ת"פ 61158/05/20 – מדינת ישראל נגד רמאדאן סקא
בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו |
|
ת"פ 61158-05-20 מדינת ישראל נ' סקא
|
24 בפברואר 2021 |
1
לפני כבוד השופט בני שגיא, סגן נשיא
|
|
|
המאשימה: |
מדינת ישראל על-ידי ב"כ עו"ד ענת בן זאב ועו"ד שלי קוטין |
|
נגד
|
||
הנאשם: |
רמאדאן סקא על-ידי ב"כ עו"ד שאדי כבהא |
|
גזר דין
כללי
1. הנאשם הורשע על יסוד הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של נשיאת נשק לפי סעיף 144(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין) (להלן - התיק העיקרי). בנוסף, צירף הנאשם שני תיקים נוספים שהתנהלו בבית משפט השלום, הודה בעובדותיהם, והורשע בעבירה של החזקת סם לצריכה עצמית לפי סעיף 7(א) ו-(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973 (להלן - פקודת הסמים) (ת"פ 6297-06-19, להלן - תיק הצירוף הראשון), ובעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית לפי סעיף 7(א) ו-(ג) רישא לפקודת הסמים (ת"פ 6510-04-19, להלן - תיק הצירוף השני) (וביחד - תיקי הצירוף).
2. הסדר הטיעון לא כלל הסכמה לעניין העונש, ובהקשר זה טענו הצדדים על-פי מיטב שיקול דעתם.
עובדות כתבי האישום
3. על-פי עובדות כתב האישום המתוקן בתיק העיקרי, ביום 22.11.2019 בשעה 18:08, יצא הנאשם בריצה מביתו, במהלכה התקרב לאחר שזהותו אינה ידועה, אשר המתין לו ברחוב. האחר העביר לנאשם כלי נשק אשר ביכולתו להמית. הנאשם נטל את הנשק מהאחר, החזיקו בידו הימנית, דרך אותו באמצעות ידו השמאלית, ורץ במורד הרחוב, כשהנשק דרוך. בשעה 18:11, מסיבה עלומה, סב הנאשם על עקבותיו וחזר אל ביתו. בשעה 18:13 שב ויצא הנאשם מביתו בשנית, כשהוא מצויד בנשק.
על בסיס האמור לעיל, הורשע הנאשם כאמור בעבירה של נשיאת נשק.
2
על-פי עובדות כתב האישום המתוקן בתיק הצירוף הראשון, ביום 19.10.2017 בשעה 18:50 נהג הנאשם בקטנוע בעיר תל-אביב כשהוא נוסע ללא אורות. בנסיבות אלו התבקש על-ידי שוטר לעצור, אולם הנאשם לא שעה להוראות השוטר והמשיך בנסיעה על המדרכה. תוך כדי הנסיעה, זרק הנאשם מידו השמאלית שתי שקיות שהכילו סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל 1.1789 גרם נטו, אותו החזיק הנאשם לצריכתו העצמית.
על בסיס האמור לעיל, הורשע הנאשם בעבירה של החזקת סם לצריכה עצמית.
על-פי עובדות כתב האישום בתיק הצירוף השני, ביום 16.6.2018 בשעה 01:25, החזיק הנאשם בשקית שהכילה 4 מנות סגורות של סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל 2.08 גרם נטו וסם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 0.67 גרם, שלא לצריכתו העצמית. בנסיבות אלו החזיק הנאשם סך של 6,570 ₪ במזומן.
על בסיס האמור לעיל, הורשע הנאשם בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית.
ראיות לעונש
4. מטעם התביעה הוגש גיליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם (תע/1); ומטעם ההגנה הוגשה תעודת פטירה של אחיו של הנאשם (נע/1).
