1

 

 

 

כללי

1.         בטרם שמיעת הראיות, הצדדים הגיעו להסדר במסגרתו כתב האישום המקורי שהוגש נגד הנאשם תוקן והנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן, שאלה הם עיקריהן -

            הנאשם, אזרח תאילנד אשר בזמן הרלוונטי החזיק באשרת עבודה בישראל ועבד במושב שובה, החליט לייבא סם מסוכן מסוג מתאמפטמין (להלן: "הסם") מתאילנד לישראל, במטרה לסחור בו בישראל. בהמשך לכך הוא הזמין מתאילנד פריט דואר שהכיל שתי תמונות קיר ובתוכן 5 שקיות אטומות של הסם במשקל כולל של 415.737 גרם (להלן: "החבילה"), שמוענה לכתובת ביתו. החבילה הגיעה לישראל, ובסמוך לתאריך 29.08.21 היא נבדקה על ידי רשויות המכס, שגילו בה את הסם והעבירו את הסם ואת החבילה למשטרת ישראל. בתאריך 13.10.21 בשעת צהריים, שוטרים הגיעו לנקודת הדואר במושב שובה, וביקשו מעובדת הדואר ליצור קשר עם בעל הכתובת הרשום על החבילה ולהזמינו לאסוף אותה. ובעקבות כך, הנאשם הגיע לנקודת הדואר ונטל את החבילה לידיו כשהוא סובר שמדובר בחבילה שהזמין ובה הסם. מיד לאחר מכן הוא נעצר על ידי השוטרים.

 

2.         על יסוד הודאת הנאשם בעובדות כאמור, הוא הורשע בעבירות של ייבוא סם מסוכן, לפי סעיף 13 ו- 19א בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: "פקודת הסמים"); וניסיון להחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א) ו- (ג) רישא בפקודת הסמים וסעיף 25 בחוק העונשין, התשל"ז-1977.

 

3.         ההסדר בין הצדדים לא כלל הסכמה לעניין העונש.

 

טיעוני הצדדים

2

4.         המאשימה עמדה על הערכים החברתיים המוגנים בעבירות הסמים ועל מידת הפגיעה בהם כאן; עמדה על מדיניות הענישה הנוהגת, וביקשה, להחמיר בענישה. עמדה על נסיבות ביצוע העבירות וביקשה ועתרה לקביעת מתחם עונש הולם הנע בין 4 ל- 6 שנות מאסר. אשר לעונש הראוי לנאשם בגדרי המתחם, ציינה את הודאת הנאשם - על משמעויותיה ואת העובדה שאין לו עבר פלילי, ומנגד הדגישה את הצורך בהרתעת היחיד והרבים. וביקשה להטיל על הנאשם עונש הממוקם בחלק התחתון של המתחם, מאסר על תנאי, קנס ופסילת רישיון נהיגה למשך חמש שנים.

            בהמשך, המאשימה תיקנה את טיעוניה ועתרה לקביעת מתחם עונש הולם הנע בין 36 ל- 50 חודשי מאסר בפועל וביקשה להעמיד את עונשו של הנאשם בתחתית המתחם.

 

5.         ב"כ הנאשם טען כי מתחם העונש ההולם נע בין מספר חודשים ל- 20 חודשי מאסר בפועל. ציין שהנאשם בן 32, אב לשלושה ילדים, ללא עבר פלילי, שהגיע לישראל על מנת לעבוד ולפרנס את משפחתו. הודה במיוחס לו. לקח אחריות על מעשיו וחסך בזמן שיפוטי. ומאז מעצרו מצבה הכלכלי של משפחתו הורע. ציין שלאחר שהנאשם ישוחרר הוא יגורש מן הארץ. ושבתור אזרח זר, תנאי מאסרו צפויים להיות קשים יותר. וביקש למקם את עונשו בחלק התחתון של המתחם. אשר לקנס, ביקש להימנע מהטלתו או לחילופין להטיל עליו קנס סמלי.

 

6.         הנאשם הביע צער על מעשיו.

 

דיון והכרעה

7.         הנאשם הורשע בשתי עבירות - ייבוא סם מסוכן וניסיון להחזיק סם מסוכן. העבירות בוצעו במסגרת פרשה אחת והן כרוכות זו בזו. ועל כן יש לראות בשתי העבירות כאירוע אחד, לקבוע מתחם עונש הולם לאירוע כולו ולגזור עונש כולל לשתי העבירות.

