בע"ח (חיפה) 1510-01-17 – ישראל איזגילוב נ' מדינת ישראל
בע"ח (חיפה) 1510-01-17 - ישראל איזגילוב נ' מדינת ישראלשלום חיפה בע"ח (חיפה) 1510-01-17 תיק חיצוני: 14111950490 ישראל איזגילוב באמצעות עורך הדין ערן בר אור נ ג ד מדינת ישראל באמצעות לשכת תביעות תעבורה חיפה בית משפט השלום בשבתו כבית משפט לתעבורה בחיפה [02.02.2017] כב' השופט גיל קרזבום, סגן נשיא החלטה
1. לפני עתירת המבקש לפיה תועבר לידיו רשימת כל החומר שנאסף על ידי המשיבה או נרשם על ידה וזאת בהתאם לסעיף 74 (א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב 1982 (להלן: "חסד"פ"). הדגיש וטען כי מדובר בעבירה מסוג "עוון" ואין בעובדה שמדובר בעבירת "קנס" מסוג "ברירת משפט" (במקרה זה נהיגה במהירות של 95 קמ"ש במקום 70 קמ"ש), כדי לסווגה כעבירה מסוג "חטא".
2. המשיבה מתנגדת לבקשה מהטעם שסעיף 74 לחסד"פ חל ביחס לעבירות מסוג עוון או פשע ולא בעבירות מסוג "ברירת משפט" אותן אין לסווג כעבירה מסוג "עוון". עוד טענה כי הבקשה הוגשה מכח סעיף 74 (ב) לחסד"פ אשר מתייחס ל"חומר החקירה" ולא ל"רשימת כל החומר שנאסף".
דיון והכרעה
סמכותו של בית המשפט לדון בעתירת המבקש
3. אשר לטענת המשיבה לפיה בית המשפט אינו מוסמך לדון בעתירת המבקש לעיון ברשימת כל החומר שנאסף מכוח סעיף 74 (ב) לחסד"פ, אני סבור כי אין בה ממש.
4. סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 קובע: |
|
(א)הוגש כתב אישום בפשע או בעוון, רשאים הנאשם וסניגורו, וכן אדם שהסניגור הסמיכו לכך, או, בהסכמת התובע, אדם שהנאשם הסמיכו לכך, לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וכן ברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת, והנוגע לאישום שבידי התובע ולהעתיקו;בסעיף זה, "רשימת כל החומר" - לרבות ציון קיומו של חומר שנאסף או שנרשם בתיק שאינו חומר חקירה ושל חומר שנאסף או שנרשם בתיק שהוא חסוי על פי כל דין...". (ב) נאשם רשאי לבקש, מבית המשפט שאליו הוגש כתב האישום, להורות לתובע להתיר לו לעיין בחומר שהוא, לטענתו, חומר חקירה ולא הועמד לעיונו." (ההדגשות שלי ג.ק.)
5. "חומר החקירה" ו"רשימת כל החומר שנאסף" כרוכים זה בזה. ללא אותה רשימה, אין כל דרך לממש את זכותה של ההגנה לקבלת כל חומר החקירה. הדרך היחידה העומדת בפני ההגנה לפנות לבית המשפט כדי שיורה לתובע להתיר לה לעיין בחומר אשר לטענתה מהווה חומר חקירה, עוברת דרך רשימת כל החומר שנאסף, אחרת לא תדע דבר קיומו. בהתאם, לבית המשפט הסמכות המלאה לדון גם בעתירת המבקש לקבלת רשימת כל החומר שנאסף ואין בסעיף 74 (ב) לחסד"פ כדי לצמצם את סמכותו של בית המשפט בהקשר זה.
עבירת קנס מסוג "ברירת משפט", "חטא" או "עוון"?
6. רצוי או לא, בהתאם לחקיקה הנוכחית, עבירת קנס מסוג "ברירת משפט" הינה עבירת "עוון". להלן הוראות החוק הרלוונטיות לסוגיה שבמחלוקת:
7. סעיף 24 לחוק העונשין קובע:
אלה סוגי העבירות לפי חומרתן: (1) "פשע" - עבירה שנקבע לה עונש חמור ממאסר לתקופה של שלוש שנים; (2) "עוון" - עבירה שנקבע לה עונש מאסר לתקופה העולה על שלושה חודשים ושאינה עולה על שלוש שנים; ואם העונש הוא קנס בלבד - קנס העולה על שיעור הקנס שניתן להטיל בשל עבירה שעונשה הוא קנס שלא נקבע לו סכום; (3) "חטא" - עבירה שנקבע לה עונש מאסר לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים, ואם העונש הוא קנס בלבד - קנס שאינו עולה על שיעור הקנס שניתן להטיל בשל עבירה שעונשה הוא קנס שלא נקבע לו סכום. (ההדגשות שלי ג.ק).