טיעוני הצדדים לעונש
5. בטיעוניה לעונש בתיק העיקרי עמדה התביעה על נסיבות ביצוע העבירה וחומרת המעשה, תוך שהדגישה את העובדה כי הנאשם רץ, פעמיים, בתוך עיר מגורים מוכת סכסוכים וירי, כשהוא נושא בידו נשק דרוך. עוד נטען, כי הנאשם, בן 22, עובר עבירות החל מגיל 17, והגם שהעבירות בהן הורשע לא חמורות והנאשם לא ריצה בגינן עונשי מאסר בפועל, הרי שניתן לראות באירוע הנוכחי כ"קפיצת מדרגה" משמעותית המבטאת הסלמה. באשר לתיקי הצירוף נטען, כי יש משקל לחומרה לעובדה שהסם שנתפס בכליו בתיק הצירוף השני מחולק למנות, כך שמדובר בנסיבות הדומות לסחר. עוד הפנתה התובעת לעובדה כי הרשעתו האחרונה של הנאשם משנת 2019 היא בגין ביצוע עבירה של החזקת סם לצריכה עצמית.
לאור האמור, עתרה התביעה לקבוע את מתחמי הענישה כדלקמן:
בגין התיק העיקרי - מתחם הנע בין 24 ל- 48 חודשי מאסר;
ביחס לשני תיקי הצירוף - מתחם הנע בין 4 ל- 8 חודשי מאסר.
לעמדת התביעה, יש למקם את הנאשם בשליש התחתון של כל אחד מהמתחמים להם עתרה, ולצבור את העונש שיושת על הנאשם בתיקי הצירוף לעונש שיושת עליו בתיק העיקרי.
6. בפתח טיעונו, ציין הסניגור כי הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן בתיק העיקרי על אף שלא נתפס בתיק נשק, לא בוצע ירי והראיות התומכות באמור בכתב האישום דלות מאד. עוד הוסיף, כי הנשק אינו של הנאשם, הוא קיבל אותו מאחר ולא עשה איתו דבר.
3
הסנגור סבר כי בנסיבות בהן מדובר בנשיאה קצרה בת מספר דקות בודדות, שעה שהנשק לא של הנאשם ולא בוצע בו שימוש - יש לקבוע בתיק העיקרי מתחם ענישה שנע בין 10 ל- 24 חודשי מאסר.
אשר לתיקי הצירוף נטען למתחם שנע בין מאסר על תנאי ל- 6 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות.
הסנגור עמד בהרחבה על נסיבותיו האישיות והמורכבות של הנאשם, ובכלל אלה: גילו הצעיר (22); עברו הפלילי הדל; מצבו הבריאותי של אביו; העובדה שגדל בשכונה לא פשוטה; איבד באופן טרגי את אחיו הגדול אשר נרצח בהיותו בגיל 20 בשל טעות בזיהוי; וחווה פרידה כואבת מבת זוגתו, לה אמור היה להינשא, בעקבות אירועי התיק דנא. לשיטת הסנגור, יש ליתן משקל משמעותי להודאת הנאשם בכתבי האישום ורצונו "לנקות שולחן", אשר מעידים על נטילת האחריות, הפנמת הפסול וכוונתו לשנות את אורחות חייו ולחזור לדרך הישר.
לאור האמור, עתר הסניגור למקם את הנאשם בחלקו התחתון של המתחם לו עתר בתיק העיקרי, ולחפוף את העונש שיושת עליו בתיקי הצירוף.
7. הנאשם הביע חרטה על מעשיו וביקש הזדמנות לפתוח דף חדש בחייו.
דיון והכרעה
מתחם העונש ההולם
8. הנאשם הורשע בעבירות בעלות חומרה משמעותית הן בתיק העיקרי והן בתיקי הצירוף.
בהתייחס לתיק העיקרי - הרי שעבירות נשק הן עבירות חמורות מעצם טיבן ומהותן. הן טומנות בחובן פוטנציאל להסלמה עבריינית ולסכנה ממשית לציבור, מהוות את התשתית לביצוע מגוון רחב של עבירות הגוררות פגיעה בגוף, בנפש וברכוש, ופוגעות בערכים החברתיים הבסיסיים ביותר שעניינם הגנה על שלום הציבור וביטחונו ועל הסדר החברתי (ע"פ 3156/11 זראיעה נ' מדינת ישראל, פס' 5 (21.2.2012); ע"פ 4406/19 מדינת ישראל נ' סובח (5.11.2019)).
