ת"פ 63360/04/21 – מדינת ישראל נגד מוניר סעד
ת"פ 63360-04-21 מדינת ישראל נ' סעד (עציר)
|
|
1
|
||
המאשימה |
מדינת ישראל |
|
נגד
|
||
הנאשם |
מוניר סעד (עציר) |
|
בשם המאשימה: עו"ד ראיד רחאל - ס' בכיר בפמ"ח (פלילי)
בשם הנאשם: עו"ד ליאור דוידי ועו"ד מיתר לוגסי
גזר דין |
1. הנאשם הודה במסגרת הסדר שלא כלל הסדר אודות העונש, בביצוע עבירות נשק (נשיאה והובלה) לפי סעיף 144(ב) רישא וסיפא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 ואיומים לפי סעיף 192 לחוק.
יצוין שכתב האישום המקורי כלל גם עבירות נשק מסוג החזקה ועבירה נוספת של איומים.
2. על פי האמור בכתב האישום המתוקן, ביום 13.4.21 החזיק והוביל הנאשם תת מקלע מאולתר, מחסנית שבה 13 כדורים 9 מ"מ ורימון הלם סינוור M7920, ללא רשות על פי דין. בסמוך לשעה 12:00 יצא הנאשם מבית הוריו בכפר עראמשה כשהוא מחזיק תיק גב שבתוכו הנשק שתואר לעיל. באותה עת הגיעו בסמוך לבית שוטרים שהבחינו בו כשהוא יוצא בריצה מהירה בחצר הבית והם רדפו אחריו עד שהוא נכנס לאתר בניה ונפל על הקרקע.
המקלע נמצא כשהוא עטוף בחולצת בד בצבע ורוד ולידו המחסנית והתחמושת, וכמו כן נמצא הרימון שהיה עטוף בניילון נצמד בתוך שקית ניילון.
3. הנאשם נעצר והובא לתחנה, שם איים על אחד השוטרים ששמר עליו, ובהמשך על איים על שוטר נוסף.
2
4. לנאשם עבר פלילי שהתיישן של עבירה של תקיפה סתם משנת 2007 והיזק לרכוש במזיד משנת 2008.
5. בטיעונים לעונש העידו לטובת הנאשם שני עדים: אורי נחמיה, שהוא היום מנהל הישוב עראמשה, שמכיר את הנאשם באופן אישי. הוא סיפר שהנאשם היה אדם נורמטיבי ולא בעל קווים עברייניים. עדי שני היה מדחת מג'יס שמכיר את הנאשם מילדות, תיאר אותו כאדם טוב, לא עבריין, שמתחרט על מעשיו ותיאר גם שהיה איש צבא עד שנפצע בצורה קשה בידיו מרסיס כתוצאה מפיצוץ מוקש.
טיעוני המדינה לעניין העונש
6. המדינה טענה למתחם ענישה הולם שבין 3.5 עד 6 שנות מאסר.
7. נטען שנפגע הערך החברתי המוגן של שמירת שלום הציבור והגנה על חיי אדם. נטען שעבירות הנשק מביאות לזמינות נשק שעובר מיד ליד ומגדיל את מעגל האלימות בחברה. בנוסף, צוינה פגיעה בשלטון החוק ובנציגיו.
8. נטען שהמציאות בארץ כיום מחייבת מתן ביטוי עונשי הולם בשל המסוכנות הגלומה בעבירות הנשק.
9. ביחס למדיניות הענישה צוינו המקרים הבאים:
- ע"פ 6021/21 עלי עבוד נ' מדינת ישראל (19.12.21); שם נידון ערעורו של נאשם נעדר עבר פלילי בגין נשיאת M16 והפרעה לשוטר אשר נידון ל-30 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט העליון לא התערב בתוצאה. באותו מקרה צוין שצו השעה להחמיר בענישה לגבי עבירות הנשק כאשר פגיעתן של עבירות אלה היא בציבור בכללותו. באותו מקרה לא הייתה מחלוקת שהנאשם לא היה זה שירה בנשק ורק הוביל אותו לפרק זמן קצר, כאשר שוטרים קיבלו הודעה על ירי בחורשה והבחינו במערער כשהוא אוחז בנשק והחל לברוח מהם, והמשיך לברוח למרות שקראו לו לעצור.
3
- ע"פ 1509/20 מדינת ישראל נ' ראפת נבארי (2.7.20); ערעורה המדינה על קולת העונש שהושת על המשיב של 27 חודשי מאסר לאחר שהורשע על יסוד הודאתו בעבירות של נשיאה והובלה של נשק ובירי בנשק באזור מגורים. למשיב היו 4 הרשעות קודמות בעבירות אלימות, החזקת סכין והפרעה לשוטר. בתסקיר הוערך קיום רמת סיכון בינונית להישנות מעשים אלימים והוא היה מכור לאלכוהול. הערכאה הדיונית השיתה עליו 27 חודשי מאסר שהוחמרו בבית המשפט העליון ל-36 חודשי מאסר.
