1

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד אביטל פורטנוי

ב"כ הנאשם עו"ד אסף שלם

הנאשם בעצמו

הנאשם הורשע בעבירות של הפרת הוראה חוקית, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, הפרעה לשוטר ונהיגה בזמן פסילה.

בתקופה הרלבנטית לכתב האישום היתה בתוקף הוראת בית המשפט המורה לנאשם להיות במעצר בית לילי וכן אוסרת עליו לנהוג ברכב ו/או לשבת במושב הנהג של רכב כלשהו. כמו כן תלוי ועומד נגד הנאשם היה גזר הדין ובו פסילת רישיון הנהיגה שלו .

2

בתאריך 27/7/11 הבחין שוטר בנאשם הנכנס לחנות ברמת גן ומיד לאחר מכן יוצא ממנה , נכנס לרכב ונוהג בו על אף האיסורים החלים עליו כאמור לעיל. השוטר סימן לנאשם לעצור, תוך שהזדהה בפניו כשוטר. השוטר ביקש מהנאשם לדומם את הרכב ולמסור לידו מסמכים רלבנטיים. הנאשם יצא מן הרכב והשיב לשוטר כי אינו חייב להציג תעודות בפניו. השוטר הודיע לנאשם כי הוא מעוכב ובתגובה לכך סגר הנאשם את דלת הרכב, דחף את השוטר והחל להימלט מן המקום.

ב"כ הצדדים טענו לעונש עוד בפני כב' השופטת קיסר ומאחר שנבצר ממנה לסיים הטיפול בתיק זה, הוא הועבר בהסכמתם אלי וטיעוניהם הושלמו לאחר מכן בפני.

התביעה הפנתה אל הרישום הפלילי בעניינו של הנאשם , אל סוג הרשעותיו הקודמות ואל מועדן, הסמוך מאוד לביצוע העבירות דנן.

עוד הדגישה התביעה כי הנאשם פגע באופן משמעותי ביותר בערך המוגן של כיבוד החלטות בית משפט וכי חברה דמוקרטית אינה יכולה להתקיים בלא ערך מוגן זה. כך גם הדגישה את החשיבות להישמע להוראות שוטרים ואת המסוכנות העולה מכך שהנאשם נהג בתקופה בה נפסל רשיונו. בהסתמכה על אסופת פסיקה שהציגה בפני ביהמ"ש, ציינה התביעה כי מתחם העונש הראוי לטעמה נע בין 6-18 חודשי מאסר לריצוי בפועל, לצד מאסר מותנה, קנס ופיצויים. התביעה עתרה, במקרה זה, להטיל על הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל, לצד מאסר מותנה, קנס, פיצוי ופסילת רישיון נהיגה בפועל ועל תנאי.

ב"כ הנאשם פתח טיעוניו באבחנו את הפסיקה שהוגשה על ידי התביעה מהמקרה דנן.

הוא ביקש להדגיש את נסיבות המקרה, כך למשל תקיפת השוטר, הגם שזהו סעיף העבירה, היא מינורית ביותר והסתכמה בדחיפה מינורית ואין המדובר באלימות של ממש. כך גם לגבי הנהיגה בזמן פסילה, הרי שמדובר בנסיעה למרחק קצר מאוד והגם שאין להקל בכך ראש, אך יש בכך כדי להשפיע באופן ניכר על מתחם הענישה.

לטעמו של ב"כ הנאשם המתחם הנמוך במקרה זה הוא מאסר מותנה.

עוד הדגיש ב"כ הנאשם את עברו של הנאשם שאינו מכביד ומרביתו אף ישן. ובאשר לנסיבותיו האישיות, הרי שסמוך לביצוע העבירות, עבר הנאשם משבר גירושים קשה מאשתו וכיום הינו מטפל בבתו, המצויה במשמורתו. כיום מצוי הנאשם במשבר כלכלי קשה ואף עבר הליכי פשיטת רגל ועושה ככל יכולתו על מנת להשתקם.

ב"כ הנאשם עתר בשל כל אלה להסתפק בענישה צופה פני עתיד.

3

מעשיו של הנאשם פגעו במספר ערכים מוגנים -

הנאשם סיכן את עוברי הדרך בכך שנהג ברכב בעת שנאסר עליו לעשות כן.

הנאשם פגע בשלטון החוק וביכולת לקיים צווים והוראות של בית משפט.

הנאשם פגע בעבודתם התקינה של שוטרים וכן פגע בגופם, כבודם ושלומם.

מתחם הענישה אשר הציגה התביעה ראוי.

מרות החוק אינה על הנאשם. הוא הפר את הוראת בית המשפט אשר אסרה עליו להיכנס לרכב כלשהו, אף ללא קשר לנהיגה והפר את הוראת בית המשפט אשר פסלה אותו מלנהוג ברכב.

