1

מבוא

1.             נאשמת 1, בורדו דיגיטל פרינט בע"מ, ונאשמת 2, בורדו בע"מ, היו שותפות בעסק בתקופה הרלבנטית לכתב האישום (להלן - "העסק"). נאשם 3, משה זך, שימש כמנהל הפעיל של העסק.

2.             בהכרעת דין מיום 31.3.19, הורשעו הנאשמים, לפי הודאתם בכתב האישום, בעבירה של אי הגשת דו"ח מס ערך מוסף במועד, לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו - 1975.

לפי כתב האישום, הנאשמים לא הגישו במועד דו"ח תקופתי לחודש מאי 2017 ולא צירפו תשלום המס הנדרש ממנו. הנאשמים לא שילמו מס לפי הדו"ח בסכום של 5,700,069 ₪.

2

טענות הצדדים לעונש

3.             לטענת באת כוח התביעה, כתוצאה מביצוע העבירה בה הורשעו הנאשמים נפגעו הערכים של שמירה על בטחונו הכלכלי של הציבור והשוויון בנטל המס.

4.             לטענתה, בקביעת מתחם העונש ההולם, יש לקחת בחשבון, כי הנאשמים לא הגישו דו"ח מע"מ במועד ולא שילמו המס לפי הדו"ח בסכום העולה על 5,700,000 ₪.

5.             מכאן טענה, כי לאור מדיניות הענישה ונסיבות העניין, מתחם העונש ההולם כולל מאסר בפועל הנע בין תקופה של 6 חודשים ובין תקופה של 12 חודשים, מאסר על תנאי לתקופה הנעה בין 2 - 8 חודשים, ומתחם קנס הנע בין 5 - 10 אחוזים מהמחדל, וזאת לצד התחייבות.

6.             עוד טענה, כי בקביעת העונש ההולם בתוך המתחם יש לקחת בחשבון את הנסיבות הבאות: על האינטרס הציבורי לגבור על האינטרס הפרטי של הנאשם; יש ליתן משקל להרתעה אישית והרתעת הרבים; אין לקחת בחשבון את מצבו הכלכלי של הנאשם; סכומו הגבוה של המחדל עומד על 4,402,981 ₪.

7.             לטענתה, יש למקם את העונש ברף הגבוה של המתחם לאור סכום המחדל.

8.             מכאן עתרה באת כוח התביעה להטיל על הנאשם מאסר לתקופה של 12 חודשים, מאסר על תנאי, קנס והתחייבות. באת כוח התביעה לא עתרה להטיל עונש כלשהו על הנאשמות.

9.             בא כוח הנאשמים טען, כי הנאשמים ביצעו עבירה אחת בלבד על רקע משבר כלכלי ועיקול שהוטל על כספים שהתקבלו במכירת קרקע שנועדה להזרים כספים לעסק. הנאשם ניסה להבריא את החברה, אולם, בשל העיקולים, לא יכול היה לשלם את החוב לרשויות המס. יתר על כן, הנאשם עשה ניסיונות רבים לתשלום החוב (ענ/1), ואף שילם כספים מכיסו (ענ/2). כן ביקש לפרוס לתשלומים בהתאם ליכולת הכלכלית של העסק, אולם נענה בשלילה.

10.         כן עתר בא כוח הנאשמים, לקחת בחשבון את מצבו הכלכלי של העסק, לרבות צו פירוק שניתן נגד נאשמת 1 ביום 3.6.19 ובקשה לפשיטת רגל שהגיש הנאשם (ענ/4). לטענתו, חובותיו של הנאשם עומדים על כ-12,000,000 ₪.

11.         עוד טען בא כוח הנאשמים, כי לאור מדיניות הענישה ונסיבות העניין, לרבות מצבם הכלכלי של הנאשמים, מתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי ובין מאסר לתקופה של 8 חודשים ומתחם הקנס מתחיל מסכום של 0.

12.         בא כוח הנאשמים הוסיף, כי יש לקחת את הנסיבות הבאות שאינן קשורות לביצוע העבירות: הנאשמים הודו במיוחס להם ולקחו אחריות על מעשיהם; הנאשם נעדר עבר פלילי וזו הסתבכותו הראשונה מול רשויות אכיפת החוק; הנאשם סובל ממחלה הגורמת לזיהומים והיחלשות המערכת החיסונית (ענ/5); הנאשם לווה כספים על מנת לנסות ולהסיר את המחדל (ענ/6).

3

13.         לאור האמור, עתר בא כוח הנאשמים, להטיל על הנאשם מאסר לתקופה של 6 חודשים בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס נמוך.

