לפני כבוד השופט יובל ליבדרו

 

 

מבוא

1.               הנאשם הורשע על-פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן (להלן: "כתב האישום") המייחס לו ביצוע עבירות של הכנה, ייצור והפקה של סמים מסוכנים, החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית, נטילת חשמל בניגוד לדין והיזק לרכוש במזיד, עבירות לפי סעיפים 6 ו-7(א) + (ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג - 1973, 400 ו-452 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977.

 

2.               במסגרת ההסדר לא הושגה בין הצדדים הסכמה עונשית וכל צד טען לעונש באופן חופשי.

 

כתב אישום

3.               מעובדות כתב האישום עולה כי במועד שאינו ידוע במדויק הנאשם החליט להקים מקום לגידול סם מסוכן מסוג קנביס (להלן: "הסם") ולגדל בו את הסם בכמות מסחרית והכל שלא לצריכתו העצמית וללא היתר כדין.

            לצורך הקמת המקום וגידול הסם, שכר הנאשם שתי דירות הסמוכות אחת לשנייה משני בעלי דירות שונים (להלן: "הדירות") וגידל בהן שתילים רבים של הסם. תחילה גידל הסם בדירה ראשונה ששכר (ביום 26.02.2022) ובהמשך (ביום 28.06.2022) שכר הדירה השנייה כדי לגדל כמות גדולה יותר של הסם.

לשם הכשרת הדירות כמקום לגידול הסם ולצורך הפעלת מכשירי החשמל בהם, הנאשם או מי מטעמו יצר חיבור פיראטי של חשמל בדירות.

בנוסף, כדי להסוות את גידול הסם ולמנוע חשד, פתח הנאשם פתח בקיר המחבר בין הדירה הראשונה לדירה השנייה. זאת, כדי שיוכל לעבור בין הדירות או מתוך הדירות ולא באמצעות מסדרון הקומה של הדירות. כן בנה הנאשם קירות גבס בסמוך לדלתות הכניסה לדירות כדי למנוע את זליגת הריח של שתילי הסם מהדירות אל עבר המסדרון בקומה.

            ביום 19.10.2022 לאחר חצות התגלתה נזילה בדירה הראשונה שגרמה לניתוק כל הבניין מחשמל. משלא אותר הנאשם, הוזעק בעל הדירה הראשונה לבניין בכדי לנסות לפתוח אותה וכשהגיע למקום גילה כי מנעול הדירה הוחלף ובדלית ברירה נאלצו הדיירים לסגור את ברז הצינור הראשי של הדירה.

            כעבור מספר שעות בעל הדירה הראשונה הגיע בשנית אל הדירה וזו הפעם עם פורץ בכדי לתקן את הנזילה. כשדלת הדירה נפרצה גילה הוא את גידול הסם והזעיק את המשטרה.

            בחיפוש שנערך במסגרת פעילות משטרתית נתפסו בשתי הדירות, בחדרים שונים, שתילי סם רבים, במשקל כולל של כ-135 ק"ג נטו, ובנוסף לכך, נמצא בשתי הדירות ציוד רב ששימש לגידול הסם וייבושו.

            הנזק אשר נגרם לחברת החשמל כתוצאה ממעשיו של הנאשם נאמד בסך כולל של 70,449.73 ₪.

 

            תסקיר שירות המבחן

4.         בעניינו של הנאשם התקבל תסקיר שירות המבחן ממנו עולה כי זה כבן 29, גרוש ואב לשלושה ילדים, סיים 13 שנות לימוד עם בגרות חלקית ותעודת מקצוע-חשמלאי מוסמך, שירת שירות חלקי בצה"ל, ריצה מאסר בכלא צבאי בשל עבירות סמים ובסיומו שוחרר מהצבא, עבד באופן עצמאי כחשמלאי וטרם מעצרו עבד כאיש אחזקה.

            הנאשם שיתף כי החל לצרוך סמים בגיל 15 ומאז צרך באופן ספורדי עד שהחליט לשנות את אורחות חייו לאחר נישואיו והולדת ילדיו.

            הנאשם הודה בביצוע העבירות, שיתף כי ביצע אותן על רקע שימוש בסמים בעבר ועל רקע היקלעותו לקשיים כלכליים וחובות שצבר בשוק האפור. בעניין זה הוסיף, כי החליט למלא אחר בקשת האנשים מהם לווה כסף וגידל סמים בכדי להחזיר חובותיו. הנאשם מסר כי נפתח נגדו הליך בהוצאה לפועל במסגרתו הגיע להסדר תשלום של 1,000 ₪ בחודש. הנאשם שיתף כי גירושיו מאשתו היו על רקע קריסתו הכלכלית והתנהלותו הבעייתית וכי כיום הם פועלים לשקם את חייהם הזוגיים.

