החלטה

1. בפני בקשת התובע למנות מומחה רפואי אחר או נוסף בתיק זה.

לטענת התובע, המומחה קובע כי לא היה אירוע תאונתי, וקביעתו כי המחלה לא נגרמה ולא החמירה באירוע אינה סבירה, בהיותה עומדת בסתירה לתעודות אי כושר שניתנו לתובע.

2. הנתבע מתנגד לבקשה וטוען, כי לא התקיימו התנאים למינוי מומחה אחר או נוסף.

המומחה לא סטה מהעובדות שקבע בית הדין, ענה במנומק ובמפורט על שנשאל ואין חשש כי הוא נעול בדעתו או שנקט במשוא פנים.

בתעודות הרפואיות אין כדי לקבוע קשר סיבתי ולצורך כך מונה המומחה הרפואי.

3. לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובחוות הדעת, דינה של הבקשה להידחות.

4. טענת התובע כי המומחה קבע ש"לא היה אירוע תאונתי" ובכך חרג לכאורה מהעובדות שקבע בית הדין הינה טענה מטעה.

ב"כ התובע בחר לצטט באופן חלקי ומטעה את תשובתו של המומחה, אשר קבע כי "לא היה אירוע תאונתי אשר יכול לגרום לקרע במיניסקוס או סינוביטיס".

בקביעתו זו, המומחה לא חולק על קביעת בית הדין כי היה אירוע תאונתי, אלא שולל קשר בין אירוע זה לאבחנה ממנה סובל התובע.

5. העובדה כי לתובע ניתנו תעודות אי כושר אינה מחייבת את המומחה לאשר קשר סיבתי בין התאונה והמחלה. מתפקידו של המומחה לבחון את שאלת הקשר הסיבתי. לצורך כך מונה. באמירה סתמית כי קביעתו אינה סבירה אין כדי להביא לפסילתו או למינוי מומחה נוסף.