 

8.         באופן כללי, בישראל אין ייצור מקומי של סם המתאמפטמין, והוא מיובא אליה ממדינות אחרות. יבוא הסם לישראל הוא איפוא הפעולה הראשונה בשרשרת שבקצה שלה נמצא הצרכן המשתמש. והוא הבסיס ליצירת השוק לסם זה בישראל.

 

9.         השימוש בסמים גורם לנזקים בריאותיים פיזיים ונפשיים, מחולל פשיעה ופוגע בפרט המשתמש בסם, בסביבתו הקרובה, בקהילה אליה הוא משתייך ובחברה בכללה. והאיסורים בעבירות הסמים נועדו להגן על הערכים החברתיים של שמירת החיים והגוף, בריאות הציבור, ושלום הציבור ובטחונו.

ייבוא סמים לישראל מגדיל את זמינות הסמים ואת השימוש בהם ותורם ליצירתם ולהתגברותם של הנזקים הנגרמים מהשימוש בסמים.

 

3

10.       בסופו של דבר, הנזקים הישירים העיקריים נגרמים מעצם השימוש בסם. מטבע הדברים, ככל שסוג הסם קשה יותר וכמותו רבה יותר, כך הנזקים הנגרמים רבים וגדולים יותר, ובנגזר מכך גם חומרת המעשה רבה יותר.

 

11.       מתאמפטמין הוא סם פסיכואקטיבי סינתטי ממריץ וממכר מאד. השפעותיו לטווח הקצר הם ערנות ופעילות פיזית מוגברת, ירידה בתיאבון, עלייה בנשימה, בקצב הלב, בלחץ הדם ובחום הגוף, והפרעות בקצב הלב. ובטווח הארוך הוא גורם לחרדה, בלבול, נדודי שינה, בעיות מצב רוח, התנהגות אלימה, פרנויה, הזיות, דלוזיות, אובדן משקל, בעיות שיניים חמורות, גירוד אינטנסיבי המוביל לפצעים על העור ועוד. ( מתוך האתר של הרשות הלאומית לביטחון קהילתי במשרד הפנים).

 

12.       בהתחשב בטיב הסם המדובר, ובכמותו - 462 גרם, המספיקה להכנת כמה אלפי מנות סם, הרי שמעשי הנאשם פגעו בערכים החברתיים הנ"ל במידה משמעותית. לסיבור האוזן יוזכר, כי על פי הקבוע בפקודת הסמים ובתוספת השניה בפקודת הסמים, חזקה על מי שמחזיק מתאמפטמין במשקל העולה על 0.2 גרם נטו כי הוא מחזיק בסם שלא לצורך צריכתו העצמית.

 

13.       עובדות כתב האישום המתארות את מעשי הנאשם מלמדות מעצמן שמעשי הנאשם היו יזומים ומתוכננים מראש.

הנאשם הוא זה שייבא את הסמים והוא זה שהיה אמור לקבלם בישראל, וחלקו בביצוע העבירות מרכזי.

הנאשם ייבא את הסמים במטרה לסחור בהם בישראל.

הסם שהנאשם ייבא נתפס ע"י המשטרה טרם הפצתו, כך שהוא לא הגיע לצרכנים והנזק מהשימוש בו נמנע. אולם, הנזק שהיה צפוי להיגרם מהפצתו, משמעותי מאוד.

הנאשם ביצע את העבירות בהיותו תושב זר השוהה בישראל באשרת עבודה.

הנאשם ביצע את העבירות לשם השגת רווח כספי.

 

14.       מדיניות הענישה הנהוגה בעבירות הסמים החמורות, הינה של חומרה מובהקת, הנותנת בכורה לשיקולי הגמול וההרתעה.

           

15.       הלכה למעשה, בתי המשפט מטילים על מעשים מהסוג שהנאשם ביצע, עונשי מאסר משמעותיים.

           

4

בע"פ 7757-21 אהרון קיי מרזוקי נ' מדינת ישראל (24.05.22) המערער- אזרח ישראלי יליד תאילנד, העוסק במתן שירותי תרגום לשפה התאית למשטרת ישראל, ייבא באמצעות עובד זר תאילנדי סם מסוכן מסוג מתאמפטמין במשקל של 2.975 ק"ג. הוא הורשע בעבירות של ייבוא סם מסוכן ושיבוש מהלכי משפט ובית המשפט המחוזי קבע מתחם עונש הנע בין 28 ל- 40 חודשי מאסר, והשית עליו 28 חודשי מאסר בפועל, ועונשים נלווים, ובהם קנס בסך 10,000 ₪ וחילוט כספים בסך של מעל 20,000 ₪ .

