפי סעיף 108 לחסד"פ, אך היא מצרה על כך שהבקשה מוגשת רק כעת, כמעט בסיום פרשת התביעה. באשר לבקשה להעיד בשנית את עד התביעה, הבוחן גיסיס, לאחר שזה סיים את עדותו, הביעה ב"כ המבקשת התנגדות לבקשה מכיוון שהנימוקים שהועלו ע"י ב"כ המבקש בבקשה אינם מסבירים מדוע יש להשיב לעדות עד תביעה לאחר שזה סיים להעיד. בעניין זה הוסיפה ב"כ המשיבה, כי העובדה שהעד הגיש תלונה כזו או אחרת נגד ב"כ המבקש אינה רלוונטית לבקשה.

בכל הקשור לטענה שהועלתה ע"י ב"כ המבקש ולפיה יש להמתין בבקשה לפי סעיף 108 טרם העד יעיד, נטען ע"י ב"כ המשיבה כי היה ביכולתו של ב"כ המבקש להגיש את הבקשה לפני זמן רב ולהציג בפני העד את המסמכים הרלוונטיים משלא עשה זאת אין לו להלין אלא על עצמו. עוד הוסיפה, כי ככל שעד התביעה, הבוחן גיסיס, לא ערך את המסמכים הללו לא יכול ב"כ המבקש להגיש באמצעותו המסמכים החדשים, על כן יש לדחות את הבקשה גם מנימוק זה.

דיון והכרעה-

3.         ראשית אומר, כי בהיעדר התנגדות ב"כ המשיבה לבקשה להוצאת צו להמצאת מסמכים לפי סעיף 108 לחסד"פ, אני מורה לחברת נתיבי ישראל להמציא לידי ב"כ המבקש פירוט אודות תיקוני דרך שנעשו בכביש 806, בין הקילומטרים 10-11.5, בין התאריכים 20.01.2019-03.02.2019.

4.         באשר לבקשה השנייה שהוגשה ע"י ב"כ המבקש ועניינה זימון עד התביעה, הבוחן גיסיס, להעיד בשנית, אומר כי לא מצאתי בנימוקים שהוצגו בפני כל הצדקה להורות לעד התביעה להתייצב בשנית למתן עדות בבית המשפט, וזאת כפי שיפורט בהמשך.

3

5.         השמעתו מחדש של עד שנתן כבר את עדותו בפני בית המשפט מצויה במסגרת סמכותו של בית המשפט מכוח סעיף 167 לחסד"פ הקובע כדלקמן:

"סיימו בעלי הדין הבאת ראיותיהם, רשאי בית המשפט, אם ראה צורך בכך, להורות על הזמנת עד - ואפילו כבר נשמעה עדותו בפני בית המשפט - ועל הבאת ראיות אחרות, אם לבקשת בעלי דין ואם מיזמת בית המשפט".

6.         במסגרת שיקול הדעת המוקנה לבית המשפט לעניין זימונו של עד לעדות מחודשת, קבעה הפסיקה, כי על בית המשפט להעמיד לנגד עיניו את אינטרס הנאשם מחד והאינטרס הציבורי מאידך (לעניין זה ראו: ע"פ 951/80 יצחק קניר נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 10.06.81).

7.         ברע"פ 346/14 מרדינגר נ' מדינת ישראל פסק בית המשפט העליון, כי:

"ככלל, על הנאשם בהליך הפלילי להביא את מלוא ראיות ההגנה לפני מתן הכרעת הדין. יחד עם זאת, סעיף 167 לחסד"פ מסמיך את בית המשפט להתיר הבאתן של ראיות נוספות גם לאחר שהסתיים שלב הבאת הראיות, ככל שהוא רואה צורך בכך. בהקשר לכך נקבע כי שככל שהבקשה להבאת ראיות נוספות מתאחרת בהתייחס לשלב אליו הגיע ההליך השיפוטי, כך תהא נדירה וחריגה יותר היזקקות בית המשפט להפעלת סמכות כזו והדבר ייעשה רק מקום שהעניין נדרש לשם עשיית צדק ומניעת עיוות דין" (רע"פ 346/14 מרדינגר נ' מדינת ישראל ( פורסם בנבו, 18.10.15).

8.         מן הכלל אל הפרט. במסגרת הבקשה לזימון עד בשנית טען ב"כ המבקש כי בוחן התנועה גיסיס הגיש נגדו תלונה בלשכת עורכי הדין ותוכן התלונה מצביע על אמינותו כעד (ראו פירוט טענות ב"כ המבקש לעיל). בנוסף טען, כי לא ניתן להגיש את המסמכים שיומצאו מחברת נתיבי ישראל, אלא בנוכחות הבוחן גיסיס ובאמצעותו, כאמור.

9.         אומר, כי אין בנימוק המתייחס לתלונה שהוגשה ע"י העד כנגד ב"כ המבקש בלשכת עורכי הדין משום הצדקה להבאת עד התביעה, הבוחן גיסיס, להעיד בשנית בפני בית המשפט.

10.       באשר לטענה שלא ניתן להגיש את המסמכים האמורים אלא באמצעות העד אומר, כי המסמכים לא נערכו ע"י בוחן התנועה, ועל כן אין להגישם באמצעותו.

4

11.       הטענה שנדרשת נוכחותו של העד בדיון נדחית אף היא על ידי, וזאת מהטעם הבא: הצו המתבקש להוצאת מסמכים מתייחס לתיקוני כביש שבוצעו ע"י חברת נתיבי ישראל, כאשר ב"כ המבקש מעוניין להוכיח שהיו בורות בכביש טרם התאונה, וכי אלה תוקנו מיד לאחריה. באשר לעניין זה אציין, כי הן מהבוחן גיסיס והן רס"ב מרק ארליכמן, שניהם עדי תביעה, התייחסו בחקירתם לעניין הבורות בכביש - בחקירה נגדית מיום 09 לפברואר 2010 נשאל על כך רס"ב מרק ארליכמן (פרוטוקול דיון מיום 09 פברואר 2020, עמ' 35, שורה 29); בוחן התנועה, העד גיסיס, התייחס לכך אף הוא בחקירתו הנגדית, כמפורט להלן: ב"כ המבקש ציין בפניו "אני אומר לך אנו יכולים להוציא מסמכים אודות מתי בוצעו התיקונים בכביש, שיתכן מצב שהתיקונים האלו לא היו בזמן התאונה?", ענה העד "אני כבר נתתי תשובה ולא משנה אותה" (שם, עמ' 79, שורות 19-20). יודגש, כי בקשות ב"כ המבקש הוגשו ביום 26.7.20, כחמישה חודשים אחרי עדות הבוחן גיסיס בבית המשפט.

סוף דבר. העדים נחקרו ארוכות בעניין בפני בית המשפט - עדותו בשנית של הבוחן גיסיס לא תחדש דבר, אלא תביא להימשכות ההליך ולפגיעה באינטרס הציבורי. ככל שימצאו סתירות בין עדותו של הבוחן גיסיס למסמכים אשר יומצאו מחברת נתיבי ישראל, יוכל בית המשפט להתייחס לכך במסגרת הכרעת הדין.

12.       אי לכך, הבקשה מתקבלת באופן חלקי -

-אני מורה לחברת נתיבי ישראל להמציא לידי ב"כ המבקש פירוט אודות תיקוני דרך שנעשו בכביש 806, בין הקילומטרים 10-11.5, בין התאריכים 20.01.2019-03.02.2019.

-הבקשה להעיד את בוחן התנועה בשנית, נדחית.

ניתנה היום, י"ג אלול תש"פ, 02 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.