            הנאשם הביע צער וחרטה על מעשיו, מסר כי הוא מבין שפעל ללא שיקול דעת מעמיק, כי נרתע מההליך שמתנהל כנגדו וכי למד לקח ולא רוצה לאכזב שוב את משפחתו.

            שירות המבחן התרשם כי הנאשם מביע שאיפות לניהול אורח חיים נורמטיבי, מתייחס ברצינות לתגובות בני משפחתו, בעל יכולות תפקודיות טובות, שמר על רצף תעסוקתי, מודע להשלכות מעורבותו הפלילית על תפקודו כאב וכן שההליך המשפטי מהווה עבורו גורם מרתיע.

            לצד זאת, שירות המבחן התרשם מקווי אישיות נרקיסיסטים אצל הנאשם הבאים לידי ביטוי במיקוד בעצמו ובמחירים שמשלם בגין מעשיו. בנוסף, ההתרשמות היא כי זה גדל ללא תמיכה וללא דמויות הוריות סמכותיות וכי לו רקע של שימוש בסמים ובאלכוהול.

            שירות המבחן המליץ על הטלת עונש מוחשי, מרתיע ומציב גבולות בדמות מאסר בפועל לצד עונש של מאסר על תנאי.

 

עדויות לעונש

5.         ב"כ הנאשם העיד לעונש את אמו של הנאשם ואת גרושתו.

 

אמו של הנאשם מסרה שהיא אלמנה, בת 70, כי לה משפחה נורמטיבית, כי עבדה בחינוך 40 שנה ובעלה עבד כשוטר.

בהמשך הוסיפה כי הנאשם התחתן בגיל צעיר, פשט את הרגל ונקלע לחובות שהלכו וצמחו, כי הוא אוים על-ידי אנשים שדרשו שיפרע את חובותיו, כי המצב הכלכלי והלחץ שהגיע בעקבותיו הביאו לגירושיו, כי הוא נמצא בקשר טוב עם גרושתו, כי היא לקחה עורך דין שיטפל בעזבון ובכל חובותיו, כי יתכן ו"עבדו" עליו ולכן ביצע את העבירות, כי אחד מילדיו של הנאשם- נכדה- מתגורר אצלה, וכי לו קשיים. כן מסרה שהיא תעשה ככל יכולתה לתמוך בנאשם ותעזור לו לשלם את החוב וביקשה מבית המשפט את רחמיו.

 

            גרושתו של הנאשם מסרה כי היא התחתנה עם הנאשם כשהייתה 21, כי הוא אדם טוב שעבד קשה כדי לפרנס את משפחתו, כי היא עזרה לו בעבודתו כדי להתקדם וכן שלקוחות שעשה בשבילם עבודות לא שילמו לו.

בהמשך הוסיפה כי למרות שהיא מאוד כועסת על מעשיו של הנאשם היא נשארה חברה טובה שלו גם לאחר הגירושים וזאת בשביל ילדיה, כי היא מעידה בשביל ילדיה שקשורים וזקוקים לנאשם ומתגעגעים אליו, כי הוא אבא למופת ושילם מזונות בזמן, כי היא עובדת עד שעות מאוחרות כדי לפרנס את משפחתה, כי היא מתמודדת עם מצב רגשי וכלכלי מורכב, כי היא לא יודעת מה גרם לו לבצע את העבירות וכי היא מבקשת מבית המשפט לחוס עליו ולאפשר לו להשתקם.

 

            טיעוני הצדדים

6.         המאשימה טענה לעונש בכתב והשלימה טיעוניה על-פה. המאשימה טענה כי מתחם העונש ההולם נע בין 3 וחצי ל-6 שנות מאסר ומתחם הקנס נע בין 100,000 ל-300,000 ₪. המאשימה עתרה לעונש של 4 שנות מאסר וחצי, מאסר מותנה, קנס בסך של 100,000 ₪, פיצוי לחברת חשמל בגובה הנזק שנגרם, פיצוי לבעל הדירות ופסילת רישיון הנהיגה בפועל ועל תנאי. בנוסף המאשימה עתרה לחלט את הרכוש שנתפס בדירות.

            המאשימה הפנתה בטיעוניה לערכים המוגנים שנפגעו, למידת הפגיעה הגבוהה בערכים אלו ולחומרת הנסיבות לרבות לתכנון שקדם לביצוע העבירות, לתחכום בביצוע העבירות, לנזק ולפוטנציאל הנזק שעלול היה להיגרם, לכמות הסם, לאופי העבירה, להיקף הגידול, לכך ששכר וגידל את הסם בשתי דירות מה שמלמד על כמות הסם, לסיבה שבעטיה ביצע את העבירות (בצע כסף), לנזק שגרם בכך שפתח פתח ביו הדירות וגרם נזק לבעל הדירות ובכך שנטל חשמל במרמה וחיבר חיבורים לא חוקיים במערכת החשמל.

