גמ"ר 186/10/19 – מועתז קרעין נגד מדינת ישראל
בית משפט השלום לתעבורה בירושלים |
|
|
|
גמ"ר 186-10-19 מדינת ישראל נ' קרעין
תיק חיצוני: פמי 4129/17 |
1
בפני |
כבוד השופטת שרית זוכוביצקי-אורי
|
|
מבקש |
מועתז קרעין
|
|
נגד
|
||
משיבה |
מדינת ישראל
|
|
|
||
|
|
|
|
||
החלטה
|
בפני
בקשה לביטול כתב האישום בהתאם לסעיף
כנגד המבקש הוגש כתב אישום
המייחס לו עבירה של גרימת מוות בנהיגה רשלנית, בניגוד לסעיף
2
על פי עובדות כתב האישום ביום 12.9.17 נהג המבקש באוטובוס זעיר (להלן: "המיניבוס") והסיע תלמידים מבית הספר לביתם. במועד הרלוונטי לכתב האישום הגיע המבקש למקום הסמוך לביתם של המנוח ואחותו ועצר את המיניבוס במרכז הכביש במרחק של כשני מטר משפת המדרכה כאשר במקביל למדרכה, היו באותה עת מספר קונוסים כתומים אשר לא אפשרו חנייה בצמוד למדרכה. המבקש פתח את דלת המיניבוס ואחות המנוח ירדה ממנו ראשונה והחלה לחצות את הכביש. רגעים ספורים אחריה ירד מהמיניבוס המנוח ועמד מימין לו ומבקש החל מיד בנסיעה. המבקש לא הבחין במנוח ולא המתין עד שיחצה את הכביש. בשלב זה נפל המנוח, מסיבה שאינה ידועה, לכביש והמבקש עלה עם הגלגל הימני אחורי של המיניבוס על ראשו של המנוח (להלן: "התאונה").
כתוצאה מהתאונה נגרמו למנוח חבלת ראש קשה עם דפורמציה קשה בגולגולת, אובדן נתיב אוויר וכן דימום מהאף ומהלוע. במקביל לביצוע פעולות החייאה, פונה המנוח לבית החולים שערי צדק, שם נקבע מותו.
טענות הצדדים
טענות המבקש
סעיף
נוהל אח"מ מס' 300.05.166 "הגבלת משך החקירה נגד חשוד" קובע את התקופות המרביות לחקירות המשטרה. סעיף 2(ב)(2) לנוהל קובע כי בעבירות מסוג עוון החקירה המשטרתית כנגד החשוד תסתיים בהקדם ולא יאוחר מתום שנה מיום החשדתו במשטרה. נוהל אח"מ מאפשר הארכה של משך החקירה בשנה נוספת בכפוף לאישור בכתב של קצין בדרגת סגן ניצב ובתפקיד מסוים המנוי בנוהל (סעיף 2(ג)(1)(ב)).
הנחיית היועמ"ש מס' 4.1200 שתוקנה בחודש מרץ 2020 מסדירה את פרקי הזמן לטיפול בתיק על-ידי התביעה הכללית.
לטענת המבקש חלה על כתב האישום שהוגש נגדו ההנחיה טרם תיקונה שם נקבע בסעיף 3(א)(2)(ב) כי בעבירות מסוג עוון יש לפעול לסיום הטיפול בתיק בתוך 12 חודשים.
3
לטענת המבקש משך הזמן, במקרה זה, בין פתיחת החקירה ועד הגשת כתב האישום כנגדו הינו ארוך באופן חריג, בלתי מידתי ופוגע באופן חריף בכללי ההגינות והצדק. לטענתו כתב האישום מייחס לו עבירה מסוג עוון ברף הנמוך ביותר ובחקירה מצומצמת הכוללת חקירה נקודתית אשר הולידה חומר חקירה בהיקף מצומצם למדי וכי גם בהנחה אפריורית שהיו חריגות אשר בעניינן התקבלו האישורים הנדרשים עדיין חרגה המאשימה מהזמנים הקבועים בחוק המאפשרים את הגשת כתב האישום ללא אישור היועמ"ש.
המבקש טען, כי כתב אישום שהוגש ללא אישור היועץ המשפטי לממשלה בטל מעיקרו. לטענתו, אף ניסיון החיים והשכל הישר מחייבים את בטלות כתב האישום מעיקרו, שכן הותרתו על כנו תחתור תחת יכולתו של היועץ המשפטי לממשלה לבקר את הכפופים לו ולשקול כדבעי את אפשרות אי מתן האישור להארכת משך החקירה.
טענות המשיבה
המשיבה ביקשה לדחות הבקשה כיון שלטענתה התיקון נכנס לתוקף לאחר הגשת כתב האישום לבית המשפט.
לטענת המשיבה, תיקון מספר 87
ל
משכך, הכללים שנקבעו בדבר משך הטיפול בתיק עד להגשת כתב אישום, והאישורים הנחוצים להגשת כתב אישום במקרה של חריגה מהתקופות הקבועות בחוק, אינם חלים בתיק זה.
דיון
סעיף
"משך הליכי חקירה והעמדה לדין יהיה בהתאם לתקופות שייקבעו בנוהלי רשויות החקירה באישור היועץ המשפטי לממשלה ובהנחיות היועץ המשפטי לממשלה, לפי העניין; לא יוגש כתב אישום אם חלפו התקופות הקבועות בנהלים ובהנחיות כאמור אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה".
4
התיקון פורסם ביום 10.1.2019 ועל פי הוראות התחילה נקבע הוא יכנס לתוקף 9 חודשים מיום פרסומו, דהיינו בתאריך 10.10.2019. על פי דברי ההסבר נקבע יום תחילה עתידי כדי לאפשר לרשויות החקירה להיערך לתקופות ההתיישנות החדשות בלא לפגוע בחקירות שהתחילו לפני יום התחילה ועל מנת לאפשר הגשת כתב אישום בתוך פרק זמן סביר לאחר תחילת החוק.
מתיק בית המשפט עולה, כי כתב האישום התקבל על-ידי מזכירות בית המשפט בתאריך 18.9.2019 ונושא חותמת בית משפט ממועד זה ונפתח על-ידי המזכירות בתאריך 3.10.2019.
דהיינו התיקון לא היה בתוקף במועד הגשת כתב האישום ופתיחת התיק בבית המשפט ועל כן הוראותיו אינן חלות על במקרה שבפני.
גם באיזון שבין הגנה על זכויות המבקש אל מול האינטרס הציבורי נוכח חומרת העבירה והתוצאה הקשה אינו מצדיק צעד כה קיצוני ומרחיק לכת של ביטול כתב האישום.
בנסיבות אלה הבקשה לביטול כתב האישום נדחית.
דיון ההוכחות יתקיים במועדו.
מזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום, י"ט טבת תשפ"א, 03 ינואר 2021, בהעדר הצדדים.