4
הנאשם רץ בשעות הערב בסביבת מגורים בטבורה של עיר כשהוא נושא בידו אקדח דרוך. כתב האישום לא מציין את הרקע לנשיאת האקדח או נתון בדבר כוונה לעשות בו שימוש, ואולם אין בכך כדי לגרוע מפוטנציאל הנזק הגלום בעבירה, שכן "הסיכון שנשקף לשלום הציבור צריך להילקח בחשבון על ידי כל מי שמחזיק בידו נשק שלא כדין - גם אם אינו מחזיק בו למטרת ביצוען של עבירות אחרות. עצם החזקת נשק בעל פוטנציאל קטילה מבלי שיש עליו ועל בעליו פיקוח מוסדר של הרשויות טומן בחובו סיכון, באשר המחזיק בו נתון תמיד לחשש שיתפתה לעשות בו שימוש, ולו ברגעי לחץ ופחד" (ע"פ 4945/13 מדינת ישראל נ' סלימאן, פס' 11 לפסק דינה של כב' השופטת ע' ארבל(19.1.2014)).
יחד עם זאת, ומבלי לפגום בתוקפם של הדברים, בית המשפט העליון קבע לא פעם כי מתחם העונש ההולם בעבירות נשק צריך לשקלל גם את סוג הנשק שבו מדובר, "שהרי, סוג הנשק, כמו-גם ההיקף שבו נסחר, הוחזק, הובל וכיוצא באלה, הם נסיבות הקשורות בביצוע העבירה והם שקובעים את פוטנציאל הנזק הכרוך במעשה העבירה [...] למעשה, אין כל חידוש בקביעה כי קיים מדרג ענישה בעבירות המבוצעות בנשק, הנקבע, בין השאר, על-פי סוג, איכות וכמות הנשק שנעשה בו שימוש" [ההדגשות במקור - ב.ש] (ע"פ 1323/13 חסן נ' מדינת ישראל, פס' 10 (5.6.2013) (להלן - עניין חסן).
9. בנוסף לאמור, יש לקחת בחשבון את העובדה כי בפועל, הנאשם לא עשה שימוש באקדח ולא נגרם נזק ממשי בגין העבירה בה הורשע הנאשם.
בשנים האחרונות מסתמנת בפסיקה מגמה ברורה וניכרת של החמרה בעונשם של המורשעים בעבירות נשק, במטרה להרתיע ולקדם את מיגור התופעה:
"נוכח היקפן המתרחב של עבירות המבוצעות בנשק בכלל וסחר בנשק בפרט, וזמינותו המדאיגה של נשק בלתי חוקי במחוזותינו, התעורר הצורך להחמיר בעונשי המאסר המוטלים בעבירות אלה. אכן, 'התגלגלותם' של כלי נשק מיד ליד ללא פיקוח עלול להוביל להגעתם בדרך לא דרך לגורמים פליליים ועוינים. אין לדעת מה יעלה בגורלם של כלי נשק אלה ולאילו תוצאות הרסניות יובילו - בסכסוך ברחוב, בקטטה בין ניצים ואף בתוך המשפחה פנימה. הסכנה הנשקפת לציבור כתוצאה מעבירות אלה, לצד המימדים שאליהם הגיעו, מחייבים לתת ביטוי הולם וכבד משקל להגנה על הערך החברתי שנפגע כתוצאה מפעילות עבריינית זאת, הגנה על שלום הציבור מפני פגיעות בגוף או בנפש, ולהחמיר את עונשי המאסר המוטלים בגין פעילות עבריינית זאת, בהדרגה" (עניין חסן, פס' 12; וראו גם: ע"פ 8045/17 בראנסי נ' מדינת ישראל, פס' 11 (16.8.2018); ע"פ 7177/20 כנעאן נ' מדינת ישראל, פס' 2 (27.1.2021); ע"פ 5807/20 שיבלי נ' מדינת ישראל, פס' 8 (30.12.2020); ע"פ 2564/19 אזברגה נ' מדינת ישראל, פס' 10 (18.7.2019)).