במסגרת טיעוניה, המאשימה הפנתה גם לעברו הפלילי של הנאשם, לתסקיר שהוגש בעניינו ואשר מלמד על בחירה מודעת לבצע את העבירות, לשיקולי הרתעת הרבים והיחיד הנדרשים במקרה זה ולפסיקה ולצורך תמיכה בעמדתה העונשית. בנוסף צרפה המאשימה דיסק ובו תמונות המתעדות את זירת האירוע (ת/2).

 

7.         ב"כ הנאשם טענה כי מתחם העונש ההולם נע בין 20 ל-40 חודשי מאסר ועתרה להסתפק בעונש של 20 חודשי מאסר לצד מאסר מותנה, פסילת רישיון נהיגה מותנית וחילוט הרכוש שנתפס בדירה. ב"כ הנאשם עתרה לקנס מתון אשר ייקח בחשבון את מצבו הכלכלי של הנאשם שאחרת יתקשה לעמוד בו מה שעלול להביא לריצוי תקופת מאסר נוספת חלף הקנס.

            כן עתרה להימנע מהטלת פיצוי ולהשאיר אפשרות זו לפתחם של בעלי הדירות או חברת החשמל במסגרת הליך אזרחי.

            לעניין נסיבות ביצוע העבירות טענה כי הסם גודל "במעבדה" אחת ולא בשתיים שכן הקיר שנשבר בין הדירות יצר חלל אחד גדול, מה עוד שהמאשימה עצמה התייחסה בטיעוניה לכמות הסם שנתפסה בשתי הדירות יחד ולא בכל אחת בנפרד.

כן טענה כי העובדה שמספר השתילים של הסם נותר לא ידוע צריך להיזקף לזכותו של הנאשם עת נקבע מתחם העונש ההולם. עוד טענה, כי בהינתן החובות הכספיים של הנאשם ברי שהוא לא יכול היה להקים לבדו את המעבדה, ומכאן שיש לקבל את דברי הנאשם לפיהם הוא התבקש על-ידי אחרים, שעת שמותיהם לא מסר למשטרה, להקים את המעבדה כדי לשלם את החובות שצבר. בעניין זה הוסיפה, כי יש לתת את הדעת לכך שבסופו של יום הנאשם הוא היחידי שנותן את הדין.

            ב"כ הנאשם הפנתה בטיעוניה גם לנסיבותיו האישיות והמשפחתיות של הנאשם, לגילו, למצבו המשפחתי לכך שהוא לא מנהל אורח חיים עברייני ולעדויות של אמו וגרושתו.

במסגרת טיעוניה התייחסה ב"כ המאשימה גם לפסיקה שהמאשימה צרפה וטענה שאין בזו כדי לתמוך בעמדתה העונשית של המאשימה עצמה.

ב"כ הנאשם צירפה פסיקה לתמיכה בעמדתה העונשית ומסמך הקשור למצבו הכלכלי של הנאשם ולהליכי חדלות פרעון בעניינו (נ/1).

 

8.         הנאשם אמר את דברו. הנאשם מסר כי הוא בחובות של 300,000 ₪ וכי התבקש על-ידי בעלי החוב לעשות את שעשה כדי שיימחקו לו את החוב. הנאשם הוסיף כי עונש המאסר והקנס הכספי שהמאשימה עתרה להטיל עליו יקשו עליו להשתקם, והוסיף כי הוא מתבייש במעשיו מילדיו, כי הוא הודה במעשיו בחקירות, כי הוא יודע שמגיע לו עונש, כי הוא מבקש להתחשב באמו ובילדיו, כי המשפחה שלו מנסה לתמוך בו כלכלית וכי הוא הבטיח לבעלת הדירה שהוא ישפץ לה את הדירה.

 

            דיון והכרעה

9.         מתחם העונש ההולם צריך לנוע בין 30 חודשי מאסר ל-54 חודשי מאסר. בקביעת המתחם התחשבתי בערכים המוגנים של העבירות, במידת הפגיעה בהם, בנסיבות ביצוע העבירות ובענישה הנוהגת, והכל כמפורט להלן.

 

10.       הערכים המוגנים הרלוונטיים לענייננו הם שמירה על בטחון הציבור ובריאותו ושמירה על הקניין. נגע הסמים הוא נגע קשה, שיש למגרו. התוצאות של גידול והפצת סם הן תוצאות קשות ופוגעות פגיעה רוחבית במרקם החברה ובשלום הציבור לרבות ברכושו בעקיפין, וכמובן בבריאותם של צרכני הסם. בעניין זה יפים דבריו של השופט (כתוארו אז) מ' חשין בע"פ 6021/95 אוקטביו נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 31.7.1997), פסקה 35:

"לעולם נזכור עבירת סמים מה היא, ומה הם ערכי-החברה שאנו נדרשים להגן עליהם. מעבר מזה עומדים המערערים - הם ואחרים שכמותם - אנשים שעיניהם אל בצע-כסף, ומעבר מזה עומדים צרכני הסם, אנשים אומללים שגופם ונפשם מכורים לסם. אותםעלובים תלו עצמם בסם, ואנשים רעים כמערערים מנצלים תלות זו עד-תום לגריפת כסף-רע לכיסיהם...למותר להזכיר את שרשרת העבירות הנדרש מעיסקאות הסם: צרכנים שאין הפרוטה מצויה בכיסם פושטים על אחרים, שודדים אותם, פורצים לבתיהם, תוקפים אותם, והכל כדי להשיג מימון לרכישתו של הסם...מלחמת החורמה בעברייני סמים נמשכת והולכת. מלחמה קשה היא, מלחמה ארוכה, והיא כמלחמת ישראל בעמלק".

 

            כאמור, נכונים הדברים כנגד כל שרשרת מפיצי הסם והמסייעים בידיהם לרבות כלפי מי שמגדלים את הסם, אשר מהווים את החוליה הראשונה בשרשרת ואשר ביחס לעבירה שביצעו קבע המחוקק עונש של 20 שנות מאסר.

 

            שכיחותה הגוברת של עבירת גידול הסמים שנעברת גם על-ידי אזרחים נורמטיביים כמקור לעשיית כסף קל מסיבות שונות, לרבות על-ידי אזרחים שנקלעו למצוקה כלכלית ולחובות כספיים בשוק האפור המתפתים לפתור את מצוקתם באמצעות גידול סמים צריכה להיתקל בהטלת ענישה מרתיעה ומשמעותית, זאת גם בהתייחס לגידול של סמים הנחשבים לסמים "קלים".

לעניין זה התייחס השופט י' עמית בע"פ 2596/18 זנזורי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 12.8.2018), פסקה 8 (להלן: "ענין זנזורי"):

"ריבוי המקרים המובאים לפנינו בעת האחרונה - של גידול, ייצור והפקת קנבוס לשם הפצה ומכירה, כמו גם הפצה ומכירה של קנבוס תוך שימוש באפליקציית ה'טלגראס', מעוררים את התחושה, הגם שאינה מגובה בסטטיסטיקה או במחקר אמפירי, כי המדיניות שבאה לידי ביטוי בחוק הסמים המסוכנים (עבירת קנס מיוחדת - הוראת שעה), התשע"ח-2018 (שתחולתו ביום 1.4.2019) - זלגה שלא בטובתה למחוזות אחרים. צרכנים ומשתמשים ואנשים נורמטיביים, שבעבר לא היו נכונים ליטול על עצמם סיכון להסתבך בעולם הפלילי, נכונים כיום לילך צעד נוסף ולהפוך למגדלים ולסוחרים בסם. זאת, מתוך תפיסה שגויה כי מדובר ב"סמים קלים", ובהינתן הטכנולוגיה המאפשרת מכירה והפצה קלה ו"סטרילית" של סמים. ברם, סחר בסמים הוא סחר בסמים. ידע כל מי שמהרהר בדרכים לעשיית כסף קל, כי מדיניות הענישה לא השתנתה ובית המשפט רואה בחומרה עבירות של סחר והפצה של סמים מסוכנים, גם סמים "קלים", תוך הטלת ענישה משמעותית ומרתיעה. צרכנים ומשתמשים - ראו הוזהרתם".

 

11.       מידת הפגיעה בערכים המוגנים בענייננו היא משמעותית בשים לב להיקף הגידול וההתארגנות, למשקל הסם הגבוה ולנזקים הכלכליים שהסב הנאשם לבעלי הדירות ולחברת החשמל.

כזכור, הנאשם שכר שתי דירות, פתח פתח בקיר בין הדירות ויצר מתחם גדול לגידול כמויות משמעותיות של סם, התחבר ונטל חשמל באופן פיראטי, התקין ציוד לגידול הסם וייבושו, בנה קירות גבס כדי למנוע זליגת ריח וגידל 135 ק"ג סם מסוכן מסוג קנביס.

 