בית המשפט העליון דחה את הערעור על חומרת העונש תוך ציון הדברים הבאים -

" לא אחת הדגיש בית משפט זה את החומרה היתרה שנלווית לעבירות סמים ובפרט לעבירות שעניינן יבוא והפצת סמים מסוכנים. זאת, שכן בעבירות אלו יש כדי לסכן את שלום הציבור ולהרחיב את מעגל המשתמשים בסמים והמכורים להם (ראו למשל: ע"פ 667/21 מדינת ישראל נ' בן פורת, פסקה 18 [פורסם בנבו] (10.3.2021)). כן נקבע בפסיקה, כי יש להטיל ענישה מחמירה ומרתיעה על מבצעי עבירות סמים, מתוך מטרה לתמוך במאבק למיגורן (ראו למשל: ע"פ 8048/19 פיצ'חדזה נ' מדינת ישראל, פסקה 11 [פורסם בנבו] (4.6.2020)). "

 

בע"פ 4536/21 מיכאל פרץ נ' מדינת ישראל (04.11.21), המערער ואדם נוסף קשרו קשר לייבא לישראל סמים ממקסיקו באמצעות הדואר, ובהתאם לכך נשלחה ממקסיקו חבילה שמוענה למערער בה הוסלק סם מסוג מתאמפטאמין במשקל כולל של 1.865 ק"ג. החבילה נתפסה על ידי רשות המכס. המערער הורשע בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע וייבוא סם מסוכן בצוותא חדא. בית המשפט המחוזי קבע מתחם ענישה הנע בין 21 ל-48 חודשי מאסר בפועל, ועל רקע שיקולי שיקום ואחידות ענישה חרג לקולה מהמתחם והטיל על הנאשם 16 חודשי מאסר ועונשים נלווים, ובהם קנס בסך 7,500 ₪. הערעור על חומרת העונש נדחה.

 

ברע"פ 3569/20 ארנל אלטאראוס נ' מדינת ישראל (07.06.20), המבקש, אזרח הפיליפינים שעבד בשגרירות הפיליפינים בישראל, יצר קשר עם אחר לשם ייבוא סם מסוג מתאמפטאמין. אותו אחר שלח ארצה חבילה שהכילה כ-50 גרם מהסם, והמבקש נתפס בעת שניסה לקבל את החבילה במשרדי חברת השילוח. בהתאם לכך המבקש הורשע בעבירות של ייבוא סם וקשירת קשר לפשע. בית משפט השלום קבע מתחם ענישה הנע בין 18 ל-36 חודשי מאסר והשית על הנאשם 22 חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים, ובהם קנס בסך 7,500 ₪. בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון קבעו שהעונש ראוי ודחו את הערעור ואת הרע"פ.

 

 

5

בת"פ (תל אביב-יפו) 15059-08-20 מדינת ישראל נ' רוואל טולנטינו מספר (06.12.21) הנאשם קשר קשר עם אחר לייבא סמים מסוכנים מסוג מתמפטאמין מהפיליפינים לישראל. הסמים, במשקל 99.49 גרם, הוסלקו בקלסר דפי פחם ונשלחו לכתובתו של הנאשם בישראל. והסם נתפס בהגיעו למכס. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 15 ל- 42 חודשי מאסר, והטיל על הנאשם 15 חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים, ובהם קנס בסך 2,000 ₪.

 

בת"פ (מחוזי מרכז) 25840-10-19 מדינת ישראל נ' סורינטה פאטום (08.09.20) הנאשם ייבא בשליחותו של אחר כ- 3 ק"ג מתאמפטמין מתאילנד לישראל. הנאשם שיתף פעולה באופן מלא בחקירה, ומשמש עד תביעה נגד האחר. הצדדים הגיעו להסדר טיעון "סגור", במסגרתו נגזר על הנאשם עונש של 26 חודשי מאסר, לצד ענישה נלווית.

 

בת"פ (באר שבע) 66609-06-17 מדינת ישראל נ' VAN THANG NGUYEN ( 06.11.17) הנאשם ייבא מויאטנם לישראל 481 גרם מתאמפטמין באמצעות חברת שילוח. ובית המשפט קיבל את המלצת הצדדים לעונש במסגרת הסדר טיעון והטיל עליו 27 חודשי מאסר בפועל וקנס בסך 1,000 ₪.