10. מצאתי את פסקי הדין הבאים כרלוונטיים לצורך קביעת מתחם העונש ההולם:
א. ע"פ 7177/20 כנעאן נ' מדינת ישראל (27.1.2021) - המערער הורשע על יסוד הודאתו בעבירה של נשיאת נשק בכך שיצא מפתח ביתו של שכנו, הוציא אקדח, הכניס לתוכו מחסנית טעונה, דרך את האקדח וכעבור מספר דקות פרק את האקדח והעביר אותו לנאשם 2 בכתב האישום. בית המשפט המחוזי קבע מתחם ענישה שנע בין 15 ל- 36 חודשי מאסר בפועל, והשית על המערער 24 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים. בית המשפט העליון דחה ערעור על חומרת העונש.
5
ב. ע"פ 4135/16 נאסר נ' מדינת ישראל (22.2.2017) - המערער הורשע על יסוד הודאתו בעבירות של החזקת נשק, הובלת נשק ונהיגה בזמן פסילה בכך שהחזיק בשדה ליד ביתו אקדח, שתי מחסניות ו- 13 כדורים. בשלב כלשהו, נטל המערער את האקדח ממקום המסתור וחרף היותו פסול מנהיגה, נהג ברכבו כאשר האקדח והתחמושת מוסתרים מתחת למושב הרכב. בית המשפט המחוזי קבע לעבירת נשיאת הנשק מתחם ענישה שנע בין 18 ל- 40 חודשי מאסר בפועל. לעבירת הנהיגה בזמן פסילה נקבע מתחם ענישה שנע בין מאסר על תנאי ועד ל- 10 חודשי מאסר. על המערער הושת עונש כולל של 30 חודשי מאסר בפועל (כן הופעל עונש מאסר על תנאי כך שבסך הכל הושת על המערער עונש של 36 חודשי מאסר בפועל). בית המשפט העליון דחה ערעור על חומרת העונש.
ג. ע"פ 4982/15 שחיטה נ' מדינת ישראל (3.9.2015) - המערער הורשע על יסוד הודאתו בעבירה של נשיאת נשק בכך שהחזיק ברכבו במקום מוצנע אקדח (שלא היה תקין) יחד עם מחסנית ריקה. בית המשפט המחוזי קבע מתחם ענישה שנע בין 12 ל- 36 חודשי מאסר בפועל, והשית על המערער 20 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים. בית המשפט העליון קיבל ערעור על חומרת העונש והעמיד את עונשו של המערער על 16 חודשי מאסר בפועל.
בהשוואה למקרה דנא, ענייננו חמור יותר שכן לא זו בלבד שהאקדח היה תקין; אלא שהנאשם נשא אותו בידו כשהוא טעון ודרוך, שעה שהוא רץ ברחוב באזור מגורים. בית המשפט העליון קבע בעניין שחיטה כי "גם אם המחוקק אינו מבחין בין נשק תקין לשאינו תקין, תיתכן לכך רלבנטיות מסוימת לעניין העונש".
ד. ע"פ 2892/13 עודתאללה נ' מדינת ישראל (29.9.2013) - המערער הורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירות של נשיאת נשק והסתייעות ברכב לביצוע פשע בכך שנהג ברכב בעיר נצרת, יחד עם אדם נוסף, כשהוא נושא אקדח ובו מחסנית ריקה מכדורים, כשהוא מוסתר תחת שטיחון מתחת לכסא הנהג ברכב. משהבחין המערער במחסום משטרתי, סטה מנתיבו לדרך ללא מוצא ועצר את הרכב. השוטרים הגיעו לרכבו של המערער ומצאו את האקדח. בתום החיפוש, המערער והאדם הנוסף נעצרו והובלו לתחנת המשטרה. בית המשפט המחוזי קבע מתחם ענישה שנע בין 12 ל- 36 חודשי מאסר בפועל, והשית על המערער 21 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים. בית המשפט העליון דחה ערעור על חומרת העונש.