14.         בדברו האחרון מסר הנאשם, כי הוא מעולם לא היה בבתי משפט, לא רימה אנשים ותמיד שילם את תשלומי המס. עוד הוסיף, כי ניהל חברה מצליחה אשר העסיקה 100 עובדים. בשנת 2016 בעקבות אירוע אישי שגרם להתמוטטותו, עזב את החברה למשך מספר חודשים, טופל פסיכיאטרית ואף חשב לשים קץ לחייו. בעקבות זאת, העביר את ניהול החברה לאחד מעוזריו. לאחר טיפולים, חזר לחברה וניסה להוציאה מהמשבר. בין היתר מכר קרקע כדי להזרים את חלקו לחברה בשווי 20 מיליון ₪. הכסף הועבר לחשבון, אולם, בעקבות הטלת עיקולים, לא ניתן היה לשלם לרשויות המס. בהמשך, הגיע להסדר תשלומים עם הנושים, אולם, לא הצליח להגיע להסדר עם רשויות המס למרות ששילם סכום של 600,000 ₪. בסופו של דבר, החברה פורקה, מונה מפרק והוא הסכים לוותר על כספי הפנסיה. עוד טען, כי החוב שצוין על ידי התביעה אינו מדויק, אלא עומד על 4.5 מיליון ₪, מתוכם שולם סכום של 600,000 ₪. לטענתו, הוא סובל ממחלה אוטואימונית קשה, שהתגברה במהלך השנים, ובין היתר נזקק לזריקות ולטיפולים נוירולוגיים. הנאשם ביקש לאפשר לו לשקם את עצמו.

דיון והכרעה

קביעת מתחם העונש ההולם

15.         בקביעת מתחם העונש ההולם את מעשי העבירה אותה ביצעו הנאשמים יתחשב בית המשפט בערך החברתי הנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

16.         כתוצאה מביצוע העבירה בה הורשעו הנאשמים, נפגעו הערכים החברתיים של הגנה על בטחונו הכלכלי של הציבור ועל קופת המדינה, וזאת לצד הפגיעה בערך השוויון בנטל המס.

17.         מידת הפגיעה בערכים החברתיים היא פועל יוצא של נסיבות ביצוע העבירה שיש בה כדי ללמד הן על מידת האשם של הנאשמים בביצוע עבירות מס והן על מידת הנזק שגרמו. ממילא מדיניות הענישה הרלוונטית, תיגזר גם היא, מנסיבות ביצוע העבירה.

4

18.         במקרה דנן, מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא בינונית. המדובר אמנם בעבירה אחת בלבד של אי הגשת דו"ח מע"מ במועד, אולם המס הנובע מהדו"ח עומד על סכום בלתי מבוטל של 5,700,069 ₪. עוד יש לקחת בחשבון בקביעת המתחם את הנסיבות שהובילו את הנאשמים לביצוע העבירה. קודם לביצוע העבירה, נאלץ הנאשם לעזוב את העבודה על רקע מצבו הנפשי, והעזיבה הובילה להתדרדרות כלכלית של העסק. יתר על כן, הנאשם מכר קרקע לצורך הבראת החברה, אולם בשל עיקולים לא הצליח לשלם את המס. מכאן, כי העבירה בוצעה על רקע מצבו הרפואי של הנאשם והסתבכות כלכלית של הנאשמים בעקבות זאת.

19.         על מדיניות הענישה הרלוונטית לעבירה של אי הגשת דו"ח במועד בסכום מס של כמה מיליוני שקלים, ניתן ללמוד מהפסיקה שלהלן:

-    רע"פ 4443/18 אבו פריח נ' מדינת ישראל (10.7.18) - בית משפט השלום הרשיע את הנאשם ב-153 עבירות של אי הגשת דו"חות מס ערך מוסף במועד. סכום המס עמד על כ-1,300,000 ₪. בית המשפט הטיל על הנאשם מאסר לתקופה של 28 חודשים, מאסר על תנאי, קנס בסכום של 300,000 ₪ והתחייבות בסכום של 30,000. בית המשפט המחוזי הקל בעונשו של הנאשם והעמיד את תקופה המאסר על 21 חודשים ואת הקנס על סכום של 120,000 ₪. בית המשפט העליון דחה את בקשתו של הנאשם להרשות ערעור;

-    רע"פ 1688/14 כץ נ' מדינת ישראל (9.3.14) - בית משפט שלום הרשיע את הנאשם ב-18 עבירות של הגשת דו"חות לרשויות המס ללא תשלום המס המגיע. סכום המס המגיע עמד על 900,000 ₪. בית המשפט הטיל על הנאשם מאסר לתקופה של 6 חודשים בדרך של עבודות שירות ומאסר על תנאי. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור התביעה והטיל על הנאשם מאסר בפועל לתקופה של 6 חודשים. בית המשפט העליון דחה את בקשתו של הנאשם להרשות ערעור;

