6. התובעת היתה מרוקנת את האשפה מהמחסנים פעמים אחדות כל יום, כאשר שקי האשפה שסחבה התובעת ורוקנה אותם בפחי הזבל כבדים במיוחד בגלל פסולת הברזל שהיתה בתוכם. משקל השקים לא ידוע לבית הדין.

7. בנוסף נהגה התובעת גם לנקות פעם בשבוע את החלונות במשרדים, בנוסף לשטיפת רצפות וריקון פחי אשפה מהמשרדים. גם מהמשרדים אספה התובעת את כל האשפה וגם שם נהגה לפנות כל יום שקי אשפה שסחבה למרחק של כ- 100 מטר עם כל הפסולת שנאספה מהמשרדים, אך השקים הללו היו במשקל קל יותר משקי האשפה עם פסולת הברזל מהמחסנים.

8. התובעת נהגה לנקות כל יום כ-40 משרדים בגדלים שונים, בנוסף ניקתה גם שירותים ומקלחות. את כל שקיות האשפה הקטנות שאספה התובעת מהמשרדים היא היתה מניחה בתוך שקית אשפה גדולה וכך היתה מניחה 6-8 שקיות קטנות בתוך שקית גדולה. בשעות הבוקר התובעת נהגה לסחוב ולרוקן 6 שקי אשפה גדולים ובשעות אחר הצהריים בין 20-40 שקי אשפה גדולים.

9. התובעת נהגה ללכת פעמים אחדות ביום, על מנת לזרוק את השקים לפח האשפה, כאשר בכל פעם היא סחבה בין שני שקים לארבעה שקים כבדים בבת אחת, על מנת לא לעשות את אותו המרחק פעמים אחדות ביום.

10. התובעת טוענת כי סחיבת השקים הכבדים יום-יום, מ-1/3/08 ועד 8/1/09, גרמה לה לפגיעות זעירות, מצטברות ובלתי הפיכות שבהצטברותן נוצר המצב הקיים, כשמדובר בפגיעה הן בעמוד השדרה הצווארי והן בעמוד השדרה הגבי.

11. ב"כ הנתבע לעומתה טוען כי מדובר במצב תחלואתי ללא קשר סיבתי בין תנאי עבודתה.

אירוע מיום 8/1/09:

12. בתאריך 8/1/09 עבדה התובעת כרגיל בעבודות ניקיון במשרדים תחילה, כאשר לכל מחלקה היו שירותים, מטבח ומקלחת.

13. סמוך לשעה 10:30 בבוקר, לאחר שהתובעת סיימה לנקות מחלקה אחת היא המשיכה בעבודות הניקיון למחלקה אחרת וכאשר ניקתה את אחד המשרדים, הרימה התובעת חפצים כבדים אחדים שהיו מונחים במקום, על מנת שתוכל לנקות את השטח, והניחה אותם במרחק מה מהמקום.

14. תוך כדי ההרמה של החפצים הכבדים חשה התובעת לפתע ב"דקירה" חזקה בעורף, באזור חוליות הצוואר, עם לחץ חזק בראש. התובעת צעקה מרוב כאב והחלה לחוש מיד בבחילה. אחד העובדים שעבד בסמוך למקום תפס את התובעת ומנע את נפילתה וסייע לה להתיישב בקרבת מקום.

15. כאשר התובעת התאוששה מעט ליווה אותה האחראי למרפאה ברפא"ל ומשם היא נשלחה באמבולנס לחדר המיון בבית החולים רמב"ם לקבלת טיפול רפואי ומשם שוחררה לביתה.

16. התובעת טוענת, כי היא נפגעה בעמוד השדרה הצווארי כתוצאה מהרמת החפצים הכבדים שהיו במשרד באותו היום, כמתואר לעיל, בעוד שהנתבע טוען כי מדובר בתהליך תחלואתי בלבד.

מינוי מומחה רפואי:

17. מטעם בית הדין מונה, כיועץ מומחה רפואי, ד"ר א. ברוסקין, אשר מסר חוות דעת מומחה בתאריך 5/9/12 בחוות דעתו קבע המומחה כדלקמן:

"א. התובעת סבלה סמוך לינואר 2009 מכאבי צוואר עם הקרנה לידיים. בתאריך 25/2/10 נאלצה לעבור ניתוח הוצאת דיסקוס C5-C6-C7וקיבוע קדמי בעמוד השידרה הצווארי. בבדיקת CTמהתאריך 29/6/09 צוין כי התובעת סובלת משינויים ניווניים בצוואר (לפי רישום של ד"ר וייסמן מהתאריך 5/7/09).

ב. ...

ג. סחיבת שקי אשפה כבדים לא היתה יכולה לגרום לפגיעה בעמוד השידרה הצווארי, כיוון שמבחינה אנטומית אין הוא משתתף בחלוקת העומס.

ד. מדובר בתהליך תחלואתי שאף קדם לתחילת עבודה של התובע ב-2008. קיימים רישומים רפואיים קודמים שהעידו על הופעת התהליך הניווני. כמו כן, בדיקת ה-CTמעידה בבירור על תהליך תחלואתי בעמוד השידרה הצווארי.

ה. לא מצאתי גורמי סיכון מיוחדים, אולם תנאי עבודתה של התובעת לא השפיעו כלל על התפתחות התהליך הניווני בעמוד השידרה הצווארי. מצבה של התובעת מושפע על רקע תהליך תחלואתי טבעי בלבד".

18. ב"כ התובעת ביקשה, לאור חוות דעת המומחה, למחוק את התביעה. ב"כ הנתבע ביקשה לדחות את התביעה.

19. לאור האמור בחוות דעת המומחה, ד"ר א. ברוסקין - על כן אני קובעת, כי התובעת סבלה משנת 2009 מפתולוגיה ניוונית בעמוד השידרה הצווארי. מצבה הרפואי של התובעת נובע מרקע תחלואתי בלבד ואין כל קשר סיבתי רפואי ו/או משפטי בין תנאי עבודתה לבין מחלת התובעת בעמוד השדרה הצווארי.

20. בנסיבות אלה התביעה נדחית בזאת.

21. אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"א טבת תשע"ג, (03 ינואר 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.