1

מבוא

1.             בהכרעת דין מיום 19.7.17, הורשע הנאשם, לפי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, בביצוע עבירה של איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977.

2

לפי המיוחס בכתב אישום המתוקן, ביום 27.5.16, בשעה 12:50 לערך, התקשר הנאשם למכשיר הטלפון של ר.מ., היא חברתה של המתלוננת, גרושתו של הנאשם, ואיים עליה בפגיעה שלא כדין בגופה של המתלוננת, כדלקמן: "תגידי השרמוטה הזאת (המתלוננת), תגידי לה ממני שתפסיק לשחק עם הילדה אה הנה תגידי לה את זה אני אשחט אותה ואת אמא שלה הזונה הזאת אני אשחט אותם"... בהמשך הוסיף: "אמא שלי זונה אם אני לא אדאג שידחפו לה (המתלוננת) סמים בכוס בבקבוק אה ואני אביא לה את הרווחה, היא רוצה מלחמות כאלה אין בעיה".."באמא שלי היא מתסבכת אותי אני בן זונה אם אני לא אפרק אותה ר' באמא שלי בילדה שלי אני אומר לך אני כבר ב.. על סף שיברון אחושרמוטה בסוף אני אקבל... הנה אני אומר את זה בטלפון ואני אגיד גם במשטרה אני אגיד את זה בסוף אני ארסס את כל המשפחה שלה, אני מאופק, אני מאופק אבל אם אני מתפוצץ באמא שלי אם אני אתפוצץ יהיה פה סקנדל בxxxx".

2.             בהתאם להסדר טיעון, הודה הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן, ונשלח לשירות המבחן.

תסקיר שירות המבחן

3.             בתסקירו מיום 24.12.17, ציין שירות המבחן כי הנאשם בן 45, גרוש בשנית, אב לילדה בת 6, המתגוררת עם אמה, המתלוננת. הנאשם עובד באופן קבוע בעסק של משאבות חול, בעל השכלה של 11 שנות לימוד. אביו כבן 80 דקר את אמו בכל חלקי גופה לפני מספר שנים והאם נפצעה באורח קשה. הנאשם הודה כי נקט באלימות מילולית נגד המתלוננת, אולם שלל שימוש באלימות פיסית והתקשה להסביר אירועים משמעותיים במערכת היחסים הזוגית, כמו תקופות בהן שהתה המתלוננת במקלט לנשים מוכות. בעברו של הנאשם הרשעות בעבירות סמים, ובעבירות אלימות כלפי בת הזוג. על הנאשם הוטלו מספר תקופות מאסר בפועל, ותלוי ועומד נגדו עונש מאסר על תנאי בר הפעלה. למרות שהנאשם מסר כי אינו עושה שימוש בסמים, נמצאו שרידי סם מסוג קנאבוס בשתי בדיקות לאיתור שרידי סם. הנאשם התנגד להצעה טיפולית. שירות המבחן התרשם כי שילובו של הנאשם בטיפול אינו אפקטיבי וכי קיים סיכון משמעותי להישנות אירועים אלימים בקשר עם המתלוננת. שירות המבחן המליץ על ענישה קונקרטית משמעותית, שתדגיש לנאשם את חומרת מצבו ותדרבן אותו לערוך שינוי בחייו. שירות המבחן לא המליץ על הארכת המאסר על תנאי התלוי ועומד נגדו.

טענות הצדדים לעונש

4.             לטענת באת כוח התביעה, כתוצאה מביצוע עבירת איומים נפגעו הערכים החברתיים של הגנה על האוטונומיה של הפרט, שלוות נפשו, ובטחונו של אדם. לאור מהות האיומים ברצח, וחזרתו של הנאשם על דבריו מספר פעמים, העבירה ברף בינוני - גבוה.

3

5.             מכאן טענה באת כוח התביעה, כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי ובין מאסר לתקופה של 12 חודשים, לצד ענישה נלווית.