12.       בכל הקשור לנסיבות הקשורות בביצוע העבירות נתתי דעתי למשקל הסם הגבוה (135 ק"ג) וסוג הסם שנתפס; למשך הזמן שבו גודל הסם (חודשים); למקום שבו גודל הסם (שתי דירות בתוך בניין מגורים על ההשלכות שיש לכך ליתר דיירי הבניין); להיערכות, להתארגנות ולתכנון שקדם לביצוע העבירות (שכירת שתי דירות סמוכות, פתיחת פתח בקיר שבין שתי הדירות, בניית קירות גבס למניעת זליגת ריח לחלל הציבורי, הצטיידות בציוד מתאים, רכישת ידע, התחברות פיראטית לחשמל); לנזק שנגרם לדירות עצמן כתוצאה מהשינויים שהנאשם ביצע בהן ללא אישור (פתיחת פתח בקיר, בניית קירות גבס, החלפת מנעול); לנזק שנגרם למערכת חשמל הבניין כתוצאה מהמעבדה שהקים; לנזק שעלול היה להיגרם לו הסם שגודל היה מופץ בשווקים; לנזק הכספי המשמעותי שנגרם לחברת החשמל כתוצאה מגניבת החשמל; לנזק שעלול היה להיגרם כתוצאה מהחיבור הפיראטי לחשמל; לסיבה שהביאה את הנאשם לביצוע העבירה (רווח כספי מהיר בשל מצוקה כלכלית אליה נקלע), לכך שהנאשם התאים שתי דירות כדי לייצר מרחב גדול יותר לגידול הסמים מה שיכול ללמד על כמות הסם שביקש לגדל, לעובדה שהסם נתפס רק בשל תקלה שאירעה במערכת החשמל של הבניין כתוצאה מהקמת המעבדה.

 

            יש לדחות את טענת ב"כ הנאשם באשר לחלקו של הנאשם בביצוע העבירות, היינו שיש להניח שהנאשם פעל בסיוע ולטובת מישהו אחר. הנאשם לקח אחריות מלאה על מעשיו והודה בכתב אישום המתוקן ככתבו וכלשונו, בו לא מוזכר כל אחר ובו לא מוזכר כי הנאשם פעל למען אחר. אף אם ניתן היה להניח הנחות כאלו או אחרות, בית המשפט לא גוזר את הדין בהתאם להנחות לא מבוססות ראייתית, וכעולה מדברי באת כוחו הנאשם לא מסר את שמותיהם של האחרים במשטרה כדי שניתן יהיה לבחון טענותיו בהקשר זה, כי אם בהתאם לממצאי הכרעת הדין, ובמקרה של הודאה, בהתאם לעובדות כתב האישום, לא כל שכן עת כתב האישום נוסח מחדש במסגרת הסדר טיעון כבענייננו (סעיף 40י'[ד] לחוק העונשין). עוד אוסיף, כי אף אם הייתי מקבל הטענה שהנאשם גידל את הסמים כדי להחזיר את החוב הכספי שלו, לא היה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על קביעת מתחם העונש ההולם וזאת משום שלא נטענה כל טענה בהקשר זה הקשורה בסייגי הכורח או הצורך או בקרבה לאלה.

 

            לא מצאתי לקבל גם את טענת ב"כ הנאשם הקשורה לכך שמספר שתילי הסם נותר לא ידוע. אמנם כתב האישום איננו מציין את מספר השתילים שנתפסו כפי שציינה ב"כ הנאשם, אך אין חולק (ועל כך ניתן ללמוד ממשקלו של הסם - 135 ק"ג נטו, היקף ההתארגנות ומהתמונות שצורפו בדיסק שהוגש) כי מדובר בגידול משמעותי ביותר של הסם שנועד למטרת הפצה ולעשיית כסף "קל".

            באשר למשקל הסם ראוי לציין עוד, כי מחד אין לערוך חישוב אריתמטי של עונש מאסר כנגזר ממשקלו של הסם, ואולם כבר נקבע כי למשקל הסם יש משמעות לא מבוטלת בשאלת העונש המוטל בעבירות סם, וזאת כנגזר מפוטנציאל הנזק. בעניין זה ראו בהתאמה ע"פ 6409/12 מדינת ישראל נ' אלגדיפי (פורסם בנבו, 5.6.2013), פסקה 11.

 

            מן הצד השני נתתי דעתי לעובדה כי הסם שגודל לא נחשב לסם מסוג הסמים ה"קשים", כי זה נתפס בטרם הופץ אל השווקים ומכאן שלא נגרם נזק ממשי לבריאות הציבור. כן מצאתי לקבל את טענת ב"כ הנאשם כי אין מדובר בשתי "מעבדות" שבהן גודל הסם אלא ב"מעבדה" אחת שהוקמה תחילה בדירה הראשונה ובהמשך הורחבה אל עבר הדירה הסמוכה שנשכרה אף היא לשם כך והפיכתן לחלל אחד גדול באמצעות פתיחת הפתח בקיר המחבר בין הדירות.

 

13.       עיון בפסיקה בעבירות דנן מגלה מנעד רחב של ענישה התלוי בנסיבות ה"עושה" לרבות גילו של הנאשם, עברו הפלילי, נסיבות חייו ומידת השתלבותו בהליך שיקומי כמו גם, ובעיקר, בנסיבות ה"מעשה" לרבות סוג הסם שגודל, היקף הגידול ומשקלו של הסם, משך הגידול, מיקום הגידול, חלקו של הנאשם בגידול, מידת התכנון וההצטיידות שקדמו לביצוע הגידול, בשאלה האם העבירה בוצעה בצוותא עם אחרים ובשאלת קיומן של עבירות נלוות לביצוע העבירה.