לטעמי, המקרה שבפניי חמור יותר וזאת מהטעמים שפורטו לעיל, היינו - נשיאת האקדח כשהוא טעון ודרוך.
ה. ת"פ (ת"א) 39500-07-20 מדינת ישראל נ' אסרף (23.2.2021) - הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעבירה של נשיאת נשק בכך שנסע בעיר חולון כשהוא מורכב על קטנוע ונושא עמו בתוך תיק צד אקדח טעון ב- 11 כדורים ודרוך. באותו מקרה קבעתי מתחם ענישה שנע בין 16 ל- 40 חודשי מאסר, וגזרתי על הנאשם 30 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים.
6
ו. ת"פ (ת"א) 38687-04-20 מדינת ישראל נ' טוביה (10.2.2021) - הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעבירה של נשיאת נשק, וזאת לאחר שנשא אקדח ומחסנית שהכילה ארבעה כדורים בזמן שהיה בתוך רכב נוסע ונמלט מהשוטרים רגלית לאחר שביקשו כי יעצור, שאז גם השליך את הנשק לחצר הסמוכה. במקרה זה נקבע על ידי מתחם ענישה הנע בין 16 ל- 40 חודשי מאסר, והוטל עונש של 30 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים (תוך מתן משקל לעברו הפלילי של הנאשם).
ז. ת"פ (מרכז) 52416-06-20 מדינת ישראל נ' מתאני (12.1.2021) - הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעבירה של נשיאת נשק בכך שיצא ממתחם ביתו כשהוא מסתיר במכנסיו אקדח גנוב מדגם יריחו שהיה טעון במחסנית וכדורים תואמים, ורכב על אופניו. רכב משטרתי שהגיע ממולו של הנאשם התנגש בו, והנאשם, שנפל מאופניו, החל לרוץ במהירות לכיוון בית עסק הנמצא במקום, והשליך את האקדח. במסגרת הסדר טיעון, גובשה בין הצדדים הסכמה כי התביעה תעתור לעונש של 27 חודשי מאסר בפועל ואילו ההגנה תהיה חופשיה בטיעוניה. בית המשפט המחוזי קבע מתחם ענישה שנע בין 15 ל- 40 חודשי מאסר בפועל, והשית על הנאשם 23 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים.
ח. ת"פ (מרכז) 41522-05-18 מדינת ישראל נ' אמיר אזברגה (10.8.2020) - הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעבירות של נשיאת נשק והפרעה לשוטר במילוי תפקידו בכך שיצא בשעת צהריים מרכבו כשהוא נושא מתחת חולצתו אקדח חצי אוטומטי טעון במחסנית ובה 14 כדורים 9 מ"מ. כשהבחין בשוטרים, נמלט הנאשם מהמקום, השוטרים רדפו אחריו, ובזמן שקפץ על חומה - האקדח נפל מגופו. בית המשפט המחוזי קבע מתחם ענישה שנע בין 16 ל- 40 חודשי מאסר בפועל, והשית על הנאשם 21 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים (ובסך הכל 26 חודשים כולל הפעלת מאסר על תנאי).
ט. ת"פ (חי') 14115-07-19 מדינת ישראל נ' מורשד ג'בארין (28.1.2020) - הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעבירות של נשיאת נשק והפרעה לשוטר במילוי תפקידו בכך שנשא על גופו אקדח חצי אוטומטי מסוג ברטה קליבר 7.65 מ"מ ובתוכו מחסנית עם שלושה כדורים. משהבחין הנאשם בניידת משטרה, נמלט מהמקום כשהשוטרים בעקבותיו, עד שנעצר. בית המשפט המחוזי קבע מתחם ענישה שנע בין 18 ל- 36 חודשי מאסר בפועל, והשית עליו 20 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים.