-    ע"פ (מרכז) 38665-01-17 נופי בית שמש בע"מ נ' מע"מ רמלה (26.4.17) - בית משפט השלום הרשיע את הנאשמים בעבירה של אי הגשת דו"ח מס ערך מוסף במועד. סכום המס עמד על 960,000 ₪. בית המשפט הטיל על הנאשם מאסר לתקופה של 6 חודשים בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס בסכום של 25,000 ₪. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של הנאשם;

-    עפ"ג (מרכז) 16811-10-16 מדינת ישראל נ' מצלאוי (19.3.17) - בית משפט השלום הרשיע את הנאשם ב-30 עבירות של אי הגשת דו"חות מס ערך מוסף במועד. סכום המס עמד על 1,366,671 ₪ ובעבירות ניכויים על 166,242 ₪. בית המשפט הטיל על הנאשם מאסר לתקופה של 6 חודשים בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס בסכום של 75,000₪. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור התביעה בחלקו והעמיד את הקנס על סכום של 120,000 ₪;

-    ת"פ (חי') 53740-01-14 מדינת ישראל נ' אר.קיי.פי שירותי לוגיסטיקה ואריזות בע"מ (20.12.16) - בית משפט השלום הרשיע את הנאשמים, לפי הודאתם, ב-13 עבירות של אי הגשת דו"חות מס ערך מוסף במועד. סכום המס עמד על 1.2 מיליון ₪. בית משפט השלום הטיל על הנאשם מאסר לתקופה של 6 חודשים בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס בסכום של 20,000 ₪;

5

-    ת"פ (נצ') 207-02-15 אגף המכס והמע"מ חקירות חיפה נ' זידאן שירותי חפירה וכ"א ובע"מ (29.11.16) - בית משפט השלום הרשיע את הנאשמים ב-8 עבירות של אי הגשת דו"חות מע"מ במועד. סכום המס עמד על 2,192,670 ₪. בית המשפט הטיל על הנאשם מאסר לתקופה של 12 חודשים, מאסר על תנאי וקנס בסכום של 100,000 ₪. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור בחלקו (ע"פ (נצ') 22400-01-17 זידאן נ' אגף המכס והמע"מ חקירות חיפה (7.2.17) הערעור לא פורסם);

-    ת"פ (ת"א) 8348-05-14 מע"מ ת"א נ' טייק קאר ליס בע"מ (19.7.16) - בית משפט השלום הרשיע את הנאשם ב-2 עבירות של אי הגשת דו"ח מס ערך מוסף במועד. סכום המס עמד על 705,000 ₪. בית המשפט הטיל על הנאשם מאסר לתקופה של 4 חודשים בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס בסכום של 3,000 ₪ והתחייבות בסכום של 20,000 ₪;

-    ת"פ (ת"א) 7727-11-12 מדינת ישראל נ' אופנית ברוך תעשיות טקסטיל בע"מ (20.1.16) - בית משפט השלום הרשיע את הנאשמים בעבירות של אי הגשת דו"ח מס ערך מוסף במועד. סכום המס עמד על 1.4 מיליון ₪. בית משפט השלום הטיל על הנאשם מאסר לתקופה של 6 חודשים בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס בסכום של 15,000 ₪ והתחייבות בסכום של 25,000 ₪.

20.         מטבע הדברים אין תיק אחד דומה למשנהו. חלק מהפסיקה עניינה במספר גדול בהרבה של עבירות וחלק מהפסיקה עניינה בסכומי שונים. למעשה, הצדדים אישרו כי מדובר בתיק ייחודי ולא נמצאה פסיקה שנסיבותיה זהות. מכאן, כי יש להתאים את המתחם לנסיבות הייחודיות של המקרה דנן, הכולל עבירה אחת בלבד בהיקף מס גדול. במסגרת הנסיבות הייחודיות יש לקחת גם בחשבון את הרקע שהוביל לביצוע העבירה, כפי שפורט.

21.         בקביעת מתחם הקנס לקחתי בחשבון גם את מצבם הכלכלי של הנאשמים (סעיף 40ח לחוק העונשין). ניתן צו כינוס בעניינו של הנאשם ונאשמת 1 בפירוק.

22.         לאור האמור, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם את העבירה שביצעו הנאשמים, בנסיבות העניין, נע בין מאסר לתקופה של 6 חודשים, שיכול ויבוצע בדרך של עבודות שירות, ובין מאסר לתקופה של 24 חודשים. המתחם כולל גם קנס הנע, בשל מצבו הכלכלי של הנאשם, בין סכום של 2,000 ₪ ובין סכום של 20,000 ₪. מתחם הקנס ביחס לנאשמות 1 ו- 2 נע בין 0 - 1000 ₪.