6.             עוד טענה, כי יש לקחת בחשבון את הנסיבות הבאות, אשר אינן קשורות בביצוע העבירה: לזכותו של הנאשם ציינה, כי הנאשם הודה במיוחס לו; לחובתו הרשעות קודמות בעבירות סמים ואלימות, לרבות עבירות כלפי גרושתו; לחובתו של הנאשם מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים; מתסקיר שירות המבחן עולה, כי הנאשם מציג עצמו כקרבן ומשליך אחריות על גרושתו; בשתי בדיקות שתן נמצאו אינדיקציות לשימוש בסמים, למרות שהנאשם שלל שימוש בסמים; הנאשם גם שלל שילוב במסגרת טיפולית אינטנסיבית. מכאן, המלצת שירות המבחן להטיל על הנאשם ענישה קונקרטית ומשמעותית.

7.             לאור האמור עתרה באת כוח התביעה, להטיל על הנאשם מאסר לתקופה של 4 חודשים, הפעלת המאסר על תנאי במצטבר, כך שסך הכל יוטל על הנאשם מאסר לתקופה של 10 חודשים ומאסר על תנאי.

8.             בא כוח הנאשם טען, כי יש לקחת בחשבון את הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה: גרושתו של הנאשם התנהגה באופן שערורייתי והביאה למעצרו של הנאשם בהליך אחר לתקופה של 6 חודשים, כאשר בהמשך הנאשם זוכה באותו תיק. מכאן האיומים של הנאשם על גרושתו באמצעות חברתה כחלק מהסכסוך בין הצדדים.

9.             עוד טען, כי יש לקחת בחשבון את הנסיבות הבאות, אשר אינן קשורות בביצוע העבירה: הנאשם עודנו בקשר עם גרושתו בעניינים הקשורים לבתם המשותפת שאף סובלת ממצב רפואי לא פשוט; עונש של מאסר קצר אינו מידתי ואינו עולה בקנה אחד עם המלצות הוועדה בראשות השופטת (בדימוס) דליה דורנר.

10.         עוד הוסיף, כי יש להטיל על הנאשם מאסר לתקופה של 6 חודשים בדרך של עבודות שירות, ולחפוף המאסר על תנאי התלוי ועומד נגדו.

דיון והכרעה

11.         בקביעת מתחם העונש ההולם את מעשה העבירה אותה ביצע הנאשם יתחשב בית המשפט בערך החברתי הנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

4

12.         הנאשם פגע בערכים החברתיים מוגנים של שמירה על שלוות הנפש ותחושת הביטחון של הפרט, וזאת לצד ההגנה על האוטונומיה של הפרט שלא יופנה נגדו מלל מאיים. מנסיבות ביצוע העבירה, עולה כי הפגיעה בערכים המוגנים היא ברף גבוה. הנאשם איים על המתלוננת באמצעות חברתה, כי "ישחט אותם", משמע את המתלוננת ואת בתה, כי "ידחוף סמים" בבקבוק, כי "יפרק אותה", ו"ירסס את כל המשפחה". הנאשם חזר על דברי האיומים מספר פעמים, והם כוונו, לא רק כלפי המתלוננת עצמה, אלא גם כלפי בתה ומשפחתה. הנאשם אמר את הדברים כחלק מסכסוך הגירושין בין הנאשם והמתלוננת ובקשר ליחסים עם הבת. לא השתכנעתי, כטענת בא כוח הנאשם, כי יש לפרש נסיבות ביצוע העבירה באופן מקל, וזאת משום שהמלל נאמר לאחר שהנאשם זוכה ושוחרר ממעצר בעקבות תלונת המתלוננת בתיק אחר. פרשנות המלל, בהקשר המציאותי של הסכסוך בין הצדדים, רק מעצימה את חומרתו, וזאת משום שיש בו כדי להלך אימים על המתלוננת.

13.         בקביעת מתחם העונש ההולם ביחס לעבירה של איומים יש משמעות, בין היתר לדברים המדויקים שנכללו בדברי האיום, למספר מעשי האיום, לנסיבות חיצוניות הסובבות את מעשה האיום, ולהקשר שבו נאמרו הדברים.