11. לאור האמור לעיל, ראיתי לקבוע מתחם ענישה בגין התיק העיקרי הנע בין 16 חודשי מאסר ל- 40 חודשי מאסר.
12. בהתייחס לתיקי הצירוף - עבירות הסמים בתיקים אלה פוגעות במגוון ערכים חברתיים, שעיקרם הגנה על הציבור מפני הנזקים הישירים שנגרמים לגופם של המשתמשים והצרכנים הפוטנציאליים, והנזקים העקיפים שנגרמים כתוצאה מביצוע עבירות רכוש ואלימות, הנלוות לצריכת הסם.
7
לצד הפגיעה בערכים אלו, יש ליתן את הדעת גם לסוג הסם - קוקאין, הידוע כסם מסוכן, הרסני וממכר; לכמות הסם בתיק הצירוף הראשון - החזקת 1.1789 גרם נטו לצריכה עצמית, ולכמות בתיק הצירוף השני - החזקת 2.08 גרם נטו וקנבוס במשקל 0.67 גרם שלא לצריכה עצמית; ולעובדה כי בתיק הצירוף השני נתפס גם כסף מזומן בסך 6,570 ₪. בהקשר זה, יש טעם מסוים בטענת התביעה, לפיה הנסיבות בתיק הצירוף השני דומות לסחר. גם העובדה כי מדובר בשתי הרשעות בעבירות סמים משוקללת במסגרת המתחם.
בהתייחס לפסיקה, מצאתי להפנות לפסקי הדין הבאים:
א. רע"פ 1473/18 אוחיון נ' מדינת ישראל (22.4.2018) - המערער הורשע על יסוד הודאתו בעבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית בכך שנתפס כשהוא מחזיק 4 יחידות סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל נטו של 1.6888 גרם וכן יחידת סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל נטו של 0.4185. בית משפט השלום קבע מתחם ענישה הנע בין עונש מאסר על תנאי לבין 12 חודשי מאסר. ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי התקבל, ונקבע מתחם ענישה שנע בין 6 ל- 12 חודשי מאסר. בית המשפט העליון אישר את המתחם שנקבע על ידי ערכאת הערעור.
ב. ת"פ 58843-10-10 מדינת ישראל נ' יאיר (12.7.2011) - הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בהחזקת 4 מנות סם מסוג הרואין במשקל של 3 גרם לצריכה עצמית. בית משפט השלום אימץ הסדר טיעון והשית עליו 4 חודשי מאסר, בין היתר בעקבות הליך שיקום משמעותי שעבר.
ג. רע"פ 747/14 לוי נ' מדינת ישראל (11.2.2014) - המערער הורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית בכך שנתפס מחזיק סם מסוכן מסוג הירואין בכמות של כ- 5 גרם נטו, מחולק ל- 6 מנות וקוקאין במשקל של 0.095 גרם. לאחר שהורשע, צירף תיק נוסף בגין החזקת סם מסוג הירואין לצריכה עצמית במשקל של 0.5815 גרם. בית משפט השלום קבע מתחם ענישה הנע בין 8 ל- 18 חודשי מאסר, והשית על המערער 8 חודשי מאסר. ערעור שהוגש על חומרת העונש נדחה הן על ידי בית המשפט המחוזי והן על ידי בית המשפט העליון.
ד. ת"פ (רמ') 22160-02-14 משטרת ישראל נ' אביקסיס (11.11.2014) - הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית בכך שנתפס כשהוא מחזיק סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל של 4 גרם וכן 2,700 ₪ במזומן. בית משפט השלום קבע מתחם ענישה הנע בין 6 ל- 18 חודשי מאסר והשית על הנאשם 6 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות.