23.         כאן המקום להעיר, כי המתחם שקבעתי מחמיר מהמתחם לו עתרה התביעה, אולם לא נהיר כיצד המתחם לו עתרה התביעה מתיישב עם הפסיקה, שהיא עצמה הגישה.

העונש ההולם בתוך המתחם

24.         בקביעת העונש ההולם בתוך המתחם לקחתי בחשבון אתהנסיבות הבאות אשר אינן קשורות בביצוע העבירה:

6

הנאשמים הודו במיוחס להם ונטלו אחריות על מעשיהם; הנאשמים ניסו להסיר את המחדל אולם לא צלחו בכך (ענ/1, ענ/2, ענ/6). במסגרת הניסיונות להסיר המחדל, ניסה הנאשם להגיע להסדר תשלומים עם רשויות המס, שילם סכומים לרשויות, אולם בסופו של דבר המהלך לא צלח בשל מצבו הכלכלי; הנאשם נעדר עבר פלילי וזו הסתבכותו הראשונה עם מערכת אכיפת החוק; מצבם הכלכלי של הנאשמים בכי רע. לנאשם חובות בסכום של כ- 12 מיליון ₪. בעניינו של הנאשם ניתן צו כינוס ובעניינה של נאשמת 1 ניתן צו פירוק; הנאשם סובל ממחלה אוטואימונית ומתקשה להתנהל (ענ/5).

25.         מכאן, שמירב הנסיבות עומדות לזכותם של הנאשמים, והנסיבה היחידה העומדת לחובתם היא אי הסרת המחדלים במלואם. למעשה, כל פסיקת קנס לחובת הנאשם תגרע מקופת הכינוס ומההחזרים לנושים.

26.         לא ניתן להימנע מלהעיר על השגגה שנפלה בטיעוניה של באת כוח התביעה לעניין הנסיבות שיש לקחת בחשבון בתוך המתחם. האינטרס הציבורי אינו מהנסיבות שיש לקחת בחשבון בתוך מתחם העונש ההולם (סעיף 40ה לחוק העונשין, התשל"ז - 1977). גם הרתעה אישית והרתעת הרבים ניתן לקחת בחשבון רק בנסיבות המנויות בחוק, ואלו לא הוכחו כאן (סעיף 40ו ו-40ז לחוק העונשין). גם גובה המחדל הראשוני - להבדיל מסכום המחדל לאחר הסרת כולו או חלקו - הוא שיקול לעניין קביעת המתחם ולא לקביעת העונש בתוך המתחם. מכאן, שכלל הנסיבות שמנתה באת כוח התביעה כנסיבות בתוך המתחם אינן מנויות ככאלו בחוק העונשין ולא ניתן להתחשב בהן.

27.         הנה כי כן, יש להטיל על הנאשם עונש שהוא בין הרף התחתון לרף האמצעי של מתחם העונש ההולם והוא כולל מאסר בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס והתחייבות.

28.         לפי חוות דעת הממונה על עבודות שירות מיום 4.6.19, הנאשם מתאים לביצוע עבודות שירות במגבלות.

סוף דבר

29.         לפיכך, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א.    מאסר לתקופה של 9 חודשים בדרך של עבודות שירות בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות שירות מיום 4.6.19. את עבודות השירות יחל הנאשם ביום 27.10.19.

מובהר בזאת לנאשם, כי כל הפרה של תנאי עבודות השירות עלולה להוביל לנשיאת המאסר בפועל;

ב.     מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור כל עבירת מס מסוג פשע במשך 3 שנים מהיום;

7

ג.       מאסר על תנאי לתקופה של 3 חודשים, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור כל עבירת מס מסוג עוון במשך 24 חודשים מהיום;

ד.     הנאשם ישלם קנס בסכום של 10,000 ₪ או 100 ימי מאסר תמורתו. את הקנס ישלם הנאשם ב-10 תשלומים שווים ורצופים. התשלום הראשון עד ליום 1.10.19 יתר התשלומים עד ל-1 לכל חודש קלנדרי שלאחר מכן;

ה.    התחייבות בסכום של 10,000 ₪ להימנע מלעבור כל עבירה מהסוג בה הורשע למשך שנתיים מהיום. לא יחתום יאסר לתקופה של 3 ימים.

30.         הואיל והתביעה לא עתרה להטיל עונש על הנאשמות, לא יוטל עליהן עונש כלשהו.

עותק גזר הדין יומצא לממונה על עבודות שירות ולשירות המבחן לצורך ליווי עבודות השירות לתקופה של 9 חודשים.

זכות ערעור כחוק תוך 45 ימים.

ניתן היום, י"ט אלול תשע"ט, 19 ספטמבר 2019, בנוכחות ב"כ המאשימה עו"ד סבח, הנאשם בעצמו ובא כוחו עו"ד אלברט הראל.