- ת"פ 54607-07-19 מדינת ישראל נ' יעקוב ג'בור (12.1.20); הורשע נאשם במסגרת הסדר דיון בהחזקת נשק ואביזר נשק, M16 ומחסנית ריקה ונידון ל-22 חודשי מאסר. לנאשם היו הרשעות קודמות שאחת מהן התיישנה. הוגש תסקיר שלילי. נקבע מתחם שבין 20-30 חודשי מאסר ונגזרו עליו 22 חודשי מאסר.
- ע"פ 579/21 עאמר אמג'ד נ' מדינת ישראל (3.11.21); הורשע הנאשם במסגרת הסדר טיעון בעבירות של נשיאה, הובלה והחזקת נשק, אביזרים ותחמושת והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית. נקבע מתחם ענישה לכלל העבירות בין 2-4 שנות מאסר והנאשם נידון ל-3 שנות מאסר. בית המשפט העליון התערב מטעמי אחידות הענישה לאור עונשו של השותף והעמיד את העונש על 31 חודשי מאסר.
10. במקרה דנן, המדינה ביקשה מאסר בפועל שייקבע במחצית הראשונה של המתחם, מאסר מותנה מרתיע וקנס כספי.
טיעונים לעונש מטעם ההגנה
11. הסנגור טען שהאירועים מהווים אירוע אחד (עמדה שהמדינה לא חלקה עליה).
12. לעניין הערך החברתי שנפגע נטען שמדובר בפגיעה בשלום הציבור ובתחושת ביטחונו, אך נטען שמדובר בטעות בשיקול דעת ללא מחשבה מתוכננת. נטען שרמת הפגיעה בערכים הייתה נמוכה. הוסף שהנאשם עשה ככל שיכל על מנת לתקן את מעשיו, נטל אחריות והביע חרטה והבין את חומרת מעשיו.
4
13. לעניין הנסיבות נטען שלא היה תחכום או תכנון מאחורי הפעולה, שלא נגרם נזק בפועל כתוצאה מביצוע העבירה ושהסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירה היו מצב נפשי ירוד ומעורער.
14. באשר למדינות הענישה אוזכרו מספר פסקי דין:
- ע"פ 3336/18 מדינת ישראל נ' הישאם סמארה (29.11.18); שם הגישה המדינה ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בו הורשע הנאשם על פי הודאתו בעבירות של נשיאת נשק ותחמושת והחזקת תחמושת ונגזרו עליו 18 חודשי מאסר בפועל. באותו מקרה הנאשם נצפה נוסע ברכב עם שני אנשים נוספים כאשר כרזו לו לעצור. ברכב נמצאו שני כלי נשק מסוג קרל גוסטאב עם מחסניות בתוכם ונתפס קרטון שהכיל 39 כדורי 9 מ"מ ו-8 כדורים נוספים בתוך גרב. אותו נאשם היה בן 55 וריצה מאסרים בעברו. כשהשתחרר בגיל 30 החליט לערוך בחייו וניתק קשרים עברייניים. בתסקיר הוערכה רמת סיכון נמוכה והומלץ על עבודות שירות וצו מבחן. בית המשפט העליון התערב בתוצאה והחמיר את הענישה ל-24 חודשים, וזאת מפאת חומרת העבירה, ובין היתר, כשמדובר בשני כלי נשק וסירוב לעצור עת שהשוטרים הורו לו וכיוון שלא ניתן הסבר מספק למטרת החזקת הנשק, זאת על אף תהליך השיקום שהנאשם עבר קודם לכן.
- ת"פ 28615-08-17 מדינת ישראל נ' פארס חמדוני (23.4.18), שם הורשע הנאשם על פי הודאתו בעבירות נשק של החזקה ונשיאה ועבירת הפרעה לשוטר במילוי תפקידו. הנאשם החזיק תת מקלע מאולתר ובתוכו 9 כדורים וקופסה בה 50 כדורים ורימון יד מסוג הלם סנוור. הנאשם החזיק את הנשק בתוך תיק שהושם בפח אשפה במקום בו שהה וכשהבחין בניידת שהתקרבה למקום ברח עם התכולה עד שנתפס. בית המשפט קבע שלצד מקרים מעטים בהם נגזרו בגין עבירות נשק חודשי מאסר בודדים ישנם מקרים אחרים בהם נגזרו תקופות מאסר שנעות בין 20-34 חודשי מאסר בפועל. נקבע מתחם ענישה שבין 16-40 חודשי מאסר ונגזרו על הנאשם 22 חודשי מאסר בפועל. היה מדובר בנאשם צעיר בעל עבר פלילי משמעותי ובנוסף בעל הרשעות בתחום התעבורה.
5
- רע"פ 3619/21 אבו הלאל נ' מדינת ישראל (26.5.21); הורשעו המערערים על פי הודאתם בעבירות של החזקת נשק ותחמושת שלא כדין, בגין החזקת שני כלי נשק מאולתרים מסוג קרלו, מחסניות ו-4 כדורים, וכן כדור תחמושת המשמש נשק ארוך. נוכח שיקולי שיקום, קבע בית משפט השלום שיש לסטות לקולא ממתחם העונש והשית על הנאשמים 9 חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות. בערעור נגזר על הנאשמים 10 חודשי מאסר בפועל ורשות הערעור נדחתה.