כפי שצויין לעיל, משנאשם נוהג ברכב, בעת שהוא נפסל לעשות כן בהוראת בית המשפט, הרי שיש בכך מעבר לאי ציות להוראת הרשות אף משום סיכונם של המשתמשים בדרך.

אולם הנאשם לא הסתפק בהתנהגותו זו וניתן לראות את זלזולו בחוק וברשויות אכיפת החוק אף בהמשך האירוע משסרב לציית להוראות השוטר, נמלט ממנו ואף לא נרתע מלתקוף אותו. יש בכך אף לפגוע בעבודתם התקינה ולעיתים אף כפויית הטובה של השוטרים ושומה על בתי המשפט לתרום תרומתם בענישה מתאימה על מנת להגן על השוטרים בעבודתם זו.

מגיליון המרשם הפלילי של הנאשם עולה כי הוא יליד שנת 1970 ולחובתו שתי הרשעות קודמות. האחת מהן משנת 2005 בעבירות נגד הרכוש והשניה מיום 10/4/14 בעבירות של איומים, תקיפת שוטר, נהיגה פוחזת ונהיגה בזמן פסילה. מדובר בעבירות שבוצעו ב - 10/6/11, דהיינו זמן קצר מאוד טרם ביצוע העבירות בתיק דנן.

הנאשם נדון אז לשישה חודשי מאסר בפועל לצד מאסר מותנה, קנס, פיצוי ופסילת רישיון נהיגה בפועל ועל תנאי. נקבע כי המאסר בפועל ירוצה בדרך של עבודות שירות.

במהלך ניהול ההליך בתיק דנן ולאחר שמיעת הטיעונים לעונש, הופנה הנאשם אל הממונה על עבודות השירות, על מנת שתישקל אפשרות ריצוי העונש בדרך של עבודות שירות.

הממונה לא מצא את הנאשם כשיר לבצע עבודות שירות וזאת בשל אופן תפקודו בעת ריצוי העונש הקודם כנזכר לעיל. כך מפורט במסמך הממונה מיום 4/1/15, המאזכר אף החלטות קודמות שלו בעניינו של הנאשם בנושא זה.

4

עינינו הרואות כי הגם שהנאשם ביצע את העבירות הקודמות ביום 10/6/11 ונפתחה חקירה בעניינו אז, לא היה בכך כדי להרתיעו וכחודש לאחר מכן, בתאריך 20/7/11 הוא שב לסורו וביצע את העבירות דנן.

כפי שציינתי לעיל, באופן התנהלות, שב הנאשם ומוכיח כי מורא החוק ורשויות החוק אינו עליו והוא מביע באופן התנהגותו את זלזולו הבוטה בהם.

הנאשם לא נטל אחריות על המעשים וכאמור לעיל, אין זו מעידתו היחידה בעבירות מעין אלה.

אני ערה לחלוף הזמן מאז ביצוע העבירות.

כתב האישום הוגש בסמוך לאחר ביצוען. אלא שהליך שמיעת ההוכחות החל רק כשנתיים לאחר הגשת כתב האישום וזאת בשל שהנאשם החליף מספר פעמים את ייצוגו ואף לא התייצב לדיונים בעניינו.

על כן אין לו לנאשם אלא להלין על עצמו בנושא זה.

עם זאת, הענקתי משקל לא מועט לחלוף הזמן, שכן יש משמעות לעונש המוטל מספר שנים לאחר ביצוע העבירות.

לולא נתתי משקל כזה לחלוף הזמן, היה העונש הנגזר על הנאשם חמור הרבה יותר.

אני גוזרת על הנאשם בגין כל העבירות בהן הורשע -

שבעה חודשי מאסר לריצוי בפועל.

מתקופה זו ינוכו ימי מעצרו של הנאשם - 28/9/11-4/10/11.

שבעה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, שתחילתן מיום שחרורו ממאסר, לבל יעבור עבירה של נהיגה בזמן פסילה, או עבירה כלשהי שעניינה אלימות.

ארבעה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, שתחילתן מיום שחרורו ממאסר, לבל יעבור עבירה כלשהי שעניינה הפרת הוראה חוקית.

5

אני מורה כי הנאשם ייפסל מלקבל ומלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 10 חודשים בפועל, שתחילתה ה מיום שחרורו ממאסר ואשר תצטבר לכל תקופת פסילת רישיון נהיגה אותה הוא נושא עתה וכן עשרה חודשי פסילת רישיון נהיגה על תנאי למשך שלוש שנים שתחילתן מיום שחרורו ממאסר לבל יעבור עבירה של נהיגה בזמן פסילה.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, י"ד תמוז תשע"ה, 01 יולי 2015, במעמד הצדדים.