עם זאת, בית המשפט העליון הבהיר לא פעם כי ככלל בעבירות סמים השיקולים הנוגעים לנסיבותיו האישיות של הנאשם נסוגים מפני האינטרס הציבורי שבהרתעת הרבים (ע"פ 6029/03 מדינת ישראל נ' שמאי [פורסם בנבו, 9.2.2004], פסקה 7).

אחר הערות מקדימות אלו תוצג להלן פסיקה במקרים דומים, תוך שאציין כי מודע אני להבדלים הקיימים בין נסיבות ה"מעשה" ו"העושה" שהיו באותם מקרים לאלו שבענייננו, על ההשלכה שיש לכך לעניין העונש.

           

            בע"פ 2601/16 אוזנה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, ‏29.5.2016) חזר בו נאשם שהורשע בעבירות של גידול סם מסוכן מסוג קנביס במשקל של מעל 100 ק"ג, קשירת קשר לפשע ונטילת חשמל מערעורו בהמלצת בית המשפט העליון ונותר על כנו עונש של 45 חודשי מאסר שהטיל עליו בית המשפט המחוזי במסגרת הסדר טיעון "סגור".

 

בת"פ 49675-04-17 (מחוזי-ב"ש) מדינת ישראל נ' אלאטרש (פורסם בנבו, 18.03.2018), בית המשפט המחוזי גזר על נאשם, נעדר עבר פלילי, שהורשע בעבירות של ייצור, הכנה והפקה של סם מסוכן והחזקת סם שלא לצריכה עצמית עונש של 45 חודשי מאסר וקנס בסך של 30,000 ₪ (גובה הקנס היה מוסכם על הצדדים). במקרה זה גידל הנאשם, בשל מצוקה כלכלית אליה נקלע, 888 שתילי סם מסוכן מסוג קנביס במשקל כולל של 253.9 ק"ג.

 

בע"פ 863/18 סבן נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 15.11.2018) קיבל בית המשפט העליון את ערעורו של נאשם שהורשע בעבירות של ייצור, הכנה והפקה של סם מסוכן מסוג קנביס, החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, החזקת חצרים לשם הכנת סם מסוכןוקשירת קשר לפשע והעמיד את עונשו על 36 חודשי מאסר חלף 42 חודשי מאסר משיקולים של אחידות הענישה ותסקירים חיוביים של שירות המבחן. במקרה זה הקים הנאשם עם אחרים "מעבדה" לגידול סמים וגידל283שתיליקנביסבמשקלכוללשלכ- 92 ק"גנטו.

 

בת"פ 30876-03-17 (מחוזי-מרכז) מדינת ישראל נ' בן אדיבה (פורסם בנבו, 20.09.2018) בית המשפט המחוזי גזר על נאשם, נעדר עבר פלילי, שהורשע בעבירות של קשירת קשר לפשע, ייצור, הכנה והפקה של סם מסוכן, החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, גניבה בנסיבות מיוחדות בצוותא חדא והחזקת חצרים להכנת סמים עונש של 30 חודשי מאסר וקנס בסך של 50,000 ₪. במקרה זה גידל הנאשם, בשל קשיים כלכליים, 1246 שתילים במשקל של 140 ק"ג תוך גניבת חשמל בהיקף של 42,000 ₪.

 

             

 

           

בע"פ 8191/19 אלוכילי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 7.9.2020) חזר בו נאשם שהורשע בעבירות של גידול והחזקה שלא לצריכה עצמית של סם מסוכן מסוג קנביס במשקל של 97 ק"ג בתוך מחסן במתחם ביתו מערעורו בהמלצת בית המשפט העליון ועונש של 27 חודשי מאסר שהטיל בית המשפט המחוזי נותר על כנו מטעמי שיקום.

 

בע"פ 871/20 אברג'יל נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 30.3.2020) דחה בית המשפט העליון את ערעורו של נאשם שהורשע בעבירות של ייצור, הכנה והפקה של סם מסוכן מסוג קנביס, ובהחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית והותיר על כנו עונש של 26 חודשי מאסר. במקרה זה הקים הנאשם "מעבדה" לגידול סם מסוכן וגידל בה מאות שתילים שהגיעו למשקל של 80 ק"ג.

 

            עיינתי בפסיקה שצרפו הצדדים שאל חלקה אתייחס להלן. מטבע הדברים צרף כל צד פסיקה התומכת בעמדתו העונשית.