- ת"פ 24171-06-19 מדינת ישראל נ' חג'אזי (3.10.19); נאשם ללא עבר פלילי הורשע בעבירות של החזקת אקדח ותחמושת ובהפרעה לשוטר במילוי תפקידו לאחר שנתפס נושא על קטנוע כשהוא מחזיק על גופו אקדח ובו משולבת מחסנית עם 12 כדורים. נקבע מתחם ענישה שבין 9 חודשים ל-3 שנות מאסר והוטלו 10 חודשי מאסר בפועל.
- ע"פ 4978/19 אבו מנסור נ' מדינת ישראל (28.1.20); באותו מקרה נמצא רובה סער, שתי מחסניות מלאות ושתי מחסניות מתאימות לאקדח, שלושה כדורים ומכלול לנשק בתוך רכבם. מערער 1 הורשע בעבירה של נשיאה והובלה ומערער 2 הורשע בהחזקת נשק. בבית המשפט המחוזי נידון הראשון ל-18 חודשי מאסר ואילו השני נידון ל-9 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות. בבית המשפט העליון הוקל עונשו של המערער 1 והועמד על 12 חודשי מאסר ולגבי הנאשם השני הועמד העונש של 6 חודשי מאסר.
- ת"פ 2990-09-21 מדינת ישראל נ' ביאדסה (2.12.21); שם בגין החזקה, נשיאה והובלת נשק, שני כלי נשק - קלצ'ניקוב ואקדח חצי אוטומטי עם תחמושת תואמת לכל אחד - הוטלו 19 חודשי מאסר מתוך מתחם שנקבע שנע בין 19 עד 54 חודשי מאסר.
15. נטען שבמקרה דנן מדובר באדם צעיר, אב לילד קטן, ששירת שירות משמעותי בצה"ל ללא עבר פלילי ושהמעצר היווה גורם מרתיע עבורו.
16. נטען שהנאשם בעל מוטיבציה גבוהה לשנות אורח חייו ושענישה מחמירה תחסום אפיק זה ותחשוף אותו לעולם עברייני ממנו הוא מעוניין להתרחק. כמו כן נטען שהנאשם נטל אחריות בשלב מוקדם של ההליך והוא מביע צער רב על מעשיו.
6
17. הוספו טענות באשר לחריגה ממתחם הענישה ובסופו של עניין נטען שיש לחרוג ממתחם הענישה ולשים את הדגש על שיקולי השיקום. יוער שבדיון חזר הסנגור מקו טיעון זה במידה מסוימת.
18. במהלך הטיעונים לעונש הוגש מסמך מטעם שב"ס שתיאר שהנאשם שולב בקבוצה טיפולית במסגרת מעצרו.
19. הוזכר עוד שהנאשם נפצע בשנת 2002 בשירות הסדיר והוא נכה בשיעור של 50%, כאשר הפציעה מלווה אותו עד היום.
עמדת הנאשם
20. הנאשם הביע צער על מעשיו וציין שפגע בעצמו ובמשפחתו וביקש שלא להחמיר בעונשו.
דיון
21. הנאשם יליד 1980 כבן 41 כיום ועצור מיום 13.4.21.
22. הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו היו שמירה על שלום הציבור וביטחונו. לאור העובדה שמדובר בעבירות נשק יש לקבוע כי מדובר בפגיעה לכל הפחות ברף הבינוני של הערכים.
23. באשר לתכנון, אומנם הנאשם יצא מביתו כאשר הנשק ארוז בתוך תיק אך לא התבררה תכלית היציאה ועל כן אין זה ברור מידת התכנון שקשורה בעבירות. עם זאת הנאשם הוא אדם בגיר כבן 41 והיה צריך לדעת את הפסול שבמעשיו ולהימנע מהם.
24. לנאשם אין עבר פלילי מכביד ונראה שהוא עושה מהלכים ראשוניים במסגרת מעצרו לצרכי שיקום.
7
25. בהתבסס על הפסיקה שאוזכרה לעיל והצורך בהחמרת הענישה יש לקבוע מתחם ענישה שבין 18 חודשים ל-45 חודשי מאסר בפועל. בתוך המתחם יש להתחשב בעובדה שלנאשם אין עבר פלילי מכביד ובנוסף בהודאתו שנראית על פניה ככנה, ובנוסף על כך נטילת האחריות וההודאה בשלב מוקדם של ההליך.
26. אשר על כן אני מטיל על הנאשם את העונשים כדלקמן:
- 24 חודשי מאסר בפועל מהם תנוכה תקופה מעצרו החל מיום 13.4.21;
- מאסר על תנאי לתקופה של 18 חודשים למשך 3 שנים, כאשר התנאי יופעל במידה והנאשם יבצע עבירות אלימות או נשק מסוג פשע.
- קנס בסך 3,500 ₪ תשלום עד ליום 1.5.22.
זכות ערעור תוך 45 יום
ניתן היום, ב' שבט תשפ"ב, 04 ינואר 2022, בהעדר הצדדים.