13. על יסוד האמור לעיל, סבורני כי יש מקום לאמץ את עמדת התביעה, ולקבוע מתחם ענישה הנע בין 4 ל- 8 חודשי מאסר. לטעמי, מדובר במתחם ענישה מתון וראוי אשר עולה בקנה אחד עם מדיניות הענישה הנוהגת.
קביעת העונש המתאים
8
14. במסגרת בחינת הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, נתתי דעתי לשתי קבוצות שיקולים המשפיעים על קביעת העונש המתאים -
במסגרת הנתונים הפועלים לזכות הנאשם, ניתן למנות את הודאתו, נטילת האחריות לביצוע העבירות, הבעת החרטה והחיסכון בזמן הציבורי, בפרט כשבחר לצרף יחדיו שלושה תיקים מתוך רצון "לנקות את השולחן" ולפתוח דף חדש בחייו.
התחשבתי גם בנסיבות חייו המורכבות ובנתוניו האישיים של הנאשם, לרבות גילו הצעיר והטרגדיה שפקדה את משפחתו בנסיבות מותו של אחיו, כפי שאלו פורטו בהרחבה על ידי בא-כוחו.
במסגרת הנתונים הפועלים לחובת הנאשם נתתי דעתי לעברו הפלילי, הכולל שתי הרשעות קודמות: האחת - ניתנה על ידי בית המשפט לנוער בשנת 2016, בגין עבירות של תקיפה, גניבה מרכב, החזקת נכס חשוד כגנוב, היזק לרכוש במזיד ואיומים, אשר בוצעו בין השנים 2015-2013 בגינן נדון לעונש מאסר על תנאי, קנס, פיצוי כספי והתחייבות להימנע מעבירה; והשניה - ניתנה אף היא על ידי בית המשפט לנוער בשנת 2019, שעניינה החזקת סם לצריכה עצמית בגינה נדון הנאשם לקנס כספי, התחייבות להימנע מעבירה ופסילת רישיון נהיגה על תנאי.
מקובלת עליי בהקשר זה טענת הסנגור, כי אין המדובר בעבר פלילי מכביד, לבטח לא כזה המצדיק החמרה בענישה. יחד עם זאת, מדובר בעבר פלילי שחלקו רלוונטי לאישומים בתיקי הצירוף, ומכל מקום ברור כי קיומו אינו מאפשר את גזירת דינו של הנאשם בתחתית המתחמים שנקבעו, אלא אך בחלקם התחתון.
15. על בסיס האמור לעיל ראיתי להטיל על הנאשם עונש כולל בגין שלושת התיקים, ולזאת כמפורט להלן:
א. 22 חודשי מאסר לריצוי בפועל בניכוי ימי מעצרו (מיום 22.11.2019 עד יום 1.12.2019; ומיום 11.12.2019 עד יום 15.12.2019). הנאשם יתייצב ביום 30.3.2021 בשעה 09:00 במתקן ניצן לצורך ריצוי עונשו.
ב. 6 חודשי מאסר, אולם הנאשם לא יישא עונש זה אלא אם יעבור תוך שלוש שנים מיום שחרורו כל עבירת נשק מסוג פשע, או עבירת אלימות נגד הגוף מסוג פשע.
ג. 3 חודשי מאסר אולם הנאשם לא יישא עונש זה אלא אם יעבור תוך 3 שנים מיום שחרורו כל עבירת אלימות נגד הגוף מסוג עוון.
ד. 3 חודשי מאסר אולם הנאשם לא יישא עונש זה אלא אם יעבור תוך שנתיים מיום שחרורו עבירה על פקודת הסמים.
9
ה. קנס כספי בסך 5,000 ₪ או 40 ימי מאסר תמורתו. הקנס יקוזז מההפקדה הקיימת בתיק המ"ת, והיתרה תושב לנאשם או למי מטעמו לאחר התייצבותו לריצוי המאסר.
ניתן צו כללי למוצגים לשיקול קצין משטרה ו/או התביעה.
זכות ערעור כחוק.
ניתן והודע היום י"ב אדר תשפ"א, 24/02/2021.
בני שגיא, שופט סגן נשיא |