 

16.       בהתאם לצורך לקיים יחס הולם בין חומרת מעשי העבירות בנסיבותיהם ומידת אשמו של הנאשם ובין העונש שיוטל; ובהתחשב בערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירות; במידת הפגיעה בהם; במדיניות הענישה הנהוגה; ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירות; אני קובע כי מתחם העונש ההולם לעבירה שביצע הנאשם הוא בין 24 ל- 48 חודשי מאסר בפועל.

 

17.       העובדים התאילנדים בישראל הם קהל יעד בולט לשימוש בסם מסוג מתאמפטמין וגם רבים מאלה המייבאים את הסם, נמנים עליהם. האזרחים הזרים העובדים בישראל מגיעים בדרך כלל ממדינות שההכנסה הממוצעת בהן, נמוכה מאוד. הכנסתם בישראל, למרות שהיא עולה על ההכנסה שיכלו להשיג בארצם, איננה גבוהה במיוחד. והרווחים הכספיים שניתן להפיק מעיסוק בייבוא סם והפצתו, גדולים בהרבה מההכנסה שניתן להשיג מעבודה.

הפיתוי גדול והסיכון להיתפס קטן, והעונשים המוטלים בישראל קלים לאין ערוך מאלה המוטלים בארצותיהם. בנסיבות אלה, יש להטיל עונש שיהיה בו כדי להרתיע, ולהבהיר כי אזרחות זרה אינה מהווה מגן מפני ענישה משמעותית. (ראה ע"פ 226/89זפה נ' מדינ"י, פ"ד מג(2) 543, 544)

 

18.       לטובת הנאשם אני מביא בחשבון את נסיבותיו האישיות; את העובדה שכאזרח זר, שאיננו דובר עברית ושאין לו קרובי משפחה בישראל, מאסרו כרוך בקשיים מיוחדים הנוספים על הקשיים הרגילים הכרוכים במאסר; את הפגיעה שתיגרם לנאשם ולמשפחתו ממאסרו; את הודאת הנאשם; את שיתוף הפעולה שלו; את העובדה שזו הסתבכותו הראשונה עם החוק בישראל ושזהו מאסרו הראשון; ואת העובדה שבתום מאסרו הוא ככל הנראה יגורש מישראל.

 

6

19.       באופן כללי, עבירות הסמים החמורות מבוצעות לשם השגת רווח כלכלי ובעבירות שמטרתן השגת רווח כלכלי יש טעם לחייב את מי שהורשע בהן בתשלום קנס המוציא את שכרו של העבריין בהפסדו ותורם להרתעה. והלכה למעשה בתי המשפט מטילים קנסות על נאשמים המורשעים בעבירת יבוא סם בנסיבות הדומות לענייננו. עיון בפסיקה מעלה כי במקרים דומים הוטלו קנסות הנעים בטווח שבין 2,000 ל- 10,000 ₪.

 

 

 

 

20.       בהתחשב בכל האמור, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:-

 

            א.        30 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו.

ב.         12 חודשי מאסר על תנאי, למשך שלוש שנים מיום שחרורו מהמאסר, שלא יעבור עבירת סמים שהיא פשע.

ג.         קנס בסך 7,500 שקלים או 30 ימי מאסר תחתיו.

הקנס ישולם בתוך 30 יום מהיום.

 

21.       בשולי גזר הדין אני מוצא לנכון להעיר, שבשונה מהסמים הקשים הידועים, כמו ההרואין והקוקאין, שטיבם והשפעתם מוכרים לבית המשפט ולגביהם ישנה אינטואיציה משפטית מבוססת בנוגע לחומרתם, טיבו המדויק של סם המתאמפטמין לוט בערפל מסוים. כידוע, אופי הסם הוא בעל חשיבות לקביעת חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו, המשפיעה בסופו של דבר גם על מידת העונש במקרה נתון. ועל כן מן הראוי שיונחו לפני בית המשפט נתונים מבוססים בנושא זה. יוער, שהגם שכמות סם המתאמפטמין שהחזקתה מקימה חזקה שהיא נועדה שלא לצריכה עצמית, דומה לאלה של ההרואין והקוקאין, וכך גם צורות השימוש בסם, עדיין עבירות הסמים המבוצעות בהרואין וקוקאין נענשות בחומרה רבה יותר מאלה המבוצעות בסם המתאמפטמין. אם אכן יש הבדל מהותי בין הסמים, יש הצדקה לשימור הפער העונשי הזה. אולם אם אין לכך הצדקה, יש להחמיר את הענישה בעבירות המבוצעות בסם המתאמפטמין ולהתאימה לענישת העבירות המבוצעות בסמים הקשים האחרים.

 

זכות ערעור בתוך 45 יום.

 

 

 

7