1

הנאשם הורשע לאחר שמיעת הראיות בעבירות של פריצה לרכב בכוונה לגנוב, גניבה מרכב, וכניסה לישראל שלא כדין.

מהראיות שנפרשו בפניי עלה כי הנאשם הכיר היכרות מוקדמת את המתלונן אשר לרכבו פרץ וכי המעשים נעשו לאחר שבאותו בוקר פגש הנאשם במתלונן.

הצדדים היו חלוקים באשר לטיב ההיכרות בין הנאשם למתלונן, כאשר המתלונן טען כי הנאשם לא עבד אצלו ואילו הנאשם טען כי עבד אצל המתלונן, גם ביום האירוע.

באשר לנסיבות האירוע, הרי שמסכימה אני עם טיעון ההגנה לפיו נסיבות הפריצה הינן ברף הנמוך שכן אין המדובר במעשה מתוכנן ואין המדובר בפריצה שנעשתה בכח או תוך שימוש באמצעים.

מנגד, איני מקלה ראש במעשה הגניבה, שכן הגם שאין המדובר בפריצה או בגניבה קלאסית ממתלונן שהנאשם אינו מכיר, הרי שבנסיבות אירוע זה כטענת המאשימה אכן מעל הנאשם באמון שניתן בו על ידי המתלונן, אשר העיד בפניי כי הכיר היטב את הנאשם וכי בני משפחת המתלונן הכירו כולם את הנאשם.

מובן כי אף אם הייתי מקבלת את טענת הנאשם כי המתלונן נותר חייב לו כסף, ויוזכר כי לא קיבלתי טענה זו, הרי שלא היה בכך הצדקה לפתיחת דלת הרכב של המתלונן וגניבת ארנקו משם.

2

הערכים המוגנים בהם פגע הנאשם הינם ההגנה על קניינו של הפרט, על תחושת הביטחון של הפרט, ועל זכותה של המדינה לקבוע את הבאים בשעריה.

פסיקת המאשימה מלמדת על טווח עונשים אותו גוזרים בתי המשפט בגין מעשים דומים, הגם שככלל מדובר בפריצה לרכב של מתלונן זר.

נפסק כי העבירות של פריצה לרכב וגניבה מתוכו הינן עבירות נפוצות מאוד, המהוות מכת מדינה, הן קלות לביצוע וקשות לגילוי, ואכן גם במקרה שלפניי התבררה זהות הנאשם אך מאחר שבמקום הותקנה מצלמת אבטחה.

בנסיבות הכוללות, ונוכח פסיקת בתי המשפט השונים, אני מוצאת כי המתחם ההולם הכולל באשר למכלול העבירות בהן הורשע הנאשם, הינו החל במספר חודשי מאסר ועד 12 חודשי מאסר בפועל.

באשר לגזירת העונש בתוך המתחם, הרי שלנאשם 2 הרשעות קודמות בעבירות של כניסה לישראל שלא כדין, ללא עבירות נלוות.

הנאשם לא נטל אחריות על מעשיו, ולא הביע חרטה עליהם.

עיון בפסיקה מלמד כאמור על טווח עונשים.

בעניין זה יצוין ת"פ 2320-10-12 בעניין בלביסי (בית משפט השלום בחדרה) בו נידון נאשם בגין עבירות דומות בהן הודה ל-8 חודשי מאסר בפועל, ורע"פ 1200/11 בעניין יעקובוב במסגרתו נידון הנאשם ל-9 חודשי מאסר בפועל, להפעלת מאסר מותנה ולעונשים נוספים.

ברע"פ 6257/11 בעניין בדר, נידון הנאשם אשר הורשע על פי הודייתו במעשים דומים ל-6 חודשי מאסר בפועל.

בנסיבות הכוללות ולאחר ששקלתי לקולא את עברו של הנאשם אשר אינו כולל עבירות רכוש, את מצבו הכלכלי-המשפחתי הנטען, ומנגד, את הפגיעה באמון המתלונן ואת אי נטילת האחריות כמתואר לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

1.         8 חודשי מאסר בפועל החל מיום מעצרו מתאריך 26.3.15.

2.         6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים ובלבד שלא יעבור עבירת רכוש.

3.         חודשיים מאסר על תנאי למשך 3 שנים ובלבד שלא יעבור עבירה על חוק הכניסה לישראל.

4.         קנס בגובה 500 ₪ או 5 ימי מאסר תמורתו.

3

            הקנס ישולם עד תאריך 1.11.15.

5.         פיצוי למתלונן בגובה 1,500 ₪.

            הפיצוי ישולם עד תאריך 1.10.15.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי כחוק.

ניתן היום, ח' סיוון תשע"ה, 26 מאי 2015, במעמד הצדדים.