סעיף 61 (א) לחוק העונשין קובע: על אף האמור בכל חוק, מקום שהוסמך בית המשפט בחוק להטיל קנס, רשאי הוא להטיל- (1) אם קבוע לעבירה עונש מאסר עד ששה חדשים או קנס בלבד, או קנס שלא נקבע לו סכום - קנס עד 14,400 שקלים חדשים; (ההדגשות שלי ג.ק.) |
|
8. משילוב סעיפים 24 ו- 61 (א) לחוק העונשין, עולה כי עבירה שהקנס בצידה עולה על 14,400 ₪ הינה עבירה מסוג "עוון".
9. הדין בעבירת "קנס" מסוג "ברירת משפט" מוסדר בחוק סדר הדין הפלילי במסגרת הסעיפים הבאים:
סעיף 221: (א): שר המשפטים רשאי לקבוע שעבירה על הוראה פלונית, שאיננה פשע, היא עבירת קנס... (ב) קבע שר המשפטים שעבירה פלונית היא עבירת קנס, יקבע את שיעור הקנס...ובלבד ששיעור קנס לא יעלה על השיעור שנקבע לו בחיקוק הקובע את העבירה או על 730 שקלים חדשים לגבי עבירה ראשונה ועל 1,400 שקלים חדשים לגבי עבירה חוזרת או נוספת, לפי הסכום הנמוך יותר. (ב1) אין בקביעת עבירה כעבירת קנס או בקביעת גובה הקנס על עבירה כאמור, כדי לשנות את סיווג העבירה כאמור בסעיף 24 לחוק העונשין...
סעיף 222: היה לשוטר או למי ששר הפנים או השר הממונה הסמיכו לכך... יסוד להניח כי אדם פלוני עבר עבירת קנס, רשאי הוא למסור לו הזמנה בנוסח שנקבע; בהזמנה יואשם המוזמן באותה עבירה ותינתן לו הברירה לשלם קנס בשיעור שנקבע במקום להישפט על העבירה האמורה.
סעיף 228: (א)עבירת קנס שהיא עבירת תעבורה כמשמעותה בפקודת התעבורה וכן עבירת קנס אחרת שקבע שר המשפטים בצו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, הן עבירות של ברירת משפט ויחולו עליהן הוראות סעיף זה וסעיפים 229 ו-230...
סעיף 230: הודיע אדם לפי סעיף 229(א) שברצונו להישפט על העבירה, תישלח לו הזמנה למשפט תוך שנה מיום שנתקבלה הודעתו...הורשע האדם בבית המשפט על העבירה ונגזר דינו לקנס, לא יפחת הקנס מהסכום הנקוב בהודעת תשלום הקנס, אלא אם כן ראה בית המשפט נסיבות מיוחדות המצדיקות הפחתתו. (ההדגשות שלי ג.ק.).
|
|
מן המקובץ עולה כי עבירת קנס שהיא עבירת תעבורה, הינה עבירת "ברירת משפט" ובהתאם, ניתנת לנאשם האפשרות לשלם את הקנס או להישפט. ככל שהנאשם בוחר להישפט בגין העבירה, יוזמן למשפט ואם יורשע ונגזר דינו לקנס, לא יפחת הקנס מהסכום הנקוב בהודעת התשלום, אלא בנסיבות מיוחדות המצדיקות זאת. עוד עולה כי המחוקק מצא לנכון לציין מפורשות, כי אין בקביעת עבירה כעבירת קנס או בקביעת גובה הקנס על עבירה כאמור, כדי לשנות את סיווג העבירה כאמור בסעיף 24 לחוק העונשין.
10. סעיף 62 לפקודת התעבורה קובע: העובר אחת העבירות האלה, דינו - מאסר שנתיים או קנס, כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין,התשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין), ואם העבירה היא עבירת קנס שדן בה בית המשפט - קנס פי 1.25 מהקנס האמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.
(ההדגשות שלי ג.ק.) 11. מאחר ששיעור הקנס המקסימאלי המוטל על עבירת תעבורה שהיא עבירת קנס שבית המשפט דן בה, עולה על 14,400 ₪ (פי 1.25 מסכום זה, כקבוע בסעיף 62 לפקודת התעבורה), יש לסווגה כ"עוון" ולא כ"חטא" - ראה בהקשר זה גם ברע"א 10200/07 עו"ד מזל מנצורי נ' מ. ישראל.
12. לאור כל האמור לעיל, סעיף 74 (א) לחסד"פ חל על העבירה שבנדון, ובהתאם, על המשיבה להעביר לב"כ המבקש בתוך 21 יום, את רשימת כל החומר שנאסף או נרשם על ידה בתיק זה.
13. להודיע לצדדים.
ניתנה היום, ו' שבט תשע"ז, 02 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.
|