            ב"כ המאשימה הפנתה בין היתר לע"פ 8988/16 בן סימון נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 8.3.2017) בו דחה בית המשפט העליון את ערעורו של נאשם שהורשע בעבירות של ייצור הכנה והפקה של סם מסוכן מסוג קנביס במשקל כולל של 87.25 ק"ג, סחר והספקת סם מסוכן, ונטילת חשמל במרמה בשווי עשרות אלפי שקלים והותיר על כנו עונש של 36 חודשי מאסר. במקרה זה גידל הנאשם סם מסוכן מסוג קנבוס ב"מעבדה" שהקים בביתו שכללה ציוד ומגוון מכשירים לגידול הסם. בנוסף, סיפק הנאשם לאחר סם מסוכן מסוג קנבוס בכמות של 5.43 גרם נטו;

 

            לעניין זנזורי בו דחה בית המשפט העליון את ערעור המאשימה ואת הערעור שכנגד של נאשם 1 שהורשע בעבירות של קשירת קשר, שיבוש מהלכי משפט וייצור והפקה הכנה של סמים מסוכנים והותיר על כנו עונש של 26 חודשי מאסר. במקרה זה נאשם 1, בסיוע נאשם 2 ששכר עבורו יחידת גג גדולה, הקים "מעבדה" לגידול קנבוס. במעבדה נתפסו 137.6 ק"ג של סם מסוכן מסוג קנביס;

 

לע"פ 6299/20 חן נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 4.2.2021) בו חזר בו הנאשם מערעורו בהמלצת בית המשפט העליון. הנאשם הורשע בעבירות של ייצור, הכנה והפקת סמים מסוכנים, החזקת סם שלא לצריכה עצמית, החזקת חצרים לשם הכנת סם מסוכן, החזקת כלים המשמשים להכנת סם מסוכן או לצריכתו ונטילת חשמל שלא כדין ונגזר עליו עונש של 29 חודשי מאסר. במקרה זה הקים הנאשם "מעבדה" לגידול סם מסוכן שהתפרסה על פני 5 חדרים וגידל בה 600 שתילים של סם מסוכן מסוג קנביס במשקל כולל של 90 ק"ג.

חרף חזרת הנאשם מערעורו מצא בית המשפט העליון להבהיר כי אין לקבל גישה מקלה ביחס למי שמגדל סם מסוג קנבוס הואיל באשר זה נותר סם מסוכן על-פי הגדרתו בחוק;

 

לע"פ 5093/17 בקשט נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 01.01.2018) בו בית המשפט העליון קיבל את ערעורם של נאשמים, נעדרי עבר פלילי, שהורשעו בעבירות של קשירת קשר לפשע וייצור, הכנה והפקה של סם מסוכן והפחית את עונשם ל-24 ו-28 חודשי מאסר בפועל חלף עונשים של 30 ו-34 חודשי מאסר בהתאמה לצד קנס בסך של 50,000 ₪ כל אחד. בית המשפט העליון ציין כי: "...בהינתן העובדה כי השניים הודו מיד כשנתפסו ושיתפו פעולה; בהינתן תקופת המעצר הארוכה באיזוק אלקטרוני; בהינתן כי לשני המערערים אין עבר פלילי; בהינתן הנסיבות האישיות של השניים כפי שפורט בכתבי הערעור; אך בעיקר נוכח התסקירים החיוביים בעניינם, ראינו להפחית בעונשם, ולו על מנת לעודדם להמשיך בדרך השיקום כפי שמשתקף בתסקירים". במקרה זה (כעולה מפסק הדין בבית המשפט המחוזי) גידלו הנאשמים סם מסוכן מסוג קנביס במשקל כולל של 131 ק"ג תוך שהקימו "מעבדה", השקיעו ברכישת ציוד ובשכירת מבנה בסך של 300,000 ₪.

 

            ב"כ הנאשם צרפה למשל את ת"פ (מחוזי-ב"ש) 1826-07-18 מדינת ישראל נ' קוזיה (אתר בית המשפט, 16.4.2019) שניתן על-ידי מותב זה ושבו נגזר על נאשם שהורשע בעבירות של גידול 610 שתילים של סם מסוכן מסוג קנביס במשקל של 143.05 ק"ג ונטילת חשמל בדירה שכורה עונש של 30 חודשי מאסר;

 

            את ת"פ (מחוזי-ב"ש) 68999-05-18 מדינת ישראל נ' אלהאושלה (אתר בית המשפט, 9.7.2019) שניתן אף הוא על-ידי מותב זה ובו נגזר על נאשם שהורשע בגידול 250 שתילים של סם מסוכן מסוג קנביס במשקל של 120 ק"ג עונש של 24 חודשי מאסר.

 

            ואת ת"פ (מחוזי-מרכז) 14313-09-19 מדינת ישראל נ ג דשטיין (פורסם בנבו, 9.3.2021) בו גזר בית המשפט המחוזי על נאשם שהורשע בעבירות של גידול של 499 שתילים של סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל של 236.32 ק"ג, החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית ונטילת חשמל עונש של 20 חודשי מאסר. הנאשם חזר בו מערעור שהגיש בהמלצת בית המשפט (ע"פ 2519/21 גולדשטיין נ' מדינת ישראל). יצוין, כי במקרה זה חרג בית המשפט ממתחם העונש ההולם שקבע משיקולי שיקום באשר דובר בנאשם שהיה רופא, נעדר עבר פלילי שעבר הליך גמילה.

