ב"כ המבקש הוסיף וטען כי המדובר בחומר חקירה הנחוץ להגנה לצורך איתור השוטר שצווות לשוטר שערך את המזכרים והדוחות.

5. לטענת המשיבה, המסמכים המבוקשים אינם בגדר חומר חקירה במסמכים המבוקשים ויש בהם משום פגיעה בהגנת הפרטיות ואין בחשיפת אותם דוחות כל רלבנטיות לאירוע המבוקש. באשר לתע"צ המתייחס לתקינות המכשיר, הסכימה המשיבה כי כלל חומר התע"צ ונספחיו יעמוד לעיון וצילום על ידי המבקש.

6. דיון והכרעה:

המבחן ליישומו של סעיף 74 לחסד"פ והקובע מה יכנס לגדרו של המונח "חומר חקירה" הינו "מבחן הרלבנטיות".

בעניין זה הלכה פסוקה ש"כל חומר קשור באופן ישיר או עקיף לאישום ונוגע ליריעה הנפרשת במהלך האישום הפלילי, הינו חומר חקירה כמשמעותו בחוק".

(ראה בש"פ 9322/99 מסארווה).

עוד נקבע מעבר למבחן הרלבנטיות, הקביעה של חומר כחומר חקירה צריך שתהא מודרכת עפ"י כלל "השכל הישר", נפסק כי בענין זה כשביהמ"ש בודק את החומר המבוקש, אין הוא צריך להפליג למרחקים או לקבל ראיות שהרלבנטיות שלהן לאישום היא רחוקה ושולית.

7. כמו כן, נקבע כי "תקווה ספקולטיבית" של ההגנה, שימצא אולי בתיק מסויים חומר כלשהו שיעזור לה לנגח בו את המשטרה, או את התביעה, הינו ניסיון לעשות מה שקרוי "מסע דייג". אלה בוודאי אינם מצדיקים מתן צו להכללת תיק כזה בתוך חומר חקירה.

(ראה בג"ץ 233/85 אל הוזייל ואח' - נ'- משטרת ישראל).

8. במקרה שלפנינו המבקש אינו מבהיר באופן קונקרטי כיצד קבלת המסמכים תביא לו תועלת להגנתו.

נראה כי בעניין זה בקשת המבקש אינה חריגה מגדר של תקווה ספקולטיבית ורחוקה שאין בה להצדיק קבלת המסמכים לעיונו, לפיכך הבקשה לקבלת המסמכים כמפורט בפסקאות

א - ד לסעיף 3 לעיל עולה כדי "מסע דייג", ואני בענין זה דוחה את הבקשה מאחר ואין המדובר בחומר חקירה.

9. באשר לבקשה המתייחסת לקבלת התע"צ המתייחס לתקינות המכשיר, בעניין זה המשיבה הודיעה כי התע"צ ונספחיו יעמדו לרשות המבקש. לפיכך, אני מורה למשיבה/מאשימה להעביר לסנגור תוך 21 יום ממתן החלטה זו את התע"צ ונספחיו המתייחס לתקינות המכשיר.

זכות ערר כחוק.

המזכירות תעביר העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ג שבט תשע"ז, 09 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.