14.         מדיניות הענישה המקובלת והנוהגת בעבירה של איומים ברף גבוה, ובנסיבות דומות, נעה בין מאסר על תנאי ובין מאסר לתקופה של 12 חודשים. (ראו למשל: רע"פ 4719/13 צוקרן נ' מדינת ישראל (20.8.13); רע"פ 7413/14 דוד נ' מדינת ישראל (17.11.14); רע"פ 2016/11 קדוש נ' מדינת ישראל (14.3.11); רע"פ 2564/11 קנטור נ' מדינת ישראל (4.4.11); רע"פ 1293/08 קורניק נ' מדינת ישראל (25.6.08); עפ"ג (ב"ש) 37207-08-10 בגדלן נ' פרקליטות מחוז דרום- פלילי (24.11.10); עפ"ג (מרכז) 52083-12-10 קפש נ' מדינת ישראל (2.12.11); ת"פ (רח') 31884-12-11 מדינת ישראל נ' שושה (30.12.15)).

15.         לאור האמור, אני קובעת כי מתחם הענישה ההולם את עבירת האיומים בה הורשע הנאשם נע בין מאסר על תנאי לבין מאסר בפועל לתקופה של 12 חודשים, לצד ענישה נלווית.

16.         לקחתי בחשבון את הנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירה:

17.         לזכותו של הנאשם עומדת בעיקר הודאתו במיוחס לו; לחובתו של הנאשם עומד בעיקר עברו הפלילי, הכולל עבירות סמים, לרבות סחר בסמים, ועבירות אלימות נגד בת זוג, המתלוננת; מתסקיר שירות המבחן עולה, כי הנאשם מציג עצמו כקרבן ומשליך האחריות על המתלוננת. כן נמצאו בבדיקות שתן אינדיקציות לשימוש בסמים, למרות שהנאשם שלל שימוש בסמים. הנאשם גם שלל שילוב במסגרת טיפולית אינטנסיבית. מכאן, המלצת שירות המבחן להטיל על הנאשם ענישה קונקרטית ומשמעותית. מכאן כי העונש ההולם נמצא מעל מחצית מתחם העונש ההולם, והוא כולל מאסר לתקופה של מספר חודשים, מאסר על תנאי ופיצויים.

5

18.         יתר על כן, נגד הנאשם תלוי ועומד מאסר על תנאי מת"פ (רח') 58426-06-13 לתקופה של 6 חודשים. לא מצאתי כל סיבה לחפוף את העונש שיוטל עם המאסר על תנאי שיופעל, כאשר מדובר בשני התיקים בעבירות אלימות נגד אותה מתלוננת. משמעות הדבר, כי למרות המאסר על תנאי, הנאשם חזר לבצע עבירות דומות נגד המתלוננת. יתר על כן, שלילת כל נזקקות טיפולית, למרות החזרתיות בביצוע עבירות אלימות ועבירות סמים, מלמדת כי הנאשם עודנו מסוכן.

סוף דבר

19.         לפיכך, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א.        מאסר בפועל לתקופה של 4 חודשים;

ב.        יופעל מאסר על תנאי מת"פ (רח') 58436-06-13 לתקופה של 6 חודשים במצטבר למאסר המוטל בתיק זה, כך שסך הכל יוטל על הנאשם מאסר לתקופה של 10 חודשים;

ג.         מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים, והתנאי הוא כי הנאשם לא יבצע כל עבירת אלימות כלפי בת זוג, וזאת לתקופה של 3 שנים מהיום;

ד.        הנאשם ישלם למתלוננת, עדת התביעה מס' 1, פיצויים בסכום של 1,000 ₪. את הפיצויים ישלם הנאשם למתלוננת לא יאוחר מיום 1.3.18.

זכות ערעור כחוק תוך 45 ימים.

ניתן היום, כ' שבט תשע"ח, 05 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.