           

 

 

 

 

14.       לא מצאתי לחרוג ממתחם העונש ההולם אותו קבעתי ובגדרי המתחם נתתי דעתי להודאתו של הנאשם ולחיסכון בזמן שיפוטי, לחרטה והאחריות שלקח על מעשיו, לנסיבותיו האישיות-משפחתיות, למשבר הכלכלי אליו נקלע כעולה מעדויות בני משפחתו והמסמך שצרף (נ/1), ולפגיעה של עונש המאסר בו ובמשפחתו.

 

            כן מצאתי לתת משקל למחויבות המשפחתית שהנאשם מגלה, ליציבות התעסוקתית ולרצונו לשקם את חייו כעולה מהתרשמות שירות המבחן אף שזה המליץ בסופו של יום על ענישה מוחשית.

 

            לצד זאת, נתתי משקל לעברו הפלילי של הנאשם הכולל ארבע הרשעות קודמות לרבות בעבירות סמים אם כי מדובר בהרשעות שהתיישנו ובעבירות קלות יותר של החזקת סם לצריכה עצמית.

            כמו כן נתתי משקל לשיקולי ההרתעה של הנאשם (שבעניינו לא הוצג בתסקיר אופק שיקומי) ושל הרבים בשים לב לשכיחות תופעת גידול הסמים בנסיבות דומות.

 

15.       כאמור הנאשם עבר את העבירות ממניע כלכלי בשל המצוקה אליה נקלע ואף הסב פגיעה בקניין בשווי עשרות אלפי שקלים. בגין כך ראוי להטיל על הנאשם גם עונש של קנס משמעותי ובעניין זה ראו ע"פ 5515/22 אנריקז נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 27.3.2023) אף שנסיבות אותו מקרה שונות מענייננו באשר באותו מקרה דובר בעבריין סמים כבד ורצידיוויסט אשר לא לקח אחריות על מעשיו וניהל הליך של הוכחות ואשר גרם לנזקים כלכליים גבוהים מאלו שהנאשם בעניינו גרם.

 

לצד זאת, וכמצוות סעיף 40ח לחוק העונשין מצאתי לתת משקל למצבו הכלכלי של הנאשם ביחס לגובה הקנס שיוטל עליו (ובהקשר זה נתתי משקל לעדויות גרושתו של הנאשם ואמו בדבר המאמצים שהן עושות כדי "להחזיק את המשפחה") כמו גם לתמהיל הענישה הכולל רכיב מאסר ממשי, פיצויים וחילוט. אף לקיחת האחריות והמוטיבציה שגילה להיטיב את דרכיו הובילוני למסקנה לפיה אין מקום להכביד את היד עם הנאשם גם ביחס לרכיב עונשי זה.

 

באשר לפיצויים סבורני שיש מקום לחייב את הנאשם בפיצוי בעלי הדירות ששכר, ואשר להם הסב נזק. עם זאת, ולפנים משורת הדין, מצאתי שלא לחייבו בפיצוי חברת החשמל אשר יכול ותמצא לפעול בעניין באפיקים אזרחיים.

 

 

 

 

 

 

 

16.       לאור כל האמור לעיל אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

 

א.        34 חודשי מאסר בניכוי ימי מעצרו.

 

ב.         12 חודשי מאסר על תנאי, למשך 3 שנים מיום שחרור הנאשם ממאסרו, שלא

יעבור עבירת סמים מסוג פשע.

            6 חודשי מאסר על תנאי, למשך 3 שנים מיום שחרור הנאשם ממאסרו, שלא

יעבור עבירת סמים מסוג עוון.

 

ג.         קנס בסך של 40,000 ₪ או 6 חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם בתוך 30 חודשים מהיום.

 

ד.         פיצוי בסך 5,000 ₪ לכל אחד מבעלי הדירות ששכר הנאשם - ע.ת 2 יעקב אברג'יל ומימון יצחק שהמאשימה תעביר את פרטיו למזכירות בית המשפט בתוך 15 יום (סה"כ 10,000 ₪ פיצויים). הפיצויים ישולמו בתוך 12 חודשים מהיום.

כל תשלום בתיק ייזקף תחילה לטובת הפיצויים.

 

ה         12 חודשי פסילת רישיון נהיגה על תנאי, למשך שנתיים מיום שחרור הנאשם ממאסרו, שלא יעבור עבירת סמים.

 

ו.           ניתן בזאת צו לחילוט כל הציוד שנתפס בדירות ששכר הנאשם ואשר קשור לגידול הסם לטובת אוצר המדינה.

 

זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום.

ניתן היום, י"ג ניסן תשפ"ג, 04 אפריל 2023, במעמד הצדדים.